שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[יבגניפ]

זה זמין באינטרנט באתר של מבקר המדינה, אתה יכול לחפש לפי שנים, רועי.

[bagira]

לא חידש לנו כלום הדו"ח או כמאמר הגשש, "אני צריך מבחן בשביל לדעת שאתה אהבל?"

[יבגניפ]

נכון. רוב הדברים שבכותרות כבר פורסמו בעבר. עכשיו תומכי נתניהו יוכלו גם לטעון שממששלתו החלה לטפל בבעיה, בניגוד לזו של אולמרט. חבל שהפתרונות בינתיים לא שווים הרבה

[m3x7r3m3]

ושוב אתה ממשיך לשקר, לסתור את עצמך, להמציא דיון שלא קיים, לבנות מגדלים באוויר.

 

מציע לך לחזור 20 עמודים אחורה ולראות ממה התחיל הדיון. לא משיחה אקראית על בעלי תפקיד בארגון כזה או אחר, אלא על טענות על אדם קונקרטי שפיברקת וייחסת לדוברי המשטרה. אתה יכול להתפלצף עד מחר בבוקר ולכתוב שלפי החוו"ד שלך טופורובסקי בהכרח חשוד. בפועל לא נשאלת על חוות הדעת שלך. לא ביקשו ממך לדעת מה אתה חושב על הפרשה. נתבקשת להראות ציטוט או סימוכין לכך שהוא נחקר ככזה. ובזה, ידידי, נכשלת. כמו שאתה נכשל בכל דבר שהוא לא הקצנה של דברי האדם שאיתו אתה מתווכח, או שקרים. שוב, מצטער. אבל אני בטוח שבעייני עצמך תהייה "אחד שמבין" לא משנה מה. גם זו תכונה תרבותית שלצערי אתה לא היחיד שחולק במקומותינו.

 

לא, העובדה שאתה פשוט לא מבין מה שאני כותב מצביע על יכולת ההבנה שלך, לא על נכונות הדברים שלי.

 

לצער האדם הקונקרטי שלך הוא כיהן באחד התפקידים המוגדרים כשאותו ארגון נחשד בעבירה => הוא נחשד באותה עבירה, אי לכך ובהתאם לזאת הוזמן לחקירה, אתה מוזמן לשאול את השוטר האם החקירה הזו הייתה תשאול, חקירה באזהרה או כל דבר אחר, אבל לקטגוריה הכללית של חקירה זה נופל.

 

אין כאן חוו"ד שלי, אתה פשוט לא מכיר את העובדות (ואני "אחד שמבין" כן?) ואיך עובדים דיני תאגידים, נשאל לצורך הדוגמה את באגירה:

באגירה, נניח ואני מגיע אליך כחוקר מס לעסק בחשד שאתה לא מדווח על הכנסות, מי החשוד, העסק, או אתה בתור בעל העסק / מנכ"ל?

 

הרי ברור לך שאי אפשר לשאול תאגיד האם הוא הוציא חשבונית מס והאם הוא מכר לפלוני אלמוני חתול פרסי בתאריך כלשהו נכון?

יש לך בכלל מושג מה זה מורשי חתימה בתאגיד והמשמעות החוקית של המעמד הזה?

 

ואין כאן גם מה אני חושב על הפרשה (את זה כתבתי בהודעה אחרת) - אם המשטרה לא הייתה חושבת בדיוק מה שכתוב למעלה היא לא הייתה בכלל מדברת איתו.

 

אין כאן התלהטות, יש כאן מישהו שפשוט לא מבין וזורק שטויות לאוויר, אם יישאר בבורותו זה לא יזיז לי.

