נעילת גלגלים - למה זה טוב?

[aa123]

מה ההבדל המדוייק בין בלימה דגרסיבית לבין בלימה על סף נעילה? (משום מה עד היום חשבתי שהן זהות).

 

ושאלה נוספת: במהירויות גבוהות (נניח מעל 80), רכב עם ABS, צד אחד על השול וצד אחד על האספלט - האם הרכב יסתחרר בבלימת חירום? ההיגיון אומר לי דווקא כן - אפילו ש-ABS לא נועל את הגלגלים פיסיקה זו פיסיקה ויש הבדלים בין מקדמי האחיזה.

[drivemaster]

עודד -

2 תיקונים לדברים שכתבת:

 

1. בבלימת חירום על דו-משטח (למשל 2 גלגלים על השול) ברכב ללא ABS, סיחרור הרכב תלוי במהירות, אשר מתבטאת באנרגיה הקיימת ברכב. עד לאיזור ה-60-70 קמ"ש (תלוי ברכב, בצמיגים, במתלים וכו'), הרכב ישאר ישר יחסית. במהירויות של כ-80 קמ"ש ומעלה הרכב כן ישאף להסתחרר. אני משער שאת הניסויים והדרכות ביצעת במהירות נמוכה יותר ולכן הדברים נכונים למצב זה. אבל במהירויות גבוהות יותר זה פשוט לא כך.

 

2. כשאתה אומר שלנהג הסטנדרטי עדיף לנעול גלגלים, אתה צריך להגדיר מיהו הנהג הסטנדרטי. לטעמי זהו הנהג שלא עשה קורס נהיגה מתקדמת ורוצה תשובה של - לנעול או לא לנעול גלגלים.

כל נהג שעובר קורס נהיגה מתקדמת צריך לצאת מהקורס עם התובנה שבלימה דגרסיבית עדיפה על נעילה בכל מצב (למעט בעפר) ועם היכולת לבצע את זה בצורה טובה ומעלה. בלימה דגרסיבית נכונה תנצח בלימת נעילה מבחינת מרחק הבלימה על כל סוג משטח (שוב למעט עפר).

 

דני G.

 

 

כשאני עשיתי את הקורס מדריכים הייתה ברשותי (ברשות הורי אם לדייק) סובארו לגאסי ללא ABS. בפעם הראשונה, גל (מנהל ההדרכה בזמנו) הדגים ואז אני תרגלתי. התחלתי במהירות של 60 , העלתי ל70 ובסופו של דבר הגעתי למהירות אשר התקרבה לאיזור ה85 -90קמ"ש.

הרכב נשאר יציב (לא לחלוטין, אך גם לא הסתחרר) בכל המהירויות המוזכרות.

חשוב לציין שהמשטח היה אופטימלי (יחסית) מבחינת הפרשי גובה ושיפועים ושהרכב היה אז עם 15.000 ק"מ, כך שבולמי הזעזועים היו במצב מעולה וגם כך הצמיגים.

 

מסכים איתך שבכביש אין הדברים כך, המשטח לא אופטימלי וגם לא תמיד הרכב מתוחזק כראוי.

אך לדעתי האישית, אם יצא מצב שמישהו הוריד אותי מהכביש ומולי יש עמוד תאורה שבבסיסו הוא מבטון, ואין לי אפשרות לחזור לכביש, אני אעדיף לבלום בלימת חירום ולהוריד כמה שיותר מהירות עד לפגיעה (בוא ונצא מנקודת הנחה שאכן תהיה פגיעה.),

אך שוב הכל טוב ויפה בתאוריה, אין פתרון כולל למצבי חירום. כל מקרה הוא מקרה לגופו.

 

לגבי נהג סטנדרטי, ההגדרה שלנו זהה.- נהג שמעולם לא עבר קורס נהיגה מתקדמת.

אך תסכים איתי שגם אם הנהג יוצא עם התובנה של מהי בלימה דגרסיבית, לא תמיד בזמן אמת התוצאה תהיה אפקטיבית.

