מה הטעם בכלל בפרוייקט השאפתני של שי אגסי (בטר פלייס)

[m3x7r3m3]

לפני 4 שעות, nev כתב:

לא מסכים. להיות סגן אלוף הרבה פעמים מקביל להיות מנכ"ל של חברה ענקית כולל משאבים, דרישות ויכולות. זה לא אומר אוטומטית שכולם מוצלחים אבל זה מסביר למה זה כן מקפצה לאזרחות.

 

הגזמה פרועה, טוב שלא אמרת שסרן זה מנכ"ל של חברה רב-לאומית.

 

אם כבר מנכ"ל של חברה ענקית זה שווה ערך לרמטכ"ל או אלוף פיקוד.

 

לגילוי הנאות - אשתי רס"ן.

 

 

לפני 20 דקות, Uri-G כתב:

בכלל לא דומה:

- בצבא אתה לא בוחר את הפקודים שלך. בחברה כן ועל אחריותך לבחור נכון ויותר מזה שגם הם בעלי יכולת לבחור.

- בצבא כישלון מערכתי שלך(לא מדבר על פאשלות) , לרוב לא יוביל לפיטורין או קריסה של המערכת, כי עם רק לדרישת תוספות תקציב לתקן את מה שהרסת.

- בצבא אתה יכול לצעוק, להעניש, לשפוט, לטרטר ולהעביד פקודים על אי תפקוד. בחברה נורמלית, אלה דברים שלא מתקבלים על הדעת. צריכים לעבוד במסגרת חוקי עבודה ויחס מזלזל יגרור שם רע לאירגון.( מכיר חברת הייטק שבראש אחת המחלקות עומד איש צבא לשעבר, ופשוט יצא לו שם של אדם שאי אפשר לעבוד איתו. הם פשוט לא מצליחים לגייס עובדים למחלקה הזאת אפילו שהם מציעים משכורות יותר גבוהות, ועובדים קיימים מסרבים לעבור אליה)

- עבודה במסגרת תקציבים היא שונה לחלוטין מארגון עסקי (צבא דומה יותר למלכ"ר)

 

יש עוד הרבה דברים שונים כמו השבחת עובדים, קידומים ועוד..

 

בסופו של יום. לפעמים יש יוצאי צבא מוכשרים. אבל הארגון הצבאי לא דומה לארגון עסקי חוץ אולי מנושא הפוליטיקה האירגונית.

 

החוקיות היא שמנהל טוב יכול לנהל גם באזרחות וגם בצבא.

מנהל רע יכול לנהל רק בצבא.

מנהל גרוע לא יכול לנהל גם בצבא.

 

הצבא ככור היתוך מקבל אליו מכל הסוגים, לאורך זמן המנהלים הטובים באחוז קטן נשאר, הרוב עוזבים, המנהלים הרעים רובם נשארים (לא "כוכבים" ולא מספיק גרועים כדי שהצבא יעיף אותם), את הגרועים מעיפים או זורקים לתפקידים לא ניהוליים/פיקודיים

עריכה אחרונה ב-16 לדצמבר, 2021 על ידי m3x7r3m3

[nev]

אני חושב שנתקלנו באנשים שונים בצבא. רק לסבר את האוזן - תקציב הבטחון הוא 62 מיליארד בשנה. כמה אנשים מקבילים לרמטכ"ל יש בארץ?

[m3x7r3m3]

אבל סביר להניח שאני נתקלתי ביותר.

יותר מזה, סביר להניח שאני נפגשתי עם יותר קצינים בדרגי ביניים, גם בתוך וגם מחוץ למסגרת הצבאית.

 

המספרים שלך לא נכונים, כי 62 מיליארד שקל בשנה זה תקציב הבטחון, לא תקציב צה"ל (זה מספר חסוי) וגם ממנו סדר גודל של חצי זה הוצאות קבועות של משכורות שלרמטכ"ל אין שליטה עליו.

 

ועכשיו חדש יחסית, מסתבר שגם אנשים שהרמטכ"ל חושב שאינם ראויים להמשיך לשרת, אז גם על זה אין לו שליטה.

 

תראה לי מקבילה כזו בחברה אזרחית.

[nev]

אני אגלה לך סוד - בכל חברה עיקר התקציב הולך למשכורות. הגורם האנושי הוא היקר ביותר.

בשום מקום לא אמרתי שצה"ל=חברה אזרחית. אמרתי שיש שם מרכיבים שאי אשר למצוא בשום מקום אחר שנותנים נקודת זינוק טובה לאזרחות.

זה לא אומר שכל מי שעבר שם הוא טוב (ממש לא).

