בואו נדבר על סדרת הכתבות של "כלכליסט" בנוגע לזוגות בלי כסף לדירה

[NirLevi]

הבעיה היא שזה לא מעניין אף אחד, בכנסת יושבים 120 אנשים שרק דואגים לתחת שלהם (שוחד, קומבינות וכו') ולכסא שלהם, כדי שהם יוכלו להנות מה"הטבות".

כאילו שהבעיות במדינה שלנו זה תח"צ ודיור בלבד ... כמעט כל תחום רקוב וכולם חיים עם זה ומקבלים את זה.

וזה לא נאמר בקטע של להתלונן, אלו פשוט עובדות לצערי ולצערי רבים וטובים. בכל אופן זה סתם דיבורים, שום דבר לא ישתנה באמת ..

מסכים עם מה שכתבת אך לא נראה לי שיש מדינה בעולם המערבי כל כך שסועה ועם כל כך הרבה בעיות כמו ישראל.

 

אי אפשר לתקן את כל התחומים האלו ביום אחד.

[Night Driver]

לא ישבתי לקרוא את הכל אבל זוג שמרויח יחד כ 9K עובד על שכר מינימום. זוג כזה לא יגור במרכז לונדון, במנהטן או בכל איזור ביקוש אחר בעולם.

 

גם בארץ זוג כזה צריך לחפש דירה באיזורים הזולים בפריפריה ולא במרכז. אפשר בהחלט למצוא דירות באיזורים סבירים בפריפריה גם ב 500K ואת זה הם יוכלו להרשות לעצמם.

 

גם אותו חבר כנסת ממש מסכן. עם 20K הכנסות לא מתחייבים על בית של 2M. ההכנסה שלי יותר גבוהה משלו ושל המשפחה הזו ביחד ואני לא מתכוון להתחייב על משכנתאות כאלה כי יש עוד דברים בחיים חוץ מקירות יותר גדולים. עם כל הכבוד מעדיף לשים בצד לבנות שלי ולעצמי כדי שאוכל לעזור להן להתחיל את החיים ככה שלא יצטרכו להתראיין לכתבות כאלה בעתיד וכדי שאני אוכל להזדקן בכבוד ללא תלות באף חברת ביטוח.

[יבגניפ]

בחיי שאני לא מצליח להבין את ההצעות האלו ללכת לחיות בפריפריה. ומה אז? זה כמו להגיד למישהו "שמע, אתה עני. תשאר שם, עזוב אותך". נהג לילה, אם הייתי עובר עכשיו לניו יורק, אולי לא הייתי גר במנהטן. אבל הייתי מסוגל להגיע מברולקין או ברונקס לmid town בחצי שעה גג ברכבת תחתית. אפשר להגיע מקרית גת או אופקים לתל אביב בחצי שעה? נניח ומחר אני עובר לפריפריה. מה אני אמור לעשות שם? לא סתם בכל מדינה מתפתחת יש לך פאוולות או כל דבר דומה סביב הערים הגדולות. וככה זה גם כאן. יש נטייה לחשוב שכולם רוצים לגור במרכז כי הם מפונקים. זה פשוט לא נכון. הייתי מחר מוכן לקנות בית במעלות, או שההורים שלי יקנו שם אחד. ומה הלאה? וזה בכלל בלי להכנס לכל המסביב - כל אחד רוצה לחיות בסביבה נורמלית, במקום בו אפשר לגדל ילדים ברוגע, בלי אחוזי פשע מטורפים סביב. דודה שלי פעם עשתה את הניסוי הזה, ועברה לגור באחד מהמקומות הזולים בארץ - שיכון ד' בבאר שבע. לא הייתי ממליץ לאף אחד לגדל את הילדים שלו בבניין בו כל שני וחמישי עוצרים איזה שכן אחר על סחר בסמים, והגינה הציבורית הקרובה היא war zone, בו פעם בחודש בממוצע נדקר מישהו על משהו אקראי לחלוטין.

[itsik170]

סתם שתדע יבגניפ.

