שופט במדינת ישראל: הנהג צריך לצפות שהולך רגל יקפוץ לו לגלגלים [אזהרת כותרת מטעה]

[sronis]

זה בדיוק מה שאני אומר, יש לי רשלנות תורמת שלא שמתי לב, אבל אני לא היוזם של התאונה. תקרא לזה עקרון הביצה והתרנגולת, מה בא לפני מה, הנהג הדורס שפגע בהולך רגל או ההולך רגל שחצה במקום אסור? לדעתי יש חשיבות מכרעת בלהבין מה יזם את התאונה, ולפי זה להכריע את הדין.

 

מבחינתי ההולכת רגל יכלה למנוע את התאונה בצורה הכי פשוטה, אם היא הייתה מצייתת לחוק, היא פשוט לא הייתה חוצה שם מלכתחילה. וכך התאונה הייתה נמנעת בוודאות.

 

בעקרון אני מאוד מסכים בנושא השמירה על המרחק בכביש שהיא עקרון מנחה לכל נהג, אבל תסכים שיש הבדל במצב של תאונה שהיא לא עם הרכב שלפניך, ולמה הכוונה? נניח ומישהו סטה ממסלולו מבלי לאותת ומבלי להסתכל במראות בכביש מהיר עם מספר מסלולים, (נניח בשביל לא לפגוע במשהו) ולך הנהג שנסע מימינו לא היה זמן לבלום והתנגשתם. אם נלך לפי העקרון המנחה של השופט ושאתה מצדד בו, אז אתה היית צריך לנחש שהוא יכול לסטות ממסלולו ולהתנגש בך, ועל כן מחויב היית לשמור מרחק ואתה האשם העיקרי. אבל אתה הרי אדם הגיוני ומבין שאתה אמנם לא שמרת מרחק סביר אבל לא עשית שום עבירה מלכתחילה ורק נסעת לך בשקט במסלול הימני על 80 קמ"ש נגיד, ולא אתה עשית את הפעולה שבסופו של דבר גרמה לתאונה.

 

או אפילו שאתה נסעת בכביש עם מפגעים בטיחותיים כמו בור פתוח או כביש מקורצף עם אבנים שהשאירו עובדי מע"צ בטוב ליבם, והתפנצ'ר לך גלגל ואיבדת שליטה ועשית תאונה, העקרון המנחה של השופט הוא שהיית צריך לשים לב למפגע הבטיחותי ולבורות שהושארו פתוחים. אבל מה? איפה השכל הישר? הנהג נדפק מכל הכיוונים, הרי הוא לא רצה שיתפנצ'ר לו הגלגל, הוא לא רצה לעשות תאונה ולא יזם אותה, ובטח ובטח שלא הוא זה שהשאיר את המפגע הבטיחותי בכביש, אבל העקרון שהשופט הזכיר אומר שהוא היה צריך לנחש ואם הוא טעה בניחוש אז הוא האשם העיקרי לתאונה. ההגיון שלי פשוט מסרב לקבל כזה מצב. יוצא מצב אבסורד שכולם אשמים תמיד חוץ מהגורם הראשי.

 

אתה לא מפריד כראוי בין הנסיבות לסיבות. האשה חצתה את הכביש בצורה שסיכנה את עצמה, זה נכון. אבל אלמלא הנהג היה מתנהג כמו שהתנהג, לא היה קורה כלום.

 

אתה גם לא מבין את כוונתו של השופט. אם הולכת הרגל הייתה קופצת בין הגלגלים של הנהג, אף אחד לא היה מאשים אותו (אלמלא נהג במהירות מופרזת). אותו דבר אם נהג אחר סטה לכיוונו בפראות. אלו נסיבות המקרה שהשפיעו על החלטת השופט. זה לא תקדים שיפגע בפסקי דין עתידיים.

 

וברווז - לא חוכמה להגיד שאם הולכת הרגל לא הייתה יוצאת מהבית אז לא הייתה תאונה. נכון שהיא יצרה את הטריגר שאיפשר את התאונה, אבל לנהג הייתה היכולת למנוע זאת. זה מצב סטנדרטי לגמרי שקורה לכולנו כל יום בכביש - כשמישהו נכנס לנו לנתיב, או כשאנשים חוצים את הכביש לפנינו ואנחנו מאטים. הוא לא האט. אשמתו.

 

רוני

[Carmageddon]

ברווז,

אם הולך רגל קופץ לך לכביש, אתה קודם כל בודק שאין משאית מאחוריך שעשויה להתנגש בך - ורק אז בולם? אני ממש מקווה שלא. אם אתה מוותר על בלימת חירום מצילת חיים בשביל הסיכוי שבמקרה באותו הזמן משאית גדולה תתנגש בך מאחור ותאסוף איתה גם את הולך הרגל, אז ההגיון (והמוסר) שלך בקנטים. כן, גם אם היה ברכבך עוד חבר או בן משפחה (למה, כי על החיים שלך אתה מוכן לוותר, אבל על אלו של חבר או קרוב משפחה לא?). כמובן, אם היית יודע בוודאות שסמי טריילר ענקי שועט מאחוריך ושאין סיכוי שהוא יעצור בזמן, אז ניחא. אבל תעשה טובה...

 

בנוסף, אני מסכים שהולכת הרגל פעלה ברשלנות. אבל כל ההבדל פה הוא שהיא כנראה לא יכלה למנוע את התאונה, בעוד הנהג - כן.

 

רוני

 

רוני מה שאתה כותב פה מעצבן אותי, ואני אסביר:

בוא נגיד ונשנה את הנסיבות של התאונה, ונשים אותך במקומו, טוב?

