קדחתי דרך צנרת ניקוז. מה עכשיו?

[Night Driver]

אל תפתח את הקיר.

 

קדח קדח קצת יותר גדול (בזהירות. אתה צריך להגיע עד הצינור ולא לפתוח אותו), קח פקק גומי של מבחנה, סתןום איתו את החור בצינור, מלא את החור בבטון כדי שיחזיק את הפקק במקום ושלום על ישראל.

[איציק נ.]

סופר 7. מדביק גם פוליאתילן.

שלב את הסופר 7 עם הרעיון של נהג לילה.

 

איציק

[AUDIO KING]

קנה 2 ברגים שאינם מחלידים בקוטר הרצוי.

עטוף אותם בשיכבת טפלון והברג לתוך החורים.

[yuvk]

אם הבנתי נכון הוא יצר 2 חורים בצינור (כניסה ויציאה של המקדח). יהיה קשה לסגור את החור הרחוק בדרך זו.

[big1]

צינור שחור "גבריט" מגיע בדכ יצוק בתוך עמודים או ביציקות אחרות לפי מה שאני יודע, הצנרת היא מאד חזקה ככה שהסיכוי לבעיה הוא נמוך.

במקרה שלך, לא הייתי רץ לפתוח הקיר אולי הצנרת עוברת במקום קונסטרוקטיבי ועדיף כרגע לא לפתוח שלא יפגע בבבנין.

יש לך אפשרות לסגור עם פקק? לחבוק אותו\להדביק לו חתיכת פלסטיק?

העצה שנתנו פה עם הבורג אני לא ממלץ עליה, באחד הימים יזרקו באסלה תחבושות\ערמות של מגבונים\כמויות גדולות של נייר, שאלה עלולים להתפס על הבורג.

[איציק נ.]

לא בטוח שמדובר בצינור ביוב שירותים\אמבטיה, זה יכול להיות גם מרזב מים מהגג....

 

איציק

[SlowRide]

אם זה הולך עד הגג ויש עוד דירות מעליך לא יעזור לך להכניס צינור חדש בתוך הקיים מלמעלה, כי הוא מסתעף לעוד דירות שמעליך. כלומר שבין הצינור הקיים ובין הצינור שהכנסת יעברו מים וזה גם יכול לסתום לשכנים.

[foo_bar]

ראשית, כמו שכבר אמרתי, הבית הוא בית פרטי, כך שאין שכנים מעליי. בנוסף, בדקתי כבר מה בדיוק מתנקז לצינור הזה, וזה כולל את האמבטיה, המקלחון ושני האסלות שבקומה השנייה. הכיורים שבקומה השניה כנראה מגיעים גם לשם אבל לא ווידאתי את זה.

שנית, הצינור ייצוק בעמוד קטנצ'יק שמחזיק רק את החלון שצמוד אליו. ליד הצינור יש קיר בטון רחב שמעליו החגורה של התקרה, כך שאני בספק אם זהו עמוד קונסטרוקטיבי. בכל מקרה לא פתחתי פתח גדול מידי, אלא רק קצת יותר גדול מהקדח הראשוני.

 

סופר 7. מדביק גם פוליאתילן

 

אני מניח שהכוונה היא לטיקסופלט או להיבריפלקס, שניהם מבית מיקו, אשר אכן מדביקים פוליאתילן. סופר 7 רגיל לא מדביק פוליאתילן, וחבל לטעון אחרת. ככל הנראה ישנה הדבקה מסויימת, וייתכן מאוד שלשימוש שלי זה יספיק (עקב העובדה שזה צינור ניקוז אנכי), אבל אני מאמין שכל העולם לא טועה, כך שלהשתמש בחומר שבמפורש לא מתאים נראה לי כפתרון שאינו מיטבי.

 

קדח קדח קצת יותר גדול (בזהירות. אתה צריך להגיע עד הצינור ולא לפתוח אותו), קח פקק גומי של מבחנה, סתןום איתו את החור בצינור, מלא את החור בבטון כדי שיחזיק את הפקק במקום ושלום על ישראל.

 

גם את הכיוון הזה בדקתי, וזה אכן נראה כמו פתרון טוב. לתפוס את הפקק עם דבק לבטון מסביב ככל הנראה ייתן מענה טוב ולאורך זמן, אבל גומיות סופן להתייבש ולהתבלות.

 

בסופו של דבר בחרתי באפשרות של הלחמת פלסטיק. היתרון של הלחמת פלסטיק (אם בוצעה כראוי) הוא בהחזרה מלאה של הצינור לאותו מצב - פלסטיק תרמופלסטי (כמו פוליאתילן שאינו מוצלב) מולחם בצורה מצויינת, כאשר אחרי החימום הפלסטיק חוזר למצבו הרגיל, ללא שום שינוי במבנה המולקולרי.

