קניתי רכב שעבר תאונה ולא ידעתי - האם אפשר לעשות משהו אחרי כמה חודשים?

[רועי5]

מתנהלת כאן למעלה מערכה משפטית כבדה שהיא אולי מענינת אקדמית, אבל נטולת משמעות מעשית לטעמי. לו אני המוכר הייתי מגיע למסקנה שהעדר היכולת לבסס באופן ממשי את תביעתי מבחינה ראייתית, מעלה שאלה בדבר כדאיותה.

[שמר]

נו, את המבחן הראשון בדרך להיות עו"ד מן השורה אתה כבר עובר (היכולת לסובב את הדברים עפ"י ראות עיניך, ללא קשר אמיתי למציאות).

שים לב מה כתבת (מזל שיש כאן רישום של מה שנכתב, אחרת עוד הייתי צריך ללכת לפוליגרף, הגם שאינו קביל):

מכיוון שמדובר בפגיעה כל כך קשה ברכב כמו שאתה מציין (החלפת גג), כמובן שיש עילה לתביעה גם אם אין זכרון דברים ו"התחייבות לרכב נקי".

 

מכיוון שמדובר בנזק כה חמור (לפי מה שאני יודע רכב שנפגע כל כך שצריך להחליף לו את הגג ובכך לפגוע בחוזק המבני של הרכב מורד מהכביש) והנזק נעשה על ידו, כלומר לא על ידי "היד" שלפניו (ואז הוא יכול לטעון שלא ידע למרות שהדבר אינו סביר), חובה עליו לדווח.

 

 

 

כלומר, אתה כבר לא סטודנט למשפטים, אלא יושב בכס השופטים, והחלטת שהנזק נעשה אצל הבעלים הקודם והוא זה שהעלים את הפגיעה. זאת על אף שפותח השרשור לא הביא שום אסמכתא לכך.

 

על כך בדיוק כתבתי:

לא סיפרת לנו אם המוכר הבטיח לך שהרכב ללא פגיעה, או שלקחת את הרכב רק על פי התרשמותך?

אם אין זכרון דברים ולא בדיקה, אתה בבעייה.

 

לך לא היה זמן להתעמק, אבל הבאת סימוכין - כפי שהראיתי לך - לא קשה מדי להפילם בבית המשפט, על סמך הנתונים שיש כרגע לפנינו (ושוב, אם יביא פותח השרשור עובדות נוספות, זה עלול לשנות את כל התמונה, אבל כרגע זה מה שיש).

 

רוצה סימוכין? בבקשה, עיין בבקשה ברעא 4149/08 ‏ ‏ טכנו טסט טכנולוגיה מתקדמת לרכב (1990) בע"מ נ' אולג גרינברג.

לא קראתי את כל פסק הדין (אין לי זמן להתחיל לאסוף חומר לקייס במתנה כרגע ), אך מדובר בערעור של טכנו טסט לאחר שבית המשפט חייב אותה לשלם פיצויים לקונה, לאחר שלא מצאה כי מספר המנוע אינו תואם למספר השלדה (), הערעור הזה נדחה, אבל לפי מה שהבנתי (שוב, אין לי זמן להתעמק) בית המשפט הטיל את האחריות הן על מגרש הרכב המוכר, ספיד קאר (שלא ידע ואף בדק את הרכב על ידי מכון מורשה וזה לא גילה) וגם על מכון הבדיקה, המשתמע ממקרה זה, זה שיש גם יש עילה (עקב העובדה שגם לאחר ש"ספיד קאר" בדקו את הרכב ולא נמצאה הליקוי עדיין האחריות הייתה עליהם.)

 

 

כשאתה מביא תקדימים כאסמכתא לטענותייך, מן הראוי שתבדוק את הרלוונטיות שלהם לעניין (הדגשתי את השורה באדום):

 

במקרה שהבאת, יכול כל אדם סביר לבדוק את התאמת מספר המנוע לרשיון (הגם שנפלא מבינתי כיצד הגיע אותו שופט למסקנה, הייתי רוצה לראותו טורח ומלכלך את ידיו בשמן כדי למצוא את מספר המנוע. אולי מכיוון שמדובר בעסק לסחר רכב, אפשר איכשהו לקבל טענה זו, גם אם בדוחק).

 

עבור פותח השרשור - לא לו ולא למוכר יש דרך לדעת על הפגיעה ברכב אם אין להם ידע מקצועי ו/או תיעוד על כך.

