איך מחליטים מתי להחליף רכב

[SlowRide]

 

שים לב שאני כותב רציונלי ולא כלכלי, כיון שיש שיקולים שאולי אינם כלכליים טהורים, אבל עדיין אינם רגשיים.

אבל רציונלי זה גם רגשי. ההיגיון שלך מושפע מהרגש, וההיגיון שלך שונה משל אדם אחר כי לו יש רגשות אחרים.

למשל להחליף רכב מיד בתום האחריות זה יותר רגשי מאשר רציונלי. רכב ממוצע יכול להחזיק 5 שנים ויותר בלי שום תקלה בשימוש מסיבי אבל אתה תעדיף להחליף בתום האחריות בגלל תחושת אי הנוחות.

דוגמא אחרת, לבטל חדר שרותים בדירה כדי להגדיל חדר שינה. מצד אחד אתה חושש לפגוע בערך הדירה במכירה כי דירה עם 2 חדרי שירותים עולה יותר (חשש-רגש), מצד שני אתה לא מתכוון למכור בקרוב, תרוויח איכות חיים טובה יותר ואין לך צורך ב2 שירותים (רווחה-רגש).

[Doron_Z]

השיקול של יציבות אולי אינו כלכלי, אבל בהחלט רציונאלי. לארוז את כל החפצים פעם בשנתיים ולהעביר את כל החיים למקום אחר פעם בשנתיים בגלל גחמותיו של בעל הדירה? זה רציונאלי, גם אם לא הזול ביותר.

 

יש סיבות טובות להחליף רכב כל שנתיים - אם קנית אותו עם 100,000 ק"מ ואחרי שנתיים יש עליו כבר 150,000 ק"מ ואתה תלוי בו לפרנסתך? בהחלט רציונלי.

 

שים לב שאני כותב רציונלי ולא כלכלי, כיון שיש שיקולים שאולי אינם כלכליים טהורים, אבל עדיין אינם רגשיים.

 

אני מכיר קשישה חביבה כבת 93 שעד היום גרה בשכירות בדירתה בקריית גת. אז הנה, הצליחה להעביר חיים שלמים מבלי שיהיה נדל״ן בבעלותה.

[sperial]

נראה לי שאנחנו טוחנים מים, ונכנסים לדיונים חסרי תוחלת מהו רציונלי ומהו אמוציונאלי. אולי נקודת המבט שלך ושלי על הדברים שונה.

 

הערכת ערך הדירה עם חדר שירותים אחד או עם שניים היא עניין רציונלי, ניתן לכימות (גם אם מדובר באומדן ולא במספרים מדוייקים). ההחלטה אם יש צורך בישיבת בוקר של שני בני הזוג במקביל או שאפשר לעשות לפי התור היא נתון שנגזר מאורח החיים. אז החלטה כזו נראית לי רציונלית. מצד שני, בבחירת הדירה יש לעתים עניין של "חיבור" שלךא ניתן להסבר ברור. הבחירה בדירה שבה אני גר היום היתה כזו, הדירה ממש לא עומדת בקריטריונים שגובשו לקראת חיפוש הדירה, אבל באיזה דרך "התחברנו" אליה ואנחנו מאושרים בה למרות כל חסרונותיה (ובזכות יתרונות אחרים. למשל המצאות הרבה חדרי שירותים).

[SlowRide]

זה ניתן לכימות מבחינה כלכלית, לא מבחינה הרציונלית כי לכל אחד העדפות שונות.

[sidewinder]

אני מנסה יותר להבין את ההיגיון הכלכלי.

אתן דוגמא:

אפשרות אחת:

נניח שאני קונה רכב סופר מיני חדש , מחירו 100000.

ונניח שהרכב מאבד בסביבות 15 אחוז מערכו כל שנה.

במידה ואמכור אותו אחרי 3 שנים אקבל עליו 60K.

עכשיו נניח שכל 3 שנים אני מוכר את הרכב ב 60 וקונה חדש ב 100K. כלומר הרכב עולה לי מבחינת ירידת ערך 40K.

 

סה"כ אחרי 10 שנים , הפסדתי 3×40K ובסה"כ 120K.

 

אפשרות שנייה:

אני קונה רכב חדש ב 100K ומחזיק עשר שנים. בהנחה של ירידת ערך סבירה ללא תאונות הרכב יהיה שווה בסוף התקופה 15K מקסימום.

