התחדשתי בתינוקת (ביקורת משתמש מפי אחד שלא רצה ילדים)

[oryo]

הורים של חברים מבקרים כאן לחודשיים, הסבתא מספרת לי שהילדים שלה בישראל ממש התלוננו על זה שהם אמורים להתמודד עכשיו חודשיים בלי סבתא וסבא.

 

זה ממיס לי את המח.

[ניקו פ.]

זה עניין של הרגל. 

אני הייתי מאוד קשור לסבתא וסבא שלי, הם גידלו אותי בילדות עם המון זיכרונות יפים, יצא לי לסעוד אותם בחודשים האחרונים לחייהם, יצא לי לחוות איתם רגשות שמעולם לא הרגשתי קודם לכן, וזה היה קשה אך אני מוקיר כל רגע ולפעמים ככה סתם בלי סיבה הלב נקרא מגעגוע ואני דומע לכמה רגעים. ואז שמים בצד, מוקירים את המסורת, והחיים ממשיכים. 

מאידך אשתי מעולם לא פגשה את סבתא שלה שזה הקיצון השני, והילדות שלה והמשפחתיות שלה מאושרת לא פחות משלי. אז אני חושב שיש גם הרבה מקום לאמצע ולא רק לאחד הקצוות ושבכל מקרה ילדים יכולים להיות מאושרים. בסוף זה לא כמות אלא איכות הזמן שמבלים איתם בעיניי ולדעתי.

אבל כן, אני לגמרי מבין איך הגעגוע והרצון ליותר מעורבות של סבתא וסבא הוא חשוב. 

 

לגבי הרגשות אני מזדהה. בתור אב טרי לילדה בת 7 חודשים, כלום לא חשוב יותר. כשהחא נולדה הרגשתי שאין בעולם הזה כלום. לא קריירה, לא מלחמות, לא תחביבים. היא העולם היקום וכל הקיום שבו ורק היא. 

הרגש הזה גדל כל הזמן, אבל בגלל שבזכותה הלב גדל אז הוא מתחיל לפנות מקום צזרה לכל אותם תחביבים, קריירה ואנשים ולאט לאט היא לא במקום אלא בנוסף, רק שהבנוסף שלה מתעלה על כולם. 

אשתי הייתה אומרת לי שזה מה שארגיש. אני בייתי בטוח שאהיה אמביוולנטי. 

צדקה. 

עריכה אחרונה ב-26 לנובמבר, 2024 על ידי ניקו פ.

[borsood]

בתאריך 26.11.2024 בשעה 15:04, oryo כתב:

בכ״א הפואנטה שלי היא שעם כל ההתבכיינות הקולקטיבית שלנו כהורים שבורים, ילדים זו באמת שמחה אדירה, על שלל הקשיים והאתגרים.

 

אמנם אפרים סידון יהושע סובול כתב את זה באירונה אבל בסוף השיר נתפס כפשוטו...

 

 

עריכה אחרונה ב-29 לנובמבר, 2024 על ידי borsood

[SlowRide]

אנחנו מתוכנתים להנות מהסבל הזה, אחרת לא היינו קיימים.

[שביט]

בתאריך 26.11.2024 בשעה 15:51, sperial כתב:

נכדים זה כיף מסוג אחר.

 

נכדים זה רק לתת לאהוב ולפנק, מבלי להתעסק בלחנך ולגדל.

חמי עליו השלום הה אומר "לי יש רק דוושת גז. אני נותן ונותן בלי סוף. מי שיקבע לי מתי להפסיק זה אתם, ההורים".

 

 

[Derish]

לפני 18 שעות, SlowRide כתב:

אנחנו מתוכנתים להנות מהסבל הזה, אחרת לא היינו קיימים.