 

שוב אני חוזר - אם אין לקונה (פותח השרשור) לפחות הבטחה בע"פ (למרות שלהערכתי היא לא שווה הרבה בבית משפט, אלא אם יצליח לערער את גרסת המוכר) או זכרון דברים וכו' - הסיכויים להצליח בתביעה אינם גדולים.

 

ושים לב שאני עדיין מסייג את דבריי, בכפוף לעובדות שלפנינו, להבדיל מהפסקנות בה אתה משתמש.

 

ועוד ציטוט, שוב, מועלה בו הספק, שמא יבוא סוף סוף פותח השרשור עם הפרטים המלאים:

 

 

עוד קצת מהפרוטוקול בעליון:

 

 

 

כלומר - בשום אופן לא הטיל המחוזי את האחריות לגילוי ליקויים מכניים (שוב, אנו מדברים על אי-גילוי בתום לב. לו יוכיח פותח השרשור כי המוכר ידע על הליקוי, כבר כתבתי שיש לו מקום לתבוע). במקרה הנוכחי, יטען הצד שכנגד שלא ידע על הליקוי האמור, ולכן לא היה אחראי לו.

 

בספרה של גבריאלה שלו "דיני חוזים", מפורש עניין תום הלב:

 

 

אם אין לקונה שלנו הוכחה כלשהי על התחכמות או תחבולה והכשלתו, על מה יילך לתבוע את המוכר ?

 

 

ועכשיו אתה מאשים אותי בשינוי דעתי תוך כדי השרשור:

 

שוב אין רלוונטיות בין מה שציינת לנסיבות המקרה.

 

ואני רואה שדעתך התרככה מ"אם אין זכרון דברים אין שום עילה לתביעה" ל"במידה והמוכר לא ידע".

 

בשורה התחתונה ידידי המלומד- המשפט מתחיל בכך שכל צד בטוח בצדקתו ובעילתו, כמו המקרה שלפיננו (לצורך העניין "אני נגדך") והשופט הוא שאחראי להכריע בעניין. עצם העובדה ששנינו מעלים טענות לויכוח מראה על עובדת העילה, אז ויכוח העילה די סגור.

בידידות

 

אשמח אם תראה לי את השינוי הנ"ל, בין אם בציטוטים שהבאתי, או בציטוט אחר.

 

כמו שציינת, המשפט מתחיל כאשר כל צד בטוח בצדקתו.

 

עוה"ד שאני עובד איתו מזה למעלה מ-20 שנה, כבר הניא אותי (ו/או חברי משפחתי) מעיסוק במקרים שונים בהם לדעתו הסיכוי לזכייה היה נמוך מלכתחילה. זו בערך הסיבה שבעטייה אנו ממשיכים איתו לאורך כל התקופה הארוכה (גם בגלל מקצועיותו ואופיו כאדם, אבל לא רק. הוא כנראה אותו אחוז מהבדיחה על עורכי הדין (99 אחוז מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל השאר) וניתן לראות בבירור שהוא חושב על טובת לקוחותיו לא פחות מאשר על הרווח הכספי הצפוי לו).

 

כאשר אתה מחפש לייצג אדם - בדוק קודם אם אתה עומד להועיל או להזיק לו.

במקרה הנוכחי ועל פי העובדות כרגע - עו"ד טוב יניא את פותח השרשור מתביעה, כי הסיכויים לזכייה מפוקפקים בהחלט.

[מאוד מהיר ועצבני]

נכון שיש דבר כזה שנקרא גילוי נאות אבל פה הוא ממש לא רלוונטי . מה גם שהמוכר יכול לטעון שהוא מסר לו את כל מה שהוא יודע על הרכב ולא ידע שהרכב עבר תאונה או שאמר לו שלרכב הייתה תאונה והקונה לא בדק .

לצערנו במקרה הזה אין כיסוי.

אסור לשכוח גם שהאחריות היא גם על הקונה והוא היה אמור לקחת את הרכב לבדיקה .

חסך כמה שקלים ואכל אותה בכל שווי הרכב .

בכל אופן אני מקווה שהפגיעה לא מסוכנת כדי שלא יסכן את חייו או את חיי משפחתו .

יום טוב .

[bagira]

שמר, Z4,

 

כל הדיון האקדמי הזה במשפטנות מעניין מאוד (לא!) אבל לדעתי גם כלל לא רלוונטי ברגע שהמוכר טוען שהרכב בידיי בעליו החדשים כבר 7 חודשים, הוא עשה תאונה בזמן הזה ומנסה עכשיו להלביש עליו את התיק הזה.