אתה נוסע אם הבן שלך, או אפילו נגיד תינוקת שלך בת חודשיים ורגישה למכות עדיין.

נצמצם את המרחק - אין לך יותר שלוש שניות "לחשוב" כמו שהיה פה - נגיד יש לך 80-90 מטר, אתה נוסע 90-100, וקופצת לך ההולכת רגל.

 

עכשיו, תגיד לי את האמת - באמת היית בולם מיידית כדי להגן על מפגרת (דרווין יטפל בה, אגב..) או - שהיית לוקח את האקסטרא טיים, ומוודא שאין סיכוי - ולא משנה עד כמה קלוש, שבני משפחה יקרים לך, ייפגעו מהסמיטריילר עמוס ב 80 טון שאולי נוסע אחריך??

 

אם התשובה היא כן - אז אני מרחם על ילדיך.... אין מילים.

 

 

 

כהערה צדדית, לדעתי הלקחים פה צריכים להיות כפולים:

1. אסור לדבר עם שוטרים אחרי תאונה!!!!!! שומרים על זכות השתיקה עד לייעוץ משפטי, בדיוק כמו בכל מקרה אחר שהמשטרה עוצרת אותך לחקירה
   
2. אצטרך גם לשנות את סגנון הנהיגה שלי... לא ידעתי שמקובל להרשיע על אי-מניעת תאונה, גם אם אתה אינו הגורם שלה!! עד כה אם מישהו אחר היה עושה עבירה, אני בכייף הייתי מתנגש בו - בינתיים קרה רק פעם אחת שהעפתי למישהו מראה כשניסה לחתוך אותי ולהיכנס במסלול ללא הפעלת איתות וזכות קדימה (הוא רצה לא לחכות בפקק..)
   

[Carmageddon]

רק עכשיו סיימתי לקרוא את פסק הדין המלא (תודה לישה).

המסקנה שלי - הוא חייב לערער!!

עם דגש חזק יותר על זה שאשתו נסעה איתו, ואין זה סביר לצפות ממנו להעדיף בלימת חירום כדי להציל את חיי מועמדת דרווין התורנית, למול סיכון חייה של אשתו (במקרה ומשאית תעלה עליו מאחור).

 

אני מאוד בטוח שבית משפט המחוזי יהפוך את ההחלטה, בייחוד עם עורך דין מספיק טוב שיוכל להסביר נקודה זאת היטב לשופט.

[falou]

עם דגש חזק יותר על זה שאשתו נסעה איתו, ואין זה סביר לצפות ממנו להעדיף בלימת חירום כדי להציל את חיי מועמדת דרווין התורנית, למול סיכון חייה של אשתו (במקרה ומשאית תעלה עליו מאחור).

 

אני מאוד בטוח שבית משפט המחוזי יהפוך את ההחלטה, בייחוד עם עורך דין מספיק טוב שיוכל להסביר נקודה זאת היטב לשופט.

 

 

הטיעון מעניין, רק לא רלוונטי, אם קראת את פסק הדין:

 

היתה בדרך עוד משאית שהגיעה אבל היא היתה רחוקה

 

היה לנאשם הרבה זמן. אתה יודע מה, המון זמן (קרא את דברי הבוחן), אבל הוא פעל מאוד לא נכון.

הוא פעל מאוד לא נכון כי הוא היה לא מתורגל.

 

נהג מאומן כמו רוני (וגם כאלו הרבה פחות מוכשרים, מלשון הכשרה, ממנו) היה בולם נכון, כי זה בדיוק סוג הפעולות שמתאמנים עליהם בהדרכות של נהיגה מתקדמת. הבעיה היא שהנהג הנורמטיבי חושש לבלום חזק, למרות שזו בד"כ האופציה הטובה ביותר למניעת תאונה ו/או להקטנת החומרה שלה.

 

אמרה השופטת:

 

כבר בשלב זה עלי לקבוע כי נהג סביר מן הישוב הנוסע על כביש מהיר ומבחין בהולך רגל החוצה את הכביש בצורה המצביעה על חוסר עירנות של הולך הרגל למתרחש סביבו, צריך לצפות סכנה ברורה ומיידית ממהלך האירועים שלפניו וצריך להכניס עצמו מייד לסיטואציה של בלימת חירום שתפקידה מניעת פגיעה בהולך הרגל.

 

וצדקה.

 

הבעיה היא שאין באמת זמן לחשוב בקור רוח במצבים כאלו, והנהג עושה מה שהוא מורגל לעשות, וזה לרב שגוי. הוא לא הכניס את עצמו לסיטואציה של בלימת חירום, כי אין לו מושג איך עושים את זה, הוא לא מתורגל, ונהג נורמטיבי מפחד לבלום.

הוא מפחד לבלום כי כך לימד אותו מורה הנהיגה, כי כמו Carmageddon הוא באינסטינקט (השגוי) חושש לטלטל ילדיו הרכים ואשתו העדינה.

 

 

גם ברור שהנהג סטה לכיוון ופגע בהולכת הרגל, כי נהג לא מיומן מקבע מבטו על האובייקט המסכן אותו, ולכן גם לשם נוסע הרכב. נהג מיומן יודע להסיט מבטו לאזור הפנוי בכביש.

 

האם יש בכל זה כדי להפחית את אחריותו...

שאלה טובה.

אם נתחיל לחלק לכל נהג לא מיומן הנחות בגלל שהוא הדיוט, לאן נגיע?!