 

עשיתי מספר ניסויים בצנרת אפורה (שמסתבר שהיא פוליפרופילן, ולא פוליאתילן, אבל החומר והרעיון דומים), ולאחר מכן בחתיכה מאותו צינור (צינור פוליאתילן שחור). קדחתי חורים באותו קוטר (8 מ"מ) וניסיתי שיטות שונות למלא או לאטום. להלן הרשמים:

 

1. כלים - ניסיתי עם בלואר, מבער ומלחם של אלקטרוניקה.
   


1. מבער - חם מידי וקשה לשלוט בחום שלו. אולי מבער קטן (של תכשיטנים) ייתן תוצאות טובות יותר, אבל שלי גדול יותר ולא הצלחתי איתו כלל. קל מאוד לשרוף את הפלסטיק.
   
2. בלואר - נותן חום לא מספיק ממוקד. שוב, השתמשתי בבלואר "תעשייתי" (בגודל של פן בערך), ויש דגמים קטנים יותר עם פייה קטנה בהרבה בקוטר. לפי בדיקה באינטרנט, למלחמי פלסטיק על אוויר הפייה בקוטר של פחות מס"מ, ואצלי זרם האוויר בקוטר של בערך 2-3 ס"מ. התוצאה של זה היא חימום של חלק יחסית גדול, מה שמקשה על עבודה בשלבים - אזור של כ-3-5 ס"מ מתחמם ומתרכך.
   
3. מלחם (רגיל של אלקטרוניקה) - השתמשתי במלחם פשוט מאוד בהספק של 30W עם ראש שפיצי רגיל (כזה לדוגמה). המלחם נותן חום נקודתי מאוד וממיס את הפלסטיק במהרה (נגיעה של שניות בודדות), מבלי לחמם יותר מידי. מלחם עם בקרת טמפרטורה יש להגדיר לאזור של 300-350 מעלות צלזיוס (מכאן, עמוד 12). לא בדקתי את הטמפרטורה של המלחם שלי, אבל הוא מתקשה בהחלמות של חוטים עבים ובהשוואה למבער קל לראות שאין שריפה של הפלסטיק.
   

 

[*]שיטת עבודה:

1. הדבקת טלאי על גבי החור - ניסיתי טלאים בגדלים שונים, עם רמות שונות של חום מהבלואר (עם מבער הפלסטיק נשרף ועם מלחם לא ניסיתי טלאי). לפי מדריכים באינטרנט יש לחמם את קצוות החור ואת הטלאי ואז להצמיד את שניהם יחד. בנסיונות שלי נוצר חיבור, אולם הוא לא היה מיטבי כלל ובנקודות ספורדיות בלבד. הטלאים כולם כשלו בקלות בבדיקה.
   
2. הדבקת טלאי אל תוך החור - לא ניסיתי את השיטה הזאת, למרות שלכאורה היא אמורה להיות מיטבית. לחור כה קטן (8 מ"מ) קשה יהיה להכין טלאי מדויק, ויהיה קשה עוד יותר להחזיק אותו במקומו בזמן ההלחמה.
   
3. מילוי החור - כאן השיטה דומה למילוי חור בריתוך. חתכתי מקל דק מאותו צינור, ותוך כדי חימום העברתי חומר מהמקל לחור, מבחוץ פנימה בצורה ספיראלית.
   

    

   כרגע הצינור עדיין חשוף על מנת לוודא שהתיקון אכן בוצע בהצלחה. בערב אני אנסה להעלות מספר תמונות של התהליך והתוצאה ואמשיך לעדכן במידה ויש בעיות.

    

   תודה לכולם על העצות.

   
   
4. עם הבלואר האזור המחומם היה גדול יחסית לגודל החור, כך שכל הפלסטיק באזור שקע והיה קשה לשמור על חומר המילוי שישאר דבוק לדופן החור. התוצאה הייתה הרבה חומר מילוי שגלש לתוך החור (בעצם לפנים הצינור, דבר בעייתי בצינור ניקוז שאין לי גישה לפנים שלו ובליטות עלולות לתפוס לכלוך ולגרום לסתימה) ודפורמציה של פני הצינור עקב החימום הארוך.
   
