התמכרויות בזמן קורונה; בואו לשתף

[Night Driver]

ג'וינט ניסיתי פעם, לא מבין מה מוצאים בזה ומאז לא נגעתי.

 

סיגריות הפסקתי לפני 8 שנים בהחלטה של רגע. לא היה קשה ואחרי שנתיים כבר הפריע לי הריח של הסיגריות.

 

קפה ירדתי מ8-9 כוסות של 2 כפיות קפה שחור וקצת מים לכלום. היו סימני גמילה בעיקר של עצבנות ודופק מהיר אבל עבר. בגלל שעברתי לכמויות דומות של תה עירקי (קצת יותר כהה מקפה שחור) חטפתי אבן בכליה ומאז תה ירוק ומים.

[Potato]

בתור אחד שנמצא כעשור לפחות מתחת למגיבים,

כל הזבל הזה שנקרא רשתות חברתיות לוקח מלא זמן.

מחליט לעשות הפסקה מהלימודים לעשר דקות מוצא את עצמי מדפדף סתם במשך חצי שעה.

ובאמת,שאין שם כלום.

 

כרגע אני מאוד מגביל את עצמי,מסתכל על השעון תוך כדי,לא מחובר קבוע מהמחשב וכו'.

 

אצלי זה לגמרי נשלט,אבל מכיר אנשים שיכולים להעביר ימים שלמים בדפדוף חסר תכלית.

[ChemGuy85]

אבא שלי היה מעשן. בגיל 7 גנבתי ממנו סיגריה ועישנתי. החוויה הייתה כל כך מגעילה שעד היום אני לא מסוגל להתקרב לסיגריות. 

 

קאנביס ניסיתי מספר פעמים גועל נפש לא מבין מה אנשים מוצאים בזה בכלל. והריח אוי הריח המבחיל הזה של קאנביס. אזורים מסוימים בתל אביב פשוט מסריחים מקאנביס זה נורא. פעם נכנסתי לחנות והמוכר כנראה עישן בתוך המבנה וכמעט הקאתי שם. 

 

התמכרות שלי היא לקפה. הייתי תקופה שהייתי שותה 3-4-5 כוסות אספרסו כפול ביום. מנסה להיגמל הצלחתי לרדת ל-1-2 כוסות ביום. 

 

======

 

לפני 6 שעות, halperin96 כתב:

בתור אחד שנמצא כעשור לפחות מתחת למגיבים,

כל הזבל הזה שנקרא רשתות חברתיות לוקח מלא זמן.

מחליט לעשות הפסקה מהלימודים לעשר דקות מוצא את עצמי מדפדף סתם במשך חצי שעה.

ובאמת,שאין שם כלום.

 

בדיוק זה. הרשתות החברתיות האלה, וואטסאפ, העולם הזה של instant gratification ו-Fear of missing out היה משגע אותי כל דקה משהו היה קופץ/מהבהב/מזמזם. כיביתי את כל ה-notifications בטלפון. לצערי במציאות שלנו אי אפשר להפסיק בזה את השימוש לגמרי אז צמצמתי את השימוש בכלים האלה למינימום האפשרי.

 

הדפדוף הזה ברשתות חברתיות הוא תוצאה של ריקנות וחיפוש אחר מה לעשות. כאשר התחלתי למלא את הזמן שלי בספורט ותחביבים הצורך ברשתות החברתיות האלה הלך וקטן. 

 

 

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2020 על ידי ChemGuy85

[falou]

לפני 18 שעות, Iwind כתב:

טוב אז נשתף.

פאסט פורוורד ללפני כמעט שנה. עבודה משתלמת שאני אוהב ומצריכה הרבה תשומת לב ומחשבה, מערכת יחסים טובה ויציבה שאני לא צריך להסתיר בה כלום. אמרתי יאללה פאק איט חבל על הכסף גם ככה זה לא כיף כמו פעם וזה סתם הרגל, אני יכול להפסיק מתי שבא לי והינה בא לי.