נוותר גם למי שהחליק בגשם, איבד שליטה ועלה על מדרכה, כי זו לא אשמתו שהוא לא מיומן?

 

ההרשעה כאן בלתי נמנעת.

 

עד כה אם מישהו אחר היה עושה עבירה, אני בכייף הייתי מתנגש בו

 

בדיוק בגלל הגישה האלימה הזו ההודעות שלך בפורום מנוטרות.

לא רק שהביריונות הזו לא חוקית, כפי שיוצא מגזר הדין, (אפילו פגיעה בתום לב לא פותרת מאשמה) אם יש מעט אג'נדות שאנחנו בכל זאת מחזיקים בפורום היא שאנשים אלימים, כמוך, אין להם מקום בחברה מתוקנת, לא על הכביש ולא בכלל. לרצות לפגוע במישהו שבסה"כ עשה טעות בתום לב, גם אם ברשלנות, זה מעשה נבלה.

[Carmageddon]

הטיעון מעניין, רק לא רלוונטי, אם קראת את פסק הדין:

 

 

גם ברור שהנהג סטה לכיוון ופגע בהולכת הרגל, כי נהג לא מיומן מקבע מבטו על האובייקט המסכן אותו, ולכן גם לשם נוסע הרכב. נהג מיומן יודע להסיט מבטו לאזור הפנוי בכביש.

 

האם יש בכל זה כדי להפחית את אחריותו...

שאלה טובה.

אם נתחיל לחלק לכל נהג לא מיומן הנחות בגלל שהוא הדיוט, לאן נגיע?!

נוותר גם למי שהחליק בגשם, איבד שליטה ועלה על מדרכה, כי זו לא אשמתו שהוא לא מיומן?

 

ההרשעה כאן בלתי נמנעת.

 

 

 

בדיוק בגלל הגישה האלימה הזו ההודעות שלך בפורום מנוטרות.

לא רק שהביריונות הזו לא חוקית, כפי שיוצא מגזר הדין, (אפילו פגיעה בתום לב לא פותרת מאשמה) אם יש מעט אג'נדות שאנחנו בכל זאת מחזיקים בפורום היא שאנשים אלימים, כמוך, אין להם מקום בחברה מתוקנת, לא על הכביש ולא בכלל. לרצות לפגוע במישהו שבסה"כ עשה טעות בתום לב, גם אם ברשלנות, זה מעשה נבלה.

 

 

אם מיומנויות בלימת חירום הייתה נלמדת כחובה כחלק מהלימודים הרשמיים לנהיגה, אז אולי אפשר היה להסכים אתך במאת האחוזים שהנהג אשם, אבל עד אז - לא!! אי אפשר לשפוט ולהאשים נהג, כאשר שהמדינה החליטה שלימודים אלו שיכלו לעזור לו למנוע את התאונה, אינם חובה (ומבחינה רשמית, אפילו לא מהווים המלצה, נותנים הנחה בביטוח וכו').

לצערי זה חלק מהתרבות פה שאתה תומך בה - נאשים את הנהג, לא את המדינה בחינוך והכשרה קלוקלת של הנהג...

 

 

ולגבי ה"אלימות" שלי - זה פשוט נשמע מאוד מצחיק... אם היית מכיר אותי אישית או שואל כל אדם שמכיר אותי, אני מאוד רחוק מהגדרה של אדם אלים... אני פשוט מאמין שבשיטה זו אפשר יהיה לחנך את האנשים.

 

יש שני סוגי אנשים בעולם:

אלו שלומדים מנסיון של אחרים ומקשיבים כשמסבירים להם, ואלו שלומדים על נסיונם המר.

 

בשיטה שלי, אני מלמד את כל אלו שסירבו ללמוד בעצמם, ונותן להם ללמוד בכוח מנסיון מר (איתי..) כמו זה עם המראה - אחרי ששילם כאלף ש"ח מכספו על מראה חדשה מהיבואן (האוטו עדיין היה על אחריות), אני בטוח ששוב פעם הוא בחיים לא ינסה לחתוך ולהתפרץ לכביש.

 

השיטה עובדת

[falou]

אי אפשר לשפוט ולהאשים נהג, כאשר שהמדינה החליטה שלימודים אלו שיכלו לעזור לו למנוע את התאונה, אינם חובה (ומבחינה רשמית, אפילו לא מהווים המלצה, נותנים הנחה בביטוח וכו').

 

בוודאי שאפשר לשפוט, זה החוק.

אם החוק לא מוצא חן בעיניך, אתה יכול להפסיק לנהוג. נהיגה זו לא חובה.

 

.

 

 

ולגבי ה"אלימות" שלי - זה פשוט נשמע מאוד מצחיק... אם היית מכיר אותי אישית או שואל כל אדם שמכיר אותי, אני מאוד רחוק מהגדרה של אדם אלים... אני פשוט מאמין שבשיטה זו אפשר יהיה לחנך את האנשים.

 

אתה לא אדם אלים, אתה רק מאמין שבאלימות, בלדרוס הולך רגל שלא שם לב, בלפגוע בטוסטוס שמזגזג, אפשר לחנך...

תאמין לי, אני מאשר את ההודעות שלך רק למען הצגת התכלית השלילית שלך כאדם ונהג. כדי שייראו מה אנחנו לא סובלים בפורום.

 

בשיטה שלי, אני מלמד את כל אלו שסירבו ללמוד בעצמם, ונותן להם ללמוד בכוח מנסיון מר (איתי..) כמו זה עם המראה - אחרי ששילם כאלף ש"ח מכספו על מראה חדשה מהיבואן (האוטו עדיין היה על אחריות), אני בטוח ששוב פעם הוא בחיים לא ינסה לחתוך ולהתפרץ לכביש.