[yehuda-k]

הקידמה שלנו היא לא מקרית. אני לא כ"כ רוצה לדבר על תחומים שאני מכיר פחות, בתחום ההייטק, אין ספק שלישראל אין עתיד ללא אקדמיה חזקה. ההצלחה עד היום גם קשורה לחלוטין בכוחה של האקדמיה, ורואים את הקשר הזה בראש ובראשונה בצבא ולאחר מכן בחברות אזרחיות שונות. הטענה שלך קצת מתחברת לאמונה כללית שיש אצל אנשים שאקדמיה היא מיותרת, כי אם אתה טוב, אז תצליח. בפועל כמות האטודידקטים שבאמת מצליחים היא מאוד נמוכה, ולא הכל אפשר גם ללמוד לבד בהצלחה (חלק מתעשיית ההייטק שלנו כאן מבוסס על מקצועות אחרים, הקשורים במיפוי, רפואה ומה לא).

ושום כשרון לא יצליח בלי לקבל השכלה, חוץ מכמה יחידי סגולה. עם כל הכבוד לאוטודידקטים, אף אחד לא יוכל לפתח ציוד מורכב, נניח איזו כיפת ברזל, בלי צוות של מהנדסים ואשר בעלי מקצוע שקיבלו הכשרה מעמיקה, כזו שרק מוסד אקדמי יכול לתת. ומוסד אקדמי הוא קודם כל מוסד מחקר, שבו יושבים אנשים סקרנים ומנצלים את יכולותיהם והכלים שבידיהם כדי לצבור ידע.

לימודים ברמה גבוהה אכן הכרחים להצלחה. איינשטין אמר שגאונות היא 99% עבודה קשה ו 1% של כשרון. בכל זאת, מי שאין לו את ה 1% כשרון לא יהיה פורץ הדרך, אלא יהיה חלק מהסביבה ההכרחית כדי שפורץ הדרך יצליח.

 

המדינה אכן מקלקלת, אבל רק בגלל צמצום ההשקעה, וכאן אני גם יכול להעיד מניסיון אישי שלא כל מי שמגיע גם לקבל קביעות באוניברסיטה, הופך למרצה מן המניין ומקבל סטטוס של פרופסור מקבל כזה שכר מטורף. יכול להיות שמי שנמצא בראש הפירמדה ממש כן, יכול להיות שמי שעוסק במחקרים ספציפיים כלשהם גם כן, אבל מהכירותי הם לא מעידים על הכלל. בסוף זה כן מוביל ויוביל לבריחת מוחות. ואם, נניח, את אלגוריתם zip הבסיסי פיתחו ישראלים, כי היה להם את התנאים לכך, אף אחד לא מבטיח לאיש מאיתנו שזה יקרה גם בעתיד.

הבעיה היא לא השכר של המרצים, אלא השכר של הסגל המנהלי. בנוסף, לא בטוח שצריך כל כך הרבה כפילויות, כלומר חוגים\פקולטות זהות באוניברסיטאות נפרדות כאשר בקושי יש ביקוש ללמוד בהם.

 

והמדינה מקלקלת, לדעתי בכל תחום שהממשלה מבצעת בעצמה. צבא, משטרה, שופטים חיבים לקבל שכר מהציבור אבל ניתן להפריט מהם חלקים גדולים, אלה שתפקידם לתמוך בחילים\ שוטרים\ שופטים, ויתכן שאלה רוב המועסקים.

קראתי לאחרונה מאמר - איני זוכר אם זה היה בכלכליסט עו SciAm או מקור אחר, שבו היו תלונות מרות על כך שכיום המשקיעים מחסלים את המחקר הבסיס. הם דורשים תוצאות כספיות מיידיות, וגופים כמו Bell Laboratories ודומיהם בתעשיה, או השקעה של התעשייה במוסדות המחקר האקדמיים הולכים ומתחסלים, כיון שלא מדובר במחקרים שמביאים רווחים תוך שני רבעונים. וכמובן הדוגמאות הקלסיות של מחקרים שנראו הזויים ביותר (למשל - על חיי מין של כל מיני חרקים), שלאחר זמן התגלו כבעלי משמעות קריטית (באותו מקרה - סייע מאד להתגבר על איזה מזיק לחקלאות).

ואם התעשיה אינה משקיעה במחקר הרי שעל הממשלה לעשות זאת, ולזכו מדינ ישראל נאמר שהיא מהמובילות בהשקעה במחקר יחסית לתמ"ג. כמדינה, אסור לנו לוותר על המשך ההשקעה, גם אם תוצאותיה נראות רק לאחר שנים רבות.

