גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[razmel]

התסיסה של מפלצת הגיבוב בעצמה כבר מייצרת תוכן ואספקה סדירה.

[אנלוגי]

לי בטוח תהיה שנה טובה, כי יותר גרוע מזה כבר לא יהיה. וזו חברים, ההגדרה של אופטימיות.

 

 

הנה בחור שיודע איך למשוך קונים לאופנוע שהוא העמיד למכירה:

 

 

 

מס' הטלפון טושטש כמובן.

[ברווז]

נתקלתי בעצמי באחד כזה ביום מן הימים.

יוצא מר בחור מרכב עם שלט למכירה עליו, על השלט כתוב "270000 קמ"ש".

אמרתי לו שלא יעצרו אותו על מהירות.

כשלא הבין, אמרתי לו שאין עדיין חלליות שמסוגלות לזוז במהירות הזו.

בסוף הוא הבין.

הוא לא היה משועשע כמוני מהסיטואציה.

[ניקו פ.]

קמ"ש, קילומטר לשנה

[locomotive]

למה לחרק חומייני קוראים "חומייני"?

[David32]

למה לחרק חומייני קוראים "חומייני"?

 

זה צריך להיות בגיבוב של באגירה.

[locomotive]

בשרשור של באגירה שואלים "מה זה?"

כאן אפשר לשאול על משמעות השם של המה זה.

או שאולי אני טועה...

[locomotive]

יש סברה האומרת כי בני זוג במהלך השנים מתחילים להדמות זה לזו,

סברה חופפת לסברת הדימיון בין כלב לבעליו.

 

עם האקסית שלי זה היה מורגש היטב,

לאורך זמן היא החלה לדבר כמוני, לקחה את הטונים שלי

יחד עם ניואנסים אחרים. אני זוכר ששמתי לב לכך וזה מאוד

הפריע לי, היא כבר לא הייתה ייחודית בעיניי והרגשתי שאני

מנהל שיחה עם המראה.

זו כמובן הידמות התנהגותית ודי הגיוני שהיא תתרחש.

דוגמה נוספת להידמות התנהגותית:

זוג שאני מכיר חולק הרגל מגונה משותף, בסיום כל משפט

הם נוטים את הראש לאחור בתדהמה. זה די פריקי שיט כשנמצאים עם שניהם יחד.

 

זוג אחר שאני מכיר חולקים את אותו מבנה השיניים,

לשניהם שיניים קידמיות בולטות. אני מעריך שזה לא נעשה כתוצאה

מזמן ממושך יחד אך אני מאוד מאמין שבתת מודע הם נמשכו

זה לזו בין היתר עקב הדימיון הזה.

 

כשאני מסתכל על זוגות ותיקים אני שם לב לרוב לדימיון בחיצוניותם,

בין אם זה בארשת פניהם, תסרוקתם או סגנון לבושם, ובכלל דימיון פיזי בינהם.

לפעמים קל להתבלבל ולהניח שמדובר בזוג אחים.

ממה זה נובע בעצם?

 

עד כאן גיבוב זוגי, לילה טוב.

 

עריכה:

כבר הייתי בטוח שאתה לא אוהב אותי יותר.

[locomotive]

תמונות:

 

 

[omerroz]

וואו... אני וחברה שלי 3.5 שנים ביחד, ומהתחלה שכנה של חברה שלי תמיד אמרה לנו שאנחנו דומים ונראים כמו אחים (אני לא רואה שום דמיון, למעט העובדה שלשנינו יש אף יהודי..)

עם הזמן זה הלך וניהיה מטריד יותר ויותר, המון אנשים אומרים לנו שאנחנו דומים וחושבים שאנחנו אחים. מוזר כל הסיפור...

[rupni]

אני שמתי לב שבזמן האחרון נהיו לי מחוות ודמיון מדהים לאבא שלי, לפעמים אני אומר לעצמי "ב'אונה ככה בדיוק אבא היה עושה".

אמא שלי (הגרושה שלו) מתחרפנת מזה.

[Danix60]

אכן מוזר,

ועכשיו הבנתי לאן נעלם השרשור הזההההה

לנעוץ כמובן.

[שביט]

זה הרגע לאחל שפע של מוזה בכדי להאכיל את מפלצת הגיבוב לאורך השנה הבאה

בערד אין יותר מידי שפע של מוזה, יש רק מוזה אחד

[אנלוגי]

וטוב שכך.

 

סתם, האמת שאני מחבב את המוזה, עדיף פי אלף על האלונית .

[locomotive]

היום שהיה, עם לוקומוטיב

הלילה של אתמול עבר די קשה, חוסר שינה ותינוק שלא מצליח לישון.

צווחות כאב ובכי, וגם התינוק היה חסר מנוחה.

הוא בן שבעה חודשים וכנראה סובל מכאבי תופת באזניים, לא צריך להיות דוקטור

כדי לאבחן זאת, הוא תפס את אוזניו ובכה.

 

חכיתי רק לבוקר שיגיע כדי לקחת אותו לרופא.

בשעת בוקר העמסתי אותו לרכב ופצחתי בנסיעה לכיוון קופ"ח, בדרך

הבחנתי שהכל שומם מהרגיל.

שערי הקופה סגורים וגם אני כמו הבחור הזהhttp://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=497114

שכחתי שזה עוד יום שבתון.

 

חשבתי לנסוע לבית החולים בב"ש אך נזכרתי שיש לנו מר"מ בעיר,

חיש חש המשכתי לשם וקיבל את פני רופא מבוגר עם פאה אריסטוקרטית.

לילד יש דלקת אוזניים(נו שיט! ) רשם לנו אנטיביוטיקה וטיפות אוזניים ושלח אותנו

לסופר פארם(הנה עוד בית עסק שהיה פתוח בשבתון ).

על התענוג ושירות הvip שילמתי 80 ₪ ואת הקבלה אני אגיש לקופה לקבלת החזר,

מעולה!

המשכתי לסופר פארם וקניתי את התרופות ובדרך לרכב נזכרתי שגם אין חלב בבית,

תודה לאל על הסופר של הרוסים(הנה עוד בית עסק שפתוח ביום שבתון ).

 

מדובר בסופר חדש שנקרא deli market, משום מה הייתה לי קונוטציה שמדובר בסופר של הודים, טעיתי.

השירות היה מעולה וארגונמיה רוסית במיטבה, גם הקופאית התעקשה לומר לי את המחיר ברוסית-מזל שהגדלתי ראש וקראתי מהמסך שלה את המספרים, אה, וגם היה בחור שארז לי את המצרכים.

 

הגענו לבית וכעבור כמה שעות התינוק החל להראות סימני שיפור במצבו, הלכנו לבית חמתי

שם התכנסו המשפחה לארוחת צהריים-ערב שכזו.

התינוק הזיל ריר כשראה אותנו אוכלים אז חשבנו לפנק אותו במעט טחינה. טעות.

התנפח לו הפרצוף, כנראה תגובה אלרגית. אז מה? שוב למיון? רגע, לא כל כך מהר.

 

קילחנו אותו ומרחנו לו קרם פנים וכעבור כמה זמן הפרצוף חזר לגודל טיבעי.

לא מזמן חזרנו לבית, הם הלכו לישון וסוף סוף הבית דממה ואני מאזין לסימפוניית

המקרר והממיר,

הממיר לא יושב בקצב אחיד עם מדחס המקרר אבל אני חובב של דיסונאנס ככה שאני

מסתדר עם דיס ההרמוניה או במילים אחרות אני חי בשלום עם גיבוב הצלילים הזה.

 

מייד אחריי פרק בסדרה "מק'גייור".