-מקריית גת לתל אביב יש רכבת שאחרי 45 דקות מורידה אותך בת"א מרכז, והרכבת פה גם עובדת 24 שעות (היה לי מאוד שימושי שנסעתי לבד לחתונה בחדרה).

-הרבה בתים בשכונה ד' מושכרים לסטודנטים של בן גוריון (נהיו שם בניינים שלמים של סטודנטים) ובעלי הדירות עושים שם תשואות יפות, אני עוד כמה שנים מתחיל כנראה בבאר שבע תואר שני והאפשרות של רכישת דירה בשכונות שקרובות לאוניברסיטה מאוד קורצת (והמחירים נמוכים יחסית).

[SurfHigh]

לכל שוק שקיים בעולם יש מחזוריות, פעם המחירים גבוהים ופעם הם נמוכים. רק התדירות משתנה. גם לשוק הנדלן בישראל. כרגע אנחנו נמצאים בגאות, אפילו קיצונית אפשר לאמר. לדעתי, הכתבות האלו שמציגות את הבעיה, רק תורמות לה ולא מקדמות את הפיתרון שלה, מהסיבה שהן גורמות לישראלי הממוצע להסתובב עם מחשבה שלא מפסיקה לנקר לו בראש - אתה חייב דירה, הנדלן רק עולה וכו.

ברגע שבנאדם יחשוב, אוקי, אני צריך דירה משלי אבל זה בסדר אם אני אגיע אליה עוד 5 או 10 שים ולא מחר, כל השוק ירגע והמחירים ירדו.

כרגע המצב הוא שמשפחה ישראלית ממוצעת קונה דירה שגדולה עליה כלכלית בכמה מידות "כי חייבים", בכסף של הבנק, ואז ההורים עובדים 10-11 שעות ביום כדי שחס וחלילה לא יפוטרו ויוכלו להמשיך לשלם. העיקר שבסלון ביום שישי הם יוכלו להשוויץ לאורחים באיזה נברשת נובורישית שקנו ב 5000 ש"ח ויצרו בסין ב 20$.

הממשלה אשמה במצב הזה כי היא המבוגר האחראי, רוב העם היה ויהיה טיפש וימשיך להתנהג ככה כי זה טבעו. ממשלה טובה היתה מבינה לאן מוביל המצב הזה ומונעת אותו מבעוד מועד, רק שפה הממשלה מכורה לכסף הקל שמגיע משוק הנדלן.

בלי שום קשר, גם אם אדם מרוויח מינימום, עדיין יש לו זכות לקורת גג, אוכל סביר ומזין, חינוך לילדים שלו, ורפואה ברמה טובה. היום כמעט בלתי אפשרי להשיג את כל אלו משכר מינימום. ואל תגידו לי, אז שלא יעשו ילדים עד שלא יסתדרו כלכלית, כי יש אנשים שלעולם לא יסתדרו כלכלית וימשיכו להרוויח מינימום. גם לאנשים האלו יש זכות לילדים (לא 10 כן?) ולמען האמת אם לא נעשה כאן ילדים אין לנו זכות קיום לאורך זמן.

[יבגניפ]

דווקא ממה שאני בדקתי, הסטודנט הממוצע מעדיף לגור בשכונות יותר קרובות לאוניברסיטה ופחות בעלות שם לא טוב כמו ד'. כמה חברים שלומדים שם ממש אמרו לי שרוב הסטודנטים משתדלים לא לחפש בכלל בד', בגלל השם הרע שיש לשכונה. יש הבדל בין לקנות דירה בבאר שבע ולהשכיר אותה לסטודנטים, לבין לעבור לגור שם. וזה טוב שיש רכבת מק. גת לתל אביב, באמת לא ידעתי שזה קיים. אבל זה לא מסתיים רק שם. לרכבת בארץ יש נטייה לשבות, ומעבר לזה - לוקח לך כ40 להגיע רק לעזריאלי, ומשם כנראה תצטרך למצוא עצמך סובל עוד בפקקים של תל אביב, או הרצליה או ערים אחרות באזור. עם יד על הלב, אני לא חושב שזה פרקטי לגור בק. גת ולנסוע כל יום לתל אביב או מקום אחר במרכז, לא משנה איך (וזה למרות שאני מכיר אנשים שמגיעים לתל אביב כל יום מיקנעם, נשר ומקומות מרוחקים אחרים). חוץ מזה, אני גם לא בטוח שבק. גת עצמה אפשר לקנות בית ב500,000, כמו שמציעים כאן, בטח לא בית או דירה סבירים ולא שני חדרים בשיכון רכבת..