לדעתי זה עוד דחליל\ ספין שמפמפמים לנו. חיים ויצמן, הנשיא הראשון שלנו, היה מדען רציני וגם פוליטיקאי טוב שהבין בטבע האדם. כשידע שסופו קרב, ביקש מנאמנו וייסגל להוביל את מכון ויצמן למרות שלא הבין כלום במדע. אחת מההנחיות הראשיות שלו לוייסגל היתה- אל תיתן למדענים להתקרב לשיסל , כלומר לקערה עם הכסף. כי הם שורפים אותו במהירות הבזק. התקציב לאוניברסיטאות הוא ענקי, ולדעתי ניתן לקצץ בו בקלות, למשל לפי מה שהציע רייכמן, נשיא הבינתחומי, לתת לכל סטודנט שובר סבסוד שאותו יתן לאוניברסיטה בה ילמד, במקום לתת כסף לאוניברסיטה עצמה.

לגבי ההפרטה של מערכת החינוך - מה שאתה כותב הוא מעניין. בארה"ב יש כמובן גם בעיות חברתיות נלוות, שעדיין אצלנו. אני רק יכול להזכיר כקונטרה שבארה"ב המוני ילדים בני 20 חייבים סכומי עתק על השכלה שרכשו ובפועל כנראה לא שווה הרבה. זה עוד לפני שאני מבין את הטיעון השיוויני הבסיסי: בעולם בו מערכת החינוך הישראלית הייתה מופרטת, אני כנראה הייתי עובד עכשיו כסדרן באיזה סופר מרקט.

צריך להבדיל בין הפרטה ובין התנערות הממשלה מאחריות , שבה מאמינים חלק מהליברטניסטים. ( ליברטריאניזם). הפרטה שנעשית כראוי (וזה לא קל) מעבירה את הביצוע לידים פרטיות, אבל האחריות חיבת להישאר בידי הממשלה: לקבוע כללים ולאכוף אותם. לפי מה שנראה מהכתבה הזו על ראם עימנואל והחינוך בשיקגו, מטרתו היא רמת לימודים גבוהה יותר, ע"י ניצול מימון שהולך לאיבוד במערכת הציבורית הרקובה. בהפרטה כזו, יש דווקא סיכוי טוב יותר למוכשר להגיע למעלה, גם אם יש לו בעיה כספית. "אף לא משפחה אחת צריכה להידרדר לעוני רק מכיוון שהיא רוצה להעניק לילדיה הזדמנות להגשים את החלום האמריקאי", אמר רם עמנואל, ראש העיר שיקגו, בארוע להצגת תוכניתו לחינוך בעיר, שהתקיים בתחילת ינואר.".

 

אני בכנות נדהם שאתם כותבים על הגנום היהודי. זה הצד השני של תורת הגזע, והוא לא יותר טוב לא מכאן ולא מכאן.

 

אין שום גנום יהודי שגורם לחכמת יתר אלא רק עם שנרדף במשך שנים וחלק מקהילות מסוימות הבין שבמקום שבו הם נמצאים, הדרך היחידה לשגשוג, חרף כל הקשיים היא חינוך מגיל צעיר למצויינות בלימודים . אתה רואה את זה נהדר בקרב יהודי אירופה ומזרח אירופה ובקרב יהודי פרס.

 

אתה לא רואה את זה בקרב (סתם לדוגמא) יהודי תימן מרוקו וזה לא בגלל שהם טיפשים ולא בגלל שיש להם גנום לא ממומש אלא פשוט כי בקהילות שלהם הדגש או הצרכים הקהילתיים היו שונים לחלוטין.

היתי מציע לא להסביר מדוע יש אצלנו כמות גדולה ולא פרופורציונלית של פורצי דרך.