 

כמו שכבר כתבתי, לפעמים כדי להגיע לסף הנעילה , (נהג לא מיומן אשר מכיר את התאוריה אך לא מספיק מתורגל),הנהג יבלום בעוצמה חלשה יותר מסף הנעילה האמיתי. ובכך יגדיל את מרחק הבלימה שלו. ולכן פה ההמלצה היא כן לנעול גלגלים.

לדעתי את העיקרון אפשר ללמוד מהר, אך בין התאוריה למעשי יש פער עצום.

 

באימונים שאני מעביר הלקוח מבין ויודע לבלום בלימה דגרסיבית, אך גם כאן ההבדל בין דגרסיבי (לדוגמה: להתחיל ב70% ולהרפות בהתאם), לבין דגרסיבי על סף הנעילה הוא גדול.

 

צריך להתאמן המון, מה גם שעצמת בלימה צריכה להתאים לסוג הדרך (אספלט חדש/ישן/רטוב/מקורצף וכו'..) ויש עוד משתנים כמו לחץ האויר בצמיגים, משקל הרכב (שמשתנה ביחס לכמות הנוסעים וחפצים) טמפ' הכביש ועוד..

 

למען הסר ספק, אני לא חולק על דעתך! להיפך! אך יש כל כך הרבה משתנים וזה כל כך קשה להעביר את המסר על גבי המקלדת..

 

AA123:

אני אישית ביצעתי (בכביש ציבורי, בזמן נסיעה לאילת עם חברים ולא בזמן אימון-מצב חירום אמיתי) בלימת חירום כשצד אחד היה על השוליים והשני על הכביש במהירות של 110קמ"ש ברכב עם ABS. והרכב נשאר בנתיבו ולא סטה (מאזדה 3 ליסינג ללא בקרות אחיזה).

עם צמיגים שונים על שני הסרנים, אך לחץ אויר תקין.

 

לגבי בלימה דגרסיבית, ההגדרה היא בלימה שאת העוצמה המקסימלית שאליה תגיע, תתן בתחילת תהליך הבלימה.

לעומת בלימה פרוגרסיבית שמתחילה חלש .ולמקסימום (לאו דווקא למקסימום עוצמה-פול ברקס- אלא לבלימה החזקה ביותר במהלך כל הדרך), תגיע בסוף.

 

אז לא סותר בלימה שהיא דגרסיבית אבל לא על סף הנעילה.

 

עודד.

[Geler GasGroupie]

לשאלתך השנייה,

כן אתה צריך לחשוש מנעילת גלגלים בסיבוב. בעיקר אם המהירות יחסית גבוהה והכביש רטוב!

ברגע שתנעל, הרכב ימשיך בקו ישר ממקום הנעילה לכיוון חוץ הסיבוב.

האינסטינקט שלך יהיה להסתכל לגדר ההפרדה/נתיב נגדי ולסובב את ההגה עוד (מה שיביא לאחיזה פחותה משמעותית, כי אתה מניח את דופן הצמיג אל מול הכביש ולא את הסוליה).

 

ברור שאלו מצבים שמצריכים תרגול ולכן אני מתכנן על קורס נהיגה מתקדמת בעתיד הקרוב (רק תן לסיים בחינות סוף סמסטר). השאלה היא, האם בתוך הסיבוב (ולא בכניסה אליו) במהירות סבירה, על דרך יבשה, בכביש יחסית רחב, נעילת גלגלים היא ממש אסון? חוץ מזה, האם הרכב פשוט מזדקר מתוך הפניה או שכוחות הצד אמורים להטות את זנב הרכב החוצה, ואת החזית לתוך כיוון הסיבוב? (אפילו שהוא מחליק החוצה ממנו)

[drivemaster]

בעיקרון על כביש יבש עם נתיב רחב במהירות נמוכה יחסית, זה לא אסון, כל עוד אתה מוכן למה שיקרה (הרכב מאבד היגוי).

