מהי הדרך הטובה ביותר להפסיק לעשן?

[sperial]

כמה הערות:

1. אכן - מבחינת נזק לגוף, במיוחד ללב ולכלי הדם - 3 סיגריות ביום הן עישון כבד. לגרים שכאן (הרוב המוחלט) - כדאי לדעת שאחד האזורים שנפגע מעישון הוא האגן, אז אם אתם רוצים לשמור על כוח הגברא חשוב להמנע מעישון.

2. חשיפה לעשן סיגריות חמור כמו עישון פעיל, ויש אפילו דבר שנקרא "עישון מיד שלישית" - ספיגת העשן שנספח לבגדים, ריפוד, שטיחים וכו'. למשל, מתברר כי ילד שזוחל על שטיח בבית של מעשנים, גם אם באותו זמן הם לא מעשנים, סופג נזקים.

3. הפסקת העישון צריכה להיות מתוזמנת יחד אצל כל המעשנים בבית - מעטים מאוד מצליחים להפסיק לעשן ולהתמיד בכך כאשר בן\בת הזוג ממשיכים לעשן.

4. מבחינת נזקים אין שום הבדן בין סיגריות "קלות" ל"כבדות" - להפך , יש טענה שדווקה ה"קלות" מסוכנות יותר כיון שכמות הניקוטין בהן קטנה, ולכן מעשנים מספר יותר גדול של סיגריות על מנת לספוג את כמות הניקוטין אליה ןהורגל הגוף - וז יש נזק נוסף הן לכיס (יותר חפיסות) והן לגוף (יותר עטרן).

[meteor]

אני גם מאלה שהפסיקו לבד ללא שום גורם חיצוני. הגעתי למצב של שיעול ונשימה ממש לא נעימים ואמרתי לעצמי שאני פשוט גורם לעצמי נזק במו ידיי ועוד משלם על זה כסף. זה ממש לא שווה את זה. ברגע שאתה מתייחס לזה ברצינות וחושב על הסיבות שבגללן החלטת להפסיק, אז הרבה יותר קל אחר כך ואין את התחושה שאתה חייב את זה עוד פעם. כמובן זה לא אידיאלי ויש מצבים שבא לך סיגריה אחר כך, אבל אתה דוחה את זה וזה נעלם ממש מהר. העיקר לא להתפתות ותמיד לחשוב על הדברים החיוביים שגרמת לעצמך ברגע שהפסקת את ההרגל המזיק הזה. הנוסחה הכי טובה שעוזרת זה בריאות+כסף. עם הזמן אתה אפילו כבר לא יכול לסבול ריח של עשן סיגריות.

בכלל, אחרי שהפסקתי והחזקתי מעמד עד עכשיו (שנתייים) אני לא יכול להרשות לעצמי לזרוק את כל זה לזבל ולהתחיל שוב פעם. זה פשוט תהיה חולשה מצידי ואני לא מתכוון לתת לזה לקרות.

צריך כמה שפחות לחשוב על זה ולהתרחק מאזורי עישון וכל דבר שיכול להזכיר את זה.

[rotem210]

התחלתי לעשן בגיל 13 הפסקתי לעשן בגיל 30, עישנתי החל מטיים נובלס אירופה ושאר זבל, ואז עברתי לזבל מיובא.

מלבורו אדום מדיום לייט, כאמל עם פילטר בלי פילטר, לאקי, ווינסטון.

בשיא שלי עישנתי 2 קופסאות מלבורו לייט ביום וזה היה לקראת ההחלטה להפסיק לעשן.

3 חודשים לפני שהן של נולד הבטחתי לאישתי שאפסיק לעשן, קמתי בבוקר לקחתי 2 פקטים של סיגריות ולפח,

מאותו יום לא עישנתי.

ההחלטה היא צריכה להיות שלו ולא של אף אחד אחר, גם ברמה של לבוא ולהציק לבן אדם לא תעזור, אם הוא ירצה להפסיק הוא יפסיק אם לא, לא יעזור כמה שתשב לו על הוריד.

 

רותם

[יוסי פרנקוס]

אולי אנסח מחדש את השאלה:

מהי הדרך הטובה ביותר (או בעלת אחוזיי ההצלחה הגבוהים ביותר) לגרום לאדם שהוא לא אתה, להספיק לעשן.

 

כאפה ולצעוק לו לפנים "אתה מפגר! תפסיק לעשן! אתה מסריח והורס את הבריאות שלך ושל כולם! אאאאא!!!"

[drivemaster]

אם הבן אדם רוצה להפסיק, אך לא מצליח, תקנה לו את הספר.

 

במידה והוא בכלל לא מעוניין להפסיק, כלום לא יעזור לך!!

 

יש לי כמה חברים מעשנים, שהמשפחה/חברים שלהם קנו להם את הספר.

אצל רובם הספר פשוט שוכב ומעלה אבק.

 

אני עישנתי מגיל 15 בערך עד לפני שנה ו11. (אני בן 30).

היו לי המון פעמים ש"רציתי" או "ניסיתי" להפסיק. אבל עמוק בפנים ידעתי שאמשיך, כי פשוט נהניתי מלעשן.

ברגע שהחלטתי שאני באמת רוצה להפסיק, הלכתי וקניתי את הספר.

יומיים לאחר מכן הפסקתי עד היום.

 

 

אבל צריך לרצות את זה.

 

עודד.

[Niro Levy]

אני לא מאמין בכל השיטות והפרסומים המבטיחים האלה.

מניסיון אישי אני יודע שרק אם אתה באמת רוצה אתה מפסיק לעשן.

 

אני התחלתי לעשן בצבא, אחרי שנה פשוט קמתי בוקר אחד ואמרתי דיי!, מהבוקר הזה במשך שנתיים לא נגעתי בסיגריה, חצי שנה אחרי השחרור פשוט חזרתי לזה, אני בטוח ששוב יקרה לי בוקר שבו אני יחליט שדיי.