שופט במדינת ישראל: הנהג צריך לצפות שהולך רגל יקפוץ לו לגלגלים [אזהרת כותרת מטעה]

[falou]

1. זה לא היה כביש מהיר, זה היה כביש בינעירוני. מה זה משנה איזה סוג של כביש? אסור לחצות שם בכלל!

 

אתה קובע שהשופט ביזיון, ואתה את החוק בכלל לא יודע. אז יש הבדל וכדאי לבדוק את ספר התיאוריה.

 

1.

2. הנהג אשם כי הוא הבחין בה ולא עשה מה שצריך לעשות על מנת לא לפגוע בה, ועל כך הוא הודה במשטרה, לא בגלל עצם הפגיעה. לא אמרתי שהוא לא אשם, הוא אשם בהחלט שהוא ראה ולא בלם, פשוט הוא לא האשם העיקרי לדעתי. אם האישה לא הייתה חוצה במקום אסור,

 

ראה סעיף 1.

 

1.

לפי פסק הדין הזה, אם הנהג היה בולם ועדיין היה פוגע, היה יוצא זכאי או באחריות מופחתת מאוד. אני מאוד רוצה להאמין שהוא היה יוצא זכאי, אבל עם כל העליהום שקיים במדינה הזו אצל השופטים כלפי הנוהגים, אני מאוד מאוד סקפטי שאיזשהו נהג פוגע היה יוצא זכאי, כי תמיד ימציאו איזה משהו שהנהג עשה לא כשורה ויכל לעשות ע"מ למנוע את התאונה. כאן אמנם הוא יכל לעשות משהו, אבל התקדים של השופט הוא שתמיד, אבל תמיד הנהג יכול לעשות משהו כשזה ממש לא נכון!

 

זה שאתה סקפטי, זו דעה לא מבוססת עובדתית ובטח לא קשורה למקרה.

כמה שכתבת במודגש, לא נכון ולא נמצא בפסק הדין. כאמור, הנהג הורשע על סמך הודאתו, ואין כאן מהפכה גדולה בכלל.

 

1. ובמה זה שונה מלהאשים את הנהג כל פעם? .

 

כפי שהוסבר, במקרה הזה הנהג הודה וסיפר כיצד נהג ולמה. ברור, לפי הודאתו, כי יכול היה לצפות ולנהוג אחרת ובחר שלא. לכן הוא אחראי ונושא באשמה.

 

1.

חוץ מזה יש כאן בעיה עמוקה בגישה הזאת שהיא למעשה מנקה את הולך הרגל מכל אחריות, למרות עבירת התנועה שהוא ביצע..

 

איזו עבירה ביצעה הולכת הרגל?

יש חוק שאומר שאסור לחצות כביש בינעירוני?

 

אתה שם לב שאתה כותב ומסיק מסקנות מבורות ואי התבססות לא על החוק ולא על פסק הדין?

אני מבין שהנימה של כותרת הכתבה מטעה, אבל תתייחס לעובדות.

 

1.אגב, בנוגע לקורסי נהיגה מונעת אני מאוד מתעניין ועברתי אחד לא מזמן דרך המילואים על סופות, אבל אני עדיין חושב שבשביל לקצר מרחק בלימה כדאי להחליף לסט של קאלפים ברמבו וצלחות מחורצות ע"מ לקצר ולשפר בכלל את מרחק הבלימה, בכל רכב שרק אפשר. סתם בשביל הבטחון שלך באוטו.

 

 

הקורס בסופות לא רלוונטי.

כאמור, קודם כל תלמד איך בולמים בלימת חירום. אח"כ תחליף לצמיגים יותר טוב. קאליפרים וירקות יעזרו לכך שהבלמים לא יתעייפו תחת יותר מאשר ייתנו לך קיצור מרחק בלימה במצב נתון. שלא להתייחס לעובדה ששיפור הבלמים בלי המתלים לא יביא גם הוא תוצאות מצופות. אבל גם כאן אתה קופץ על הנקודה הלא מרכזית במקום להתייחס לעיקר - המיומנות שלך כנהג.

[vladclar]

צריכים ללמד את תושבי המדינה שיש דבר נפלא שנקרא מעבר חציה. לאחר שהם יכירו במעבר חציה, אז שופט לא יצטרך לפסוק פסיקות כאלו.