 

סה"כ הפסדתי 85K על ירידת ערך.

 

באפשרות א' אני נוסע כל הזמן ברכב חדש ותחת אחריות. הרכב גם חדיש ובטיחותי יותר.

 

באפשרות ב' אני מחזיק רכב 10 שנים, ויש יסוד סביר להניח שבשנים האחרונות יהיו תקלות שיעלו כסף נוסף.

להערכתי ההפרש בכסף בין 2 האפשרויות דווקא מצדיק להחליף רכב כל 3 שנים.

 

 

 

 

 

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

עריכה אחרונה ב-1 למרץ, 2019 על ידי sidewinder

[ChemGuy85]

א. בפועל ירידת ערך חדה יותר בגלל הצפת השוק במכוניות חדשות + 0 ק"מ יד ראשונה + עסקאות מימון מאוד אטרקטיביות של יבואנים

 

ב. אתה לא לוקח בחשבון הוצאות מימון. נכון שהיום בסביבת ריבית 0% לא מדובר בסכום דרסטי, אך אם הריבית במשק תעלה ההחזרים החודשיים יתפחו.

 

ג. החזרים חודשיים עלולים להכניס אותך לבעיית תזרים מזומנים בשלב כלשהו וכתוצאה מכך תצטרך לקחת הלוואות לכל מטרה.

 

ד. ביטוח מקיף יותר יקר

 

ה. אתה לא לוקח בחשבון את האנרגיה והזמן שצריך להשקיע במכירת רכב ורכישת רכב חדש.

 

בשורה התחתונה בטווח של 10 שנים מדובר בפער הרבה יותר משמעותי מ-15 אלף שקל.

 

בעיקרון אם יהיה לך רצף תעסוקתי כל השנים זו הוצאה שתוכל להרשות לעצמך, אבל מספיק שיהיו לך כמה אירועים לא צפויים ומהר מאוד אתה עלול למצוא את עצמך במצב לא נעים.

 

מצד שני ברכב ישן יש נעלם מאוד גדול והוא עלות תיקונים.

[or tesler]

היום לא באמת צריך להחליף רכב בתום האחראיות. הרכבים היום מאוד אמינים.

 

לדעתי אצל רוב האנשים זה עניין ריגשי\להתחדש. שלא לדבר על אוהבי התחום.

 

בתור חולה רכב , שהפסיד לדעתי קרוב ל 120,000 ש"ח על רכבים + טרקטורון, בפחות מ 5 שנים.

אני יודע שרכישת רכב בטח חדש, זאת העיסקה הכי גרועה שבנאדם יכול לעשות.

כל חודש יורד ערך הרכב באלפי ש"ח. השוק דרעק, קשה למכור במחיר סביר ועוד המון הוצאות.

אבל מבחינתי אין כייף כמו נהיגה\ אהבת רכבים , לי זה שווה כל שקל שהפסדתי.

 

אני גם חושב בסגנון של ספירל, שלפני שמתחילים באמת " להשתגע " ברכישת רכבים יקרים. קודם צריך את היציבות שנקראת בית.

אחרי שקונים דירה או 2, אז באמת אפשר להתחיל " להגזים " עם הרכבים ( בקטע טוב )

 

אני מאוד מקווה בשביל אותם אנשים שקונים בסדר גודל של 200,000 - 300,000 ש"ח רכב חדש, שהם מסודרים כלכלית בבסיס שלהם. והם לא שמים את כל הונם על רכב יפה ככל שיהיה.

 

יש פה כמה חברי פורום שמחליפים רכבי יוקרה כל כמה חודשים. מאוד מעניין לשמוע את דעתם בנושא.

 

לסיכום לא באמת צריך להחליף רכב כל 3 שנים, אבל הרצון להתחדש במשהו חדש . יותר גדול מהרציונל. ( לדעתי טוב שכך )

[sperial]

אפילו לפי התחשיב של הנחש מדובר בהפרש של 35,000 ש"ח. בחלוקה ל-10 שנים זה 3500 ש"ח בשנה. מעט או הרבה? עניין אישי, תלוי ביכולות הכלכליות שלך. בהנחה שיש קצת תיקונים ההפרש מצטמצם מעט, אבל, עדיין, החלפםת רכב כל 10 שנים תהיה זולה מהחלפה כל 3 שנים.