בכל זאת, בענין הגנום, ידוע שתושבי אתיופיה וקניה מוצלחים בריצות ארוכות, אלה ששורשיהם במערב אפריקה יש יכולות ניתור יוצאי דופן והם מצליחים בכדורסל, גברים טובים יותר מנשים בראיה תלת ממדית, נשים טובות יותר מגברים ביכולת מילולית. האם לא יתכן שהגנום מסביר חלק מהכמות הגדולה יחסית של פורצי הדרך אצלינו ?

 

יהודה

עריכה אחרונה ב-25 לפברואר, 2015 על ידי yehuda-k

[sronis]

היתי מציע לא להסביר מדוע יש אצלנו כמות גדולה ולא פרופורציונלית של פורצי דרך.

בכל זאת, בענין הגנום, ידוע שתושבי אתיופיה וקניה מוצלחים בריצות ארוכות, אלה ששורשיהם במערב אפריקה יש יכולות ניתור יוצאי דופן והם מצליחים בכדורסל, גברים טובים יותר מנשים בראיה תלת ממדית, נשים טובות יותר מגברים ביכולת מילולית. האם לא יתכן שהגנום מסביר חלק מהכמות הגדולה יחסית של פורצי הדרך אצלינו ?

 

יהודה

 

מצטער, עם כמה שהיינו רוצים לחשוב שאנחנו מיוחדים, לצערנו אנחנו לא.

 

תושבי אתיופיה וקניה מוצלחים בריצות ארוכות וככל הנראה לצורת הגוף הממוצעת ולמאפיינים פיזיקליים אחרים יש משמעות, אבל גם הרבה מאוד לתרבות. אותו הדבר לגבי הכדורסלנים.

בנוגע לגברים ונשים, גברים אמנם טובים יותר מנשים בראיה מרחבית, אבל בממש מעט. למען האמת, האשה הממוצעת טובה יותר מ-33% מהגברים בראיה מרחבית.

אותו הדבר עם שפות, רק לכיוון השני - הגבר הממוצע טוב יותר בקטע המילולי מ-33% מהנשים.

מקור: http://www.ted.com/talks/ben_ambridge_10_myths_about_psychology_debunked?language=en

 

כל אלו לא יכולים להסביר את השליטה המוחלטת של יהודים בתחומים שבהם מוצע פרס נובל (24% מהפרסים לעומת אחוז אפסי מהאוכלוסיה העולמית). ההצעה לגבי הגנום היא בעייתית כי יהודים כעם מתקיימים כמה אלפי שנים בלבד, כלומר עשרות או מאות בודדות של דורות. בזמן כזה אפשר להאמין שאולי יש שינויים גנטיים, במיוחד אם לא מתערבבים עם עמים אחרים, אבל לא בהפרש כזה...

[יבגניפ]

שטויות במיץ

כן, אתה צודק. בגלל זה רק לפני 20 עמודים כתבת בעצמך שאתה לא בטוח למה זימנו אותו לחקירה, והיית צריך לשקר ולהמציא "ניסוחים מדויקים", היישר מן הרדיו. מה כבר נשאר להגיד? רק מרחם על מי שצריך לסבול אותך ביום יום, ולקוות לטובתם שאתה משקר קצת פחות ביום יום ממה שאתה משקר כאן. כנראה שלא.

 

 

 

יהודה, הבעיה בהפרטה היא שמאוד קשה באמת לפקח על מה שקורה. וגם התנערות מאחריות זה קצת בעייתי. הממשלה יכולה לא להתנער מאחריות, אבל בתי ספר פרטיים פשוט יציעו לימודים יותר טובים, networking טוב יותר ועוד (כפי שקורה היום, על פי הטענות, עם הבינתחומי). אני לא חושב שצריך לסגור חוגים כפולים שאין בהם ביקוש, אלא להפך - לעודד את הביקוש הזה. זה מאוד חורג מנושא השרשור, אבל אף אחד לא ירוויח מכך שחוגים העוסקים בעת העתיקה, היסטוריה או פילוסופיה יסגרו. יש להם ערך מוסף מאוד גבוהה, גם אםהם לא מבטיחים פרנסה פרקטית לבוגריהם.

