אז מה זאת אומרת בדיוק העלאת שכר המינימום והאם יש השלכות?

[Smiro]

אני אקח את עצמי כדוגמא - אם יהיה לי מנקה שאני יכול לבטוח בו ואהיה מרוצה מהעבודה שלו, אני בהחלט אהיה מוכן לשמור עליו. קשה למצוא אנשים כאלה. לשמור עליו הכוונה לתת את השכר ההולם. כן, לא אשלם לו 9 אלף בחודש, אבל בהחלט לא אפטור אותו ב23 שקלים עלובים לשעה. ממש לא. העולם יכול להתקיים בלי אותם נותני שירות, אבל יש אנשים ספציפיים שצריכים אנשים ספציפיים שיעשו דברים ספציפיים בשבילם, והם מוכנים לתגמל על זה כראוי. המטרה של כל אדם היא להיות ייחודי במקצוע שלו, לעשות עבודה הכי איכותית שאפשר ללא קשר לסוג המקצוע, וכך אתה תתקדם. אלו שלא מסוגלים לעשות עבודה טובה, שילכו לחפש אחרת. לא הלכו? ממשיכים לבצע עבודה מחורבנת בשכר עלוב? בעיה שלהם.

בנוגע לפרטים - אין מה להבין את כל התמונה. אני לומד כלכלה ומנהל עסקים באונ' העברית. לתואר אגב, אין קשר למה שאני כותב פה. עד כה כל מה שלמדתי במהלך התואר (שזה לא הרבה, בכל זאת רק חודשיים) זה דברים שוליים שלא באמת הוסיפו לידע שלי (חוץ מאולי איך לפתור משוואה כזו או אחרת פה ושם, ולחקור פונקציה).

[E-A]

לא אמרת במה אתה עוסק.

גם אני לומד כלכלה (שנה ב') ואגב זאת המנטרה שלי בחיים "תהייה הכי טוב במה שאתה עושה ותשתכר היטב" אבל, ויש אבל גדול!! לא תוכל לחיות במדינה דמוקרטית קפיטליסטית אם כולם ירצו לקבל את השכר הכי גבוה שניתן. או שתהיה אנרכיה או שיהיה קומוניזם ואז המנהל יקבל שכר די דומה לעובד הייצור. זה שאתה הצלחת לצאת מהמעגל זה מעולה ואני באמת שמח בשבילך אבל אם תסתכל על מה שאתה אומר מהצד זה כמו שאדם רזה יגיד לחבורה של שמנים "זה לא בעיה להיות רזה", או שאחד שקיבל 100 בחמש יחידות במתמטיקה יגחך על אחד שלא יכול לחשב 50% ממאתיים. מה שאני בא לומר שלכל אדם יש חוזקות ויש חולשות ולא כולם יכולים להיות מעולים בכל תחום. אחד מעולה בחדר כושר ואחד מעולה בכיתה והשלישי הוא בכלל ילד בן 21 גנן שנוסע על ריינג' דנדשה (אמיתי אני מכיר אחד כזה)

[Smiro]

אני קלדן (טיפה אחר ממה שמכירים בדרך כלל).

אני לא מצפה שכולם יעשו את מה שנם הכי מעולים בו. אני רק אומר שמי שלא מבין את זה לא יצליח כנראה.

הגנן שאתה מכיר כנראה נוסע על האוטו של אבאלה נכון? ואם לא, אז משכן את חייו בשביל הרכב (ואני מניח שמדובר על איווק, כי לא אפשרי למשכן את חייך עבור הריינג׳ היקר) או לחלופין קיבל פיצוי כלשהו מתאונה או ירושה ובזבז אותו על זה.

עריכה אחרונה ב-2 לינואר, 2015 על ידי Smiro

[E-A]

אני קלדן (טיפה אחר ממה שמכירים בדרך כלל).

אני לא מצפה שכולם יעשו את מה שנם הכי מעולים בו. אני רק אומר שמי שלא מבין את זה לא יצליח כנראה.

