איך מחליטים מתי להחליף רכב

[הרקוליטו]

שלום

את האמת הייתי שומר את הטייפ אר לאספנות כאשר יגיע יומה . אבל אם יהיה סטיישן יפני עם מנוע אטמוספרי בלבד ומעל 200 כוח סוס אז יש מצב שאחליף אותה .

[vadim6385]

זה ממש לא ייחודי לישראל, אפילו הפוך - האמריקאי הממוצע מתנהל בצורה הרבה פחות אחראית, והרבה יותר ממונפת.

אני חושב שזה די בכל העולם ככה, להוציא אולי מדינות צפון אירופה, ששם יש חינוך למשמעת כלכלית מגיל 0, או מדינות עם עוני מחפיר.

 

מדינה שבה מגיעים ליציבות כלכלית מסויימת, ומתחיל להופיע מעמד ביניים, אז אותו מעמד ביניים, בדור הראשון שלו לא ממש יודע להתנהל כלכלית, ורואה שהשכר שלו עולה, ואנשים בסביבה שלו פתאום קונים דברים נוצצים, חדשים ויפים, ופתאום מציעים לו לקנות את אותם דברים בתשלומים, או לקחת הלוואה, והוא רואה שהחזר החודשי נראה נוח (על דברים אחרים הוא לא יודע להסתכל עדיין), אז הוא קונה גם, גם אם אין לו באמת צורך בזה.

 

תראה את המצב הזה בכל מיני מדינות שהתפתחו לא מזמן (כמו מזרח אירופה/אסיה/דרום אמריקה), וגם בחלק מהמדינות המפותחות הותיקות.

עריכה אחרונה ב-27 לפברואר, 2019 על ידי vadim6385

[arco1]

הרכב הראשון שאני בחרתי ובאמת רציתי בזמנו הוא זה שאני עדיין מתנייד בו כרגע כבר כ-4 שנים, פוקוס דור שני סטיישן. לפני כן התניידתי בכל מיני רכבים שבעל העסק נתן לי. גם הפוקוס היא של העסק. פשוט רציתי סטיישן עם בטיחות פסיבית טובה והרכב בדיוק הגיע בשנתון שכל הרכבים חויבו בבקרת יציבות (2009), קצת בטיחות אקטיבית לא תזיק.

 

הייתי ממשיך עם הפוקוס חופשי עוד שנתיים, אך כעת נדלקתי על רכבים הברידיים והסטיישן היחיד בשוק זה טויוטה אוריס. אבל זה שאין בחירה זה ממש לא נורא, כי אני מאוד אוהב את העיצוב (לטעמי אחד הפים בסגמנט משפחתיות עממיות בעשור האחרון) וגם את העובדה שיש דגם עם גג פנורמי, אשאף להשיג לי כזה. עוד לא סגור אם זה יהיה מטעם העסק או אקנה בעצמי. אם מישהו יודע להגיד לי מאיזה שנתון הגיעה האוריס עם מושבים משולבי אלקנטרה, אשמח. אפילו שרוב הסיכויים שהכלה תהיה משנתון 2014.

 

התכנון הוא לבלות עם האוריס כ-5-6 שנים בתקוה שייצא עד אז רכב חשמלי ראוי במחיר סביר. זאת תהיה התחנה הבאה. פשוט החלטתי שאין שום טעם סתם להשתדרג, אלא חייב להיות ערך מוסף כלשהו והעדיפות היא לטכנולוגיה כערך מוסף. הפעם זאת תהיה טכנולוגיה הברידית ובפעם הבאה חשמלית.

[sperial]

בניגוד ל-sperial, אני חושב ששניהם לגיטימיים כל עוד אתה לא משתעבד להחזר התשלומים.

 

 

 

פה הטעות שלך, בכל החלטה מעורב רגש, גם אם זאת החלטה של מה לקחת אם מציעים לך 5 או 10 שקל, כי הרגש שלך אומר ש10 שקל זה יותר מ-5, ואז תוכל לקנות בהם 5 קילו מלח במקום 2.5, כאשר 5 זה יותר מ2 וחצי, ואז אתה מתרגש מזה שתקבל יותר מלח במתנה, ומתנה גדולה תשמח אותך יותר ממתנה קטנה.

 

לאנשים נטולי רגשות יש קושי רב בקבלת החלטות, כי אין להם את הרכיב האמוציונלי בהחלטה.

 

https://bigthink.com/experts-corner/decisions-are-emotional-not-logical-the-neuroscience-behind-decision-making

 

 

אני לא מתכוון לפרט את ההיסטוריה שלי ברכישת ומכירת כלי רכב, רק מבטיח לכם שכולם נרכשו לפי שיקול של זמינות ומחיר (כולל יחס עלות\תועלת, כפי שהוא נתפס על ידי) ונמכרו בשל בלאי וחוסר אמינות, למעט שניים שנמכרו בשל צורך בפינוי כספים והפחתת הוצאות שוטפות.