[gsi16v]

אז להיפך, המשפטנות מעניינת , התייחסות לאשכול כבר לא רלוונטית.

 

כבודם ימשיכו

[edan82]

ואני בכלל אומר (כותב) משהו אחר:

 

גם אם יש זכרון דברים כתוב, זה עדיין לא אומר שלקונה הרכב יש קייס,כי זה מאוד תלוי במה שכתוב בו.

 

בזמנו כשמכרתי את הרכב שלי,קונה הרכב פשוט התאהב באוטו (שבאמת היה מטופל ושמור בהמון אהבה) ולא רצה לעשות בדיקה לפני קנייה, למרות שאני הצהרתי שיש לרכב קצה שילדה מאחורה ואפילו הפצרתי בו ללכת לעשות בדיקה לרכב בכל מקום שהוא חפץ בו (קונה הרכב היה איש משטרה).

 

לאחר שהוא פשוט התעקש לא ללכת לבדיקה, כתבתי זכרון דברים בזה הנוסח:

 

אני______(להלן מוכר הרכב) מס' ת.ז ***** מתחייב שמסרתי ל_______ (להלן קונה הרכב) כל פרט הידוע לי אודות מצבו של רכב מסוג __________ מספר___________ (להלן הרכב המיועד למכירה).

 

אני קונה הרכב מתחייב בזאת שהובא לידיעתי כל מידע הנוגע למצבו של הרכב המיועד למכירה, ואני מאשר שהרכב הנ"ל נרכש לשביעות רצוני המלאה בתאריך_______ ביום_________בשעה_________ כאשר מד הקילומטר עומד על ********.

 

 

עם הזכרון דברים הזה (שמתוייק בביתי לכל מקרה שלא יבוא) כיסיתי בדיוק את מה שקרה פה לפותח השרשור, וגם אם אחרי 5 שנים היה בא אלי קונה הרכב וטוען שהרכב עבר איזושהי תאונה שכביכול לא דיווחתי לו עליו, קייס בבית המשפט לא היה לו, כי זו מילה שלו מול מילה שלי בתוספת מסמך שהולך חזק לצד שלי.

 

לפותח השרשור,

 

מה קרה שפתאום החלטת לבדוק אצל פחח את חומרת הפגיעה מהתאונה הישנה ?

 

איך ייתכן שראית סימני צביעה ולא בדקת אותם לעומק ?

 

אני די מאמין שזה לא יעניין אף שופט מה שאתה זוכר שמוכר הרכב אמר לך בעל פה, כיוון שעבר פרק זמן יחסית ארוך וכן מדובר במילה שלך מול המילה של המוכר, כך שבלי איזשהו מסמך כתוב מסודר, נראה לי שפשוט כדאי לך לבלוע את הגלולה,אחרת זה עוד עלול לעלות לך גם בתשלום עבור הוצאות בית משפט.

 

מצד אחד מאוד מפתיע אותי שראית סימני צביעה ולא בדקת את אופי התיקון, ומצד שני זה לא מפתיע אותי בגלל חווית מכירת הרכב שאני עברתי (למרות שאני נהגתי ביושר עם קונה הרכב, הוא ידע את מצב הרכב עד לרמת צינור גומי חסר חשיבות שאמרתי לו להחליף כיוון שקצת התבלה,ואפילו קיבל היסטוריית טיפולים מלאה של הרכב מיום יציאתו מהחברה,אני מדבר על היסטוריה כתובה של כל הטיפולים שהרכב עבר מעת יציאתו מהמפעל בשלהי שנת 96 ועד מכירתו בשנת 2006).

[itzik901]

אני הייתי מצלצל אל המוכר ומקליט את השיחה, הייתי שואל במפורש "למה לא אמרת לי שהאוטו עבר תאונה והחליפו לו גג?" ומחכה לתגובה מפלילה, עם קבלת תגובה מפלילה הייתי ניגש לעו"ד עם ההקלטה לקבלת יעוץ, אם הוא לא יפול במלכודת הייתי ממשיך הלאה וחי עם הטעות.

 

אני לא עו"ד, אבל זה מה שהייתי מנסה בכל מקרה.

[davidbo]

קודם כל, תודה רבה לכולם על ההיענות והתשובות, אני למד הרבה מכך.