הגנן שאתה מכיר כנראה נוסע על האוטו של אבאלה נכון? ואם לא, אז משכן את חייו בשביל הרכב (ואני מניח שמדובר על איווק, כי לא אפשרי למשכן את חייך עבור הריינג׳ היקר) או לחלופין קיבל פיצוי כלשהו מתאונה או ירושה ובזבז אותו על זה.

ריינג' רובר ספורט 2014 צבע לבן. השאלה הראשונה ששאלתי אותו אם הוא גובה כספים שיש לו רכב כזה בגילו הצעיר. הוא עובד בגינון מגיל 16 והרכב הוא שלו ולא של אבא שלו. יכול להיות שהוא השתעבד לרכב אבל עדיין צריך ביצים וחשבון בנק מנופח מספיק כדי לקנות רכב כזה. וואלה סקרנת אותי עם הקלדנות.. באמת לא ציפיתי לתשובה הזאת.

[Smiro]

בנוגע לעבודה - יש הרבה מאחורי זה אבל לא אכנס לזה. זה בכלליות - יכול להישמע טוב ויכול להישמע רע. יש דברים שלא הייתי רוצה לחשוף.

בנוגע לחבר שלך - לחסוך מיליון שקל מגיל 16 עד גיל 21 גם אם אתה מרוויח 10 אלף בחודש ותחסוך את הכל, זה בלתי אפשרי. שום חשבון בנק ושום כלום. אמרתי את האפשרויות שיכולות להיות. היחידה שהחסרתי זה שכעת בבעלותו עסק משגשג - כך שזה בדיוק מה שאני מדבר עליו: אדם המתמחה במה שהוא עושה ומצליח בתחום שבו הוא טוב וקוטף את פירות הצלחתו. אדם שלא השתעבד לסגנון החיים הסטנדרטי והנוח (והמחורבן) אלא הלך קדימה. וואלה מאחל לכל אחד להגיע לזה.

[Night Driver]

לא אמרתי שחייב להיות רופא, מהנדס או צייר או רקדן. גם מוכר ירקות יכול להצליח בתחומו, הכל טמון בו.

ואני כמובן לא מדבר על אנשים בעלי נכויות כאלה או אחרות. זה ממש מחוץ לתחום וזה היה ברור ואם לא, אז אני מציין זאת עכשיו.

נהג לילה - אמנם לא עשיר, אך מרוויח יפה מאוד לגילי ולסטודנט, וילה נרכשה לא מזמן אמנם לא בארסוף אבל עדיין, פתח תקווה לא מעניינת אותי. אני לא אהיה עני כל חיי ולא אשלם משכנתא כל חיי. את זה אני מבטיח לך. אבל הנושא לא עליי. יכול להיות שאני כן פוחד לעשות משהו גדול ומעדיף את הביטחון ש"אזור הנוחות" מאפשר ולעבוד כשכיר כל חיי ולשלם משכנתא, אבל זה לא אומר שמה שאמרתי לא נכון. (אגב אני לא כזה).

את כותב שאתה סטודנט וזה מסביר לא מעט.

 

אתה עוד לא יודע מה זה להחזיק משפחה, כמה עולה חינוך ובכלל כמה עולה לחיות. רק כדי לסבר את האוזן, שתי הבנות שלי עולות רק בהוצאות על חינוך יותר ממה שלא מעט אנשים מרויחים בעבודה במשרה מלאה ואני מוכן לוותר על הרבה דברים כדי לאפשר להן את זה.

 

בוא נגיד שאתה מצליח ומרויח טוב (נמצא בעשירון השני מלמעלה בשכר) ו4שתך גם הצליחה ומשתכרת דומה. אז יש לכם ביחד בסביבות ה 25 לחודש. תתחיל לחשב הוצאות ותראה שאתה גר בדירת 3.5 חדרים במרכז או 5 חדרים בפריפריה עם משכנתא ואוטו יד שניה בלי טיולים לחול פעם בשנה ושאר פנטזיות.

[Smiro]

מודע לכל זה ידידי. עשיתי את כל החישובים כבר ומודע לכל.

[Cerebral Cortex]

קודם כל, אודה ואתוודה שלא קראתי את כל התגובות מהתחלה ועד הסוף.