מה גם שבמהירויות נמוכות (מתחת ל50 קמ"ש) הרכב עוצר במרחק יחסית קצר (על כביש יבש בקו ישר!)

כל עוד תרפה מהברקס בזמן ולא "תשחק" עם ההגה יותר מידי לא יהיה אסון. (עוד פעם, בתנאי שאין אף אחד בסביבתך!!)

 

אך אל תנסה להתאמן על זה לבד, חכה לקורס!

 

מנסיוני כל עוד האחיזה פחות או יותר שווה בכל הצמיגים, הזנב לא בורח.

זאת מעיין הרגשה כאילו כל הרכב יוצר החוצה מהסיבוב. בשורה התחתונה, הרכב יגדיל את הרדיוס שלו, אבל לא עם הזנב, אלא יותר עם החלק הקדמי.

 

נתקלתי ברכבים עם צמיגים אחוריים אשר אוחזים פחות, שבכביש רטוב הזנב ברח. אך על יבש לא זכור לי מקרה שבבלימת חירום טובה בסיבוב הזנב ברח.

 

עודד.

[DanyG]

שוב, בואו נכניס סדר בדברים.

 

בלימת חירום דגרסיבית = בלימה שמתחילה בנעילה, ומיד לאחר מכן הרפייה למצב של בלימה חזקה אך עם גלגלים מסתובבים.

 

בלימת סף נעילה = בלימה שמתחילה בכמעט נעילה (הצמיגים משמיעים חריקה אבל הגלגלים מסתובבים), וממשיכה ככזו עד סופה. בכדי להשיג זאת, הנהג נדרש להרפות באופן הדרגתי ורציף את הלחץ מהדוושה ביחס ישיר לקצב ההאטה של המכונית, על מנת להימנע מנעילה חוזרת.

 

לעודד-

האם בתרגול שעשית בקורס מדריכים, כשביצעת את הבלימה ב- 85-90 קמ"ש, נעלת את הגלגלים ? (גם בצד שעל הכביש)

האם ביצעת תיקון אוטומטי בהגה בכדי למנוע את הסחרור ?

תראה, אם את עומד לפגוע בעצם נייח, ללא קשר לירידה מהכביש, ובהנחה שאינך יכול לחמוק מכך (שזה כבר שילוב ממש נדיר), אז ברור שיהיה עדיף להפחית כמה שיותר מהירות. אבל, עדיף פשוט להאט ולחזור אל הכביש במהירות נמוכה יותר ובצורה נכונה.

 

בעניין הבלימה על דו-משטח ברכב עם ABS:

בעבר, מערכות ה-ABS היו מכוילות בעדיפות ראשונה לשמירת היציבות הכיוונית של הרכב ובעדיפות מישנית לקיצור מרחק הבלימה. דוגמא מצויינת לכך זו הקליאו ספורט, אשר כל נסיון לבלום בה בלימת חירום בסיבוב מביא למרחק בלימה מפחיד (להבדיל מהבלימה הפנטסטית שלה בקו ישר).

בשנים האחרונות, יצרני מערכות ה-ABS שינו את כיול המערכות כך שיעדיפו את מרחק הבלימה הקצר. לכן כאשר בולמים איתן על דו-משטח, מורגשת משיכה קלה של הרכב לכיוון הכביש. מכיוון שמדובר במשיכה קלה בלבד, תיקון קל של פחות מרבע הגה ישמור את הרכב ישר וימנע ממנו לסטות חזרה לכביש. במהירויות של פחות מ-50 קמ"ש זה לא קורה בכלל.

 

ולגבי בלימה בסיבוב (השאלה של גלר):

מה שגורם לרכב לפנות בסיבוב הוא הכיוון אליו מסתובבים הגלגלים הקידמיים (מינוס זווית החלקה קטנה). ברגע שנועלים את הגלגלים הקידמיים, הם חדלים מלכוון את הרכב והופכים לעצם נגרר/נדחף על ידי מסת הרכב וללא יכולת השפעה על כיוון הנסיעה. קו הנסיעה שאליו ימשיך הרכב במצב כזה יהיה הקו המשיק לקו המעגל ששימש כקו הפניה המקורי.