 

השיטה עובדת

 

בוודאי שהשיטה עובדת.

עובדה, אתה לא כותב פה.

[georgesh]

הטיעון מעניין, רק לא רלוונטי, אם קראת את פסק הדין:

 

היתה בדרך עוד משאית שהגיעה אבל היא היתה רחוקה

 

היה לנאשם הרבה זמן. אתה יודע מה, המון זמן (קרא את דברי הבוחן), אבל הוא פעל מאוד לא נכון.

הוא פעל מאוד לא נכון כי הוא היה לא מתורגל.

 

נהג מאומן כמו רוני (וגם כאלו הרבה פחות מוכשרים, מלשון הכשרה, ממנו) היה בולם נכון, כי זה בדיוק סוג הפעולות שמתאמנים עליהם בהדרכות של נהיגה מתקדמת. הבעיה היא שהנהג הנורמטיבי חושש לבלום חזק, למרות שזו בד"כ האופציה הטובה ביותר למניעת תאונה ו/או להקטנת החומרה שלה.

 

אמרה השופטת:

 

כבר בשלב זה עלי לקבוע כי נהג סביר מן הישוב הנוסע על כביש מהיר ומבחין בהולך רגל החוצה את הכביש בצורה המצביעה על חוסר עירנות של הולך הרגל למתרחש סביבו, צריך לצפות סכנה ברורה ומיידית ממהלך האירועים שלפניו וצריך להכניס עצמו מייד לסיטואציה של בלימת חירום שתפקידה מניעת פגיעה בהולך הרגל.

 

וצדקה.

 

הבעיה היא שאין באמת זמן לחשוב בקור רוח במצבים כאלו, והנהג עושה מה שהוא מורגל לעשות, וזה לרב שגוי. הוא לא הכניס את עצמו לסיטואציה של בלימת חירום, כי אין לו מושג איך עושים את זה, הוא לא מתורגל, ונהג נורמטיבי מפחד לבלום.

הוא מפחד לבלום כי כך לימד אותו מורה הנהיגה, כי כמו Carmageddon הוא באינסטינקט (השגוי) חושש לטלטל ילדיו הרכים ואשתו העדינה.

 

 

גם ברור שהנהג סטה לכיוון ופגע בהולכת הרגל, כי נהג לא מיומן מקבע מבטו על האובייקט המסכן אותו, ולכן גם לשם נוסע הרכב. נהג מיומן יודע להסיט מבטו לאזור הפנוי בכביש.

 

האם יש בכל זה כדי להפחית את אחריותו...

שאלה טובה.

אם נתחיל לחלק לכל נהג לא מיומן הנחות בגלל שהוא הדיוט, לאן נגיע?!

נוותר גם למי שהחליק בגשם, איבד שליטה ועלה על מדרכה, כי זו לא אשמתו שהוא לא מיומן?

 

ההרשעה כאן בלתי נמנעת.

 

 

 

בדיוק בגלל הגישה האלימה הזו ההודעות שלך בפורום מנוטרות.

לא רק שהביריונות הזו לא חוקית, כפי שיוצא מגזר הדין, (אפילו פגיעה בתום לב לא פותרת מאשמה) אם יש מעט אג'נדות שאנחנו בכל זאת מחזיקים בפורום היא שאנשים אלימים, כמוך, אין להם מקום בחברה מתוקנת, לא על הכביש ולא בכלל. לרצות לפגוע במישהו שבסה"כ עשה טעות בתום לב, גם אם ברשלנות, זה מעשה נבלה.

 

דבר ראשון, תודה על התגובה, אני בהחלט מתכנן לעבור קורס כזה אחריה וכמה הודעות אחרות בשרשור.

הבעיה היא שלמקרים האלה יש סקאלה, הולכת הרגל אילצה את הנהג לבצע פעולה מסוכנת, האשמה של הנהג היא בכמה הוא שם את בטחונו ובטחון משפחתו לפני בטחון הולכת הרגל, כוונת זדון בטח לא היתה פה, והכביש תובעני מאוד, ייתכן מאוד שאדם ינהג בצורה נורמטיבית, ויגרום למות הולך הרגל, האם הוא אשם בזה?

זה לא מדע מדויק, ואין תשובה נכונה, כנהג אתה מודע לנפח התנועה בכביש שאתה נמצא בו, ואם האפשרות לפגיעה מאחור משמעותית התשובה לא קלה, ואינסטנקט אנושי הוא להגן על מקורביי ע"ח חיי האידיוט שסיכן אותן.

[falou]

הבעיה היא שלמקרים האלה יש סקאלה, הולכת הרגל אילצה את הנהג לבצע פעולה מסוכנת, האשמה של הנהג היא בכמה הוא שם את בטחונו ובטחון משפחתו

 

אל תיתן לשטויות ש-Carmageddon כתב להשפיע, זה לא נכון שבלימת חירום היתה מסכנת את הנהג או שאר יושבי הרכב, לפי העדויות של כולם במקרה הזה. היה המון זמן ומספיק מרחק לבצע שתי בלימות. הבעיה היתה בכך שהוא בחר לנסות "להזיז" את הולכת הרגל עם צפירה במקום לעצור כמו שצריך.

אפילו נהג לא מיומן, היה יכול למנוע את התאונה, לפי דעת השופטת, הפרקליטות והמשטרה (בוודאי שנהג מיומן היה בולם בקלות).