ישנם כל מיני אנשים במגזר העבודה ואני אתמקד בשני סוגים עיקריים.

אלה שבאים לעבוד ואלה שבאים לעבודה. כפי שהבנתם, מדובר בשתי פעולות שונות. ממה שאני רואה אצלי בעבודה, ישנם את אלה שצריכים לומר תודה שקיים כזה דבר שנקרא "שכר מינימום" כי עקרונית, לפי תפוקת העבודה והרצון שלהם לעבוד הם לא ראויים גם לזה. מצד שני, אני בהחלט מאמין שכל עסק שמכבד את עצמו ורוצה להצליח צריך לתגמל את אלה שמשקיעים בעבודה וממש נותנים מעצמם בעבור העסק.

 

אני נמצא כרגע בעבודה אצל מעסיק חזיר קפיטליסטי שרעב וצמא לכל שקל עד כדי כך שזה מניע אותו לעשות דברים שאני מתבייש אפילו לרשום אותם כאן. זה לא מכובד ולא מוסרי לירוק לבאר ממנה אתה שותה ולכן אני לא אפרט מעבר לכך. אומרים, "כסף לא משקר" וזה נכון מאוד. כאשר אתה מתקמצן ומוכן לשלם את המינימום בקניית מוצר אזי ככה האיכות של אותו מוצר תהיה וזה נכון גם לגבי עובדים בכל עבודה. לפיכך, זה לא מפליא למצוא את "העפרונות הלא כל כך מחודדים בקלמר" אצלי בעבודה. הציבו אותי בעמדת ניהול אבל מהר מאוד ירדתי מזה שהרי זה מאוד קשה ומתסכל לנהל אנשים עם מוסר עבודה ששואף כמעט לאפס.

יש צדק בדבריו של אותו בחור שרשם כאן שזה לא אשמתו של מי שנולד עני אבל בהחלט אשמתו אם הוא מת עני. בשביל להצליח בחיים לא צריך להיות עם העיניים הכי יפות אבל בהחלט צריך ערכים. ערכים כמו מוסר עבודה גבוה, רצון להתקדם, שאיפות והתמדה. אני מכיר אנשים שהתחילו בתור שוטפי כלים במסעדה ואחר כך הפכו לשותפים באותה מסעדה. מכיר אנשים שהין התלמידים לא הכי טובים בכיתה והיום הם בעלי חברה ששווה מאות מליוני שקלים. זה הכל תלוי במוסר העבודה שלך והרצון להצליח.

 

ועכשיו לגבי שכר המינימום. מי שחושב שעצם העובדה ששכר המינימום יעלה יגרום לו לחיות יותר טוב טועה וטועה בגדול.

 

חברים שלי, חקלאים, משלמים 30 שקלים לשעת עבודה במטעים. כפי שכבר נוכחנו לראות בתגובות בשירשור הזה, אנשים ישאפו להשתכר תמיד מעל שכר המינימום. כלומר, אם היום עובדים משתכרים בחקלאות 30 שקלים אז אם שכר המינימום יעלה ל 27 שקלים לשעה אותם עובדים בחקלאות יצפו לקבל לא פחות מ-34 שקלים לשעה. אם אותם חקלאים משקיעים 1.25 שקלים לכל ק"ג תוצרת ומקבלים במקרה הטוב 1.30 שקלים לכל ק"ג אז מה לדעתכם יקרה בסופו של דבר למחיר התוצרת החקלאית ברשתות השיווק?

 

פחות ופחות אנשים בוחרים לעסוק בחקלאות היום. מקצוע קשה, תובעני וברוב המקרים לא מתגמל בעין יפה או ביחס ישר למאמצים שהושקעו. המדינה המטומטמת שלנו גם לא ממש מעודדת את החקלאים בעזרת מענקים ותמריצים כמו במדינות שפוייות בעולם.

[m3x7r3m3]

אתה מתעלם מהעובדה שמדובר באנשים נורמטיביים שאולי יסתבכו ולא בעסקים שיפשטו רגל ואז כל החוב אבוד.