[יבגניפ]

הממשלה אשמה במצב הזה כי היא המבוגר האחראי, רוב העם היה ויהיה טיפש וימשיך להתנהג ככה כי זה טבעו. ממשלה טובה היתה מבינה לאן מוביל המצב הזה ומונעת אותו מבעוד מועד, רק שפה הממשלה מכורה לכסף הקל שמגיע משוק הנדלן.

בלי שום קשר, גם אם אדם מרוויח מינימום, עדיין יש לו זכות לקורת גג, אוכל סביר ומזין, חינוך לילדים שלו, ורפואה ברמה טובה. היום כמעט בלתי אפשרי להשיג את כל אלו משכר מינימום. ואל תגידו לי, אז שלא יעשו ילדים עד שלא יסתדרו כלכלית, כי יש אנשים שלעולם לא יסתדרו כלכלית וימשיכו להרוויח מינימום. גם לאנשים האלו יש זכות לילדים (לא 10 כן?) ולמען האמת אם לא נעשה כאן ילדים אין לנו זכות קיום לאורך זמן.

מסכים עם כל מילה. יש כאן מגיבים שבאופן מסורתי כותבים בשרשורים מהסוג הזה כאילו לעניים אין זכויות, זה המצב הטבעי בעום ולעשירים צריך לתת להתעשר עוד ועוד. חבל שקל לחלק מהאנשים לשכוח שלפעמים הילד העני של היום הוא העשיר של מחר, ואם לא יספקו לכל ילד כזה מסגרת סבירה ללמוד ולנסות לצאת מהעוני כשיגדל, לא יהיה שוני גדול ביננו לבין איזו ממלכה מימי הביניים או מדינה נחשלת באפריקה.

[m3x7r3m3]

אני ואשתי מרוויחים הרבה יותר מהזוג בכתבה (שאותה לא קראתי, אבל אני מגיב בנוגע לנושא ולא לכתבה), התחתנו בחתונה שאותה מימנו 100% בעצמנו (בלי להתפשר על אולם, על די ג'יי, על צלם ועל אלכוהול), עם בערך 400 אורחים, ולא יצאנו ב-150K ואפילו לא קרוב לזה, למעשה כמעט וכיסינו את עלות החתונה רק מההכנסות, וזה כשחלק לא קטן מהאורחים הם חיילים בשירות חובה (ובאופן מובן המעטפה הייתה בהתאם!).

 

מעבר לזה אנחנו לוקחים 0 עזרה מההורים - כי אם פאקינג עובד היי טק (בפיתוח) וקצינה בקבע שיחד כרגע נמצאים בעשירון השני (!) לא מסוגלים להסתדר כלכלית בלי עזרה מההורים אז נכשלנו.

מעבר לזה את כל מכשירי הבית קנינו (כן המקרר קטן, כן הטלוויזיה רק 40 אינץ', כן אנחנו עם לפטופ איטי וישן למרות שהוא לא זז לשום מקום, יש רק מזגן אחד).

מעבר לזה טסנו פעמיים לחו"ל, מעבר לזה אנחנו מעשנים ושותים ולפעמים גם יוצאים לבלות (על בסיס של פעם בחודשיים-שלושה).

אנחנו גרים רחוק מאוד מהצנטרום של הפיילה, אפשר לקרוא לזה עיר פריפריה (בית שמש), מגדלים שני כלבים.