לא פעם ולא פעמיים (אף על פי שאני נהג צעיר) יצא לי לראות שאני בולם בלימת חירום כי אדם מבוגר החליט לעבור 2 מטר מהמעבר חציה, ושניה לאחר מכן עוד אדם. אני כבר לא מדבר על אדם שעובר ליד המעבר, כאילו אין מעבר.

 

האם הולכי רגל בטוחים במעבר חציה?

אני יכול על אותו המשקל להגיד, שצריך ללמד את הנהגים במדינת ישראל לתת להולכי רגל לחצות במעבר חציה.

ואם כבר מישהו נותן להם לעבור, האחרים צריכים ללמוד להפסיק לצפור לו או, יותר גרוע, לעקוף אותו במעבר חציה.

[gbguy]

האם הולכי רגל בטוחים במעבר חציה?

אני יכול על אותו המשקל להגיד, שצריך ללמד את הנהגים במדינת ישראל לתת להולכי רגל לחצות במעבר חציה.

ואם כבר מישהו נותן להם לעבור, האחרים צריכים ללמוד להפסיק לצפור לו או, יותר גרוע, לעקוף אותו במעבר חציה.

 

כל מעבר חציה שאני מכיר, אני יכול לזהות את ההולך רגל. אפילו אם הוא התחיל ללכת כשאני נוסע, ואז יש לי אפשרות לבלום. באמצע הרחוב, שיש מכוניות חנות בצדדים, ואדם שעובר ברחוב (וגם באלכסון), הרבה יותר קשה לזהות אותו.

לפיכך הולכי רגל הרבה יותר בטוחים כשהם עוברים במעבר חציה. גם להולך רגל יש לו זווית ראיה הרבה יותר גדולה מהנהג, כי פני הנהג מקובעות כלפי ישר, לעומת ההולך רגל יכול גם להזיז את הראש.

[carless driver]

דחילק, הבנת הנקרא בסיסית...

 

דחילק, אתה מתעלם מדברים מסוימים, ומפרש כמו שאתה רוצה דברים אחרים. היהירות שלך גדולה עד כדי כך שהיא לא ממש מאפשרת לך לשמוע קצת מעבר לדעה הצרה שלך, ואז אתה עוד מרשה לעצמך לדבר על ליקויים בהבנת הנקרא.

שיהיה לך לבריאות.

[falou]

דחילק, אתה מתעלם מדברים מסוימים, ומפרש כמו שאתה רוצה דברים אחרים. היהירות שלך גדולה עד כדי כך שהיא לא ממש מאפשרת לך לשמוע קצת מעבר לדעה הצרה שלך, ואז אתה עוד מרשה לעצמך לדבר על ליקויים בהבנת הנקרא.

שיהיה לך לבריאות.

 

ההבדל ביני ובינך הוא שאני מנמק, מסביר ומתדיין על כל דעה שאני מביע, ואתה יהיר מדי בשביל לטרוח להסביר את דעתך. אבל אלימות תמיד היתה מפלטו של מי שאיננו צודק.

 

לעניין, הפרשנות שלך של פסק הדין איננה מבוססת על הכתוב. מה שכתוב קובע הלכה מאוד פשוטהף אם הנהג יכול למנוע תאונה, חובה עליו לעשות למנוע אותה תוך הסתמכות על עצמו. זה שהאחר (הולכת הרגל במקרה הזה) התרשל לא תשמש לו הגנה במקרה ויכול היה למנוע את התאונה לבדו.

[Cuore Sportivo]

אין זכות קדימה חד משמעית להולכי רגל אשר ממתינים במעבר חצייה, כלומר אין הנהג חייב לעצור בכל מחיר. יחד עם זאת, רבים אינם עוצרים כלל גם כשהתנאים מאפשרים זאת.

 

באשר לפסק הדין עצמו, לדעתי זה די ברור שהנהג אשם. הוא הצליח לזהות את הסכנה מרחוק ולכן הוא כנהג וזה שנמצא בתוך גוש מתכת ששוקל מעל טונה, צריך לעשות את המקסימום שהוא יכול על מנת למנוע תאונה. מעבר לכך, אם היה לו מספיק זמן להתחיל להריץ חישובים בראש לגבי משאיות, עמודי תאורה ונסיונות חיזוי של תגובתה של אותה הולכת רגל, אז היה לו גם מספיק זמן לבלום באופן מבוקר. אם עדיין חשש שמא אופי הבלימה שלו לא יפורש נכון ע"י התנועה מאחוריו, יכל להפעיל בנוסף מאותתי חירום (כמקובל). אני גם לא חושב שמדובר כאן על איזשהו תקדים משפטי "מסוכן" אלא על החלטה נקודתית, נכונה בהתחשב בפרטי האירוע, של שופט.