אם נסעת סמוך לשולי הכביש ונעלת גלגלים, תמצא את עצמך מיידית מחוץ לכביש כמעט בכל מהירות (נניח מ-20 קמ"ש ומעלה). הדרך היחידה להימנע מלרדת מהכביש היא להרפות את הנעילה ולאפשר לגלגלים לחזור להסתובב ולכוון את הרכב.

חשוב לציין שבלימת חירום חזקה בתוך סיבוב - ללא נעילה של הגלגלים, עלולה להביא לסחרור הרכב. לכן, עדיף במצב כזה כן לבצע נעילת גלגלים רגעית לצורך הפחתת מהירות דרסטית, ולאחר מכן להרפות את דוושת הבלם כמעט לחלוטין (להשאיר מעט מאד לחץ).

 

חשוב לזכור שכל שנאמר בתגובה הזו ובתגובות הקודמות שלי, אינו מיועד לצורכי ניסוי וטעיה עצמיים. נסיונות כאלו לרוב נגמרים בלמידה שגויה ללא משוב מקצועי במקרה הטוב, ובנזקים ופגיעות בנפש במקרה הרע. כמו שלא תבצע לעצמך ניתוח, ולא תייצג את עצמך באישום חמור בבית המשפט וכו', כך גם אין זה נכון לבצע לימוד עצמי בדברים כאלו שאינן טריוויאליים.

 

 

דני G.

[drivemaster]

דני לשאלתך:

כן נעלתי את ארבעת הגלגלים בו זמנית (בלימת חירום אמיתית- מעבר מהיר מאוד לברקס כשהעקב לא משמש כציר, ורגל שמאל תומכת טוב טוב).

 

האינסטינקט הראשוני כשהרגשתי שהרכב "סוטה" היה לנסות לשחק עם ההגה, אך גל תפס לי אותו והשאיר אותו ישר.

(גם אם הייתי מצליח לסובב, לא הייתה השפעה-כזכור מדובר על רכב ללא ABS)

את הבלימה סיימתי כאשר הרכב היה עם האף לא בקו ישר אלא קצת לכיוון הכביש , אבל לא בזווית חדה.

 

עודד.

[יוסיסופר]

אם לא היה חיכוך בין הצמיג לכביש - הרכב לא היה מתחיל בנסיעה מלכתכילה (הגלגים היו מסתובבים במקום), ואם היה בנסיעה - הרכב לא היה עוצר מעולם. אתה מבלבל מושג פיזיקלי.

 

התאוריה נכונה בריק מוחלט ואינה קיימת במציאות,אבל זה לא מה שאמרתי ולכן לא בלבלתי מושגים בפיזיקה-שאגב נחשב בעיני לנושא מרתק .

הדיון נסב סביב הסוגיה של נעילת גלגלים-ולא בהכרח סביב ה-ABS ולזאת התיחסתי.

עדיין מחזיק בדיעה שבלימה ללא נעילת גלגלים היא הבלימה הטובה והנכונה.

[Geler GasGroupie]