 

קודם כל, תודה על השיתוף.

 

אני לא מבין בפסיכיאטריה, אבל אני יודע דבר אחד על כל תרופה עם השפעות נפשיות שלוקחים, לא מפסיקים בבת אחת.

[vadim6385]

לא מסכים לגמרי.

 

לפעמים הדבר הנכון זה להפסיק cold turkey, במכה. במקרה של סיגריות או התמכרות לאלכוהול למשל. מניח שזה ככה גם במקרה של סמים קשים.

 

ואז לתת לגוף לנקות את עצמו, כמה שלא נעים זה לא יהיה.

לפני כשעה, ChemGuy85 כתב:

הדפדוף הזה ברשתות חברתיות הוא תוצאה של ריקנות וחיפוש אחר מה לעשות. כאשר התחלתי למלא את הזמן שלי בספורט ותחביבים הצורך ברשתות החברתיות האלה הלך וקטן. 

 

זאת הדרך לטפל בהתמכרויות בכללי - להחליף התמכרות אחת בהתמכרות אחרת, מועילה, או פחות מזיקה.

 

ככה מטפלים בהתמכרות פסיכולוגית, אחרי שנשברת ההתמכרות הפיזית.

 

פעם חקרתי את הנושאים האלה די לעומק, בנוסף לעובדה שגדלתי בחדרה, ויצא לי די הרבה לראות מכורים למיניהם.

[Iwind]

לפני 2 שעות, falou כתב:

אני לא מבין בפסיכיאטריה, אבל אני יודע דבר אחד על כל תרופה עם השפעות נפשיות שלוקחים, לא מפסיקים בבת אחת.

בגדול אני כן מסכים, אבל זה לא קרה משתי סיבות.

לא עובד לי. קשה לי להסביר למה אבל כשזה מדורג אין לי את כח הרצון להפסיק וכל משברון הכי קטן היה מדרדר אותי לחזור באופן מלא, ככה היה גם עם ניקוטין. אני צריך פשוט לעשות את הסוויטץ' ולהגיד לעצמי שמעכשיו והלאה אסור.

סיבה שניה ופחות חכמה היא הזלזול שיש בקרב האוכלוסיה ל''סמים קלים'', אני לגמרי מפקפק בכל המחקרים שאומרים שקנביס לא ממכר פיזית. זה מה שגרם לי להגיע למצב הזה מלכתחילה מעולם לא התקרבתי לשום סם אחר, להפך התרחקתי כמו מאש.  אני בטוח שלרוב האנשים יהיה יותר קל ממני היה לי קשה להפסיק גם עם הטבק ויש לי חברים שיכולים לעשן קופסא ביום במשך חודשים או שנים ואז שבוע לא כי לא מתאים מסיבה כזו או אחרת, ככה לפחות הם מספרים. אני מניח שיש לגנטיקה משקל גדול ברמת ההתמכרות/הקושי להפסיק הרגלים.


דרך אגב  - כשניסיתי אחרי יותר מחצי שנה בקנדה לעשן הרגשתי את החרדתיות וההרגשה המאוד מוזרה ואפילו לא נעימה שחלקכם מדברים עליה, ובעבר היית לזה הרגשה אלוהית בשבילי, ניסיתי לחקור קצת ולא מצאתי הסבר.
 

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2020 על ידי Iwind

[falou]

לפני 1 שעה, vadim6385 כתב:

לא מסכים לגמרי.

 

לפעמים הדבר הנכון זה להפסיק cold turkey, במכה. במקרה של סיגריות או התמכרות לאלכוהול למשל. מניח שזה ככה גם במקרה של סמים קשים.

 

 

סיגריות זה לא סם במובן הפסיכיאטרי.

אלכוהול גם הוא שונה מהותית, כמו פרופיל ההתמכרות אליו.