לעומת זאת הכותרת ב-YNET מפוצצת ומגמתית בהחלט ואולי זהו מקור הצרה...

[יבין]

חצי מהשרשור מלא בתלונות נוסח "אם הולכי רגל בארץ ילמדו לעבור במעבר חציה", "יחכו ברמזור אדום" וכיו"ב.

למה נראה לכם שזה "רק בישראל"?

 

בניו-יורק, למשל, הופתעתי מאוד כשאני הייתי בערך היחיד שעצר במעבר חציה באור אדום, בזמן שכל

שאר האמריקאים חצו באדום בכיף, והנהגים גם קיבלו זאת בהבנה (מדובר במנהטן, בחלקים עמוסים

של העיר). לא צפרו, לא דרסו, סה"כ האטו קצת את הרכב ונתנו להולך הרגל להשלים את החציה.

 

אני לא אומר שכך בהכרח צריך להיות, אבל מה שכן קיים שם זו הבנה הדדית. הולך הרגל יודע מה לצפות

מהנהג ולהיפך. כאן, וזו כן בעיה בארץ, יש גישה של מגיע לי - בא הנהג, שבטוח שבגלל ששילם החודש

מס הכנסה וארנונה הוא קנה את הכביש, ולא חושב שהוא צריך לעצור לאף אחד. בא הולך הרגל, וחושב

שצריכים לעצור לו גם אם הוא חוצה את איילון. התוצאה ידועה.

[carless driver]

ההבדל ביני ובינך הוא שאני מנמק, מסביר ומתדיין על כל דעה שאני מביע, ואתה יהיר מדי בשביל לטרוח להסביר את דעתך. אבל אלימות תמיד היתה מפלטו של מי שאיננו צודק.

 

לעניין, הפרשנות שלך של פסק הדין איננה מבוססת על הכתוב. מה שכתוב קובע הלכה מאוד פשוטהף אם הנהג יכול למנוע תאונה, חובה עליו לעשות למנוע אותה תוך הסתמכות על עצמו. זה שהאחר (הולכת הרגל במקרה הזה) התרשל לא תשמש לו הגנה במקרה ויכול היה למנוע את התאונה לבדו.

 

ואם היית טורח לקרוא מההתחלה ועד הסוף את כל מה שאמרתי היית רואה שאמרתי שאני מקבל את הדברים ובהחלט מסכים עם זה שהנהג אשם, בגלל שיכול היה למנוע את התאונה. אבל יחד עם זאת אני גם חושב שדברי השופט בהחלט מראים כי מבחינתו זה לא ממש משנה מה עושים הולכי הרגל ובאיזה מצב הם מעמידים את הנהגים בכביש. אני חושב גם שנימקתי את דברי בצורה הולמת ובסטנדרט ראוי, אבל מסתבר שיש מנהלי פורום (המכובד) שחושבים שמלבד הבנה במכוניות הם גם המציאו את השפה העברית ואת כללי ההבעה שלה. אגב, לכתוב "ככה הדברים כי ככה אני מבין את זה ואם אתם לא מבינים את זה אז אין לכם מושג" (לא רק כלפי, גם כלפי האחרים) זה לא נקרא לנמק, להסביר ולהתדיין זה פשוט ילדותי.

ההתנשאות היתה תמיד מפלטם של חסרי הבינה והעצלים, ובמיוחד של אלה שבטוחים שהחכמה נמצאת בכף היד והשמש זורחת להם אתה יודע מאיפה.

[chesy]

חצי מהשרשור מלא בתלונות נוסח "אם הולכי רגל בארץ ילמדו לעבור במעבר חציה", "יחכו ברמזור אדום" וכיו"ב.

למה נראה לכם שזה "רק בישראל"?

 

בניו-יורק, למשל, הופתעתי מאוד כשאני הייתי בערך היחיד שעצר במעבר חציה באור אדום, בזמן שכל

שאר האמריקאים חצו באדום בכיף, והנהגים גם קיבלו זאת בהבנה (מדובר במנהטן, בחלקים עמוסים

של העיר). לא צפרו, לא דרסו, סה"כ האטו קצת את הרכב ונתנו להולך הרגל להשלים את החציה.