 

לא בדיוק. בעידן הנוכחי שבו יש הרבה יותר מודעות לאמצעי מניעה ותכנון פיננסי, פלוס פחות לחץ מהממשלה או הכנסיה להתחלק ליחידות משפחתיות שיותר קל לשלוט בהן, פתאום הרבה אנשים מגלים שהקונספט לא בהכרח עובד או מהנה בשבילם. אני שומע וקורא לא מעט על אלו שמתחרטים על ההחלטה להביא ילדים, וכמובן שיש תנועה לא מבוטלת של אל-הוריים שרק הולכת ומתחזקת בקרב מעמד הביניים ובעלי ההשכלה באופן כללי. זה אולי משהו שפחות מורגש בישראל, אבל קשה להתעלם ממנו בחלקים אחרים של העולם.

 

עדיין לא הגענו לנקודה שבה הרוב הוא כזה, כי לא חסר אנשים חסרי חשיבה ביקורתית (בעיקר במעמדות הנמוכים) שלא רואים דרך אחרת, וכמובן שרבים גם מחליטים באופן מודע שזה כן מתאים להם. אבל אנחנו רואים היטב במיוחד בעשור האחרון שהצורך והדחף להתרבות נובע לא רק מאבולוציה וביולוגיה אלא גם מהרבה אינדוקטרינציה, הסללה ומסורת שקשה לנער.

 

[SlowRide]

מסורת ואינדוקטרינציה זה גם חלק מאבולוציה וביולוגיה. 

וכן, זה ממש לא מתאים לכולם. במיוחד שאין לזה שום "תועלת" כי כבר לא צריך ילדים שיעזרו לעבד את האדמה ולהילחם בשבט היריב ואפשר להזדקן גם בלעדיהם. 

[hans]

לפני 50 דקות, Derish כתב:

עדיין לא הגענו לנקודה שבה הרוב הוא כזה, כי לא חסר אנשים חסרי חשיבה ביקורתית (בעיקר במעמדות הנמוכים) שלא רואים דרך אחרת

במילה אחת: פחחח

 

הסיבה האמיתית שהמספר המעשי של אל הוריים לא ממש גדל עם הזמן במהלך ההיסטוריה היא... מתמטית. הם מתים ואין מי שימשיך את הרעיון. אחלה חשיבה ביקורתית.

 

מנגד, המדע מנפק לאחרונה שלל תוצאות של מחקרים לטווח ארוך (כאלה שהתחילו לפני 70+ שנה, ועדיין נמשכים) הקושרים חד משמעית בין בדידות חברתית לדמנציה, קיצור תוחלת ומחלות גופניות ונפשיות.

 

יש לך מספיק אנשים חכמים מהמעמד הלא-נמוך שמזהירים מפני אל-הורות, צריך לדעת מה לקרוא (אופס, חזרנו לחשיבה ביקורתית). אל-הורות היא אחד הגורמים שהורידו את אירופה לקרשים בעת הנוכחית (עם ה"צורך" "לייבא" "מהגרים") - הטרלול הזה פסח על ישראל וגם במעוזים הכי חילוניים של תל אביב ניתן לחזות בהריוניות לרוב מטיילות בפארק עם עגלה. כן יירבו. ויתרבו

עריכה אחרונה ב-30 לנובמבר, 2024 על ידי hans

[sperial]

לפני 57 דקות, SlowRide כתב:

אפשר להזדקן גם בלעדיהם. 

מה קורה במדינות עם שיעור פריון של פחות מ-2.1 ילדים לאישה? האוכלוסיה מתכווצת, אין צעירים שיתמכו כלכלית באוכלוסיה המבוגרת והכלכלה נפגעת. או שמייבאים מהגרי עבודה, ותראה מה קורה באירופה בעקבות זאת.

עריכה אחרונה ב-30 לנובמבר, 2024 על ידי sperial

[Derish]

ילדים אינם אמורים להיות תרופה לבדידות של ההורים שלהם, וממילא בעשורים האחרונים לחייהם ההורים הופכים בעיקר למעמסה לוגיסטית. אין מניעה לבנות מעגל חברתי ללא קשרי דם או תחושת חוב מוסרי.

 

ילדים גם לא אמורים להיות תרופה לשינויים דמוגרפיים או למנוע הגירה. אנחנו חוזרים לאותו נרטיב מיושן ואגואיסטי שאומר שמטרתם של ילדים בחיים זה 'לסגור פינות' ולפתור שלל בעיות להורים ולחברה סביבם.

