טיסה להודו והסביבה

[Cerebral Cortex]

להעריך את קדושת החיים זה לא נקרא מקובע.

זה נקרא להעריך את קדושת החיים.

מה לעשות, הם למעלה ממיליארד, כנראה שזה באמת לא משחק תפקיד כמה עשרות או מאות הודים פחות.

 

כאשר אנשים מרוויחם בקושי חצי דולר לשעה וכוח העבודה הוא זול מאוד אז ככה גם החיים שווים.

[michaelbe6]

ידידי היקר, חבר שלי למסע היה בהרבה מקומות בעולם. תתפלא לשמוע שבטנזניה, האפריקאי האומלל עושה את הצרכים שלו בתוך בור ומכסה אותם. הייתי בווראנסי, אחת הערים הקדושות אם לא הקדושות ביותר בהודו. ריח הצחנה של השתן והצואה עולים מכל מקום. זה כבר ריח של חומצה. הביוב זורם חופשי ברחובות, הפרות אוכלות את הזבל והזוהמה שברחובות. מי שלא היה שם לא יכול להבין את זה. בדרך לורנאסיי ראיתי בית מטבחיים מאולתר. אתה רואה באיזה זוהמה הם שוחטים את הבהמה האומללה. איך הדם זורם ברחוב והכלבים מלקקים אותו. איך הם זורקים בשיא החום את המעיים ושאר החלקים הלא רצויים מחוץ לבית המטבחיים ונותנים לזה להסריח ולהירקב בחוץ בחום האימים. הכלבים אוכלים גם את זה. הזבובים ושאר מובילי מחלות למינהם חוגגים על הסעודה. תאמין לי, אני לא בטוח אם בעזה רמת החיים לא יותר גבוהה מאשר בהודו.

לגבי בתי החולים, יש לך מושג כמה נשים נאנסות על ידי מבקרים בבתי החולים הציבוריים בהודו? יש לך מושג שגברים שורפים או רוצחים את הנשים שלהם בשביל להתחתן בשנית כי אצל ההודים האישה היא זאת שמביאה את הכסף? יש לך מושג שנשים עושות הפלות כאשר הן שומעות שיש להן בנות? זה עוד במקרה הטוב. במקרה הרע ההורים פשוט הורגים את הילדה התינוקת. יש לך מושג שהיום בהודו ישנם יותר גברים מנשים וישנם גברים שלא מצליחים להתחתן כי הם לא מוצאים אישה?

ואתה עוד קורא לי מקובע?

רוצה שאני אעלה כאן את התמונות "היפות" מבית המטבחיים הידוע בכשרות של הבד"ץ של העדה ההודית?

האמת שהייתי מעוניין לראות את התמונות אם זה אפשרי?

כל תרבות וכל התנהגות נראית שונה אצל אנשים שונים,מציע לכם לראות את התוכנית "טאבו" בנשיונאל ג'אוגרפיק לראות דברים נוספים שאצל חלק נראים לגיטימיים ואצל חלק סוף העולם.

לגבי הודו,יש כאלו שאחרי הטיול שם רק חושבים על הפעם הבאה שהם יבקרו שם,ויש כאלו כמוך שלא יחזרו לשם אף פעם ויגרום להם להעריך את מה שיש לך.

[Cerebral Cortex]

בתור אדם שגדל במשפחה שלא תמיד היה הכל בשפע תאמין לי שאני מעריך טוב טוב את החיים שלי היום. אפילו כאשר אני קונה גבינה צהובה בסופר אני נזכר שההורים שלי חיו בתקופה שבה הכמות של גבינה צהובה שהיית יכול לקבל הייתה מוגבלת. היום, בלי שום בעיה. פשוט אומרים לבחורה הנחמדה במעדנייה כמה מאות גרמים של גבינה אתה רוצה ואפילו ישנן גבינות שמפרידים לך כל חתיכה בנפרד. כנ"ל לגבי ביצים וחלב. פעם היו אוכלים לחם עם מרגרינה וריבה.

אז תאמין לי שאני מעריך מה שיש לי גם בלי לנסוע להודו.

 

אני מעלה חלק מהתמונות שמראות את הגועל נפש שהלך ברכבת.

בתמונות האחרות אפשר לראות את "החברה" לוקחים על העגלה את העורות של הבהמות המסכנות שנשחתו.

אחר כך את בית המטבחיים שהוא בעצם גם גראז של משאיות מאולתר.

רואים את הדם שנוזל החוצה, רואים את "החברה" שזורקים את החלקים הלא רצויים של הבהמות השחוטות מחוץ לבית המטבחיים והפסולת עומדת בשמש בחוץ ומסריחה ונרקבת כאשר כלבים אוכלים מזה ובני אדם עוברים ליד זה.

אם אתה רוצה עוד תמונות אל תתבייש לבקש.

[Cerebral Cortex]

והנה עוד מהמראה "המרהיב". למרבה הצער, האיש עם החולצה האדומה מסתיר את הכלב שמלקק את הדם של הבהמות שנשחתו ונוזל החוצה "לרחוב".