Geler GasGroupie

זה מקרה קלסי. כנראה עקב עייפות הנהגת השתפשפה ברכב אחד, מה שהסיט אותה ימינה לשול העפר. עם העלייה על השול, הנהגת, ששבה בינתיים לעירנות, נבהלה והסיטה את ההגה בחדות בחזרה לכביש. הפניה כזאת, כאשר הרכב בחלקו על שול שהוא נמוך וחלק יותר מהכביש, תגרום להחלקה לנתיב הנגדי או לפחות לסטיה חדה ושוב לנתיב הנגדי. תרגול מעשי קצר (שמציעים אותו בכל קורס נהיגה מתקדם) מאפשר להשתלט על המצב בקלות, פשוט מאטים קצת בקו ישר על השוליים ועולים לכביש בעדינות. אגב, ממה שראיתי, התינוק ששרד את התאונה היה מרוסן היטב במושב בטיחות, מה שרק מוכיח את החשיבות של ריסון נכון ואמצעי בטיחות ברכב.

אנשים שעוצרים בכביש מהיר זו סכנה שאין כדוגמתה -- לא משנה איפה הם עוצרים, כולל בשוליים. הכביש המהיר, כולל השול הימני והשמאלי, הם מקומות מועדים לפגיעות חזקות וקטלניות מאחור. ראיתי כמה פגיעות כאלו ועקב הפרשי המהירויות ההתנגשויות מזעזעות. זה פשוט טמטום לעצור במקומות כאלו, ותתפלא איזה סיבות טפשיות יש לאנשים לעשות זאת. אגב, גם אתה לא עשית בחכמה כשעצרת בתחנת האוטובוס. התחנות שנמצאות על השוליים מסוכנות בדיוק כמו כל חלק אחר של השול. במדינות מתוקנות, תחנות אוטובוס כאלו נמצאות באיזשהו מפרץ מוגן ומופרד מן הכביש.

אני הבנתי במפורש ממדריך נהיגה מתקדמת (רוני ל.) שנוסע ער נפגע פחות מנוסע שנרדם. ההמלצה שלו הייתה לא לאפשר לנוסע מלפנים להירדם בנסיעה. נ.ב. ישנה בחוק "חובת זהירות כללית" שבמסגרתה ניתן להעמיד נהג לדין בהתאם לשיקול דעתו של השוטר, כולל מצב של רגליים מורמות על הדש או ישיבה במצב שכיבה. למיטב הבנתי, קיימים תקדימים (נדירים, אמנם) של ישיבה של נוסע עם רגליים מורמות.

בואו נפרט: הברכיים של הנהג יינעלו ויגרמו לו שברים לכל אורך הרגל עד האגן ובסיס עמוד השדרה. הגוף יצלול מתחת לחגורה שתשרוט אותו, ויפגע בדשבורד (או בכרית האויר), מה שיגרום לפציעות פנימיות בבטן (ניקוב הקיבה = מות). פלג הגוף העליון, שלא נתמך על ידי החגורה הדיאגנולית, יטלטל לצדדים וייחבל בכתפיים ובראש, שלא ייתמך על ידי משענת הראש. במצב זה גם אפשר לעוף על מישהו שיושב מאחור

לידיעתך, החוק לא אוסר לעבור צומת באור אדום. בחוק מותר לעבור רק באור ירוק. משמע שגם אם עברת בכתום אתה בבעיה.

קודם כל, מצטרף להצעה לשיפור הנהיגה. הנהג הוא החלק הכי חשוב ברכב. מעבר לכך, בנוגע ל"שיפורים" לרכב, חשוב לזכור שכל תוספת בסביבת הנהג (כיסויים למושבים\הגה, מראות פנורמיות למיניהם וכדומה) הם בבחינת "כל המוסיף גורע." את סביבת הנהג תשאיר מקורית ככל האפשר. תבדוק בספר רכב את הטיפולים התקופתיים הדרושים ותקפיד עליהם. אם יש לרכב תיבה אוטומטית, תבצע את טיפולי הגיר (תיבת ההילוכים) עוד לפני המועד שכתוב לך. ולא לשכוח שהטיפול המכני הכי חשוב זה צמיגים, ושגם כאן רצוי להקפיד וגם להחמיר.

