שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[tzahico]

לפני שעתיים, פבל כתב:

אתה רציני? (שוב, שואל באמת. אני אשכרה רוצה לנהל דיון שמתקדם לאנשהו) כי אם אלה שלושת הרגליים שעליהם עומדת החברה החרדית אז באמת יש לנו אי-הסכמה אקוטית.

 

קח אדם בוגר חרדי ומצד שני קח את המקביל הדתי שלו.  שניהם מאמינים בקב"ה, מקבלים את הסמכות של שולחן ערוך ופועלים לפיו, מקיימים את אותם המצוות (אם יותר או פחות בהידור, זה לא העניין),  חיים בקהילות ונשמעים לרבנים שלהם.

 

עכשיו תענה בעצמך - מה ההבדל באורח חיים בין שניהם?  כיצד האחד מוציא אותך (ואת רוב חברי הפורום הנכבד הזה 🤣) מדעתך, ואילו עם השני אין לך בעיה?

עריכה אחרונה ב-7 לנובמבר, 2022 על ידי tzahico

[- XM -]

לפני 7 שעות, SlowRide כתב:

מצד שני היהדות נגד התנזרות והתנתקות מהעולם, לא? איזה משמעות יש לשמירת מצוות כשאין שום דבר שמפריע לך לקיים אותן?

נכון שמתפללים שלא נצטרך לעמוד בנסיונות ולא צריך לחפש נסיונות כדי לצאת גיבור אבל גם לא צריך לסגור את עצמך מהעולם ולהימנע מכל התמודדות. 

המדינה לא מכריחה אף דתי לנסוע בשבת או לאכול דברים לא כשרים, או לראות פורנו בסמארטפון וללכת למועדוני חשפנות.

מצד שני היא כן מכריחה את החילוני לעמוד בכל מיני סטנדרטים שהוא לא מעוניין בהם ושצריכים להיות לבחירתו.

היא נגד התנזרות מוחלטת, ואף אחד גם לא מבקש אותה כיום.

רוב החרדים שצריכים אינטרנט משתמשים באינטרנט מסונן, בעיקר בגלל פורנו, ”אין אפוטרופוס לעריות” - ואם מישהו אומר לך שיש, בד’’כ אצלו המשפט הנ”ל הכי רלוונטי.

ז”א כן פתוחים לעולם אבל עם גדרים בנושאים מסויימים. 

 

לפני 42 דקות, tzahico כתב:

קח אדם בוגר חרדי ומצד שני קח את המקביל הדתי שלו.  שניהם מאמינים בקב"ה, מקבלים את הסמכות של שולחן ערוך ופועלים לפיו, מקיימים את אותם המצוות (אם יותר או פחות בהידור, זה לא העניין),  חיים בקהילות ונשמעים לרבנים שלהם.

 

עכשיו תענה בעצמך - מה ההבדל באורח חיים בין שניהם?  כיצד האחד מוציא אותך (ואת רוב חברי הפורום הנכבד הזה 🤣) מדעתך, ואילו עם השני אין לך בעיה?

ירו פה בשרשור על סמוטריץ ובן גביר לא פחות מעל החרדים.

הלוואי שאני טועה, אבל אני חושב שבתפיסה של חילוני ממוצע (לא מסורתי),

אני מהווה איום תרבותי הרבה יותר מאשר איום כלכלי.

ולכן ישנה התנגדות גם לציבור הדתי, ולכן ההתנגדות תישאר גם כשהחרדים יעבדו באותו שיעור כמו החילונים.

[DareDevil]

לפני 4 דקות, - XM - כתב:

אני מהווה איום תרבותי הרבה יותר מאשר איום כלכלי.

 

אם אתה חרדי, אתה יותר איום כלכלי מאשר איום תרבותי

 

נ.ב.

 

זה לא שאחד יותר גרוע מהשני אלא שניהם גרועים כאשר אתה כופה עליי להיות ולחיות לפי ראות עינייך

עריכה אחרונה ב-7 לנובמבר, 2022 על ידי DareDevil

[mikyl]

לפני שעתיים, DareDevil כתב:

תיאורטית אפשר לשנות את הדת שלך בתעודת זהות לחסר דת, רק מה זה עולה 1400 שקל לבצע את השינוי הזה..

 

לפני שעתיים, DareDevil כתב:

גם אני לא אתפלא אם בהייטקס פתאום יציעו לעובדים לבצע שינוי דת בת.ז., ככה שיוכלו להעסיק אותם בשבת, אם באמת ילכו על שינוי סדרי עולם לגבי נושאי עבודה ונהיגה וכדומה בשבת..

