נגד מחובר בטור עם הקוייל,לאיזה צורך ?.

[davidmzr]

בחלק מהמכוניות קרבורטור שטיפלתי בעבר, עם הצתת פלטינות יש נגד שמחובר בטור יחד עם הראשוני של הקוייל.

זאת כדי להוריד את המתח ל-9V ואת הזרם מתחת ל-3A, ולהגן על הפלטינות שלא ישרפו.בחלק אחר של מכוניות עם הצתת פלטינות אין את הנגד. השאלה שלי היא, מה ההבדל בינהם למה אם כן בחלק אין נגד ובחלק יש ?. הרי מבחינה חוק אום אם נגדיל את ההתנגדות בראשוני של הקוייל הזרם ממילא יקטן, למה אם כן להוסיף למערכת נגד ?.

התמונה של הנגד מצורפת.

בברכה דוד.

[יעקב סימל]

דוד.

 

מדובר בהצתה רזיסטורית, במע' הצתה זו סליל ההצתה עובד על 9V כאשר הנגד מוריד לו את מתח המערכת ל9V, כדי להאריך את חיי הפלטינות וכו',

אך בזמן ההתנעה יש חיבור נוסף לסליל אשר עוקף את הנגד דרך הסטרטר, ונותן 12V לסליל ההצתה כדי להגביר את עוצמת הניצוץ בהתנעה.

 

לכך זה נועד בזמנו.

[ortalna]

סתם מידע בחשמל ,יכול להיות שזה יהיה רלוונטי ,

נגד בטור לסליל נועד בין היתר לספוג קפיצות זרם מהמקור ,אחרת בלי נגד יהיה רע מאד מבחינת הסליל .

אני מניח שכשאין נגד ,ההתנגדות הפנימית של הסליל מספיק גבוהה כדי לספוג את הקפיצות ,או שיש נגד אחר מובנה שאתה לא מודע אליו.

 

דברי כמובן מנותקים ,אין לי מושג מה הארכיטקטורה ,אבל אם יהיה מפרט\ שרטוט חשמלי אוכל יותר לדייק.

[davidmzr]

דוד.

 

מדובר בהצתה רזיסטורית, במע' הצתה זו סליל ההצתה עובד על 9V כאשר הנגד מוריד לו את מתח המערכת ל9V, כדי להאריך את חיי הפלטינות וכו',

אך בזמן ההתנעה יש חיבור נוסף לסליל אשר עוקף את הנגד דרך הסטרטר, ונותן 12V לסליל ההצתה כדי להגביר את עוצמת הניצוץ בהתנעה.

 

לכך זה נועד בזמנו.

יעקב,תודה על התשובה המלומדת.

מה שכתבת נכון, הזרם 12V שעוקף את הנגד הוא למעשה זרם שמגיע מהסטרטר, ורק בעת סטרטר. אבל השאלות שלי הם: למה בחלק יש נגד ובחלק אין ?. והאם במערכת שאין נגד, הסיבה היא שההתנגדות של הסליל גבוהה עד כדי הורדת הזרם כדי להגן על הפלטינות ?. אם כך למה לא הגדילו את ההתנגדות בקוייל והוציאי את הנגד מהמערכת ?. הרי חוק אוהם ידוע מיזה שנים.

בברכה דוד

[אביב]

והאם במערכת שאין נגד, הסיבה היא שההתנגדות של הסליל גבוהה עד כדי הורדת הזרם כדי להגן על הפלטינות ?- בדיוק כך. אם כך למה לא הגדילו את ההתנגדות בקוייל והוציאי את הנגד מהמערכת ?. הרי חוק אוהם ידוע מיזה שנים.

בברכה דוד

 

התשובה לשאלה הראשונה בפנים. להלן התשובה לשאלה השניה, אני מזהיר מראש שאתה תבין אותה באופן חלקי בלבד כי שוב כל השאלות הרציניות גולשות לתחומים לא פשוטים באלקטרוניקה.

התנגדותו הפנימית של סליל הינה אפקט לוואי ולא יעד. כיון שכך התכנון לוקח בחשבון מספר שיקולים כגון: יחס ההעברה של השנאי, השראות עצמית של כל אחד מהסלילים, השראות הדדית, אימפדנס (עכבה- התנגדות AC) קיבוליות בין הסלילים, גודל פיסי, רוחב פס ועוד. תכנון שנאים זוהי אומנות.

 

לאחר שהמתכנן התחשב בכל השיקולים הנ"ל מתקבלת ההתנגדות העצמית של הסליל- התנגדות שלא תמיד עולה בקנה אחד עם ההתנגדות הרצויה. לכן יש צורך להוסיף נגד או מגבר (במקרה שלנו מגבר הצתה). כמובן שהמתכנן מנסה להתאים גם את ההתנגדות העצמית של הסליל אך כאשר זה פוגע אנושות באחד השיקולים האחרים אז מתפשרים.