סיבוב ההגה בעמידה גורם להוספת עומס על מכלולי ההיגוי, בייחוד כאשר הבלמים הקדמיים מעמיסים על הגלגלים עליהם מפקד ההגה. יש להשתדל להימנע מסיבוב ההגה בזמן עמידה במקום ואם בכל זאת צריך -- לא ללחוץ על הבלמים בחוזקה. בכלל, יש להימנע מסיבובי הגה אגרסיביים וגם להחנות את הרכב עם הגה ישר, ולהימנע מלהחזיק את ההגה מסובב עד הסוף. מעבר לכך, תפעול נכון של תיבת הילוכים ידנית דורש גם עדינות עם הידית עצמה. אני למדתי שלא צריך לאחוז את הידית בעזרת היד, אלא להניח את כף היד עליה כשהיא מכופפת, וכך לדחוף את הידית בעדינות להילוך הנכון. בנוסף, לא להישען על הידית. זה גם גורם להורדת יד מן ההגה וגם ללחץ על מכלולי התיבה.

אוברדרייב "מושך" את ההילוכים כך שהם מספקים יותר "כוח" (מומנט) אבל במחיר צריכת דלק מעט מוגברת. בנוסף, פונקציה זאת נוטה "לנטרל" את ההילוך האחרון של התיבה. לכן, לא רצוי להשתמש בה בנסיעה מהירה, בנוסף לא רצוי להשתמש בה בסמוך להתנעת הרכב, בייחוד בבוקר. הפונקציה הזאת יעילה כאשר אתה רוצה להאיץ מהר, אם כי ניתן להשיג תוצאה דומה מלחיצה "בריאה" על הדוושה. בנוסף, אני משתמש בפונקציה הזאת לפרקי זמן קצרים לאחר שהמנוע הגיע לטמפרטורת עבודה -- כדי לסייע בשימון המנוע ובניקוי הפיח ממנו. בירידות .חדות וארוכות עדיף לקבע את הרכב בהילוך מסוים

זה אגב לא מזיק כל כך לרכב. אני עברתי קורס עם גרוטאה: אוטו חצי מת שאפילו המדריך שלי אמר לי שכדאי להחליף אותו מה שיותר מהר ואני מצטט: "למכור רכב כזה זה למכור פח נטו" ואני לא הייתי היחיד. מצד שני, היו גם רכבים חדשים לחלוטין, שזה גם משהו שאנשים בדרך כלל לא רוצים "לקרוע". ובקורס הנערך בכביש ציבורי שוחק את הרכב עוד פחות.

זה עוד ממשיך? מתי? אתה נוסע לך לתומך בדרך בינעירונית דו-נתיבית. חוסר תשומת-לב רגעי או, לחלופין, ניסיון להתחמק ממכשול (כמו רכב שבא ממול) מורידים את הרכב לשולי העפר. אתה נבהל, חוזר לכביש בצורה בהולה ולוקח את הרכב לנתיב הנגדי -- והרי לך תרחיש טיפוסי של תאונה חזיתית, ממן אלו שאנו שומעים עליהם בחדשות כל הזמן ראית את הסרטון? ולמדת ממנו שצריך לתפוס את ההגה (בחוזקה)?! זה הדבר האחרון שעושים! זה מנטרל את היכולת שלך לחמוק במקרה ואינך מספיק לעצור בזמן. ואגב, לבלום בכל הכוח בבת אחת זה לא כזה פשוט. אני לא מכיר אף נהג שיעשה את זה בזמן אמת ללא תרגול, כולם מהססים ולוחצים חלש מידי בהתחלה. מעבר לכך, ניתן לקצר את מרחק הבלימה על ידי תחזוקה של הרכב, ניתוק הגלגלים מן המנוע ברכב ידני, ושחרור גלגלים נעולים ברכב עם מערכת בלמים רגילה. אף אחד לא מתיימר להיות נהג מדהים, לא נסיון וגם לא קורס נהיגה מתקדמת יהפכו אותך ל"נהג מדהים", הם יהפכו אותך לנהג מודע יותר ומעט יותר מיומן. הנהגים המדהימים האמיתיים הם, כמו שאמרתי, המדריכים ה"גדולים" (ע"ע איתי אלון או און יעקובסון). אתה עברת הדרכה אצל אחד מהם כדי להבין על מה אתה מדבר?!