 

וכל זה אחרי בערך 5 או 6 שנים שבהם חיינו בצמצום משמעותי אז אנחנו קצת מרשים לעצמנו, אבל ברור לשנינו שאנחנו כמעט וסיימנו עם הרכישות הגדולות, ושאנחנו מסוגלים וצריכים לחסוך כ-10K שקל בחודש ויותר כשהמשכורות גם יעלו.

 

אבל ברור לי לחלוטין שאחרי שנה וחצי מהחתונה לא יכול להיות בעלות על בית, בטח לא בלי שום עזרה חיצונית וכשצריך לרכוש הכל.

 

מצד שני אם נשווה לארה"ב, במקצוע שלי מזמן הייתי יכול לקנות בית קרקע.

 

ובשביל לסבר את האוזן, כדי להרוויח מה שאני מרוויח היום, אני למדתי מגיל 13 קורסים באופן רשמי (טכנאי PC ורשתות - מה שהיה פעם A+ לא יודע אם עדיין קיים, תכנות), למדתי הנדסאי תוכנה, לקחתי קורסים בהנדסת תוכנה, נתתי 3 שנים של שירות חובה בתור תוכניתן, עוד 7 חודשים של קבע (וגם זה רק כי היה קיצוץ), יש מאחוריי 13 שנים של לימודים רשמיים.

 

ד"א רועי למה אתה אומר שעובד היי טק גומר את הקריירה בגיל 45?

עריכה אחרונה ב-11 למרץ, 2014 על ידי m3x7r3m3

[Night Driver]

בחיי שאני לא מצליח להבין את ההצעות האלו ללכת לחיות בפריפריה. ומה אז? זה כמו להגיד למישהו "שמע, אתה עני. תשאר שם, עזוב אותך". נהג לילה, אם הייתי עובר עכשיו לניו יורק, אולי לא הייתי גר במנהטן. אבל הייתי מסוגל להגיע מברולקין או ברונקס לmid town בחצי שעה גג ברכבת תחתית. אפשר להגיע מקרית גת או אופקים לתל אביב בחצי שעה? נניח ומחר אני עובר לפריפריה. מה אני אמור לעשות שם? לא סתם בכל מדינה מתפתחת יש לך פאוולות או כל דבר דומה סביב הערים הגדולות. וככה זה גם כאן. יש נטייה לחשוב שכולם רוצים לגור במרכז כי הם מפונקים. זה פשוט לא נכון. הייתי מחר מוכן לקנות בית במעלות, או שההורים שלי יקנו שם אחד. ומה הלאה? וזה בכלל בלי להכנס לכל המסביב - כל אחד רוצה לחיות בסביבה נורמלית, במקום בו אפשר לגדל ילדים ברוגע, בלי אחוזי פשע מטורפים סביב. דודה שלי פעם עשתה את הניסוי הזה, ועברה לגור באחד מהמקומות הזולים בארץ - שיכון ד' בבאר שבע. לא הייתי ממליץ לאף אחד לגדל את הילדים שלו בבניין בו כל שני וחמישי עוצרים איזה שכן אחר על סחר בסמים, והגינה הציבורית הקרובה היא war zone, בו פעם בחודש בממוצע נדקר מישהו על משהו אקראי לחלוטין.

 

בוא אני אסביר לך.

 

באשקלון דירת 3-4 חדרים ישנה בשכונה טובה (אפרידר/ברנע) עולה כ 600K ואפילו פחות. מעבר לזה שבעיר יש לך הכל מפה לתל אביב ברכבת לוקח 40 דקות ויש רכבת כל חצי שעה.

 

אם אתה רוצה יותר קרוב אז גם ביבנה וגבעת אולגה יש דירות במחירים דומים (באולגה גם הרבה יותר זולים).

 

אתה יכול ללכת גם לב"ש ששם תישאר עם עודף באיזורים סבירים בדירות ישנות.

 

שים לב שנתתי לך ערים שמספקות את כל השירותים ושיש בהן תעסוקה. לא דיברתי על ירוחם, בית שאן או מצפה רמון שבהן בסכום הזה אתה כבר מקבל צמוד קרקע.