 

וגם במקרים של גמילה 'במכה אחת', לא עושים את זה לבד, אלא בתוך מסגרת טיפולית.

וכן, גם מסמים קשים גומלים בהדרגה, תוך שימוש בתחליפים וטיפול תרופתי תומך.

 

ככה שלא ברור על מה מבוססת חוסר ההסכמה שלך.

לפני 50 דקות, Iwind כתב:

בגדול אני כן מסכים, אבל זה לא קרה משתי סיבות.

לא עובד לי. קשה לי להסביר למה אבל כשזה מדורג אין לי את כח הרצון להפסיק וכל משברון הכי קטן היה מדרדר אותי לחזור באופן מלא, ככה היה גם עם ניקוטין. אני צריך פשוט לעשות את הסוויטץ' ולהגיד לעצמי שמעכשיו והלאה אסור.

סיבה שניה ופחות חכמה היא הזלזול שיש בקרב האוכלוסיה ל''סמים קלים'', אני לגמרי מפקפק בכל המחקרים שאומרים שקנביס לא ממכר פיזית.

 

המחקרים, כמו כל מחקר, מבוססים סטטיסטית, וההפרדה בין התמכרות פיסית לנפשית היא לפעמים יותר סמנטית או תפיסתית, מרלוונטית לחומרים האלו (כל ההפרדה בין גוף לנפש היא תפיסתית, כי הרי הכל בסוף זה 'אותה מכונה'). הכוונה בכך שהסם לא נרקוטי היא בכך שתסמיני הגמילה בד"כ אינם כוללים תגובות פיסיות מסויימות ובלתי נמנעות. אם כי גם בהירואין יש כאלו שמצליחים להשתמש ולא להתמכר. גם יש מעשנים כאלו.

הימורים, למשל, ממכרים יותר אנשים מסויימים, בגלל שהם רגישים יותר להפרשת הדופמין שיוצר משחק ההימור. אז מה, זה פיסי או נפשי? באותה מידה, יש מתמכרים לספורט אקסטרים, למין (מה, זו לא התמכרות פיסית?!) ועוד.

 

העניין הוא, ואני מנחש כאן, שלקנאביס היתה גם השפעה חיובית עליך, והגעת לאיזון של תפקוד ושימוש "בתרופה", שזה לא כזה שונה מלקיחת תרופה אחרת לאיזון נפשי. גם מי שלוקח SSRI, משלם מחיר תפקודי כזה או אחר, פיסיולוגי ונפשי, על הרוגע שהתרופה מספקת, והפסקת השימוש בתרופה בבת אחת מסוכנת לו, לפעמים עם תסמינים פיסיים קשים.

 

אבל בסופו של דבר, אתה בוחר את הרעל שלך...

 

בכל דבר שאתה עושה יש סיכון, שמידת הסיכון היא עניין ספיציפי

 

_________

אישית, קאנביס תמיד השפיע עלי באופן מינורי, פחות מאלכוהול, ואם עשנתי יותר מדי, פשוט נרדמתי. ככה שזה נחמד פה ושם, אבל לא כזה גליק גדול בשבילי.

 

[itaysamurai]

אני מכור לדייסון. כל פירור, ישר שולף.

לפעמים אני מטייל איתו גם כשאין לכלוך.

 

לגבי עישונים, מעניין אם זה נשמע אמין שמעולם לא ניסיתי קנביס וגם הניסיון שלי עם סיגריות מסתכם בשתי שאכטות בגיל 13.

אין לי שום דבר נגד קנביס, סתם חושש מתופעות לוואי שמשתנות מאחד לאחד וגם אני אוהב שהשליטה בידיים שלי, בלי לבחון אותה.