 

בעולם שבו יש לך בטחונות בשווי 200% מהחוב (וזה המצב בשוק המשכנתאות) גם אם תהיה מפולת של 50% במחירי הנדלן עקב היצע גדול עדיין הבנק לא יפסיד ואפילו ירויח יותר (את כל הוצאות המכירה אתה משלם ולא הבנק והבנק מקבל את כספו בתוספת נתח שמן שנקרא "הוצאות גבייה"). את הבנק לא מעניין גם מה גובה החוב שרשום בספרים לצורך תזרים מזומנים אלא רק מה נכנס כל חודש. אם למשל 100 לווים לא משלמים מספיק לבנק לממש נכס אחד בחודש כדי שהתזרים לא ייפגע.

 

אנשים נורמטיביים לחלוטין, שיסתבכו, כי תמיד יש תסבוכות, וכלכלה לא תמיד זורמת במאה אחוז.

 

והבעיה היא לא עם תשלום של חודש ספציפי, ולא של שניים, הבעיה מתחילה כשיש משבר ואין להם מאיפה לשלם במשך שנה, ובגלל שזה משבר הם לא לבד, יש עוד עשרות אלפים כמוהם (רק באותו בנק).

 

אתה מדבר על ספרים ועל חובות שהם בסה"כ ביטים במחשב, אתה מבין את זה?

כשאין לבנאדם מאיפה לשלם את אותו מספר לפי הביטים במחשב מה יעזור לך החוב הוירטואלי הזה?

החוב הולך ותופח, צובר ריבית והוצאות אחרות, השאלה היא רק למי יש יותר אוויר לנשימה, לך עם חוב של עוד נניח 300K (אחרי שמכרו לך את הדירה, והוסיפו לך סעיפים כאלה ואחרים, וחצי שנה או שנה של ריבית) ובלי רכוש, או לבנק שכמוך יש לו עוד 30 אלף שכ"א חייב 300K (סה"כ 9 מיליארד) ועוד נניח 4-5 טייקונים שחייבים 2 מיליארד כ"א (עוד 8-10 מיליארד), כי אתה יודע, המשבר פוגע בכולם, ראה ערך משבר הסאבפריים.

 

סה"כ יש חוב וירטואלי של 17-19 מיליארד לבנק, אבל הוא לא משלם לעובדים שלו עם ביטים של חובות וירטואליים.

ובניגוד לאותו אדם פרטי שהחוב הוירטואלי שלו גדל וגדל עד שיוכל לשלם, הבנק צריך להעביר משכורות עד ה-10 לחודש, 6 חודשים לפני הנקודה שאנחנו מדברים עליה.

נניח והצליח להתנהל עם התזרים הקיים במשך חצי שנה, 8 חודשים, 12 חודשים, משבר לא נמשך שנה הוא נמשך יותר.

[natco]

קליפת מוח- אני כמובן מסכים עם הבסיס של התיאוריה שלך, שהעלאת שכר המינימום תגרום ל"הרמת רף" של כל המחירים במשק.

הבעיה היא, שהביצה, במקרה הזה, לא רק שהקדימה את התרנגולת, היא גם דרסה אותה כשעברה על פניה בריינג' רובר ספורט.

רוצה לומר, שיוקר המחייה הגואה ממילא, הביא למצב בו תא משפחתי בו יש שני משתכרי שכר מינימום, הוא משפחה שחיה הרבה מתחת לקו ה"מחייה בכבוד", גם אם אין להם ילדים, ויכולים להגיע למצב של חוסר בטחון תזונתי, אם יש להם 2 ילדים או יותר.

אז כשהמחירים ממילא עולים (חשמל, מים, חשבונות בסיסיים) לפחות שיתנו למסכנים האלה עוד כמה גרושים במשכורת.

[m3x7r3m3]

העלייה ביוקר המחייה היא לא בוליאנית (כן יעלה / לא יעלה) אלא מספרית.

מספרית ככל שתעלה את שכר המינימום בלי צעדים נוספים יוקר המחייה יעלה לפחות באותו אחוז של עליית השכר.

[natco]

אני מניח שאתה צודק.