"שונא אינדיבידואליזם יחיה" לגופו של עניין, אני מסכים איתך. אני רק פשוט לא אוהב את המשפט הזה

אני אישית לא למדתי נהיגה ספורטיבית. אני למדתי יסודות בנהיגה מתקדמת, שחשובים גם בנהיגת כביש וגם בנהיגה ספורטיבית. לטעמי, קורס כזה הוא "הקדמה" טובה גם למי שרוצה להשקיע בתחום הספורטיבי -- לפני שהוא ממהר לכתת רגליים בקורסים ארוכים במסלולים בח"ול. מי שממש רוצה ליישם נהיגה ספורטיבית בארץ, יימצא את הדרך, ולראיה -- מירוץ הראלי בערד הבא עלינו לטובה.

אני הגעתי אל קורס נהיגה מתקדמת כאשר כל "הבסיס"( ישיבה, הגה וכדומה) נהירים לי. במשך הקורס שמתי לב עד כמה דווקא הדברים הללו, שאתה מזלזל בהם, חשובים: מכוניות שנעצרו רחוק מאוד על צמיגים יבשים, נהגים שלא הצליחו להחזיק את הרכב במעגל האצה בגלל שהם תמכו בגוף עם ההגה ויד אחת שלהם נרדמה, נהגים שלא שלטו ברכב עקב עבודת הגה קלוקלת ומבט שלא לכיוון הנכון וכדומה. זה שווה את כל הכסף. אני אישית גם הפנמתי נושאים של בלימה נכונה (נסוגה) כולל שימוש בהיגוי, שליטה ברכב והכרה של מגבלותיו. כן, כן, במגרש וקצת בכביש הציבורי. הקורס אמור להוות בסיס לתרגול עצמי: מאז מצאתי את עצמי מתרגל לא מעט בלימות נסוגות, בלימות בעקומות וגם שליטה ברכב -- בעצמי. אני אגב מסכים שיש צורך בשיפור אמצעי התרגול, וכמובן שמסלול מירוצים רציני הוא תנאי בסיס לכך, אבל אני לא הייתי מזלזל כהוא זה באיכותם של הקורסים הקיימים.

תתפלא מה אפשר ללמוד ביום אחד במגרש\כביש עם מדריך מנוסה. זה בפירוש שווה את ה-800 עד אלף שקל, גם כנהיגה מתקדמת וגם בהיבטים של נהיגה ספורטיבית. "השמות הגדולים" בתחום הנהיגה המתקדמת בארץ (איתי, דני, און, ליאור, ראם) לא נופלים ברמתם משום מדריך שתמצא בחו"ל, ותתפלא לשמוע שהם דווקא יותר זולים. אז נכון שהמגרש או נס הרים זה לא זנדרוורט, אבל זה בכל זאת לא רע בכלל!

קודם כל זה מופיע במאמר הזה שכבר הוזכר כאן. שמעתי אמנם דעות מנוגדות, אבל אני נוטה לסמוך על איתי אלון ועל דני ג. הולך בתור סימוכין?