[garicho]

לגבי הימורים, הגוף שלי מגיב באופן מאוד מוזר. אני יכול ללכת לקזינו, ואחרי חצי שעה-שעה אני פשוט משתעמם. אבא שלי, לעומת זאת, יכול להיות שם כמה שעות. מצד שני יש לו כלל - הוא מביא איתו מקסימום 50 יורו, ומתייחס לזה כאל בילוי לערב. אח הפסיד את החמישים, אז נגמר...

[vadim6385]

לפני כשעה, falou כתב:

סיגריות זה לא סם במובן הפסיכיאטרי.

 

למה לא?

[Derish]

~

אני קורא את כל זה ומרגיש כמו סאחי. אוהב תה וקולה אבל לא מכור להם, גר במדינה עם קנאביס חוקי ואלכוהול זול שאין לי שום עניין בהם, מקדיש פחות משעה ביום לרשתות חברתיות, וכשיש לי איזו נסיעת עבודה מעניינת אני יכול אפילו להתנתק מהפורום לשבועיים מבלי להבחין.

 

זה רק אני או שלאנשים היום פשוט חסר משמעת עצמית ועניין בחיים? רוב הדברים שאני קורא עליהם פה נראים כמו הסחות דעת שהלכו קצת רחוק מדי, לאחר שמלכתחילה אנשים לא הצליחו להעסיק את עצמם במשהו פרודוקטיבי. לא משהו אישי נגד חברי הפורום, זו תופעה גלובלית, אבל משום מה חשבתי שפה המצב יותר אופטימי.

 

[Potato]

הפורום הזה הוא חלק מהחברה,למה שיהיה שונה?

 

[David32]

לפני 4 דקות, Derish כתב:

זה רק אני או שלאנשים היום פשוט חסר משמעת עצמית ועניין בחיים? רוב הדברים שאני קורא עליהם פה נראים כמו הסחות דעת שהלכו קצת רחוק מדי

רק אתה.

יש בזה אמת, אבל זה פישוט יתר של מצבים הרבה יותר מסובכים.

לא חסר אנשים פרודוקטיביים שמכורים לדברים.

בטח ובטח לא כשמדובר על סיגריות.

אבל גם סמים קלים או אלכוהול, אפשר להידרדר די מהר מ"רק בסופש" ל "רק בערב" , ונתילת סמים יומיומית זה התמכרות - ככה או ככה.

 

סוכר זאת גם התמכרות (aka קולה, ספרייט, מאפים וכו), שאין לה שום קשר להסחת דעת או עיסוק עצמי.

משמעת עצמית? זה בדיוק הקטע של התמכרות...

[davemustaine87]

לפני 6 דקות, Derish כתב:

זה רק אני או שלאנשים היום פשוט חסר משמעת עצמית ועניין בחיים? רוב הדברים שאני קורא עליהם פה נראים כמו הסחות דעת שהלכו קצת רחוק מדי, לאחר שמלכתחילה אנשים לא הצליחו להעסיק את עצמם במשהו פרודוקטיבי. לא משהו אישי נגד חברי הפורום, זו תופעה גלובלית, אבל משום מה חשבתי שפה המצב יותר אופטימי.

 

 

ככה זה כשאין לך מכשולים קיומיים בחיים, ומצד שני יש מכונות משומנות שמשקיעות מיליארדים בשביל מטרה אחת- לרתום את תשומת הלב שלך. 

[Bob Ross]

לפני 11 דקות, Derish כתב:

~

 

 

זה רק אני או שלאנשים היום פשוט חסר משמעת עצמית ועניין בחיים? רוב הדברים שאני קורא עליהם פה נראים כמו הסחות דעת שהלכו קצת רחוק מדי, לאחר שמלכתחילה אנשים לא הצליחו להעסיק את עצמם במשהו פרודוקטיבי. לא משהו אישי נגד חברי הפורום, זו תופעה גלובלית, אבל משום מה חשבתי שפה המצב יותר אופטימי.

 

 

שמע, לא כולנו מטיסים הרקולס

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2020 על ידי Bob Ross