 

את מה שקורה באירופה אני לא רואה כבעיה אלא כהתפתחות טבעית. אפשר היה לנהל את ההתפתחות הזאת בצורה הרבה יותר חכמה ומחושבת, אבל כנראה שלבעלי העניין בתחום היו גורמי מוטיבציה נוספים מלבד טובת הכלל.

 

[David32]

Just now, Derish כתב:

ילדים גם לא אמורים להיות תרופה לשינויים דמוגרפיים

הם הסיבה.

איך אתה מנתק את הסיבה ותוצאה??

[SlowRide]

לפני 14 דקות, sperial כתב:

מה קורה במדינות עם שיעור פריון של פחות מ-2.1 ילדים לאישה? האוכלוסיה מתכווצת, אין צעירים שיתמכו כלכלית באוכלוסיה המבוגרת והכלכלה נפגעת. או שמייבאים מהגרי עבודה, ותראה מה קורה באירופה בעקבות זאת.

זה לא מה שמעניין את רוב מי שבוחר לא להביא ילדים, ולמען האמת גם את מי שבוחר להביא.

 

[sperial]

לא באופן ישיר.

אבל המגמות בחברה משפיעות על החלטות אישיות.

[יבגניפ]

לפני 3 שעות, Derish כתב:

ני שומע וקורא לא מעט על אלו שמתחרטים על ההחלטה להביא ילדים

אני חושב שגם בישראל יש היום יותר מוכנות לדבר על הקשיים שבהורות, ולא כולם מנסים לצבוע את זה בצבעים מושלמים של אושר טהור וזהו.

אישית אני גם פחות אוהב את הפילוסופיה שהוצגה פה מתישהו על זה שזה טוב שיש משהו שגורם לך לא להרגיש שאתה מרכז העולם, כי אני לא יודע מה הבעיה עם להרגיש שאתה מרכז העולם מלכתחילה, ואני לא אוהב פילוסופיות שמקטינות את הפרט אל מול איזו מטרה גדולה או משהו דומה אחר.

בחיי היומיום, בכל מקרה, אני חושב שהביטול המוחלט של ה"אני" בשביל ילדים הוא טעות קשה. וזה מה שעלול גם בסופו של דבר, לדעתי (ואני לא חוקר, אלא מדבר על סמך מה שנאי מכיר וחווה נטו), לחרטה על ההורות.

זה קשה. כי ברגע שיש מישהו קטן ותובעני בחיים שלך, ששובר לחלוטין את אורח החיים שלך, דורש ממך תשומת לב, דורש ממך לפנות לו זמן וקשב ולוותר על הכל בשבילו - הכי קל להשאב לתוך זה. וזה גם לא בהכרח רע, ומתאים להמון אנשם שונים ומשונים. אבל בכל זאת, אם בעולם היפותטי כלשהו הייתי מחנה סדנאות להורים - המסר העיקרי שהייתי מנסה להעביר להם זה להשאיר גם זמן לעצמם. לא משנה למה. וגם לא להביא לעולם כמות כזו של ילדים שלא תאפשר את זה לוגיסטית.

אני חושב שזה טוב שיש היום יותר מודעות לזה, יותר מקום לדבר על זה, יותר מקום לתכנן את המשפחה. ובהחלט, מי שחושב שזה לא מתאים לו - עדיף שלא יכנס לזה.

[SlowRide]

לפני כשעה, sperial כתב:

לא באופן ישיר.

אבל המגמות בחברה משפיעות על החלטות אישיות.

נכון אבל נדיר שלאנשים יש יכולת לקשר בין המעשים שלהם למגמות בחברה, בטח בדבר אישי כמו תכנון משפחה.

סתם דוגמא, אנשים לא מבינים שאם שכר המינימום יעלה זה ישפיע מיידית לרעה על יוקר המחיה, אז ההשפעות של ילודה או חוסר ילודה על החברה כשהם יהיו בגיל פנסיה? הלכת רחוק.

עריכה אחרונה ב-30 לנובמבר, 2024 על ידי SlowRide