מאיפה הגיעו כל המילים המוזרות בענף הבניה?

[אביב]

כלי עבודה, תהליכים וחומרים. כמה דוגמאות:

 

שטיחמוס

מאלג'

מסטרינה

שליכט

בלה

מאייקים

פוגות

זיפזיף

טפלה (או טעפאלע)

יפונקה

 

ועוד ועוד. גם זה הגיע מהיקים?

[Derish]

הגיע בגלל עיוות פונטי, נשאר בגלל IQ נמוך ותסביכי נחיתות של קהילת הפועלים (בכל תחום).

 

התעניינתי פעם לגבי התופעה הזאת אצל הקולגות שלי בחו"ל, אלה שמדברים בשפות האירופאיות.

חלק מהמילים אכן מוכרות וקיימות בגרמנית, הולנדית או צרפתית, אבל נראה שבשום מדינה אחרת

אין "תת שפה" כזאת שכל מטרתה לדפוק ולבלבל את הלקוח הסופי. בשפות רבות יש ז'רגון מקצועי

בתחומים שונים, אבל הוא מבוסס בד"כ על מילים קיימות ולא על טרמינולוגיה מעוותת משפות זרות.

[אביב]

יכול להיות שהחלק הראשון של דברייך נכון, אם כי באמת מעניין מה המונחים המקוריים ואם הם באמת הגיעו מגרמנית.

אני לא חושב שהטרמינולוגיה הזו נועדה לדפוק מישהו כי "לקוחות סופיים" במקרה הזה הם ב-99% בעלי מקצוע. אנשים פרטיים שאין להם קשר לתחום לרוב לא משתמשים בציוד וחומרי בניין "Low Level" עד כדי כך.

[Derish]

זאת תופעה סוציולוגית. יש פה אנשים עם תואר שיכולים אולי להסביר את זה טוב ממני, אבל בגדול בגלל שבעלי מקצוע פיזי נחשבים בארץ לזן נחות (כמו כל אחד שהוא לא איש הייטק, עו"ד או רופא), הם יצרו לעצמם שפה סודית, כמו ילדים בבי"ס, שבאמצעותה יוכלו לתקשר ביניהם. ככה כשהם באים לעשות עבודה ללקוח הסופי, הם יכולים להרגיש קצת עליונות ולדעת משהו שהוא לא יודע.

 

באירופה ורוב העולם מקצועות פיזיים נחשבים לפחות יוקרתיים, אך לא פחות לגיטימיים מכל מקצוע טכנולוגי או עיוני. הם מתוגמלים באופן ראוי ומקבלים כבוד מהאוכלוסיה הכללית אותה הם משרתים. זאת הסיבה שבספרד או בגרמניה הקופאית בסופר לא נובחת עליך כמו בנתניה למשל, ונהג האוטובוס אומר לך בוקר טוב.

[razmel]

הרבה הגיע מהייקים.

רבים מהם עסקו בבניה בארץ משנות ה-30 וה-40 (גם יהודים יוצאי גרמני שעלו ארצה, וגם גרמנים "טמפלרים" מהמושבות הגרמניות).

נחשבו לבנאים טובים, ומילים ומושגים רבים מהשפה הגרמנית נשתרשו במקצועות הבניה.

[ברווז]

לא רק גרמנית. גם רומנית, פולנית ועוד ועוד, מאותה סיבה שרזמל ציין- בתחילת הדרך, רוב העולים עסקו בבנייה. כך נוצר עירבוב של מילים בשפות שונות שקיים עד היום.

[yoelbe]

המילים המוזרות (בכל ענף, לא רק בבנייה), נקראת בלעז ז'רגון.

 

כדי לבלוש אחר המילים, עליך להחיות דורות שלמים של בעלי מקצוע.

[ברווז]

עליך להחיות דורות שלמים של בעלי מקצוע.

 

 

 

5, 4, 3, 2, 1, בום.

[Avia]

?Exepted

 

גם היא חלק מהז'רגון?

[ברווז]

what ever, gever. אני אחרי יום ארוך...

[Avia]

Take it easy, gever busy

[שביט]

בגלל שבעלי מקצוע פיזי נחשבים בארץ לזן נחות (כמו כל אחד שהוא לא איש הייטק, עו"ד או רופא), הם יצרו לעצמם שפה סודית, כמו ילדים בבי"ס, שבאמצעותה יוכלו לתקשר ביניהם. ככה כשהם באים לעשות עבודה ללקוח הסופי, הם יכולים להרגיש קצת עליונות ולדעת משהו שהוא לא יודע.

לפי מה שאתה אומר, גם המונחים המקצועיים של המוסכניקים נועדו אך ורק כדי לדפוק את הלקוח?

[hans]

מהרשימה שהבאת - הרוב מהייקים (מלאז' זה דווקא צרפתית, משום מה).

ותודה לדריש על ההסבר המדויק - אכן, רגשות נחיתות זה משהו שמניע לפעמים עמים שלמים, לאורך דורות.

 

בנוגע לחוסר-המקצועיות של בעלי המקצועות הפיזיים בארץ - זה סיפור שלם

של הזנה הדדית של רגשי נחיתות ועליונות, יחד עם היסטוריה -

כמה אלפי שנים שבהם יהודים לא הורשו לעסוק בעבודות האלה עשו את שלהם.

 

באירופה, עם דגש על גרמניה, יש לא רק כבוד גדול יותר למקצועות ה"פיזיים" (שהלימודים בהם לא קלים כלל)

אלא בכלל יותר כבוד לעבודות כפיים - אנשים רגילים יוצאים מבתי ספר רגילים לגמרי

עם יכולות בסיסיות בתיקונים ובנייה. פה יש אנשים בני 18 שלא סובבו מברג בחייהם.

[Derish]

לפי מה שאתה אומר, גם המונחים המקצועיים של המוסכניקים נועדו אך ורק כדי לדפוק את הלקוח?

 

הבנת אותי נכון, לכן אמרתי:

 

(בכל תחום).

[SP33DS73R]

עוד כמה שאני מכיר, מהמעט שנחשפתי אליו בלימודי הנדסה אזרחית:

אונטרקאנט - מפלס תחתון, של קורה או רצפה

אוברקאנט - מפלס עליון, כנ"ל.