 

דוד, מה שאתה מפספס כאן זה שאתה מנסה להבין מערכת AC מתוך הכרת כללי מעגלי DC פשוטים. אין זה נכון. כאשר מתכננים מערכת הצתה מתייחסים בין השאר גם לדברים כמו התנגדות משוקפת (מושג מעולם השנאים) שהיא ההתנגדות שהמעגל הראשוני "יראה" כאשר מספקים לו פולסים, זוהי ההתנגדות שתקבע בפועל את הזרמים שייצרו פולסי המתח.

[davidmzr]

מה שהבנתי מהתשובה השניה, שיצרן הקוייל לא הצליח לייצר סליל בעל התנגדות רצויה, שתוריד את הזרם לערך שלא ישרוף את הפלטינות.לכן הוסיף נגד. ובמכוניות עם פלטינות שניתקלתי בהם ללא נגד, כן הצליחו לקבוע ביצור את התנגדות הסליל, לכן לא היה צורך בתוספת נגד. אם כי קשה לי להאמין שזה כך, משום שהחשמלאים מעולם לא אמרו לי, שבמקום קוייל עם נגד ניתן להרכיב קוייל בלי נגד בעל התנגדות שונה.

בברכה דוד.

[אביב]

יכול להיות שאפשר ויכול להיות שאי אפשר. שוב ההתנגדות היא לא הדבר היחידי- ישנם עוד הרבה פרמטרים שלא ניתן לדעת או לגלות בבדיקות פשוטות ולכן אף אחד לא יוכל להמליץ לך (בטח לא חשמלאים) על סליל אחר בעל התנגדות סליל ראשוני זהה- זה לא אומר כלום לגבי שאר הפרמטרים.

 

בנוסף יצרן אחר נניח החליט שהוא לא רוצה נגד חיצוני ואז החליט להרכיב מגבר הצתה.

 

מעבר לזה אני אוסיף גם שעוד יתרון לשימוש בנגד חיצוני הוא היכולת לבטל אותו בזמן ההתנעה ובכך להגדיל את הזרם וע"י כך בעצם להגדיל את עוצמת הניצוץ, דבר שמקל על ההתנעה.

 

בקיצור השיקולים הם רבים ולא פשוטים, הסברתי אותם על קצה המזלג.

[מרק10]

בקיצור אין סליל אידיאלי ומנסים תמיד לשפר את גורם הטיב של הסליל Q.

[ortalna]

מרק ,אתה קצת מתבלבל.

לסליל אין גורם טיב ,גורם טיב מתאר טיב מעגלי תהודה ,בלשון העם כמה תדר התהודה שלהם צר.

כשאתה אומר גורם טיב אתה אומר מעגל תהודה ומעגל תהודה הוא לפחות סדר שני ,ז"א קבל וסליל.אין קבל וסליל במעגל אין מה לדבר על גורם טיב, לפי דוד מצר יש סליל ומקסימום עוד נגד.

 

אומנם בין כל שני קווים תמיד יהיה קיבול פרזיטי,ובכלל בכל מעגל באלקטרוניקה מאסיבית כמו במעגל המדובר קיבולים פרזיטיים לא חסרים, ואז כביכול כן יהיו תדרי תהודה שיוריים למיניהם ,אבל בתכנון נכון אתה דואג לכך שתדר המעגל יהיה שונה בהרבה מתדרי תהודות שיוריות.

בכל אופן הדיבורים באוויר ואם היה מפרט ,אני חושב שהייתי נותן ניתוח מדוקדק ספציפי למעגל המדובר.

 

כל אופן ,סליל איכותי הוא סליל עם התנגדות פנימית נמוכה ,הוא מתפקד כמעט כקצר אידיאלי בזרם ישר וצורך מעט מאד הספק ,זה הכל.

[danniel]

אחרי כול התשובות היפות של מומחיי האלקטרוניקה ניתן להוסיף רק כי:

 

יעקב ענה נכון אך אני ארחיב מעט.

 

מדובר בסליל בעל נגד מתקצר וכל יעודו בחיים זה להפיל מתח על הסליל ל 9 וולט .

 

בזמן התנעה מתח המצבר נופל, לפעמים אפילו פחות מ 10V.

כדי לאפשר התנעה קלה ,מותקן סליל הצתה שתוכנן לעבוד עם 9 וולט.

בזמן התנעה זרם עובר לסליל ישירות ואז עוצמת הסליל אינה נופלת כי הוא תוכנן לעבוד למתח ההתנעה והניצוץ המסופק למצתים חזק וההתנעה קלה.