אבל ההבנה המאד מוגבלת שלי בכלכלה, מונעת ממני להציע מה כן לעשות, שבאמת יעבוד.

 

מהפינה הקטנה שלי, אני יכול רק לומר, שזה לא הגיוני שבמשפחה בה שני אנשים עובדים, ילכו הילדים לישון רעבים.

אני באמת שונא להתלהם. אבל פשוט לא יכול להיות שזה קורה כאן כל ערב, וחכ"ים ממשיכים לנסוע בבוקר לעבודה באאודי הממוזגת שלהם כאילו כלום.

 

עזוב את זה שזה נמשך גם לעשירונים הגבוהים יותר.

לא יתכן ששני בני זוג אקדמאים, עצמאיים בעלי מקצועות חופשיים, או שכירים בשירות המדינה, סופרים את הגרושים בסוף כל חודש, וחושבים פעמיים אם לחדש את המנוי בקאמרי, או לוותר השנה, כי לחוץ.

אז נכון, זה כבר לא האוכל וקורת הגג, אבל לקיום בכבוד יש פנים רבות. זאת אחת מהן.

[Night Driver]

אנשים נורמטיביים לחלוטין, שיסתבכו, כי תמיד יש תסבוכות, וכלכלה לא תמיד זורמת במאה אחוז.

 

והבעיה היא לא עם תשלום של חודש ספציפי, ולא של שניים, הבעיה מתחילה כשיש משבר ואין להם מאיפה לשלם במשך שנה, ובגלל שזה משבר הם לא לבד, יש עוד עשרות אלפים כמוהם (רק באותו בנק).

 

אתה מדבר על ספרים ועל חובות שהם בסה"כ ביטים במחשב, אתה מבין את זה?

כשאין לבנאדם מאיפה לשלם את אותו מספר לפי הביטים במחשב מה יעזור לך החוב הוירטואלי הזה?

החוב הולך ותופח, צובר ריבית והוצאות אחרות, השאלה היא רק למי יש יותר אוויר לנשימה, לך עם חוב של עוד נניח 300K (אחרי שמכרו לך את הדירה, והוסיפו לך סעיפים כאלה ואחרים, וחצי שנה או שנה של ריבית) ובלי רכוש, או לבנק שכמוך יש לו עוד 30 אלף שכ"א חייב 300K (סה"כ 9 מיליארד) ועוד נניח 4-5 טייקונים שחייבים 2 מיליארד כ"א (עוד 8-10 מיליארד), כי אתה יודע, המשבר פוגע בכולם, ראה ערך משבר הסאבפריים.

 

סה"כ יש חוב וירטואלי של 17-19 מיליארד לבנק, אבל הוא לא משלם לעובדים שלו עם ביטים של חובות וירטואליים.

ובניגוד לאותו אדם פרטי שהחוב הוירטואלי שלו גדל וגדל עד שיוכל לשלם, הבנק צריך להעביר משכורות עד ה-10 לחודש, 6 חודשים לפני הנקודה שאנחנו מדברים עליה.

נניח והצליח להתנהל עם התזרים הקיים במשך חצי שנה, 8 חודשים, 12 חודשים, משבר לא נמשך שנה הוא נמשך יותר.

 

אתה לא מבין שכשאתה לא משלם אתה במקסימום יוצר חור בתזרים בגובה התשלום החודשי ולא יותר מזה.

 

עכשיו כשיתרת החוב שלך לצורך הדיון תעמוד על 300K ולא תעמוד בהחזרים מיד יעמידו את כל הסכום לפירעון מיידי ותתחיל לשלם ריבית פיגורים על כל הסכום. לזה יתווספו הוצאות עורכי הדין של הבנק ותוך 3 חודשים תהיה חייב כבר 600K.

 

יפנו אותך מהבית (ויתנו לך דיור חלופי כי זה החוק) וישאר לבנק כ 350K. למעשה הוא כיסה את החוב המקורי אבל אתה עדיין חייב 250K שאותם תחזיר בפריסה שהבנק יסדר לך כדי שתמשיך לשלם ריבית.