 

לגבי הגנטיקה - אני מצטרף למה שכתב רוני. אני לא אומר ששינוים והבדלים לא קיימים. אני כן טוען שזה לא רלוונטי למקרה שלנו, ממספר סיבות. אחת מהן היא באמת חוסר היכולת, נכון לרגע זה, להוכיח מאפיינים גנטיים יהודיים כאלו (יש מחקרים לכאן ולכאן). סיבה אחרת היא שגם לא מדובר ב"יהודים" במבחן הרחב של המושג, אלא קבוצה יותר מצומצמת מאיתנו.

שחקני כדורסל, אגב, זו דוגמא מרתקת. אני לא חושב שתושבי אפריקה של היום טובים בכדורסל במיוחד. ואם נסתכל על אפרו אמריקאים - הם עברו תהליך כפוי של בחירת החזק בגלל סחר העבדים וכמה מאות שנות עבדות לאחר מכן. וכמובן שגם לפן התרבותי כאן יש משקל.

 

אבל מה עם דוח מבקר המדינה על הדיור? אחרי זה, מישהו עדיין יכול להתכחש לכך שיש כאן בעיה חמורה?

[amir74]

אני לא חושב שמישהו מתכחש, פשוט הוא לא ממש חידש. מאות כתבות בעיתונות והמחירים ביד 2 אומרים הכול. הזנחה פושעת של הנושא על ידי האנשים שאמורים לטפל בבעיה.

[יבגניפ]

מסכים איתך, ועם זאת, בינתיים ראש הממשלה שלנו טוען שאיראן יותר חשובה, כאילו שרמת חיים, בסופו של דבר, לא יכולה להפוך לאקוטית כ"כ עד שתאיים יותר מכל פצצה איראנית אפשרית. וכנראה שעבור הדיבורים על הפצצה האיראנית, ואלו שזה יגרום להם לשים ליכוד בקלפי, שווה להרוס עוד את היחסים עם ארה"ב.

[bagira]

יהודה,

בהגדרה הרחבה ביותר, היהדות קיימת מה?

4000 שנה? 5000 שנה?

 

שבריר רגע, הינד עפעף במושגים אבולוציונים.

[sperial]

לא כך כך בטוח ש-5,000 שנה זה מעט, במיוחד כאשר כל זמן הקיום של Homo sapiens הוא בסדר גודל של 100,000 שנה.

בכל מקרה - גם בין היהודים יש קבוצות שונות, וישם לב איזו השפעה סביבתית יש ל"גויים" ביניהם חיה כל קבוצה - ההישגים הגדולים ביותר היו לקבוצות שחיו בסביבה פורה, אם אלה בגדד וספרד של ימי הביניים ואם זו רויה או גרמניה ושאר מערב אירופה המודרניות.

[רועי עוזרי]

לא חידש לנו כלום הדו"ח או כמאמר הגשש, "אני צריך מבחן בשביל לדעת שאתה אהבל?"

 

חחחחח, הרגת אותי, זה בול הדו''ח הזה.

הגשש מתאימים לכל מקום ונושא.

[bagira]

"ת'קשר מחר למשרד הרישוי, תגיד שאתה לא בא כי אתה אהבל!"

[יבגניפ]

צריך לזכור בהקשר של פרסי נובל למיניהם, שגם לפני 80 - 100 שנה, תושבה היהודי הממוצע של רוסיה - פולין - ליטא לא בהכרח היה אלברט אינשטיין, אלא בור עני, שבמקרה הטוב למד כמה שנים ב"חדר" המקומי.

לסביבה יש השפעה מאוד חזקה. וגם בארץ, אם נסתכל לרגע על זוכים בפרסי נובל במדעים שונים (כלומר לא אנשי שלום או ש"י עגנון), נגלה שאין כ"כ הרבה מהם (רק 8 אנשים עפי ויקיפדיה), ומתוכם חלק מזוהים בכלל עם מוסדות מחקריים בחו"ל.

[bagira]

הרוב המוחלט של זוכי פרס נובל יהודים הם אמריקאים, אז כל הכבוד לגניוס היהודי וכל הכבוד למערכת החינוך האמריקאית.