 

אני לא אומר שכך בהכרח צריך להיות, אבל מה שכן קיים שם זו הבנה הדדית. הולך הרגל יודע מה לצפות

מהנהג ולהיפך. כאן, וזו כן בעיה בארץ, יש גישה של מגיע לי - בא הנהג, שבטוח שבגלל ששילם החודש

מס הכנסה וארנונה הוא קנה את הכביש, ולא חושב שהוא צריך לעצור לאף אחד. בא הולך הרגל, וחושב

שצריכים לעצור לו גם אם הוא חוצה את איילון. התוצאה ידועה.

 

אתה צודק, זה בעיה של חינוך לקוי בכלל וחינוך תעבורתי לקוי בפרט.

זכות קדימה לא לוקחים, רק נותנים או מקבלים, זה הא'-ב' שאותי לפחות לימדו כשעליתי על ההגה.

כשהולך רגל מתפרץ לכביש וחוצה אותו במקום אסור תוך צפצוף על חוקי התנועה וסיכון שאר הנהגים בכביש, זה בעיה קשה.

כנ"ל לגבי נהגים שלא נותנים להולכי רגל לחצות במעברי חצייה.

אף אחד לא צריך "לנחש" את תגובת זולתו כמו שאמר השופט, יש חוקים ברורים והם כתובים שחור על-גבי לבן,

יש מקומות ייעודיים לחציית כביש, ויש מקומות שלא, נקודה. כשאתה מצפצף על החוקים, אל תתפלא שתקרה תאונה.

אם המדינה הייתה משקיעה את מיטב כספה וזמנה בחינוך תעבורתי נכון, היו פחות מקרים כאלה.

[RK]

כמו תמיד במקרים האלה ישה פרסם את פסק הדין ועכשיו, במקום לאכול את מה שמבשלים באתר/עיתון התורן, ניתן להתרשם מהמקור. פרט להסתייגות באשר לקביעת המהירות של אותו "בוחן", האם לאחר קריאת פסק הדין למישהו יש עוד טענות לשופט?

 

הנהג העיד, הלכה למעשה, שהוא לא מודע לסביבתו כשהוא נוהג (מילא עבירה, אבל פשוט טמטום וסכנת נפשות) ושהוא זקוק לזמן ממושך משהו בטרם יחליט לבצע בלימת חירום - במלוא הכבוד, אם הוא לא יכול לפתור את זה בזריקת מבט למראה - אין לו מה לעשות עם רשיון נהיגה. הוא בהחלט אשם וההתלהמות פשוט אינה במקומה.

[ברווז]

 

הנהג העיד, הלכה למעשה, שהוא לא מודע לסביבתו כשהוא נוהג (מילא עבירה, אבל פשוט טמטום וסכנת נפשות) ושהוא זקוק לזמן ממושך משהו בטרם יחליט לבצע בלימת חירום - במלוא הכבוד, אם הוא לא יכול לפתור את זה בזריקת מבט למראה - אין לו מה לעשות עם רשיון נהיגה. הוא בהחלט אשם וההתלהמות פשוט אינה במקומה.

 

עקרונית אני מסכים איתך, רק מה, אין מה לעשות- לא לכולם יש רפלקסים של חתול-בר על סטרואידים ורד-בול בהתקף היפראקטיביות.

 

ועדיין השופט יצא "חומוס שעמד בשמש" בקטע הזה.

[Cuore Sportivo]

קראת את פסק הדין? לפי תיאור המקרה, כפי שהוא מופיע בפס"ד, אין צורך באינסטינקטים קיצוניים על מנת להגיב כנדרש (ולא לדרוס\לפגוע באותה הולכת רגל). כל מה שצריך הוא שיקול דעת סביר כפי שמצופה מאדם האוחז בהגה. למעשה כפי RK ציין, למעט אולי קביעותיו של אותו בוחן, על מה כבר ניתן שלא להסכים?

 

מקום הארוע הוא כביש ישר ולנהג יש שדה ראייה טוב. נכתב כי הנהג הבחין בהולכת רגל ממרחק של 132 מטרים, בטווח כזה ניתן לעצור ממהירות של 100 קמ"ש. במהירות של 100 קמ"ש : מרחק תגובה (27.77 מטר) + מרחק בלימה (50 מטר, עם ברקסים ח*א) = מרחק עצירה של 77.77 מטר. הנהג נסע במהירות תיאורטית של 90 קמ"ש וזה משפיע הן על מרחק התגובה והן על מרחק הבלימה לטובת קיצור מרחק העצירה (בהשוואה למהירות של 100 קמ"ש).