 

הדיון כאן מתפרש על סוגים שונים של צרכני הרכב. אני מניח שהשאלה נשאלה לגבי הנהג ה"פרטי" המצוי, זה שמשתמש ברכבו לנסיעות לעבודה וחזרה ולצרכי המשפחה השוטפים. אבל נכנסו הנה גם כמה משתתפים "אטיפיים", למשל הלפרין שמדווח על נסועה של 30,000-40,000 ק"מ בשנה. זו נסועה של רכב עבודה, והשיקולים בבחירת רכב כזה, כמו גם בבחירת דרך מימון רכישתו, שונים לחלוטין מאלה של רכב המיועד לנהג ולמשפחתו.

 

גם לגבי מימון - אני לא אוהב אותו, אבל גם לא פוסל אותו קטגורית. יש מצב בו צריך לגשר על איזה חסרון כיס זמני עם אופק חיובי, או שנוצר צורך דחוף בשדרוג כאשר המזומן אינו פנוי אבל צפוי. נטילת הלואה אינה דבר פסול, מה שפסול הוא נטילת הלואה גדולה (ייחסית לאמצעים ולהכנסות של הלווה) בלי בחינה מעמיקה של הצרכים והיכולות. והדבר עוד יותר בולט לגבי רכב עבודה, אשר נועד לייצר הכנסה, ולכן המצאו ו-down time קטן ככל האשפר מצדיקים השקעה בו, כולל נטילת הלואה לרכישתו בהתאם לתחשיב.

עריכה אחרונה ב-27 לפברואר, 2019 על ידי sperial

[vadim6385]

כל אלה עדיין החלטות אמוציונליות

[sperial]

בעיני אלה החלטות רציונאליות.

 

אלא אם אתה מתיחס להחלטה להפטר מרכב שתיקונו עולה 10000 ש"ח בשנה ו-5 ימי עבודה מבוזבזם כהחלטה אמוציונאלית. במקרה כזה דוקא המשך החזקתו כיון שהרכב "אהוב" הוא החלטה אמוציונאלית.

 

אתה לא יודע כמה שווה יום עבודה שלי וכמה נזק נגרם לי וללקוחותי כאשר איני מגיע לעבודה (או, אפילו, מפסיד רק שני חצאי ימים לצורך התיקונים), לכן אתה לא יודע כמה עולה לי החזקת רכב לא אמין.

[Potato]

Sperial, זה רכב משפחתי הראשי.

יש עוד רכב ישן שמשמש לנסיעות קצרות בעיר/צריך לצאת במקביל ועושה 5-6 אלף בשנה.

 

אם יש כסף אני לא רואה סיבה למה לא להתפנק.

ולסוע בקאמרי הרבה יותר מפנק מסוויפט.

[sperial]

הלפרין - השיקולים ברכישת רכב שיושבים בו 3-4 שעות ביום שונים מהשיקולים ברכישת רכב יושבים בו שעה ביום.

 

ה"למה לא להתפנק" הוא עניין של ערכים, אבל גם של "כמה כסף יש" ועד כמה הוצאה של עוד כמה עשרות אלפי (ויותר מזה) שקלים תפגע ביכולת להשיג מטרות אחרות, כולל רכישות קרובות וחסכונות לטווח ארוך.

[מיץ פטל]

שלום

את האמת הייתי שומר את הטייפ אר לאספנות כאשר יגיע יומה . אבל אם יהיה סטיישן יפני עם מנוע אטמוספרי בלבד ומעל 200 כוח סוס אז יש מצב שאחליף אותה .

 

הטרייד אוף לא ברור.

[Potato]

יש פה דעה רווחת שלא ברורה לי.

שלפיה כל עם ישראל חי בצמצום ודוחק והקנייה היחידה שהוא יכול לבצע היא של רכב פשוט וזול שרק ייסע ויהיה אמין.

לא חסר אנשים שיש להם,ויכולים לעמוד בפחת והוצאות גדולות יותר בקלות.

[הרקוליטו]

הטרייד אוף לא ברור.

 

אחרי פעם אחת שנהגתי ב208 רייסניג במסלול בערד והמאמן שלי שאל אותי איך זה לחזור להונדה ? אמרתי לו שההונדה זה מגעיל , הכל מרגיש קל לביצוע בהונדה .

אני אוהב את האדרנלין בספורט מוטורי כמו בכל ספורט והבנתי שמקומי על המסלול . לכן אם אני צריך לבחור בין חווית נהיגת מסלול לבין התנהלות ביום יום עם רכב ספורט אני בוחר במסלול ( כלכלית איני יכול להחזיק גם ספורט על הכביש וגם במסלול ) לכן רכב סטיישן יפני ביום יום יספיק לי .

מעולם לא חשבתי שאדבק בחיידק נהיגת המסלול . חלום רחוק זה טייפ אר tcr .

[מיץ פטל]

וואוו. לא ציפיתי לתשובה כל כך טובה!

[Dan Kagan]

כשהחברים שלך משדרגים וקשה לך להשאר מאחור.

 

או כשהאישה מתחילה ללחוץ :wink:

[vadim6385]

או נגמר חוזה ליסינג

[Giladben.zaken]

רק לפי הליבידו