[Uri-G]

לפני 25 דקות, nev כתב:

תקציב הבטחון הוא 62 מיליארד בשנה. כמה אנשים מקבילים לרמטכ"ל יש בארץ?

וזה בדיוק מה שמוכיח לך כמה האנשים האלה לא מוכשרים לניהול עסקי. אם עסק היה מתנהל בדרך שבו הצבא מנהל את התקציב שלו, הוא לא היה פושט רגל היום כי עם לפני 60 שנה. וזו רק דוגמה אחת מיני רבות.

[zaf]

כמה נקודות :

עיקר החזון של אגסי היה רשת "טעינה מנוהלת" בעיקרון היום כבר יש וטסלה הם המובילים. הרכב היה "מקפצה" הפלואנס ניסיון ראשון וגרוע, אבל בראש העין עוד מסתובבות 3-4 כאלה.

 

ניהול- ב

בצבא אתה מוריד פקודה, באזרחות נדרשים יחסי אנוש.

בצבא יש אמצעי אכיפה (משמעת, גם אם רופפת) בעולם האמיתי צריך כישורי ניהול על מנת לרתום את העובדים.

יש עוד אבל זה המאפיין הבולט.

[m3x7r3m3]

לפני כשעה, nev כתב:

אני אגלה לך סוד - בכל חברה עיקר התקציב הולך למשכורות. הגורם האנושי הוא היקר ביותר.

בשום מקום לא אמרתי שצה"ל=חברה אזרחית. אמרתי שיש שם מרכיבים שאי אשר למצוא בשום מקום אחר שנותנים נקודת זינוק טובה לאזרחות.

זה לא אומר שכל מי שעבר שם הוא טוב (ממש לא).

 

זה לא מה שאמרתי, קרא שוב:

לפני כשעה, m3x7r3m3 כתב:

וגם ממנו סדר גודל של חצי זה הוצאות קבועות של משכורות שלרמטכ"ל אין שליטה עליו.

 

הפואנטה איננה סדר הגודל שהולך למשכורות, אלא שהוא תקציב קשיח, שבמסגרתו גם למנהל הכללי של אותו מוסד (יהיה זה צה"ל או חברה אזרחית) - אין שליטה עליו.

אם הוא רוצה להוסיף עובדים על חשבון רכש ציוד ובנייה? המנכ"ל האזרחי בקלות עושה זאת, הרמטכ"ל? לא ולא. הוא צריך ללכת בדרך עקיפה של חוזים אישיים עם אזרחים שיהיו אע"צים.

אם הוא חושב שצריך להדק את החגורה, האם יכול לקצץ? ממש ממש לא.

לפני 3 דקות, zaf כתב:

עיקר החזון של אגסי היה רשת "טעינה מנוהלת" בעיקרון היום כבר יש וטסלה הם המובילים. הרכב היה "מקפצה" הפלואנס ניסיון ראשון וגרוע, אבל בראש העין עוד מסתובבות 3-4 כאלה.

 

זה היה החזון כלפי חוץ.

בפועל החזון היה להיות "חברת החשמל" של הרכבים החשמליים בישראל, כולם ללא יוצא מן הכלל.

מה נקרא "מונופול", אגסי רצה להיות בזק של שנות ה-70

[itsik170]

מעניין מי ישרוד יותר זמן, הפלואנס החשמלית או השרשור הזה...

[sperial]

היום אפליקציית תמונות גוגל הקפיצה לי את התמונה הזו (צולמה בריגה, לטביה, בדיוק לפני 4 שנים).

 

 

ואני עדיין רואה אחת מדי פעם על כביש חיפה-עכו

עריכה אחרונה ב-17 לדצמבר, 2021 על ידי sperial

[רועי5]

לפני 21 שעות, nev כתב:

 

 

לא מסכים. להיות סגן אלוף הרבה פעמים מקביל להיות מנכ"ל של חברה ענקית כולל משאבים, דרישות ויכולות. זה לא אומר אוטומטית שכולם מוצלחים אבל זה מסביר למה זה כן מקפצה לאזרחות.

אפשר לכתוב ספרים על הבדלי התרבות האירגונית בין מערכת צבאית לאזרחית, אבל נדמה לי שאפשר להסכים לפחות על מסקנה אחת, מדובר בשתי מערכות הירארכיות שונות לחלוטין שאופן פעולתן אחר, כמעט הפוך. באופן בלתי נמנע כמעט כל מי שמוטמעת בו התרבות הצבאית, צריך לעבוד לא מעט בכדי להפטר מהרגליה. זו מכשלה לא קטנה שגם לוקחת זמן ולא תמיד ההצלחה מובטחת. מכל מקום מספר הקצינים הבכירים שהוצנחו למישרות ניהול בכירות ונכשלו, הוא די מרשים, זה לבדו הופך את השאלה בדבר התאמתם לשאלה פתוחה.