 

מצ"ב את הנוהל - נוהל השלמת / תיקון פרטי הדת והלאום - 17/01/2021 :עדכון ת2.8.0001.pdf

מתי פעם אחרונה בדקתם ת.ז.  שלכם? אני זוכר לפני 50 שנה היה סעיף "דת". אחר כך החליפו אותו ב"לאום". היום (לפחות בשלי ושל אשתי) לא רשום כלום.

[tzahico]

לפני 45 דקות, - XM - כתב:

ירו פה בשרשור על סמוטריץ ובן גביר לא פחות מעל החרדים.

 

יורים עליהם מכיוון שבמהות שלהם הם אנשי ימין קיצון.  במקרה הם גם אנשים דתיים.  אם אריה אלדד (מקים מפלגת עוצמה יהודית, אדם לא דתי) היה עומד בפרונט, אז גם הוא היה מקבל ממטרי אש באותה עוצמה...

[DareDevil]

לפני כשעה, mikyl כתב:

מתי פעם אחרונה בדקתם ת.ז.  שלכם? אני זוכר לפני 50 שנה היה סעיף "דת". אחר כך החליפו אותו ב"לאום". היום (לפחות בשלי ושל אשתי) לא רשום כלום.

 ציטטת אותי פעמיים 🤭

א. בנוגע לעניין הסעיף דת/לאום, ממה שאני נתקלתי בו לאורך השנים זה יכול לבוא לידי ביטוי בעניינים הבאים:

  1. ענייני עבודה בחגים (יש מספר מקומות שלא ניתן לעבוד בהם במהלך השבת אלא אם אתה רשום בתור דת אחרת - זה לא כל כך נאכף אבל לא יזיק במקרים מסוימים)

  2. ענייני חתונה/קבורה

ב. יכול להיות כאשר המחזיק בת.ז. הינו מאמין בדת אחרת, סביר להניח שהיא תהיה רשומה בת.ז. הישראלית.

 

 

[asix]

מישהו יכול לתת הסבר קצר לפסקת ההתגברות ברוב של 61?

לפי הבנה שלי, פסקה כזאת היא קודם כל למעשה מייתרת את בתי המשפט.

אם הממשלה החליטה ברוב קטן מאוד ( 61 כאמור) אין דרך למנוע את זה.

אין איזונים ובלמים לכל החלטה שיכולה להיות פופוליסטית. אני גם לא רואה שלטון שיהיה מוכן לוותר על כח כזה( משני צידי המפה הפוליטית).

זה כלי שיכול לשרת אינטרסים פרסונליים או מגזריים רבים. מחר החרדים יכולים להחליט, לדוגמא, שסוגרים את השבת באמצעות חקיקה ואם לא, פשוט מפרקים את הממשלה, וברוב של 61 זה פשוט קורה ולא ניתן לעצירה כי בג"ץ לא יכול למנוע את זה.

הדבר הנכון היה אם זה היה נעשה ברוב של 70-80 חברי כנסת וכך יש הסכמה גם של חלקים מהאופוזיציה. אבל לכיוון שהולכים אליו? מאוד מדאיג.

[vadim6385]

לפני 6 שעות, mikyl כתב:

מתי פעם אחרונה בדקתם ת.ז.  שלכם? אני זוכר לפני 50 שנה היה סעיף "דת". אחר כך החליפו אותו ב"לאום". היום (לפחות בשלי ושל אשתי) לא רשום כלום.

מתישהו בשנות ה90 התחילו לרשום כוכביות במקום לאום, היום אין סעיף כזה כלל

[Night Driver]

לפני כשעה, asix כתב:

מישהו יכול לתת הסבר קצר לפסקת ההתגברות ברוב של 61?

לפי הבנה שלי, פסקה כזאת היא קודם כל למעשה מייתרת את בתי המשפט.

אם הממשלה החליטה ברוב קטן מאוד ( 61 כאמור) אין דרך למנוע את זה.

אין איזונים ובלמים לכל החלטה שיכולה להיות פופוליסטית. אני גם לא רואה שלטון שיהיה מוכן לוותר על כח כזה( משני צידי המפה הפוליטית).

זה כלי שיכול לשרת אינטרסים פרסונליים או מגזריים רבים. מחר החרדים יכולים להחליט, לדוגמא, שסוגרים את השבת באמצעות חקיקה ואם לא, פשוט מפרקים את הממשלה, וברוב של 61 זה פשוט קורה ולא ניתן לעצירה כי בג"ץ לא יכול למנוע את זה.