 

אני טוען שהוא לא אשם מוסרית, בעיני, כי אני מניח שיש מי שהיו נוהגים כמוהו. הוא לא עשה זאת מזלזול, אלא מחוסר מיומנות, ועובדה שהוא אפילו לא הכיר בכך שפעל שגוי, היות שהפליל עצמו בעדותו הוא.

 

אלא מה, החוק לא פותר אותך מאחריות לבצע את הדבר הנכון, רק משום שאתה לא מיומן. השאלה היא שאלה של סבירות. האם רב הנהגים האחרים היו נוהגים אחרת. השופטת, מתוך עובדות המקרה, החליטה שכן.

 

 

תראה, אם היה לו זמן לצפור פעמיים, ממרחק של 180 מטר (ומי שמכיר את הכביש יודע שהראות שם מצויינת), הוא גם היה צריך להיות מסוגל למנוע את התאונה. גם אם בטעות קראת את הסיטואציה לא נכון וקיבלת החלטה שגויה, עדיין אתה אחראי על השגיאה, אם ההחלטה השגויה היתה לא סבירה.

 

 

הגישה, האלימה, של Carmageddon גורסת שהנהג בכלל מותר לו לדרוס, לפצוע ולהרוג את מי שלא נהג מספיק בזהירות בכביש. זו הדעה שלו. לא מאמין שאתה גם מחזיק בה...

 

ושוב, למען שיהיה מובן, הנפגעת חצתה את הכביש בחוסר זהירות מסויים. ברור. זה עדיין לא מסיר אחריות מהנהג להמנע באופן סביר מלפגוע בה. בחברה תרבותית, לא פאשיסטית אה-לה Carmageddo, האזרחים לא מענישים אזרחים אחרים בהוצאה להורג במקום.

 

ושוב, למען הסר ספק, לרכב לא היתה זכות קדימה במקום ולהולכת הרגל היתה זכות מלאה לחצות את הכביש במקום. זה איננו כביש מהיר, זהו כביש בינעירוני (יכול להיות ש-Chesky כבר הבין את טעותו בעניין, אבל מתבייש להודות בציבור...). אבל, גם הולכת הרגל חייבת לנהוג באופן סביר, וגם היא נכשלה בכך.

[georgesh]

אני מסכים שמתיאור המקרה באמת משתמע שהנהג התייחס בחוסר זהירות וחוסר התחשבות חריג, וכנראה שפס"ד מוצדק, ומעריך מאוד את ההערות שלך נגד דעות כמו של הבחור מעל.

 

הנקודה שלי היא, שאדם עם כישורי נהיגה סבירים, ושיקול דעת סביר, בלי כוונות אלימות ועם התחשבות באחר, יכול לגרום למוות של מישהו שטעה על הכביש, למרות שהיה סינריו שמציל את חיי הנפגע, מקור הבעיה בנטיה של האדם להגן על משפחתו ועל עצמו יותר מאדם זר, וזה צריך להיות שיקול במידת אשמת האדם, בנוסף למבחן העיקרי האם התאונה היתה נמנעת ע"י המואשם או לא.

 

ושוב, למען הסר ספק, לרכב לא היתה זכות קדימה במקום ולהולכת הרגל היתה זכות מלאה לחצות את הכביש במקום. זה איננו כביש מהיר, זהו כביש בינעירוני (יכול להיות ש-Chesky כבר הבין את טעותו בעניין, אבל מתבייש להודות בציבור...). אבל, גם הולכת הרגל חייבת לנהוג באופן סביר, וגם היא נכשלה בכך

 

החוק לא אוסר על מעבר הולכי רגל במקומות לא מסומנים?

[Platinum]

עברתי על כל ההודעות בשרשור ואני המום מכמות ה"עליהום", הזעם וגם מאי הנכונות לנסות להבין את הדברים לעומק.

הדרך (כביש) מיועד לשימוש כלל האוכלוסיה. חלק ממשתמשי הדרך הינם הולכי רגל וגם אם זו דרך בינעירונית, כאשר יש בסיס צבאי, תחנת דלק או כל מבנה אחר המשמש בני אדם. קיים סיכוי סביר שיימצאו הולכי רגל בקרבתו.

כנהג, אתה לא יכול לדעת מה עשוי לגרום להולך רגל לחצות כביש בינעירוני. אתה כן חייב להיות ערוך לעובדה שהולך רגל עשוי לצוץ משום מקום ואולי אף לחצות את הכביש.

 

אם היה מדובר בבית חולים פסיכיאטרי במקום בסיס צבאי ובמטופלת שיצאה איכשהו ממוסד זה וחצתה את הכביש מבלי להיות מודעת כלל לסכנה ולחוסר הזהירות בו היא נוהגת. האם גם אז היתה הצדקה לדעתכם לנהג לנהוג כפי שנהג?

 

לפי תגובות מסויימות שקראתי כאן, לחיילת היה מזל שלא נדרסה ע"י המגיבים שכן אלה היו דורסים אותה, עוצרים, דורסים אותה שוב ברוורס ואז יוצאים לירות בה לצורך וידוא הריגה. פשוט כך נשמעים הדברים שנכתבו.

 

גם אם הולך הרגל אדיוט מושלם, סובל מפיגור שכלי, מליקוי ראיה, ליקוי שמיעה, ליקוי הבנה או אולי הוא קשיש המנותק מהמציאות וסובל ממחלת השכחה או נכות שמונעת ממנו להגיע למעבר חציה ולחצות שם.

ומה אם מדובר בילד קטן ו/או בשטח עירוני?