 

ואם דאגת לבנק אז תהיה רגוע. גם הדיור החלופי משועבד ואם לא תשלם הכל יחזור על עצמו.

[Smiro]

אני מניח שאתה צודק.

אבל ההבנה המאד מוגבלת שלי בכלכלה, מונעת ממני להציע מה כן לעשות, שבאמת יעבוד.

 

מהפינה הקטנה שלי, אני יכול רק לומר, שזה לא הגיוני שבמשפחה בה שני אנשים עובדים, ילכו הילדים לישון רעבים.

אני באמת שונא להתלהם. אבל פשוט לא יכול להיות שזה קורה כאן כל ערב, וחכ"ים ממשיכים לנסוע בבוקר לעבודה באאודי הממוזגת שלהם כאילו כלום.

 

עזוב את זה שזה נמשך גם לעשירונים הגבוהים יותר.

לא יתכן ששני בני זוג אקדמאים, עצמאיים בעלי מקצועות חופשיים, או שכירים בשירות המדינה, סופרים את הגרושים בסוף כל חודש, וחושבים פעמיים אם לחדש את המנוי בקאמרי, או לוותר השנה, כי לחוץ.

אז נכון, זה כבר לא האוכל וקורת הגג, אבל לקיום בכבוד יש פנים רבות. זאת אחת מהן.

 

ייתכן ועוד איך ייתכן, ראה ערך "מציאות". משכורות שפעם היו נחשבות גבוהות מאוד, היום מאפשרות רק להשתכר "בכבוד" וגם זה ייעלם בעוד מספר שנים.

מה כן יעזור? הכנסת שחקנים חדשים לשוק - לשבור מונופולים, לפתוח את דלתות היבוא ולהוריד מכסים על כל מיני מוצרים, דבר שיכניס שחקנים חדשים לשוק ויאפשר לך לרכוש קוטג' ב3 ש"ח ולא ב5.9 או ב7.1. מדינה שסגורה מבחינה הרמטית בגלל קשרי הון שלטון למיניהם, יוצרת מצב שאין כל כך תחרות במשק. מתי לאחרונה רכשת מוצר חלב של חברת "זיבי" כלשהי? לא רכשת. למה? כי מי ששולטת בשוק זה תנובה ואחריה יש את טרה ושטראוס וכו', שהן אגב, תלויות באותה תנובה (במוצרי חלב).

תפתח את המשק, תן לשחקנים החופשיים בשוק להתחרות אחד בשני ותראו איך פלאים יתחוללו ומחירים יתחילו לצנוח.

תפרישו קרקעות לבנייה ותשנו חוקים ותקנים (כמו למשל הפקעה של עד 40 אחוז משטח הקרקע מיזם, ללא תמורה). כל אלו יטיבו עם הצרכנים.

תייעלו ארגונים ממשלתיים (אהמ אהמ ביטוח לאומי, רשות מקרקעי ישראל, משרד החינוך והרשימה נמשכת). כאשר יש כמות ענקית של עובדים שמשתכרים לפחות "בכבוד" והתפקיד שלהם לא כולל שום דבר בעצם, נוצר נטל ועומס על המדינה.

תפסיקו לשטוף לאנשים את הראש עם שלל שביתות ומשברים ובולשיט כזה או אחר, שכל אלו לא יותר מסתם אחיזת עיניים.

[m3x7r3m3]

מהפינה הקטנה שלי, אני יכול רק לומר, שזה לא הגיוני שבמשפחה בה שני אנשים עובדים, ילכו הילדים לישון רעבים.

אני באמת שונא להתלהם. אבל פשוט לא יכול להיות שזה קורה כאן כל ערב, וחכ"ים ממשיכים לנסוע בבוקר לעבודה באאודי הממוזגת שלהם כאילו כלום.

 

עזוב את זה שזה נמשך גם לעשירונים הגבוהים יותר.

לא יתכן ששני בני זוג אקדמאים, עצמאיים בעלי מקצועות חופשיים, או שכירים בשירות המדינה, סופרים את הגרושים בסוף כל חודש, וחושבים פעמיים אם לחדש את המנוי בקאמרי, או לוותר השנה, כי לחוץ.