תשמע, מתוך הניסיון הפשוט של בלימה ברכב ללא ABS, אין מה לעשות. אם תנסה טכניקות מורכבות במקרה חירום רוב הסיכויים הם שתזייף, וכיון שזה רכב ולא כינור, כל "זיוף" כזה משמעותו מרחק בלימה גדול באופן משמעותי ביחס לבלימה עם נעילת גלגלים (ולא רק ביחס למצב האידאלי של בלימת סף). הרי "בלימת סף" ניתן לבצע גם ברוב הרכבים המצוידים ב-ABS ולקצר מרחק, אבל זה פשוט לא פרקטי. אמנם, אפשר לבצע זאת במסלול אבל אז: תנאי הדרך צפויים, הסיטואציה צפויה והפעולה צפויה. אפילו נהג מסלול שיכנס למצב חירום במקרה, ויגיב בבלימה נסוגה או בלימת סף, מוכן יותר למצב החירום מאשר שהוא (אותו נהג) יהיה סתם בכביש, כשילד (או זקן עם הפיליפיני שלו, במקרה שלי) קופץ לו לכביש. עכשיו תחליף את הנהג הזה בנהג, לא הממוצע אלא נהג שכן עבר השתלמות בנהיגה מתקדמת פעם, אפילו פעמיים, עושה בלימת סף, משחרר קצת יותר מידי -- מאריך את המרחק. עדיף לבלום בכל הכוח, חוץ ממתי שבאמת אסור (בלימה בעקומה).

[danniel]

בעניין הבלימה על דו-משטח ברכב עם ABS:

בעבר, מערכות ה-ABS היו מכוילות בעדיפות ראשונה לשמירת היציבות הכיוונית של הרכב ובעדיפות מישנית לקיצור מרחק הבלימה. דוגמא מצויינת לכך זו הקליאו ספורט, אשר כל נסיון לבלום בה בלימת חירום בסיבוב מביא למרחק בלימה מפחיד (להבדיל מהבלימה הפנטסטית שלה בקו ישר).

בשנים האחרונות, יצרני מערכות ה-ABS שינו את כיול המערכות כך שיעדיפו את מרחק הבלימה הקצר. לכן כאשר בולמים איתן על דו-משטח, מורגשת משיכה קלה של הרכב לכיוון הכביש. מכיוון שמדובר במשיכה קלה בלבד, תיקון קל של פחות מרבע הגה ישמור את הרכב ישר וימנע ממנו לסטות חזרה לכביש. במהירויות של פחות מ-50 קמ"ש זה לא קורה בכלל.

דני G.

 

הכיול שאתה מדבר עליו לא קיים, יצרני מערכות בלימה ABS מכיילים את המערכת לדבר אחד בלבד. 20%-25% החלקת גלגלים. במצב זה מושגת האחיזה הטובה ביותר לבלימה מהירה ושליטה על הרכב.

למה אתה מרגיש שברכבים יותר חדשים מרחק הבלימה התקצר? זה בגלל שיפור בטכנולוגייה של המערכות: מעבדים יותר מהירים, תוכנה יותר חכמה, שסתומיים הידראולים יותר חזקים, מדוייקים וקטנים, חיישני מהירות אקטבייים בעלי כושר דיוק רב יותר, ויחידה הידראולית קטנה יחסיתשמאפשרת זמני תגובה מהירים כך שניתן בקלות רבה יותר להגיע לדרגת ההחלקה הנכונה וגם לשמור עליה לאורך כל תהליך בלימת החירום.

אם הרגשת ברכב מסויים , בזמן בלימת חירום עם הפעלת ABS ועל משטח אחיד, משיכה לצד מסויים, זה אומר שיש תקלה ברכב.

[DanyG]

הכיול שאתה מדבר עליו לא קיים, יצרני מערכות בלימה ABS מכיילים את המערכת לדבר אחד בלבד. 20%-25% החלקת גלגלים. במצב זה מושגת האחיזה הטובה ביותר לבלימה מהירה ושליטה על הרכב.

למה אתה מרגיש שברכבים יותר חדשים מרחק הבלימה התקצר? זה בגלל שיפור בטכנולוגייה של המערכות: מעבדים יותר מהירים, תוכנה יותר חכמה, שסתומיים הידראולים יותר חזקים, מדוייקים וקטנים, חיישני מהירות אקטבייים בעלי כושר דיוק רב יותר, ויחידה הידראולית קטנה יחסיתשמאפשרת זמני תגובה מהירים כך שניתן בקלות רבה יותר להגיע לדרגת ההחלקה הנכונה וגם לשמור עליה לאורך כל תהליך בלימת החירום.