 

אם תחליט לבצע את ההחלפה "ראש בראש" בטרייד אין ההפרש יגדל בעוד 40,000 ש"ח (בהנחה שהטרייד יפחית לך מהמחיר רק שליש). זה כבר משנה את התחשיב לגמרי.

 

עכשיו צריך לבצע חישוב אחר: להחליף רכב כל שלוש שנים, אבל לרכוש רכבים בני 3 ולמכור אותם בגיל 6. בגיל הזה רכבים עדיין אמינים והוצאות הטיפולים והתיקונים לא גדולות, אבל יהיה צורך להשקיע זמן בקניה ובמכירה.

 

בקיצור - כל אחד צריך לבחור בדרך שמתאימה למצבו - הכלכלי, התעסוקתי, הזמן העומד לרשותו לצורך ביצוע העסקות. כן, וגם ההשפעה האמוציונאלית של כל ההתעסקויות האלה. אני שונא אותן, מישהו אחר נהנה מהן.

 

דרך אגב - זה לא סותר את מה שכתבתי בתחילת השרשור, שכן במקרים שלי מכירת הרכב נעשתה או בגלל תקלות או בגלל צורך בכסף לצרכים אחרים, ובחירת הרכב שנרכש לפי הערכת הערך שלו לצרכים שלי.

[davemustaine87]

אני מנסה יותר להבין את ההיגיון הכלכלי.

אתן דוגמא:

אפשרות אחת:

נניח שאני קונה רכב סופר מיני חדש , מחירו 100000.

ונניח שהרכב מאבד בסביבות 15 אחוז מערכו כל שנה.

במידה ואמכור אותו אחרי 3 שנים אקבל עליו 60K.

עכשיו נניח שכל 3 שנים אני מוכר את הרכב ב 60 וקונה חדש ב 100K. כלומר הרכב עולה לי מבחינת ירידת ערך 40K.

 

סה"כ אחרי 10 שנים , הפסדתי 3×40K ובסה"כ 120K.

 

אפשרות שנייה:

אני קונה רכב חדש ב 100K ומחזיק עשר שנים. בהנחה של ירידת ערך סבירה ללא תאונות הרכב יהיה שווה בסוף התקופה 15K מקסימום.

 

סה"כ הפסדתי 85K על ירידת ערך.

 

באפשרות א' אני נוסע כל הזמן ברכב חדש ותחת אחריות. הרכב גם חדיש ובטיחותי יותר.

 

באפשרות ב' אני מחזיק רכב 10 שנים, ויש יסוד סביר להניח שבשנים האחרונות יהיו תקלות שיעלו כסף נוסף.

להערכתי ההפרש בכסף בין 2 האפשרויות דווקא מצדיק להחליף רכב כל 3 שנים.

 

 

 

 

 

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

למה זה חייב להיות רכב חדש שמחליפים כול 3 שנים, או רכב שאתה נשאר איתו במשך 10 שנים?

יש עוד המון טווח באמצע.

על אותו משקל אתה יכול לקנות רכב בן 3 ב-60 אלף, ואחרי 3 שנים למכור אותו ב-35, ואחרי 9 שנים כאלו לצאת ב"נזק" של 75 אלף. ולנסוע ברכב יחיסת חדש, וקשה לי להאמין שברכב כזה יהיה בלאי משמעותית גבוה מאשר רכב חדש. בטח שלא בלאי ששווה 45 אלף שקל.

[Potato]

אני לא מבין איך התמשכנות ל4 קירות בעלות חודשית אסטרונומית זו הוצאה מוצדקת ומימון לרכב שיעלה שליש מזה בחודש היא לא.

זה מאוד אמוציונלי,בעיקר המחשבה "יש לי דירה אז יש לי שקט".

[sperial]

כיון שדירה למגורים הוא מוצר חיוני, וכיון שהוא אינו מאבד את ערכו. כלומר, בדרך כלל אם ערך דירתך ירד גם ערך הדירה שתרכוש במקומה ירד. למעשה אתה תהנה מרידת מחירים בשוק כיון שהדלתא שתשלם תמורת שדרוג תקטן.