[yohai71]

לפני 12 שעות, itsik170 כתב:

מעניין מי ישרוד יותר זמן, הפלואנס החשמלית או השרשור הזה...

סה"כ מי שמקפיץ את השרשור הזה כל פעם זה אני, עם כל "תפיסה" של פלואנס בדאש-קאם. אז אפשר להגיד שזה הביצה והתרנגולת...

[Mr.Hybrid]

בתאריך 16.12.2021 בשעה 10:43, nev כתב:

לא מסכים. להיות סגן אלוף הרבה פעמים מקביל להיות מנכ"ל של חברה ענקית כולל משאבים, דרישות ויכולות. 

 

אתה יודע כמה סגני אלופים יש בצה"ל שהם פקידים/ות וכדומה?

[hwgeek]

זה רק אני או שלשירשור הזה יש יותר נשמתות משל חתול? 😉

[tza]

בתאריך 3.10.2021 בשעה 09:30, Haim_gds כתב:

בשירשור הזה מתחנו לא מעט ביקורות על אגסי אולם הרעיון של סוללה מתחלפת הוא רעיון טוב. אל תבינו לא נכון, אני לא הייתי רוכש את הרנו החשמלית הזו בזמנו עקב תוכנית "מכירת קילומטרים" הזוייה ומחיר רכב שאינו עדיף על מקבילו הבנזיני אך חייבים לזקוף לזכותו את הכנסת הרעיון הזה.

 

היתרונות של החלפת סוללה:

-"טעינה" ב 20C (בהנחה שהחלפת סוללה לוקחת כחמש דקות)

-חסכון אדיר בהנחת תשתיות חדשות, אין צורך בהנחת כבלים חדשים להרבה מאוד תחנות טעינה בהספק גדול והספק אדיר (יחסית, כשמדובר על טעינה סופר-מהירה)

-ניהול וביצוע הטעינה במחיר הרבה יותר נמוך ויכולות גבוהות יותר מאשר פנימית ברכב. מנגנון הקירור הנדרש לטעינה סופר-מהירה יקר ומוסיף למחיר הרכב, בתחנת ההחלפה ניתן (למשל) לבנות מנגנון קירור תעשייתי לביצוע  הטעינה הסופר-מהירה שמחירו יהיה נמוך מסך כל המנגנונים ברכבים אותם הוא ישמש. (ד"א, טעינה סופר-מהירה תדרש כאשר רק כאשר מחיר הסוללות גבוה ונדרש להקטין את כמות הסוללות הלא פעילות)

 

אבל בואו לא נתעלם מהחסרונות:

-מגבלות בתיכנון הרכב, מבנה תא הסוללה ברכב יצטרך להתאים לעמדות קיימות.

-שימושי רק למשפחת רכבים אחת (נוסעים), רכבים כגון משאיות, אופנועים, טנדרים וכו' לא יוכלו להתאים עצמם לעמדה סטנדרטית.  

 

 

לטעמי, סוללה מתחלפת (ודווקא עכשיו כאשר רכב חשמלי נפוץ יותר ויותר) הייתה מהווה פיתרון עדיף על פני מה שקיים היום. 

 

עוד נסיון רציני להשתמש בשיטת הסוללה המתחלפת והפעם בקטנועים:

רשת תחנות הדלק "פז" חתמה על הסכם עם יבואנית הדו-גלגלי מטרו, לפיה יוצבו בתחנות הדלק שלה עמדות החלפת סוללות עבור קטנוע שמכונה "הטסלה של הקטנועים". כך דווח הבוקר (חמישי) בעיתון "ידיעות אחרונות".

מדובר בחברת GOGORO, אשר מייצרת קטנועים שיש להם 2 סוללות במשקל 6 ק"ג מתחת למושב, כשהרוכבים יוכלו להחליף כשיתרוקנו בתחנות פז בעמדות דמויות וידיאומט.

לפי ההסכם בין שתי החברות, ברבעון הראשון של 2022 יוצבו עמדות בתחנות פז באזור ת"א, ברבעון השני תורחב הפריסה לגוש דן ולירושלים, ועד סוף השנה תכסה את רוב המדינה.

השקת הכלים בארץ תוכננה ל-2020 ,אבל נדחתה בגלל הקורונה ובגלל העיכוב במשרד התחבורה באישור ייבוא לכלים ברישוי L1e האירופית.

 

מקור

[hwgeek]

עמדת סוללות לקטנועים לא היה לפני מס' שנים? (לא יודע אם בארץ אבל זוכר משהו מחו"ל).

עריכה אחרונה ב-13 לינואר, 2022 על ידי hwgeek