אם הרגשת ברכב מסויים , בזמן בלימת חירום עם הפעלת ABS ועל משטח אחיד, משיכה לצד מסויים, זה אומר שיש תקלה ברכב.

 

מה שאתה אומר הוא במפורש אינו נכון.

אין גירסה אחת למערכות ABS. קיימת אבולוציה שלאורכה היו סוגים שונים של מערכות שהלכו והשתכללו, כאשר כיול המערכות להעדפת יציבות או מרחק בלימה נבע מיכולתן של המערכות לבצע משימה מסויימת בצורה טובה מספיק.

 

כמו שאמרתי ואתה מוזמן לבדוק את העניין, הקליאו ספורט (MK1) הנה דוגמא מצויינת למערכת מהדור הקודם שבה קיימת העדפה חד משמעית ליציבות בזמן בלימה בסיבוב, שתוצאתה היא הארכה מוגזמת של מרחק הבלימה. על כך יעידו גם כל בעלי הקליאו ספורט שניסו פעם להשתמש בה בג'ימקנה.

 

ורק בשביל שתהיה בטוח, הדברים נכתבים על סמך ידע ונסיון מוכח בשטח.

מאחר ואני עוסק בהדרכת נהיגה מתקדמת למעלה מ-11 שנים, לא מדובר בהתנסות אישית שלי של איזה רכב מסוים בהזדמנות מקרית. מדובר על אין ספור מכוניות, באין ספור מצבים, שבהם נהגתי או שישבתי ליד הנהג כשהדרכתי אותו. אגב, אתה יכול להוסיף לזה גם אין ספור כלי רכב שבחנתי במשך 3 השנים שהייתי כתב במגזין "הגה"...

 

דני G.

[danniel]

אמרתי את שלי, ואני לא מדבר כמדריך נהיגה אלא כמדריך תורת הרכב והמנוע (לשעבר), כמו כן הדברים מבוססים על מקורות מידע של יצרני רכב, מהנדסי דינמיקה והתנהגות רכב וחלק מחוברות הדרכה ומצגות מטעם יצרני רכב (המידע די אחיד ונשמר לאורך השנים).

 

ברור שאין תוכנה אחת אך הכיול אינו מדבר על מרחק בלימה או שליטה, אלא על פשרה שמנסים להשיג בין החלקה ואחיזה בזמן בלימה.

כל יצרן מערכת או אפילו אותו היצרן מבצע שידרוגים וניסויים לתוכנה ולמערכת כדי לקבל תוצאות יותר טובות של בלימה הכי קצרה שניתן תוך כדי שליטה בהיגוי, הנתון היבש אותו הם "רודפים" ורוצים להשיג הוא אחוז החלקת הצמיג, המעניין הוא שכל היצרנים הגיעו למסקנה אחידה לגבי האחוז החלקה הדרוש (+/-) כי כמובן שהכוחות הפיזיקאליים שפועלים על הרכבף אינו שונה ממגרש ניסויים של יצרן אחד לאחר. האמת שיש מערכות ABS מוצלחות יותר ומצלחות פחות, לפעמים אותה המערכת (ורסיה שלה) מוצלחת יותר על רכב אחד ופחות על רכב אחר.

 

אם כפועל יוצא אתה רוצה לפרש זאת ככיול לטובת מרחק בלימה או שליטה, מהנסיון שלך, אז על-הכיפק, רק תציין שזו פרשנות שלך מנסיונך ולא כיול שהיצרן מבצע במיוחד. האמת זה לא חדש לי, לא אחת אני נתקל בכתבי רכב שמפרשים התנהגות רכב מסויימת ל"כיול מכוון של היצרן" מבלי לאמת זאת מול מקורות טכניים של היצרן.

[DanyG]

אמרתי את שלי, ואני לא מדבר כמדריך נהיגה אלא כמדריך תורת הרכב והמנוע (לשעבר), כמו כן הדברים מבוססים על מקורות מידע של יצרני רכב, מהנדסי דינמיקה והתנהגות רכב וחלק מחוברות הדרכה ומצגות מטעם יצרני רכב (המידע די אחיד ונשמר לאורך השנים).