המושב הבטוח ביותר הוא האמצעי -- כל עוד מותקנת בו חגורה משולבת (אגן וכתף). בהיעדר חגורה כזאת, המושב האחורי הימני עדיף

ישיבה גבוהה מידי גורמת למראה הפנימית ולסוככי השמש להסתיר לך, והמבט הולך למטה במקום היישר לפנים. ברוב הרכבים, הגובה הנכון הוא כזה שבו אפשר לדחוף חמש אצבעות בין הראש לבין התקרה, וזאת לאחר שהמושב עצמו כוון כמו שצריך למרחק. הרי לך הוראות איך לעשות זאת כמו שצריך: http://www.maslulim.co.il/articles-safe/133

לצורך ההגינות, אני אציין שזה לא שאין שטח מת בכלל, אלא שהוא פשוט קטן מידי מכדי להכיל דו"ג (ומכונית לא כל שכן) בטווח של נתיב לכל צד. המהדרין (כמוני) יתחשבו גם באפשרות קיומם של דו"ג בטווח הגדול ממרחק נתיב אחד הצדה.

עכשיו יתחילו להסביר לך (ובצדק) כיצד "השטח המת" הזה הוא פרי כיוון מראות קלוקל והרי לך שרשור 20 דפים

זה רק מחמיר את בעיית העיוות של הראי הפנורמי: הוא גורם לעצמים להיראות קטנים, ולכן יוצר הפרשים בתפיסה בין המראה הפנימית לבין מראת צד רגילה או מגדילה.

צריך לזכור שגם הניסיון של אנשים לעצור בצד בתנאים כאלו גורם לתאונות ועדיף בכל זאת להמשיך לנסוע ל-א-ט. אם אפשר לבחור ולא לצאת לדרך בתנאים כאלו -- שווה.

בשום פנים לא להיכנס לבוץ! חוץ מסכנת השקיעה, או הנזק עקב דברים שעלולים להיות מוסתרים בתוך הבוץ -- בוץ הוא סופר חלק. שום דבר שנתקלת בו בכביש (גשם ראשון, חצץ, חול אפילו שמן) לא חלק כמו בוץ

איך זה יותר בריא למנוע שחלק מהעומס של הבלימה נופל עליו? בשביל זה יש בלמים. נשארים בהילוך ורק צריך ללחוץ קלאץ' ברגע שסיבובי המנוע צונחים.

רכב עוצרים עם בלמים ולא עם המנוע. עם זאת, רצוי שהמנוע יישאר "בעסק" כדי לאפשר לך להאיץ קדימה והרחק מצרות הנמצאות מאחוריך. שיטת הלימוד של (רוב) מורי הנהיגה (בלימה עם ההילוכים) שגויה וגם שיטת הבלימה בניוטרל שגויה. צריך לבלום, להישאר בהילוך וכשצריך -- ללחוץ קלאץ' ולשלב לראשון בסוף העצירה.

מנסיוני המצומצם אני יודע דבר אחד - שיפוע הדרך מאוד משפיע, בין אם מדובר בשיפוע צד או בעליה\ירידה. השאלה היא מהי ההשפעה? ההגיון שלי אומר שירידה תוביל להעברת משקל קדימה ולהפחתת הנטיה של השלדה לתת-היגוי, בייחוד בשילוב עם האטה מצד הנהג. אבל, כאשר אני נכנס לסיבוב בירידה ללא בלימה מצדי, נוצרת האצה, והאצה אמורה לגרום להעברת משקל אחורנית. אותו דבר לגבי עליה שאמורה לגרום להעברת משקל אחורה, אך מאיטה את הרכב (ולכן אמורה כביכול לגרום להעברת משקל לפנים). מה ההשפעה המעשית על יציבות הרכב, ומה דרך ההתמודדות המשתמעת ממנה? כלומר, כדי להגיע לאותו איזון שאותו אני משיג במישור על ידי גז קבוע -- האם אני צריך לבלום בירידה (מה ששומר את הרכב במהירות קבועה) או להאיץ כדי למנוע העברת משקל שאמורה להיגרם עקב השיפוע? (ולהיפך בעליה). חוו דעתכם.