 

תבין שמדובר בשכבות חלשות ושכבות חלשות לא גרות במגדלי אקירוב או לידן.

[סאפיר]

M3, אני מעריך אנשים כמוך. שמרוויחים יפה והראש לא תקוע להם עמוק בישבן, אבל הנקודה המוזרה היא שלא מוזר לך אפילו לרגע שזוג שנמצא בעשירון השני ויכול לתכנן לחסוך 10K בחודש (בעתיד, אבל לא משנה) צריך לחיות בצטמום 6 שנים כדי להרשות לעצמו לקנות מקרר?? באיזה יקום זה הגיוני?

 

אני בן 26, עובד בעבודה בתחום לא מתמגל במיוחד ומרוויח כ- 5000-5500 שקל בחודש (SרוניS קרא לזה פעם "לא רחוק משכר של מתדלק"), כפועל יוצא מזה אני לא מסוגל להעלות בדמיוני בעלות על דירה, לא ב- 10-15 שנים הקרובות, ולא לעולם. פשוט ככה. במרכז? הצחקתם אותי. כדי להצליח לחסוך אני נאלץ בגילי המופלג לגור בדירה של ההורים שלי. פה מתחיל מלכוד 22 שאני לא יודע איך לצאת ממנו, כדי להרוויח משכורת סבירה אני צריך לעבור למרכז, אבל זה עולה הרבה כסף, שאין לי, כי אני לא מרוויח משכורת סבירה כי אני לא גר במרכז.

 

לפני שמתחילים לשפוט את ההתנהלות הכלכלית שלי תרשו לי לציין שאני לא "קונה נברשות נובורישיות ב-5000 שקל", יש לי מנורת שולחן שעלתה 40 שקל לפני 10 שנים. אני לא "מסתובב עם אייפון 5 וג'ינס דיזל", יש לי נקסוס 5 שעלה 1500 שקל בקנדה וג'ינס של אמריקן איגל שקניתי ב30 דולר בסייל באותה קנדה. אין לי מכונית חדשה, יש לי ניסאן אלמרה מסכנה שירשתי מההורים שלי תמורת 25K כשהם השתדרגו לרכב אחר.

 

לי לא מגיע לקנות דירה? לא מגיע לקנות מכונית כיפית כי אני רוצה? אני צריך להשתעבד לעבודה שאני לא יכול לסבול רק כדי להרשות לעצמי חיים נורמליים? שוב, לא אומר ולא רוצה ראוותניים, רק כאלה שבהם אני לא אצטרך להחליט בין פריט לבוש לבין דלק לאוטו. או שמא נידונתי לחיים של עוני כי אני לא מרוויח 5 ספרות בחודש?

 

יש לי חברה, היא סטודנטית לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללה במרכז הארץ, אנחנו מתכננים לעבור לגור ביחד בשלב מסוים. דירת שני חדרים במרכז תעלה לנו לפחות 3500 שקל, עם כל עלויות המחייה מסביב אני רואה את שנינו מסיימים כל חודש על מאזן 0. זה אמנם לא ממינוס למינוס אבל עדיין לא דרך לחיות.

לנו לא מגיע לצאת לסרט פעם בחודשיים או לשתות קפה בבית קפה פעם באף פעם? או אולי אפילו, רחמנא ליצלן, בירה בפאב השכונתי?

 

לצורך השוואה, יש לי מושג מה לחיות לבד. גרתי שנה בקנדה ואם משכורת לא גבוהה בעליל חייתי בלי שום בעיה, שכרתי עם עוד שני חברים בית צמוד קרקע עם שלושה חדרי שינה, שתי קומות ומרתף, יצאנו לשתות בירה על בסיס שבועי. מעולם לא הגבלנו את עצמנו ברכישות למעת רכישות יקרות באמת והצלחנו לחיות לא רע. למה פה לא מגיע לי?