5. עם מלחם השיטה עבדה בצורה מצויינת. החום הנקודתי אפשר הדבקה מלאה של חומר המילוי לדופן החור מבלי לפגוע בשאר הצינור או במילוי הקודם שהלחמתי. צינור הניקוז האפור היה צינור 32, עם דופן דקה יחסית. כאן השתמשתי בהצלחה במקל מילוי גזור מהצינור עצמו. צינור הניקוז השחור היה 4 צול עם דופן עבה מאוד (כ-3 מ"מ), כך שמקל מילוי שגזור מהצינור עצמו היה עבה מאוד ולא נוח לעבודה - היה קשה להמשיך ולהזין את מקל המילוי ככל שמתקדמים בהלחמה בגלל קשיחות המקל בחלק שלא התחמם והיה צפוף לעבוד גם עם המלחם וגם עם מקל המילוי בחור של 8 מ"מ. הפתרון הופיע בדמות השבבים מקידוח החורים לבדיקה - קדחתי עם מקדח למתכת (מקדח קובלט עם שפת חיתוך בזווית קהה), ונוצרו שבבים דקים וארוכים בצורה ספיראלה (נראים כך, רק מפלסטיק שחור ולא מתכת). השבבים דקים, כך שהם ניתכים מהר מאוד ונדבקים בקלות לדופן החור, ואין בעיה של כיפוף לאורך השבב (יצאו שבבים באורך של כ-5 ס"מ) והיה קל להמשיך ולהזין את "מקל" השבבים ככל שמתקדמים בהלחמה. בניסיונות הראשונים ההלחמה החזיקה בעיקר בחלק העליון של המילוי, כך שהפקק שנוצר כשל, אולם בהחלמות נוספות הקפדתי להלחים לכל עובי הדופן. עם השבבים הדקים זה היה קל יותר, וכאשר מגיעים כמעט לסוף (והחור כמעט סתום לגמרי) העובדה שהראש של המלחם בצורת קונוס עוזרת - הסגירה האחרונה מתבצעת תוך כדי השקעת ראש המלחם בטלאי שנוצר ועבודה החוצה, מה שמוודא שישנו עובי מלא לטלאי שנוצר. ניסרתי מספר חורים שהטלאתי כך ולא ניתן להבדיל בין הפלסטיק הרגיל של הצינור לפלסטיק שמולא בעזרת ההלחמה. החסרון היחיד הוא שפני הצינור מצידו הפנימי באזור של ההלחמה לא חלקים, אולם אין שם בליטות גדולות.
   

[yosi2u2]

ממש עבודת דוקטורט - כל הכבוד !

[big1]

מה עם תמונות?

[foo_bar]

לצערי תמונות יחכו לסופ"ש. כרגע אין לי זמן להתעסק עם דברים לא חשובים כלל.

[adi89]

ממש מנתח פלסטי

[Soundman]

אני בעבודה פוצצתי צינור ביוב אפור (פוצצתי עם פטישון חור בגודל של אגרוף. )

זה צינור ביוב של שלוש אסלות + 2 כיורים זה צינור שוכב. !

 

התיקון.

חתכתי עם דיסק צינור זהה. ועשיתי טלאי גדול (את החור חתכתי עם דיסק. שיהיה מרובע, ללא פינות חדות.)

השארתי 5 ס"מ דפנות יותר גדולות מגודל החור.

שפשפתי עם נייר זכוכית את הצינור השבור + טלאי.

מרחתי בנדיבות סופר 7 רגיל (שקוף במקרה הזה.) על הצינור השבור. והנחתי את הטלאי עליו. הנחתי עלהם משקל רב. כ 30 קילו. ונתתי להתיבש 24 שעות.

 

התיקון נבדק 3 שבועות. אין טיפת מים. והוא כבר שנה וחצי בשימוש

[foo_bar]

הוא כבר שנה וחצי בשימוש

 

לצנרת פלסטית (בין אם פוליאתילן או פוליפרופילן) יש אורך חיים משוער שנמדד במאה שנים ויותר (ראה כאן וכאן, לדוגמה), ותאורטית יכול להחזיק לנצח (שכן אין קורוזיה או שחיקה). האם התיקון אכן יחזיק מעמד לכל אורך החיים של הצינור, או לפחות לאורך החיים של קו הניקוז? אני מניח שיש סיבה שבמפרט של סופר 7 (ושל רוב הדבקים האחרים) רשום שהוא אינו מתאים לפוליאתילן ולפוליפרופילן (מהם עשויים צינורות הניקוז השחורים והאפורים, בהתאמה), כך שגם אם יש הדבקה מסויימת היא לא מיטבית.

 

מעט חורה לי הגישה הישראלית להתעלם ממפרטים של היצרן, ולהתבסס במקום על מקרים בודדים וניסיון אישי. הייתי מצפה מפורום רכב שנחרד ממוסך שטוען ששמן פז/דלק 5W40 מתאים לכל הרכבים שיסתכל על מפרטי יצרן גם בתחומים אחרים.

[Soundman]

אתה צריך לזכור שלא מדובר על הדבקה של מוצר שהדבק משמש כאחיזה.

כאן דבק משמש לאטימה. התיקון יושב מתחת לרצועת זפת. שעליה יש חול עם ריצוף. שמשמש כמשקל להדבקה.