 

אם כפועל יוצא אתה רוצה לפרש זאת ככיול לטובת מרחק בלימה או שליטה, מהנסיון שלך, אז על-הכיפק, רק תציין שזו פרשנות שלך מנסיונך ולא כיול שהיצרן מבצע במיוחד. האמת זה לא חדש לי, לא אחת אני נתקל בכתבי רכב שמפרשים התנהגות רכב מסויימת ל"כיול מכוון של היצרן" מבלי לאמת זאת מול מקורות טכניים של היצרן.

 

 

אין לי מחלוקת עם המקצועיות שלך ועם המקורות שלך, אני מכבד אותך, את דעתך ואת מקורותיך.

יחד עם זאת, לא פעם קיים פער בין התאוריה למעשה. אין לי ויכוח עם הנתונים וגם לא עם השאיפה של יצרני המערכות להשיג דברים מסויימים. אלא שכאשר בפועל - בכביש - הרכב מבצע דברים שונים, מדובר בעובדות שקשה לחלוק עליהן.

 

קבל דוגמא למקרה דומה - סובארו מפרסמים ומתהדרים במערכת ההנעה הכפולה שלהם. לא שחלילה יש לי משהו רע לומר עליה, אבל בין מה שהם אומרים שהיא עושה או מתיימרת לעשות - דהיינו לשפר את האחיזה בסיבובים, לבין מה שהיא עושה בפועל - דהיינו משפרת את יכולת העברת הכוח, קיים פער לא קטן. אז מה ? אז הם אומרים...

רוצה דוגמה נוספת ? הנה - אודי הכניסו ל-A4 החדשה מערכת שאמורה לפצות באמצעות תיקון קל בהיגוי על משיכה של הרכב אל הכביש בעת בלימה על דו-משטח (קיבלתי הסבר ואף נהגתי בהתנסות על המערכת בהשקה של הרכב בחו"ל). אז הם אומרים וכותבים ומספרים נפלאות, להגיד לך שזה באמת עובד ... נו נגיד, אולי, בקושי... אז הם אומרים ...

 

אני לא רוצה לפרש כלום, אני מספר לך על תוצאות בשטח, כאשר אני עוקב אחרי הדברים לאורך שנים רבות ורואה את שינוי המגמה. אז אולי לא נוח ליצרנים לספר מה הם באמת עושים, ואולי לא מתאים להם להסתבך עם תביעות כאלו או אחרות אז הם מקפידים לטעון שהם דואגים לבטיחות בכל ההיבטים. האמת, אני מאמין להם שהכוונות שלהם בסה"כ טובות. רק שעם העובדות בשטח קשה יותר להתווכח.

ולגבי הפרשנות של כתבי הרכב, לעיתים זה נכון. לרוב זה לא !

ואגב, לא פעם המידע שנמסר לכתבי הרכב על ידי היצרנים הוא מידע מגמתי כאשר כתב מקצועי הוא כזה שדואג לבדוק ולפרסם את מה שבאמת נכון ולא מה שהיצרן היה רוצה שיפורסם.

 

דני G.

[danniel]

אתה יודע מה? נלך יותר רחוק, יש לעיתים פער גם בין המידע הקיים גם אצל היצרנים. מה שהמהנדס יגיד לך על המערכת מסוימת שהוא עזר בפיתוחה לבין מידע שיגיע מאיש שווק של היצרן יכול להיות מאוד שונה. ונתקלתי בזה לא אחת. יש לי כמה אנקדוטות מאוד משעשעות בנושא ואולי בהזדמנות אני אספר לך באופן אישי.

המקורות שלי, וגם הנסיון שלי ואני בדיוק כמוך, עם המון שעות נהיגה בניסוי רכבים, הוא מאוד טכני. אני מבחין בשיפור ניכר בין מה שיודעות מערכות ABS לעשות היום לבין מה שידעו לפי 5 שנים אפילו.