עריכה אחרונה ב-11 למרץ, 2014 על ידי Spire

[itsik170]

דווקא ממה שאני בדקתי, הסטודנט הממוצע מעדיף לגור בשכונות יותר קרובות לאוניברסיטה ופחות בעלות שם לא טוב כמו ד'. כמה חברים שלומדים שם ממש אמרו לי שרוב הסטודנטים משתדלים לא לחפש בכלל בד', בגלל השם הרע שיש לשכונה. יש הבדל בין לקנות דירה בבאר שבע ולהשכיר אותה לסטודנטים, לבין לעבור לגור שם. וזה טוב שיש רכבת מק. גת לתל אביב, באמת לא ידעתי שזה קיים. אבל זה לא מסתיים רק שם. לרכבת בארץ יש נטייה לשבות, ומעבר לזה - לוקח לך כ40 להגיע רק לעזריאלי, ומשם כנראה תצטרך למצוא עצמך סובל עוד בפקקים של תל אביב, או הרצליה או ערים אחרות באזור. עם יד על הלב, אני לא חושב שזה פרקטי לגור בק. גת ולנסוע כל יום לתל אביב או מקום אחר במרכז, לא משנה איך (וזה למרות שאני מכיר אנשים שמגיעים לתל אביב כל יום מיקנעם, נשר ומקומות מרוחקים אחרים). חוץ מזה, אני גם לא בטוח שבק. גת עצמה אפשר לקנות בית ב500,000, כמו שמציעים כאן, בטח לא בית או דירה סבירים ולא שני חדרים בשיכון רכבת..

 

דירת ארבע חדרים חדשה עולה היום בקריית גת 880,000 ש"ח וזה עוד אחרי עלייה של השנים האחרונות.

אפשר למצוא דירות משופצות בשכונות הישנות במחירים נמוכים יותר.

 

חוץ מזה רק בת"א יש עבודות?

יש בקריית גת איזור תעשיה גדול, אנשים פה נוסעים יום-יום לעבודות בבאר שבע, אשקלון, אשדוד...ואפילו ירושלים.

 

בן אדם שמרויח 6,000 שקלים בחודש יסתדר יותר בפריפריה מאשר במרכז כי יהיה לו הוצאות נמוכות יותר על דיור.

יותר מזה, יש אנשים שגרים בפריפריה ועובדים במרכז, שמשלמים הרבה פחות על דיור מאשר במרכז ויוצא שהם גם מרשים לעצמם להוציא מהעבודה רכב עם דלקן.

[amir74]

הבעיה מתחילה וכמעט נגמרת בזה שאנשים מרוויחים X ומוציאים לפחות X אם לא X+1.

מי שדואג לחסוך כל חודש מהמשכורת שלו לא יגיע למצב שהוא לא יוכל להסתדר בחיים.

מי שלא דואג לחסוך כל חודש מהמשכורת שלו לא יוכל לקנות דירה גם אם המחירים מחר יחזרו למחירי 2008.

אנשים חייבים להבין שיש להם הכנסה מסוימת והם חייבים לחיות רק מחלק מתוכה ולא מכל ההכנסה. ואני בכלל לא מדבר על תקופות אבטלה שבהן אין הכנסה וצריך לחיות מחסכונות.

 

אנשים חיים בסרט, אנשים מסרבים להפנים שהם הרבה יותר עניים ממה שנדמה להם. אנשים חיים בלי יעדים מוגדרים אלא מסתובבים בעולם וזורמים איתו ואז מתפלאים שמגיעים לגיל 40 ואין להם שקל על הנשמה.

 

זה לא משנה בכלל אם אנחנו חיים במדינת עולם ראשון או שלישי. מה שמשנה זה כמה האדם מרוויח וכמה הוא יכול להרשות לעצמו להוציא על מותרות. מי שמרוויח 5,000 ש"ח בחודש לא יכול להוציא שקל על מותרות. מי שמרוויח 19,000 אלף נטו יכול להוציא על מותרות רק אחרי שהוא הגדיר לעצמו את היעדים לחסכון החודשי לדירה ועמד בהם. אי אפשר לא לחסוך כל החיים לדירה ואז לבוא להתלונן שאתה לא יכול לקנות.