 

* מרחק תגובה, למיטב ידיעתי, נהוג לחשבו לפי שלשת רבעי שנייה כפול המהירות במטרים לשנייה. בחישוב שלי לקחתי שנייה שלמה.

 

נוצר הרושם, לדעתי, שנהג הרכב ציפה כי אותה הולכת רגל תבחין מיידית מאין הגיע הצפירה (שלו), תפתח בריצה מיידית או לחילופין תחזור על עקבותיה כך שלא יצטרך לעצור, אולי רק להאט קמעה. זאת טעותו. "אל תתחיל משהו שאינך יודע כיצד יסתיים"

[sronis]

מה לא בסדר, תוכל לקרוא בהערותיי בכחול.

ממה שאני מתרשם, אם יבוא אליי פורץ, ויתקע לי כדור בראש, אני אהיה אשם בגלל 8 סיבות.

-עליי לצפות שיכול לבוא אליי פורץ בכל רגע נתון.

-עליי להיות מוכן לכך שפורצים אינם מתחשבים בחיי אדם.

-עליי להבין שייתכן והפורץ הינו פסיכוטי וינסה לענות אותי לפני כן, קורבן מיומן אמור להיות מסוגל לצפות את זה מראש.

-עליי לא לנסות למנוע את הפריצה, כי אני עלול להימצא ירוי בראשי ע"י פורץ.

-עליי לצפות מאיזה כיוון הפורץ יגיע, ואולי אף להכין לו כיבוד קל (בדומה ליין לאליהו בפסח).

-עליי לדבר יפה, כי אין ביכולתי לצפות איך חוצפה תגרום לפורץ להתנהג כלפיי.

-עליי להיות רגוע כדי שלא יצטרכו לגרום לפורץ להיות מואשם בהריגה חלילה.

-עליי ללבוש דיאפראגמה, כדי שאם כבר דופקים אותי עד כדי כך, לפחות שלא אכנס להיריון ואוליד עוד פראייר.

זה פשוט קטע מהת*ת.

 

ברווז,

אם הולך רגל קופץ לך לכביש, אתה קודם כל בודק שאין משאית מאחוריך שעשויה להתנגש בך - ורק אז בולם? אני ממש מקווה שלא. אם אתה מוותר על בלימת חירום מצילת חיים בשביל הסיכוי שבמקרה באותו הזמן משאית גדולה תתנגש בך מאחור ותאסוף איתה גם את הולך הרגל, אז ההגיון (והמוסר) שלך בקנטים. כן, גם אם היה ברכבך עוד חבר או בן משפחה (למה, כי על החיים שלך אתה מוכן לוותר, אבל על אלו של חבר או קרוב משפחה לא?). כמובן, אם היית יודע בוודאות שסמי טריילר ענקי שועט מאחוריך ושאין סיכוי שהוא יעצור בזמן, אז ניחא. אבל תעשה טובה...

 

בנוסף, אני מסכים שהולכת הרגל פעלה ברשלנות. אבל כל ההבדל פה הוא שהיא כנראה לא יכלה למנוע את התאונה, בעוד הנהג - כן.

 

1. במקרים רבים יש מספר גורמים לתאונה, אבל הגורם הוא לא שהאשה ירדה לכביש במצב שסיכן אותה, אלא העובדה שהיה שם רכב שלא עצר. בדיוק מה שכתבתי למעלה, זהו מקום האסור לתנועת הולכי רגל בתכלית! אין שם מעבר חצייה, ואסור לחצות אותו, זאת עבירת תנועה.

2. שופטים לא ממציאים דברים, ואין להם עליהום כלפי נהגים. הסיבה היחידה שהם מחמירים כלפי נהגים היא פשוטה - הם אלו שמסכנים בהתנהגותם את חייהם של הולכי הרגל, לא להפך! באותו האופן, יש סיבה שיש חוקים כנגד מי שמחזיק נשק, ושהענישה עשויה להחמיר כלפיו. איך לא להפך? הולך רגל בהתפרצותו לכביש מסכן את הנהג, בכך שהוא גורם לו לבלימת חירום, סיכון יושבי הרכב, סיכון הרכבים שנוסעים מאחורי הנהג הבולם, וסיכון עוברי אורח שעלולים להיפגע מסטיית הרכב הבולם. ובבקשה אל תכניס נשק, כי זה נושא לא קשור, החוקים שם כל-כך מסובכים ונוקשים שתחבורה מתגמדת מולם, אבל אפילו שם יש חוק הגנה עצמית שאם מישהו מאיים עליך, אפשר לפגוע בו מה שבתחבורה אין, ברכב אם מישהו מאיים עליך בכביש, אתה אשם שלא נתת לו לעשות כרצונו על הכביש, ככה זה לפחות נשמע מדברי השופט.