אז נכון, זה כבר לא האוכל וקורת הגג, אבל לקיום בכבוד יש פנים רבות. זאת אחת מהן.

 

מסכים איתך לחלוטין.

 

אתה לא מבין שכשאתה לא משלם אתה במקסימום יוצר חור בתזרים בגובה התשלום החודשי ולא יותר מזה.

 

שוב, זה נכון כשיש לבנק חייב אחד, אבל אין לבנק חייב אחד, כי במשבר יש לו 30K חייבים רגילים (וזה מספר צנוע) ועוד 4-5 חייבים ענקיים (משמע טייקונים).

אתה מתעלם לחלוטין מהאפקט המצטבר שהוא הקריטי.

 

עכשיו כשיתרת החוב שלך לצורך הדיון תעמוד על 300K ולא תעמוד בהחזרים מיד יעמידו את כל הסכום לפירעון מיידי ותתחיל לשלם ריבית פיגורים על כל הסכום. לזה יתווספו הוצאות עורכי הדין של הבנק ותוך 3 חודשים תהיה חייב כבר 600K.

 

תוסיף לזה עוד 600K, תחלק ל-600 תשלומים, זה יעזור לבנאדם שאין לו הכנסות להפליץ לך 2000 שקל בחודש?

 

יפנו אותך מהבית (ויתנו לך דיור חלופי כי זה החוק) וישאר לבנק כ 350K. למעשה הוא כיסה את החוב המקורי אבל אתה עדיין חייב 250K שאותם תחזיר בפריסה שהבנק יסדר לך כדי שתמשיך לשלם ריבית.

 

ואם דאגת לבנק אז תהיה רגוע. גם הדיור החלופי משועבד ואם לא תשלם הכל יחזור על עצמו.

 

אחרי שפינית את הבנאדם (נניח שזרקת לרחוב, אפס עלות לבנק), נניח שנשאר לו עוד חוב, גם כי עלות משכנתא היא לא עלות הקרן אלא עלות הקרן + ריבית, וגם כי נניח מחיר הדירה ירד מאז הקנייה.

אז נניח שנשאר חוב של 350K, נניח שפרסת אותם, בהסכמת הבנק או דרך הוצאה לפועל.

נניח שלקחו לו מהבית את המחשב, את הטלוויזיה את התנור והמקרר וכו', נשאר חוב של 330K לפרוס.

נניח שפרסו ל-20 שנה את החוב הנותר, ללא ריבית מדברים על 1375 ש"ח לחודש, שזה בדיוק 1375 שקל לחודש שלאותו בנאדם אין.

 

3 חודשים מקבל אבטלה ומצליח לשלם, שזה בערך 4000 שקל, אחרי זה מה? נאדה.

נניח שהוא אקדמאי ומקבל אבטלה 6 חודשים, שילם 8000 שקל, מה הלאה? נאדה.

 

נניח שצבר חוב 9 חודשים שזה 12000 שקל, אין לו מאיפה לשלם (בהנחה שקיבל 3 חודשים אבטלה)

נניח שצבר חוב של עוד 6 חודשים, שזה 8000 שקל, אין לו מאיפה לשלם (בהנחה שקיבל 6 חודשים אבטלה).

 

נניח שהאוכלוסיה בזמן משבר מורכבת מחצי-חצי אקדמאים ולא (אנחנו יודעים שזה לא נכון, יש יותר לא-אקדמאים מאשר אקדמאים), כלומר שנה מתחילת המשבר יש לך 15K חייבים שחייבים 12K ועוד 15K שחייבים 8K, סה"כ 300 מיליון שקל של חוב מצטבר (יחסית לזמן התשלום, לא חוב כללי) לאותו בנק, בהערכות מאוד מאוד צנועות, ורק בתחילת המשבר.

תוסיף לזה את חובות הטייקונים ו"חובות אבודים" (תספורות בלשון העם).

 

מה תעשה עם החוב המצטבר הזה? תלך לאנשים האלה שבאותו רגע יכולים לגור בתוך קרטון ו...? תעקל להם את הקרטון?