רק שהנסיון שלי הוא שונה משלך, אני בודק תקינות מערכות בנסיעות מבחן. בחינת ביצועי בלימה היא בדיקה שלא מתפספסת אצלי אך פעם בבחינת רכב, אני יודע להגיד תקין או לא ובמקרים מסויימים של חשד במשהו לא תקין אני משווה לרכב דומה.

 

שוב, יש כאן באמת רק פרשנות שלך לכיול מסויים שלדעתך קורה במכוון על ידי היצרן אלא שלדידי הדברים יותר פשוטים ופחותי דרמות, יש כאן שיפור ביכולות של מה שהמערכות ABS יודעות לעשות כיום לעומת אתמול, השיפור לא מגיע מתוך כיול ומכוונות ליצר יותר שליטה מאחיזה בכוונה תחילה או להפך, אלא כיול לנקודת האיזון הכי טובה מבחינה פיזית לרכב, בין שליטה ואחיזה. מחקרים הראו שנקודת זו מתקבל ב 20% בקירוב של החלקת הצמיג. נתון זה היה קיים תמיד, מאז תחילת פיתוח מערכות ABS.

במהלך בלימת חירום מתרחשות סדרה של פעולות מאוד מהירות של עבודת משאבה, שסתומים אלקטרומגנטיים ומשוב מצד החיישנים, יחד עם התקדמות הטכנולוגיה השתפרה במידה ניכרת מהירות המשוב והדיוק מדידה (נתון מאוד קריטי), מהירות תנועת הנוזל במעברים הצרים של בלוק ההשסתומים, מה שמצריך אצל מספר יצרנים מעבר לנוזל בלמים מיוחד שמונע הקצפה וקוויטציה, כמו כן יחידות הקצה של הבלימה שופרו, קרי משאבות האופן וחלקי החיכוך.

 

סתם לידיעה כללית , במערכות ABS, אם תשנה את מידת הצמיג תקבל התנהגות בלימה שונה מהמתוכנן ולרעה (אולי אצלך זה יהיה לטובה, אני לא יודע...) כי חלק מתוכנת בקרת ה ABS יש התחשבות בנתון מידת הצמיג הצרוב ב EPROM. יש מערכות שניתן אפילו להגדיר עם סורק תקלות איזה מידת צמיג מותקנת לרכב, במידה ולדגם מסויים יתכנו מספר מידות צמיג אפשרית.

[itzik901]

אם לא היה חיכוך בין הצמיג לכביש - הרכב לא היה מתחיל בנסיעה מלכתכילה (הגלגים היו מסתובבים במקום), ואם היה בנסיעה - הרכב לא היה עוצר מעולם. אתה מבלבל מושג פיזיקלי.

 

שהגלגל מסתובב זה חיכוך סטטי, שהגלגל ננעל ומחליק זה חיכוך דינאמי, חיכוך דינאמי לא טוב לנו אלא אם כן הנהג רוצה דריפטים.

 

מה שקורה בבלימה ללא נעילה המהירות מומרת לאנרגיית חום באמצעות חיכוך בין הרפידה לדיסק.

 

אם בולמים חזק מידי הקליפר "תופס" את הדיסק במקום להתחכך בו, כתוצאה מהתפיסה של הגלגל, הצמיג מתחכך בכביש באספלט בחיכוך דינאמי, החיכוך הזה אינו יעיל ביצור חום אלא רק בהפיכת הגומי לאדי עשן, בלימה פחות יעילה, אבל הבעיה האמיתית היא שבזמן שהגלגל נעול אין לו כל השפעה על הרכב בכל מה שקשור להיגוי, מבחינתנו הוא אמצעי בלימה אחרון "גומי-אספלט" ואין לו שום השפעה אחרת על הרכב.

[danniel]

אומר לך רק זאת: מבלי החלקת צמיג אין בלימה (האמת שאין גם אחיזה), בדוק את העבודות שלך יותר טוב.