 

גם אם האשה חצתה במקום אסור זה לא אומר שלנהג מותר להתעלם מקיומה, כמו שהוא בבירור עשה. ברור שבמעשי האישה יש גם אלמנט סיכון מסוים לנהג, אבל הסיכון המרכזי היה עליה, והיכולת להקטין אותו הייתה רק בידי הנהג, ברגע שהיא לא הבחינה בו (או אפילו הבחינה והתעלמה!).

 

אף אחד לא צריך "לנחש" את תגובת זולתו כמו שאמר השופט, יש חוקים ברורים והם כתובים שחור על-גבי לבן,

יש מקומות ייעודיים לחציית כביש, ויש מקומות שלא, נקודה. כשאתה מצפצף על החוקים, אל תתפלא שתקרה תאונה.

אם המדינה הייתה משקיעה את מיטב כספה וזמנה בחינוך תעבורתי נכון, היו פחות מקרים כאלה.

 

זה ממש לא נכון. בנסיעה בכביש אתה תמיד מנחש את תגובת זולתך. לרוב מדובר בזולתך שנוהג ברכב לצידך. לפעמים הוא מאותת לך על כוונתו, אבל לא תמיד, ולכן אתה צריך תמיד להיות "בהיכון" להגיב. קח את המקרה הכי פשוט - למה אתה שומר מרחק? כי אתה לא יכול לדעת מתי הנהג שלפניך יבלום. באותו האופן בדיוק כלפי הולכי רגל. ואם הולך רגל עושה עברה שגרמה לתאונה שאתה היית יכול למנוע - יש לך רשלנות תורמת לעניין.

 

רוני

[chesy]

זה ממש לא נכון. בנסיעה בכביש אתה תמיד מנחש את תגובת זולתך. לרוב מדובר בזולתך שנוהג ברכב לצידך. לפעמים הוא מאותת לך על כוונתו, אבל לא תמיד, ולכן אתה צריך תמיד להיות "בהיכון" להגיב. קח את המקרה הכי פשוט - למה אתה שומר מרחק? כי אתה לא יכול לדעת מתי הנהג שלפניך יבלום. באותו האופן בדיוק כלפי הולכי רגל. ואם הולך רגל עושה עברה שגרמה לתאונה שאתה היית יכול למנוע - יש לך רשלנות תורמת לעניין.

 

זה בדיוק מה שאני אומר, יש לי רשלנות תורמת שלא שמתי לב, אבל אני לא היוזם של התאונה. תקרא לזה עקרון הביצה והתרנגולת, מה בא לפני מה, הנהג הדורס שפגע בהולך רגל או ההולך רגל שחצה במקום אסור? לדעתי יש חשיבות מכרעת בלהבין מה יזם את התאונה, ולפי זה להכריע את הדין.

 

מבחינתי ההולכת רגל יכלה למנוע את התאונה בצורה הכי פשוטה, אם היא הייתה מצייתת לחוק, היא פשוט לא הייתה חוצה שם מלכתחילה. וכך התאונה הייתה נמנעת בוודאות.

 

בעקרון אני מאוד מסכים בנושא השמירה על המרחק בכביש שהיא עקרון מנחה לכל נהג, אבל תסכים שיש הבדל במצב של תאונה שהיא לא עם הרכב שלפניך, ולמה הכוונה? נניח ומישהו סטה ממסלולו מבלי לאותת ומבלי להסתכל במראות בכביש מהיר עם מספר מסלולים, (נניח בשביל לא לפגוע במשהו) ולך הנהג שנסע מימינו לא היה זמן לבלום והתנגשתם. אם נלך לפי העקרון המנחה של השופט ושאתה מצדד בו, אז אתה היית צריך לנחש שהוא יכול לסטות ממסלולו ולהתנגש בך, ועל כן מחויב היית לשמור מרחק ואתה האשם העיקרי. אבל אתה הרי אדם הגיוני ומבין שאתה אמנם לא שמרת מרחק סביר אבל לא עשית שום עבירה מלכתחילה ורק נסעת לך בשקט במסלול הימני על 80 קמ"ש נגיד, ולא אתה עשית את הפעולה שבסופו של דבר גרמה לתאונה.