האם זה מקנה למישהו ממשתמשי הדרך האחרים זכות לפגוע בו ואולי אף לקפד את חייו?

 

כנהג, ברגע שיש חשש לסיכון של פגיעה במשתמש אחר בדרך, צריך להתחיל מיד להתכונן להתמודד עם הסכנה.

אם הנהג היה מוריד את הרגל מדוושת התאוצה מיד במקום לצפור ומתחיל לבלום ולסטות לנתיב השמאלי או לשוליים הוא היה יכול להימנע מפגיעה בהולכת הרגל בין אם היא חכמה או טיפשה, אשמה או לא אשמה, מרוכזת או לא מרוכזת וכיו"ב.

 

אבל הוא לא בלם. הוא בדק לאן היא מסתכלת, איך היא חוצה, צפצף, הסתכל במראות ובחן את הסביבה בטרם הגיע למסקנה שהוא חייב לבלום. ומה קרה אז?

הוא דרס את החיילת בסמוך לשולי הכביש עם החלק הקדמי השמאלי של הרכב. כתוב בפס"ד במפורש: "הם נפגשו על הקו הצהוב של הכביש, הפגיעה היתה בחלק השמאלי של הרכב בפנס"

לעניות דעתי זה מעיד שהוא דרס אותה בשלב שהיא בעצם סיימה את חציית הכביש לאחר שהפכה למודעת להתקרבות הרכב והחלה לרוץ.

אם הוא היה מתחיל להאט את הרכב משמעותית מיד כשצץ הסיכון לפגיעה (הבחנה בהולכת הרגל), הוא בהחלט יכל למנוע את הפגיעה. אולי אפילו להימנע מבלימת חרום ע"י עקיפת הולכת הרגל. אבל הוא לא עשה כך ולכן הוא הואשם.

 

זה לא אומר שלכל אחד מותר לחצות איך שבא לו ולזלזל בחוקי הדרך ובכללי הזהירות. זלזול כזה (בין אם במכוון ובין אם בהיסח הדעת) עלול להיגמר לא טוב כמו במקרה להלן. זה כן אומר שהנהג הפוגע יכל לפעול למניעת הפגיעה בהולכת הרגל אך לא עשה כן וזוהי בדיוק אשמתו. הוא לא מואשם בשום דבר אחר.

[Cuore Sportivo]

מדוע חוזרים על הטענה שהנהג קודם כל דאג לבטחון בני משפחתו ורק אז לאדם זר? בלי להכנס לדיון האם זה מוצדק או לא, נכון או לא, זה כלל לא רלוונטי כאן. זאת אפילו לא שאלה של מיומנות נהיגה יוצאת דופן או אינסטינקטים כאלו ואחרים. כל נהג יכול לעצור בבטחה ולמנוע תאונה כמו זו עליה אנו דנים. קרא את פסק הדין אם לא עשית זאת עד כה, במידה וכן קרא שנית והתעמק במסקנותיו של השופט אשר מנומקות באופן חד משמעי.

 

אני מסכים עם הטענה בנוגע לרמה הנמוכה של לימודי הנהיגה בארץ, קיימים חוסרים מהותיים. יחד עם זאת, זה לא מותיר לנהג לדרוס הולך רגל, קל וחומר שמדובר על תרחיש, אותו כל אדם סביר היה מסיים בדפיקות לב מואצות לכל היותר. בסיטואציה מעין זו נדרשת ראייה מרחבית ויכולת קריאה וניתוח בסיסית של תוואי הדרך על המכשולים המופיעים בו, הרבה לפני שמדברים על מיומנות נהיגה מעל לבסיס.

"...הנאשם לא נקט בכל הנדרש מצידו מהרגע שהבחין לראשונה בהולכת הרגל, בחר בהאטה במקום בבלימת חירום מיידית ובכך גרם לתאונה."

"החלטה שלא לבלום בלימת חירום כאשר צריך להיות ברור לכל נהג סביר כי החלטה כזו תעמיד בסכנה את הולך הרגל, היא החלטה שגוייה, בלתי סבירה המעידה על רשלנות וחוסר זהירות."

 

לגבי הולכת הרגל, יש לה חלק משמעותי בכל ההתרחשות ותוצאותיה, אך לא ניתן להסיר את האשמה מכתפיי הנהג בעקבות חוסר עירנות ושיקול דעת לקוי מצדה של הולכת הרגל. הסיבה לכך טמונה ביכולתו של הנהג למנוע את התאונה למרות המצב המסוכן הנוצר כתוצאה מקלות הדעת של הולכת הרגל. יש קטע שלם בפס"ד אשר מתייחס בדיוק לעניין זה. אף נאמר שם כי תרומתה למקרה תלקח בחשבון בשלב הטיעונים לעונש.

 

איני יודע איזה עונש יוטל על הנהג. ישנן מדינות, בהן היו שוקלים לשלוח את הנהג להכשרה נוספת מעבר לכל קנס כספי, עונש שלילה. זאת כמובן לא במטרה להענישו עוד יותר אלא למען הקניית שיקול דעת נכון ומתן הכלים המעשיים לצורך התמודדות נכונה עם תרחישים דומים בעתיד.

[chesy]

ושוב, למען הסר ספק, לרכב לא היתה זכות קדימה במקום ולהולכת הרגל היתה זכות מלאה לחצות את הכביש במקום. זה איננו כביש מהיר, זהו כביש בינעירוני (יכול להיות ש-Chesky כבר הבין את טעותו בעניין, אבל מתבייש להודות בציבור...). אבל, גם הולכת הרגל חייבת לנהוג באופן סביר, וגם היא נכשלה בכך.