חו"ל- תחכו לאחרי המשכנתה.

מותגים- תחכו לאחרי המשכנתה.

 

רשמתי בתחילת ההודעה ש"הבעיה מתחילה וכמעט נגמרת" מכיוון שהממשלות הקודמות לא עשו מספיק בשביל לצנן את שוק הנדל"ן והיום רואים את התוצאות. אם הממשלה הנוכחית לא תעשה מספיק בשביל שיתחילו לראות תוצאות עד סוף הקדנציה שלה גם היא תהיה אשמה בדיוק כמו הממשלות הקודמות.

 

בקיצור, אחריות אישית להתנהלות הכלכלית. כמו שרועי התחיל את השרשור הזוג מבצע בערך את כל הטעויות האפשריות.

[יבגניפ]

נהג לילה, אתה גר באשקלון?

אתה גר באחת מהשכונות האלו שבהן אפשר לקנות דירה ב500,000?

איציק מה איתך (אגב 880,000 זה לא 500,000 - זה הבדל עצום)?

 

 

לא רק בתל אביב יש עבודות. קופאי אתה יכול להיות גם בירוחם (אני מניח שיש שם סופר) וגם מנקה ועוד דברים. לא זה הנושא.

הבעיה היא אחרת. הבעיה היא איזה עתיד זוג צעיר מבטיח לילדים שלו, כשההורים קמים יום אחד בבוקר ומחליטים "יאללה, היום עוברים לשיכון ד' בבאר שבע, כי זול שם". אולי הניסיון האישי שלי הוא קצת טראומטי, אבל אני חושב שיש פה כמות מסוימת של מגיבים, שכותבים על איך אפשר להסתדר בתור עניים, מבלי שהם יודעים מה זה עוני, או מבלי שהם חיו בשכונות מצוקה כאלו. זה קל לייעץ לאנשים אחרים, אבל צריך לזכור שכשאתם עושים את זה, אתם מקבעים את המצב של הילדים שלהם ואולי גם של הנכדים שלהם. כי עוני, בסופו של דבר, זה לא משהו שנעלם מעצמו והסיכוי לצאת מזה נקבע על ידי הרבה פרמטרים, כמו רמת מערכת החינוך מסביב, הצורך במורים פרטיים, היחס שלו זוכה הילד בבית ספר מהסביבה שלו ועוד.

 

לא רק בתל אביב יש עבודה. בתל אביב יש יותר היצע של עבודה (תל אביב, הרצליה, חולון ועוד מקומת באזור). נכון, אמרתי כבר, יש סביבי אנשים גם שמגיעים בכל בוקר למרכז מנשר או חיפה או ירושלים. יש. וחיים עם זה. ובכל מקרה, גם לעבודות שלא דורשות כישורים מייוחדים או השכלה, יש הרבה יותר היצע כאן, במרכז. אני כבר נתקלתי בקופאים סופר, סתם כדוגמא, שהגיעו לעבוד ברעננה, כי לא הצליחו למצוא עבודה דומה במקומות לא מרוחקים כל כך, כמו אור עקיבא והסביבה. וגם בתושבי באר שבע, שחיו מעבודה מזדמנת לעבודה מזדמנת, כי פשוט לא היה משהו אחר. וזה בלי להכנס לבעיה הבסיסית שכשאתה גר באשקלון וצריך להתנייד לתל אביב, כדי להרוויח שכר מינימום, ישאר לך סכום זעום ביותר בסוף החודש, לאחר ההוצאות על הרכבת או על האוטובוסים.