 

או אפילו שאתה נסעת בכביש עם מפגעים בטיחותיים כמו בור פתוח או כביש מקורצף עם אבנים שהשאירו עובדי מע"צ בטוב ליבם, והתפנצ'ר לך גלגל ואיבדת שליטה ועשית תאונה, העקרון המנחה של השופט הוא שהיית צריך לשים לב למפגע הבטיחותי ולבורות שהושארו פתוחים. אבל מה? איפה השכל הישר? הנהג נדפק מכל הכיוונים, הרי הוא לא רצה שיתפנצ'ר לו הגלגל, הוא לא רצה לעשות תאונה ולא יזם אותה, ובטח ובטח שלא הוא זה שהשאיר את המפגע הבטיחותי בכביש, אבל העקרון שהשופט הזכיר אומר שהוא היה צריך לנחש ואם הוא טעה בניחוש אז הוא האשם העיקרי לתאונה. ההגיון שלי פשוט מסרב לקבל כזה מצב. יוצא מצב אבסורד שכולם אשמים תמיד חוץ מהגורם הראשי.

[ברווז]

ברווז,

אם הולך רגל קופץ לך לכביש, אתה קודם כל בודק שאין משאית מאחוריך שעשויה להתנגש בך - ורק אז בולם?

 

לא מדוייק. לא קראת את כל מה שכתבתי. אני נגד בלימת חירום אינסטינקטיבית מלאה, כי זה עלול להכניס אותך ליותר בעיות מאשר להוציא אותך מהם. לעומת זאת, במקום הנהג, לחלוטין הייתי מאט בצורה משמעותית תוך בדיקה במראות מה נמצא מימיני, משמאלי, מאחוריי ומלפניי הוא העומד. יתרה מזה, אני בודק במראות את סביבתי הרבה יותר מנהג "ממוצע", כך שברוב הזמן אני מודע היטב למה יש לי מאחוריי ושות'. אך תמיד יש הפתעות כמו אופנוען טייס, למשל, שיכול להגיח בלי שתדע שהיה שם בכלל.

 

אני ממש מקווה שלא. אם אתה מוותר על בלימת חירום מצילת חיים בשביל הסיכוי שבמקרה באותו הזמן משאית גדולה תתנגש בך מאחור ותאסוף איתה גם את הולך הרגל, אז ההגיון (והמוסר) שלך בקנטים.

 

צודק. קרא שוב מה שכתבתי. לא תמיד בלימת חירום עצבנית היא הפיתרון לכל דבר.

 

כן, גם אם היה ברכבך עוד חבר או בן משפחה (למה, כי על החיים שלך אתה מוכן לוותר, אבל על אלו של חבר או קרוב משפחה לא?).

 

החיים שלי ממילא בזבל, ואני אפילו לא ממש מחבב את עצמי.

אבל לגרום לאחד מיקיריי למוות, או לפציעה לכל החיים, זה אני לא מוכן לקחת על מצפוני במידה ואני יכול למנוע את זה.

 

 

בנוסף, אני מסכים שהולכת הרגל פעלה ברשלנות. אבל כל ההבדל פה הוא שהיא כנראה לא יכלה למנוע את התאונה, בעוד הנהג - כן.

 

למה אתה חושב שהיא לא יכלה למנוע את התאונה? מאד פשוט:

אם לא הייתה עולה לכביש, דיינו.

אם הייתה חוזרת על עיקבותייה, דיינו.

אם הייתה רצה לקצה השני של הכביש, דיינו.

 

 

 

גם אם האשה חצתה במקום אסור זה לא אומר שלנהג מותר להתעלם מקיומה, כמו שהוא בבירור עשה. ברור שבמעשי האישה יש גם אלמנט סיכון מסוים לנהג, אבל הסיכון המרכזי היה עליה, והיכולת להקטין אותו הייתה רק בידי הנהג, ברגע שהיא לא הבחינה בו (או אפילו הבחינה והתעלמה!).

 

 

 

מה? תווים? מישהו יודע על זה משהו ?