 

זכות קדימה כהגדרתה להולכת רגל ניתנת אך ורק במעבר חצייה ולא בשום מקום אחר, למען הסר ספק.

יש הבדל מהותי בין "לנסות לא לפגוע בהולך הרגל" לבין "לתת לו זכות קדימה לפי חוק בכל מצב", במקום מיקום נקודתי מאוד על הכביש - מעבר החצייה.

תקנה 52(6) לתקנות התעבורה קובעת כי "חייב נוהג רכב להאט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובהתקרבו למעבר חצייה".

אבל בתי המשפט קבעו במהלך השנים כי מעבר חצייה הוא מקום מבטחו של הולך הרגל. משמע שאם לא נתת להולך רגל זכות קדימה במעבר חצייה, רשאים לפסול את רשיונך אף אם לא קרתה תאונה, שלא כמו בשאר המקומות בכביש. אבל "מקום מבטחו של הולך הרגל" הוא אך ורק במעבר החצייה ולא בשום מקום אחר על הכביש!

אגב, גם על הולך הרגל מוטלת חובת הזהירות, תסתכל בסעיף 110 לחוקי התעבורה בנוגע לחציית כביש.

תקנה 110(א) לתקנות התעבורה קובעת כי "לא יחצה אדם כביש אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות, בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר". אותה אישה לא בדקה את מצב התנועה ובטח לא חצתה בצורה בטוחה וסבירה כלשון החוק את הכביש - היא חצתה באלכסון. העבירה הראשונה שגרמה להכל היא שלה, נקודה.

כמו כן אם יש בקרבת המקום מעבר חצייה או כל אמצעי מעבר אחר, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם. ואם לא מדובר בכביש מהיר אז ככל הנראה היה מקום בטוח אחר לחצות בו את הכביש. אבל אני דיברתי איתך על הגדרה כללית ולא על המקרה הספציפי כאן שהנהג יכל למנוע את התאונה אך לא מנע, וכבר נמאס לי לפרט 20 פעם על איך האישה יכלה למנוע את התאונה אך לא עשתה זאת. ולמען הסר ספר זה לא CHESKY אלא CHESY, ולא, אני לא מתבייש מאיש.

 

ובכלל מספיק עם המילים הנבובות האלה! יש סדר כרונולוגי לעבירות התנועה וצריך לעבוד אך ורק לפיו. ותגיד עד מחר שהוא יכל למנוע את התאונה, ואני אמשיך לומר עד מחר שהאישה שנדרסה יכלה למנוע אותה ביתר קלות מאשר הנהג. מי שמשחק באש שלא יתפלא כשהוא יקבל כוויות, זאת דעתי לפחות ושום שופט בעולם לא יוכל לשנות לי אותה, כי זה הגיון בסיסי בכל דבר בחיים.

[RK]

מה שאתה לא מבין זה את ההליך הפלילי. כתב האישום כאן הוגש כנגד הנהג. הנהג הורשע על פיו. בצדק רב. אין לזה ולאשמתה של הנפגעת דבר וחצי דבר. יכול להיות (וסביר להניח) שבהתחשב בכך שהנפגעת לא נהרגה אלה שרדה, היה מקום להעמיד אף אותה לדין. האם הדבר נעשה? כנראה שלא. תקין? לא ממש. משפיע במשהו על ההליך כנגד הנהג? לא. זו הנקודה.

[sronis]

רוני מה שאתה כותב פה מעצבן אותי, ואני אסביר:

בוא נגיד ונשנה את הנסיבות של התאונה, ונשים אותך במקומו, טוב?

אתה נוסע אם הבן שלך, או אפילו נגיד תינוקת שלך בת חודשיים ורגישה למכות עדיין.

נצמצם את המרחק - אין לך יותר שלוש שניות "לחשוב" כמו שהיה פה - נגיד יש לך 80-90 מטר, אתה נוסע 90-100, וקופצת לך ההולכת רגל.

 

עכשיו, תגיד לי את האמת - באמת היית בולם מיידית כדי להגן על מפגרת (דרווין יטפל בה, אגב..) או - שהיית לוקח את האקסטרא טיים, ומוודא שאין סיכוי - ולא משנה עד כמה קלוש, שבני משפחה יקרים לך, ייפגעו מהסמיטריילר עמוס ב 80 טון שאולי נוסע אחריך??

 

אם התשובה היא כן - אז אני מרחם על ילדיך.... אין מילים.

 

 

ענו פה כבר בצורה טובה על מרבית הדברים, אבל זה הופנה אלי אז אני אגיב:

 

אם הייתי נוסע עם תינוקת בת חודשיים, אז לא הייתי נוסע 90-100 באזור כזה מבלי להיות עירני לחלוטין למה שקורה סביבי. לא הייתי מגיע למצב בו יש סיכוי שיקפצו לי לכביש ממרחק של בלימת חירום. אבל נניח לרגע שזה היה קורה. אז הייתי בולם. למה? כי אצלי באוטו התינוק היה חגור כמו שצריך, וכי בלימת חירום, או בלימה שקרובה לה, לא הורגת אף אחד. גם לא תינוק שחגור היטב. אני חושב שהייתי נוהג ככה משתי סיבות. אחת - כי האינסטיקנט הראשוני שלי היה לבלום, במקרה של סכנה. ושתיים - כי לא הייתי יכול לחיות עם עצמי אילו הייתי פוגע בהולך רגל.