 

חוץ מזה, כשבן אדם מתכנן את החיים שלו כמה שנים קדימה, בטח בן אדם נשוי, צריך לחשוב על עוד דברים. אני לא יודע מה מצב מערכת החינוך בק. גת, לדוגמא, או באשקלון. אני יודע לספר (וכבר כתבתי על זה) שיש לי לפחות חבר טוב אחד, לדוגמא, שסיים תיכון עם בגרות של 4 יח' במתמטיקה, למרות שהוא גאון. למה? כי התמזל מזלו לגדול בטבריה, ופשוט לא היו מספיק ילדים בשכבה שלו, כדי להרכיב הקבצה של 5 יח'. אז התמזל מזלו של הילד הזה, צהל "איתר" אותו כראוי והוא הסתדר בחיים. אבל מה עם ילדים טבריאנים אחרים כאלו, שנקודת ההתחלה שלהם גרועה הרבה יותר, למרות שהם לא פחות חכמים ומוכשרים מילד אקראי כלשהו מרעננה או רמת השרון? שצריכים לחפש להשלים בגרויות אחרי הצבא, למרות שהם לא זרקו בתיכון, וצריכים להתאמץ הרבה יותר בשביל להתקבל לאוניברסיטה?

[m3x7r3m3]

M3, אני מעריך אנשים כמוך. שמרוויחים יפה והראש לא תקוע להם עמוק בישבן, אבל הנקודה המוזרה היא שלא מוזר לך אפילו לרגע שזוג שנמצא בעשירון השני ויכול לתכנן לחסוך 10K בחודש (בעתיד, אבל לא משנה) צריך לחיות בצטמום 6 שנים כדי להרשות לעצמו לקנות מקרר?? באיזה יקום זה הגיוני?

 

תיקון: עשירון 1 זה הכי נמוך, 10 זה הכי גבוה, ככה שאנחנו בתשיעי.

באותם שש שנים, ולמעשה עד החתונה, לא רק שלא היינו בעשירון התשיעי, היינו בעשירון הראשון בתור שני חיילי חובה עורפיים, מרוויחים בסה"כ כ-700 שקל נטו ביחד, ועוד כ-1000 שקל עזרה מההורים, סה"כ חיינו מ-1700 שקל ביחד נטו.

[v.michael]

אני אגיב למה שקורא אצלי.

הכנסה של 13k לשני בני הזוג.

הוצאות בסיסיות-

שכירות- 2600

רכב- 1400 דלק + 600 הןצאות החזקה הכולל טסט וטיפולים.

החזקת דירה- 400 חשמל+ 110 מים+ 210 ארנונה + 180 ועד=900

גן- 1800

הלוואות וכולל על הרכב- 3500. (לפני חתונה ומשפחה)

אוכל הכולל הוצאות תינוק- 2000

ביגוד לשניים-500

מסעדות וארועים לזוג-500

וזה ללא מותרות כמו חופשה ועוד.

יוצא- כ-11000

אנחנו משתמשים באפליקציה שכאשר כל הוצאה נרשמת (אפילו מסטיק) וכל סוף חודש עושים מסודר תקציב.

הערות-

הלוואה על רכב היא 1500 כי לא יכולנו לקנות במזומן.

שאר ההוצאות הלא קבועות משתנום כי יש ימי הולדת להורים, סבתות ואחיות וחברים קרובים ואחיינים ולכן ההוצאות המשתנות הם המינימום של המינימום.

 

 

גם אם אני אחסוך 3000₪ כל חודש וזה מאוד קשה לזוג עם ילד בשכירות בכדי לקנות דירה ב-700,000 אלף אני חייב לחסוך 7 שנים כדי להגיע להון של 250k.

אז הדירה כבר תעלה כ-900.

אז אני גם לא יכול להביא ילד לעולם במשך אותם 7 שנים כי זה הוצאה גדולה. אז תעשו חשבון. אני גם לא מדבר על זה שהאישה בעוד 7 שנים תתקרב לכיוון 34 וזה גיל שכבר לא קל להיכנס להריון.

אני עבדתי עד היום באינטל עם שכר של 8k ואשתי כ-5.

בחול אני עם הניסיון שלי ומקצוע הייתי מרוויח פי אחד וחצי ואשתי גם. וגם מרשה לעצמי לקנות בית בפחות מ-3 שנים.