הדבר הנכון היה אם זה היה נעשה ברוב של 70-80 חברי כנסת וכך יש הסכמה גם של חלקים מהאופוזיציה. אבל לכיוון שהולכים אליו? מאוד מדאיג.

זה הרבה יותר גרוע מזה.

אם מחר מחוקקים חוק שסותר חוק אחר, בגץ אומר תקנו והכנסת/ממשלה אומרים לא מתקנים וזה מה יש. מה עושים במקרה כזה ומה גובר?

[פינדר]

לפני שעה, asix כתב:

מישהו יכול לתת הסבר קצר לפסקת ההתגברות ברוב של 61?

לפי הבנה שלי, פסקה כזאת היא קודם כל למעשה מייתרת את בתי המשפט.

אם הממשלה החליטה ברוב קטן מאוד ( 61 כאמור) אין דרך למנוע את זה.

אין איזונים ובלמים לכל החלטה שיכולה להיות פופוליסטית. אני גם לא רואה שלטון שיהיה מוכן לוותר על כח כזה( משני צידי המפה הפוליטית).

זה כלי שיכול לשרת אינטרסים פרסונליים או מגזריים רבים. מחר החרדים יכולים להחליט, לדוגמא, שסוגרים את השבת באמצעות חקיקה ואם לא, פשוט מפרקים את הממשלה, וברוב של 61 זה פשוט קורה ולא ניתן לעצירה כי בג"ץ לא יכול למנוע את זה.

הדבר הנכון היה אם זה היה נעשה ברוב של 70-80 חברי כנסת וכך יש הסכמה גם של חלקים מהאופוזיציה. אבל לכיוון שהולכים אליו? מאוד מדאיג.

מסוכן מאוד במדינה שאין לה חוקה.

תומכי החוק נאחזים בעקרון שלטון הרוב ומתעלמים מהסכנה בעריצות הרוב.

בעיקרון מה שאמור לאזן פסקה כזו, זה בית משפט עליון פלוס חוקה שמגינה על זכויות הפרט, או לכל הפחות דרישה של רוב גבוה (לפחות 2/3 מחברי הכנסת).

 

[יבגניפ]

לפני 7 שעות, - XM - כתב:

ירו פה בשרשור על סמוטריץ ובן גביר לא פחות מעל החרדים.

הלוואי שאני טועה, אבל אני חושב שבתפיסה של חילוני ממוצע (לא מסורתי),

אני מהווה איום תרבותי הרבה יותר מאשר איום כלכלי.

ולכן ישנה התנגדות גם לציבור הדתי, ולכן ההתנגדות תישאר גם כשהחרדים יעבדו באותו שיעור כמו החילונים.

סמוטריץ' קרוב יחסית לחרדים. בן גביר גם מדבר על חיזוק אופיה היהודי של המדינה, כלומר הדתה. ובוודאי שזה איום עלי ועל דומיי. כי זה הולך לפגוע בי.

 

הבעיה העקרונית והאמיתית, ככל שהולכים לכיוונים של אנשים חרדים יותר, זה שאין לנו באמת שום דבר במשותף איתכם. ה"איום" כאן הוא דו כיווני. חרדים  לא מעוניינים להתערבב בחברה הכללית בישראל. שוק העבודה והכלכלה זה אולי הסימפטום הכי חריף ומעצבן לזה. אבל זה מתחיל הרבה לפני. כל ראשי הערים שרצו להקים שכונה לחרדים בעיר שלהם בשנים האחרונות התנגדו לזה. רובם לדעתי היו ליכודניקים - כביכול מאותו המחנה. 

 

 

[falou]

לפני 59 דקות, Night Driver כתב:

אם מחר מחוקקים חוק שסותר חוק אחר, בגץ אומר תקנו והכנסת/ממשלה אומרים לא מתקנים וזה מה יש. מה עושים במקרה כזה ומה גובר?

 

במקרה כזה אין בעיה, בית המשפט קובע מה גובר, כמו שהוא קובע איזו הלכה שיפוטית גוברת, כשיש החלטות סותרות.

השאלה 

[Gosser1860]

לפני 9 דקות, falou כתב:

השאלה

עצרת באמצע(?)

[mikyl]

עד כמה שאני זוכר חוק התגברות מכוון קודם כל נגד בג"צ. זאת אומרת שליטה בלתי מבוקרת לשלטונות. אפשרות לקואליציה לחוקק כל חוק שבא להם לראש.

עריכה אחרונה ב-8 לנובמבר, 2022 על ידי mikyl

[falou]

לפני 9 דקות, Gosser1860 כתב:

עצרת באמצע(?)

 כן. עבודה