ואם תהית לאן נעלם הסמיטריילר - אז תאמין לי. אין סיכוי שהייתי נוסע במהירות כשמשאית ענקית צמודה אלי מאחור. ואם משאית כזו הייתה צמודה - אז הייתי שם לב לזה מראש ונערך בהתאם.

 

אין לי ספק שהולכת הרגל הזו יצאה מפגרת, אבל כמו שאמרת - שדרווין יטפל בה. למה שזה יהיה על מצפוני?

 

רוני

[ברווז]

הגיון בסיסי בכל דבר בחיים.

 

וואלה, תראה לי איפה יש היגיון בסיסי בחיים האלה, ואומר לך שאתה תמים.

צודק לחלוטין שאלמלא האישה, לא הייתה תאונה כלל.

צודקים גם כל אלה הטוענים שהנהג היה צריך להאט מיידית במידה שתאפשר לו שליטה מסויימת על הסיטואצייה, כולל היכולת לבלום לחלוטין.

השופט היה מטומטם ונעול במקרה הזה. שימו לב כמה פעמים הוא חזר על הביטוי "בלימת חירום". יש מפר סוגים של בלימות חירום- לאיזו הוא התכוון? ומדוע היא ולא אחרת?

 

מקרה אמיתי מחיי.

נסיעה ראשונה ביונדאי גטס, חדשה יחסית (שנת 2004, זה היה בשנת 2005), ודיי ארוכה. הרבה מטען כבר מאחור.

ירדתי בירידה של הציונות, במהירות שאני רגיל לנסוע בה עם רכבי הפרטי (או הרכב של אבא שלי שהיה לנו אז), בצורה שאני רגיל לנסוע בה, כולל שמירת מרחק זהה, ממש- זהה אחד לאחד.

רק מה, לגטס צמיגים דקיקים ואין ABS... ובהיותי נהג לא מנוסה יתר על המידה, לא השכלתי להתחשב בזה.

חמור שהחליט לעצור בבלימת חירום (כבוד השופט, בלימת חירום יכולה לסבך לכולם את החיים במקרים מסויימים) באמצע הירידה כדי להיכנס לשיפרא (או לעשות פרסה- לא זוכר) גרם ל-3 רכבים לבלום במפתיע.

להזכירכם, שמרתי את המרחק שאני רגיל לשמור (שהינו גדול יותר בעליות וירידות). ראיתי את שהולך לקרות, וידאתי שאין לי סכנה מאחוריי, ונעמדתי על הברקסים- "בלימת חירום".

נעמדתי-אז מה.

הגטס המזד**נת החליטה שלא מעניין אותה, היא רוצה להמשיך לרדת. קצב ההחלקה שלה היה יותר מדיי מהיר בשביל שאספיק להיעצר בלי לפגוע ברכב שלפניי. ממש לא רציתי את הבלגאן של "תאונה עם רכב מהעבודה", אז החלטתי שעדיף לי לעשות תאונה "עצמית", אם כבר אז כבר, בלי לערב עוד רכב- ולעלות על המדרכה, בתקווה שהעלייה תאיט אותי מספיק בשביל להיעצר לפני התמרור שהיה שם... או לפחות להיכנס רק בתמרור ולא להיסתכן בלפגוע ברכב ואולי גם בפגיעות גוף ליושב בו.

מסובב את ההגה ימינה סיבוב אחד.

מסובב את כל ההגה.

כלום. הגטס ממשיכה ישר בהחלקה. לא סוטה לא ימינה ולא שמאלה. ישר דוך לכיוון ישבנו של הרכב מלפניי. חוסר שליטה מוחלט-עקב בלימת חירום (במאמר מוסגר, היום אני מעט חכם יותר, ויודע שבמצב כזה הולכים נגד האינסטינקט ומורידים את הרגל מהברקס למען קבלת אפשרות ההיגוי בחזרה. אה, כן, אני גם למדתי להתחשב בתנאים שציינתי מעלה- המשקל, עובי הצמיגים ושאר מערכות מצילות חיים שיש באוטו).

הבחור שלפניי ראה את הנולד, והתקדם כחצי מטר קדימה.

זה מה שהציל אותי מלפגוע בו- היה חסר לי ב-ד-י-ו-ק 40 ס"מ לבלימה מוחלטת.

 

מה הלקח שנלמד מהחפירה הנ"ל?

בלימת חירום לא תמיד מצילה חיים. לעיתים עדיף לבצע "האטת חירום", ורק אז לבדוק את המשך האופציות שלך.

 

בדיוק היום אולצתי לבצע "האטת חירום" שכזו, לגמרי במקרה. לא זוכר את הנסיבות כל כך. אני כן זוכר, שהעקתי על הברקס ממש כמעט לנקודה שה-ABS יתחיל, האטה רצינית ביותר, בדיקת המראות, והמשך לעצירה מוחלטת, בנחת- עקב כך שההאטה הזו השאירה לי מרחק רב מהרכב שמלפניי. כשעשיתי זאת, נזכרתי בשירשור הזה...

אז לכל מי שטוען שהיה צריך לבצע "בלימת חירום" במקום, אני אומר: בלימת חירום לא תואמת לכל מצב, וארחיק לכת באומרי שהיא אינה תואמת לרוב המצבים. האטת חירום יעילה ברוב המקרים הרבה הרבה יותר, כי היא גם קונה לך זמן יקר וגם מאפשרת לך לבדוק את סביבתך ולשקול תימרוני המשך, במהירות נמוכה הרבה יותר, ובלי הסיכון להחלקה ברכב ללא ABS.