לאחר התנעת המנוע, מפל המתח מפסיק והזרם לסליל הצתה מוסט לעבור דרך נגד נטל שמפיל את המתח על הסליל ל- 9 וולט כדי לא לשרוף אותו.

 

תצורה זו מופיעה לרוב במערכות הצתה עם פלטינות וקבל, כוון במערכות אלו עוצמת הניצוץ נמוכה יחסית לעומת המערכות הטרנזיסטוריות.

 

שרטוט לדוגמא למערכת הצתה עם נגד מתקצר.

 

[davidmzr]

בנסיון שעשיתי היום ניתקתי את החיבור הנוסף לסליל אשר עוקף את הנגד ובא מהסטרטר, ונותן 12V לסליל ההצתה כדי להגביר את עוצמת הניצוץ בהתנעה.הרכב הניע, לא היה כל שינוי בהתנעה.

דניאל כתב: "לאחר התנעת המנוע, מפל המתח מפסיק והזרם לסליל הצתה מוסט לעבור דרך נגד נטל שמפיל את המתח על הסליל ל- 9 וולט כדי לא לשרוף אותו."

לא מדוייק, לאחר ההתנעה שום זרם לסליל ההצתה אינו מוסט לעבור דרך הנגד.הנגד מקבל זרם קבוע כל זמן שהסוויצ' פתוח, וגם

בשעת עבודת הסטרטר.בנוסף לנסיון הקודם, ניתקתי את חוט הזרם שמזין את הנגד מהממסר, הרכב נתן סימני הנעה בזמן הסטרטר, אבל לא הניע.

 

בברכה דוד.

[uri_s]

דוד כשניתקת את החוט קרה בדיוק מה שצריך לקרות.המתח שמגיע מהסטרטר הוא רגעי בלבד לזמן ההתנעה,הסליל מקבל מתח גם דרך הנגד וגם דרך הסטרטר.לכן בזמההתנעה הנגד מקבל משני צדדיו את אותו המתח ואין זרימת זרם דרכו ,לאחר ההתנעה הנגד מקבלן 12 וולט מצד אחד והזרם עובר דרך הסליל לאדמה.

[danniel]

ברגע שהנגד המתקצר מפסיק להתקצר - מפסיק לקבל מתח עוקף ישירות מרגל 50 של המתנע, הזרם מגיע ממתג ההצתה.

זרם יעבור מהיכן שקל לו ובזמן התנעה לא יעבור דרך הנגד זרם (מפל מתח על הנגד שווה ל 0 בזמן התנעה).

מה שוב לא הבנת דוד ? ולמה אתה מתווכח על עובדות פשוטות ומוכחות?

 

***תוספת: uri s הסביר זאת הייטב.

[עובד ב]

נגד מתקצר בשעת ההתנעה, מקצר את זמן ההתנעה ומונע זהום אוויר. אבל הסיבה העיקרית לנגד זה היא לקבל ניצוץ בעצמה חזקה יותר בסיבובי מנוע גבוהים.בסל"ד גבוה, זמן הסגירה של חודי הנתק (פלטינות)הוא קצר מאוד.קצב עליית הזרם בסליל הוא איטי עקב כא"מ נגדי הנוצר בסליל.בנגד טהור(לא סליל!!)קצב עליית הזרם הוא מיידי. ע"י הקטנת התנגדות הסליל והעברתה לנגד מתקבל קצב עליית זרם מהיר יותר וכתוצאה מכך, עצמת ניצוץ טובה יותר בסל"ד גבוה.

במערכות הזרקה ראשונות(עד אמצע שנות התשעים)נוצלה תופעה זו גם להפעלת המזרקים.התנגדות המזרק היתה נמוכה וחובר אליו נגד בטור מאותה סיבה:קצב עליית זרם מהיר יותר כדי לאפשר פתיחת מזרק טובה יותר.

[davidmzr]

דניאל, כתבתי בדיוק את מה שכתב uri_s,אם לא הבנת אתה מוזמן לקרוא שנית."ולמה אתה מתווכח על עובדות פשוטות ומוכחות?"

היתווכחתי רק על מה שכתבת,"והזרם לסליל הצתה מוסט לעבור דרך נגד נטל " אני חוזר וכותב ששום זרם לא מוסט.(הדגש היה על המילה מוסט).הנגד מקבל מתח קבוע גם בשעת הסטרטר. אני וגם uri_s כתבנו את זה.מדבריך הובן,שרק לאחר הפסקת הסטרטר הנגד מקבל מתח/זרם. על עובדות אין ויכוח.

דניאל, למה התחפשת.

בברכה דוד.