 

אל תשכח שאת ההוצאה למגורים תוציא - אם כעלות הדירה + עלות המימון, ואם כמחיר שכירות. איזה מהם עדיף? מאד אישי ונקודתי. בהחלט יש מצבים בהם עדיפה שכירת דירה. למשל, כאשר מצבך המשפחתי או התעסוקתי אינו יציב ויש סיכוי גבוה שתצטרך להחליף את מקום המגורים בטווח של השנים הקרובות. העלות של מכירת דיה ורכישת אחרת גבוהה מאד.

 

רכב הוא מוצר מתכלה, גם אם על פני 10 או 20 שנה, וכך יש להתיחס אליו.

[Potato]

ניתן לשכור דירה.

לקנות דירה חיוני כמו לקנות רכב,את שניהם אפשר לשכור.

אם המשכנתא שלקחתי היא 900 אלף שקל ומחר ערך הדירה יורד ממליון ל700 אלף אני עדיין מחזיר 900,אז הסיכון קיים.

לקחת מליון משכנתא ל20 שנה מעמיד החזר חודשי של 5.5-6 אלף בחודש.

על שכירות אני יכול להתפשר (בניין ישן,שטח) והיא תעלה לי 2500 בחודש.

 

לדעתי הנכס לא שווה את המחיר שדורשים עליו.

אם הוא לא יירד אני לא אקנה אותו.

לא חסר דרכים להשקיע כסף שהן לא נדלן.

עריכה אחרונה ב-1 למרץ, 2019 על ידי halperin96

[or tesler]

ניתן לשכור דירה.

לקנות דירה חיוני כמו לקנות רכב,את שניהם אפשר לשכור.

אם המשכנתא שלקחתי היא 900 אלף שקל ומחר ערך הדירה יורד ממליון ל700 אלף אני עדיין מחזיר 900,אז הסיכון קיים.

לקחת מליון משכנתא ל20 שנה מעמיד החזר חודשי של 5.5-6 אלף בחודש.

על שכירות אני יכול להתפשר (בניין ישן,שטח) והיא תעלה לי 2500 בחודש.

 

לדעתי הנכס לא שווה את המחיר שדורשים עליו.

אם הוא לא יירד אני לא אקנה אותו.

לא חסר דרכים להשקיע כסף שהן לא נדלן.

 

כמה שאני מת על רכבים , אי אפשר להשוות את זה לחיוני כמו דירה.

 

בכל מקרה תמיד עדיף שיהיה " עמוד תווך "

יכול להיות :תיק השקעות , משרד מניב, דירה להשקעה\למגורים.כל מה שייתן לנו תשואה. כל בן אדם בטח במדינה שלנו חייב להשקיע במשהו.

משהו שאפשר להאחז בו .

 

רק אחרי שיש בסיס טוב , אז אפשר להתחיל לחשוב על לבזבז על רכבים.

וזה לא קשור למשכורת כלל ! נטו נכסים !

 

לעבוד 40 שנה , גם אם זה במשכורת טובה , בלי לצבור נכסים , זה כאילו לא עשית כלום כל חייך מבחינה פיננסית.

 

דעתי האישית

[Potato]

התשואה על דירה שאתה גר בה לא רלוונטית כי אתה לא יכול לממש אותה,אלא אם כן אתה משנמך ומנצל את ההפרש.

[sperial]

הלפרין - שים לב להבחנה שלי מלכתחילה בין דירה למגורים - שהיא מוצר חיוני - לבין דירה להשקעה, שהבחירה בה דומה לבחירה בכל השקעה אחרת. ואני חוזר וכותב - הבחירה בין שכירת ורכישת דירה היא עניין מאד אישי ותלוי בנקודת הזמן. גם שיקולי המימון כאלה.

 

מסכים אתך לגבי נטילת הלוואות גדולות מאד. אישית, בזכות מדיניות חסכון די נוקשה, מעולם לא עברתי 30% מימון לדירה אז ההתיחסות שלי שונה.

 

ההערה של אור מפרטת יותר טוב את מה שאני כותב כל העת בביטוי שאולי קצת סתום - "תכניות לעתיד". בגיל 20-25 אלה התכניות ללימודים, הקמת משפחה וכו'. בגיל 50-60 צריך לחשוב על הפרישה, כיון שתכניות הפנסיה נותנות, במקרה הטוב, 50% מההכנסה החודשית של תקופת העבודה חייבים לחסוך לקראתה. וגם על עתידם של הילדים, שגם הוא עניין יקר.