דבר שני, כמו שכבר אמרתי - היה זכרון דברים ולצערי איבדתי אותו, היתה הבטחה שבע"פ שהרכב לא עבר מעולם תאונה ויש לי עד שהיה איתי בזמן הקנייה ושמע הכל.

מישהו פה טען שאולי הפחח טועה? - הוא פתח את מכסה הפלסטיק הפנימי שמאחורי הדלת האחורית והראה לי ריתוך לכל האורך, גם בצד השני.

 

בכל מקרה, נראה לי שאני ארד מהעניין ואמשיך לנסוע ברכב עד שיתקלקל ואז נזרוק אותו לפח.

[gsi16v]

כשהוא יתקלקל שלח לי ה'פ אני יבא עם פח גדול

[רועי5]

ואני בכלל אומר (כותב) משהו אחר:

 

גם אם יש זכרון דברים כתוב, זה עדיין לא אומר שלקונה הרכב יש קייס,כי זה מאוד תלוי במה שכתוב בו.

 

בזמנו כשמכרתי את הרכב שלי,קונה הרכב פשוט התאהב באוטו (שבאמת היה מטופל ושמור בהמון אהבה) ולא רצה לעשות בדיקה לפני קנייה, למרות שאני הצהרתי שיש לרכב קצה שילדה מאחורה ואפילו הפצרתי בו ללכת לעשות בדיקה לרכב בכל מקום שהוא חפץ בו (קונה הרכב היה איש משטרה).

 

לאחר שהוא פשוט התעקש לא ללכת לבדיקה, כתבתי זכרון דברים בזה הנוסח:

 

אני______(להלן מוכר הרכב) מס' ת.ז ***** מתחייב שמסרתי ל_______ (להלן קונה הרכב) כל פרט הידוע לי אודות מצבו של רכב מסוג __________ מספר___________ (להלן הרכב המיועד למכירה).

 

אני קונה הרכב מתחייב בזאת שהובא לידיעתי כל מידע הנוגע למצבו של הרכב המיועד למכירה, ואני מאשר שהרכב הנ"ל נרכש לשביעות רצוני המלאה בתאריך_______ ביום_________בשעה_________ כאשר מד הקילומטר עומד על ********.

 

 

עם הזכרון דברים הזה (שמתוייק בביתי לכל מקרה שלא יבוא) כיסיתי בדיוק את מה שקרה פה לפותח השרשור, וגם אם אחרי 5 שנים היה בא אלי קונה הרכב וטוען שהרכב עבר איזושהי תאונה שכביכול לא דיווחתי לו עליו, קייס בבית המשפט לא היה לו, כי זו מילה שלו מול מילה שלי בתוספת מסמך שהולך חזק לצד שלי.

 

לפותח השרשור,

 

מה קרה שפתאום החלטת לבדוק אצל פחח את חומרת הפגיעה מהתאונה הישנה ?

 

איך ייתכן שראית סימני צביעה ולא בדקת אותם לעומק ?

 

אני די מאמין שזה לא יעניין אף שופט מה שאתה זוכר שמוכר הרכב אמר לך בעל פה, כיוון שעבר פרק זמן יחסית ארוך וכן מדובר במילה שלך מול המילה של המוכר, כך שבלי איזשהו מסמך כתוב מסודר, נראה לי שפשוט כדאי לך לבלוע את הגלולה,אחרת זה עוד עלול לעלות לך גם בתשלום עבור הוצאות בית משפט.

 

מצד אחד מאוד מפתיע אותי שראית סימני צביעה ולא בדקת את אופי התיקון, ומצד שני זה לא מפתיע אותי בגלל חווית מכירת הרכב שאני עברתי (למרות שאני נהגתי ביושר עם קונה הרכב, הוא ידע את מצב הרכב עד לרמת צינור גומי חסר חשיבות שאמרתי לו להחליף כיוון שקצת התבלה,ואפילו קיבל היסטוריית טיפולים מלאה של הרכב מיום יציאתו מהחברה,אני מדבר על היסטוריה כתובה של כל הטיפולים שהרכב עבר מעת יציאתו מהמפעל בשלהי שנת 96 ועד מכירתו בשנת 2006).

למרות הניסוח המשובח של זכרון הדברים שכתבת, הוא אינו מכסה את האפשרות שהמוכר מסתיר פרט מהותי מהקונה. הצהרה כללית ללא פרוט שנמסרו ונתקבלו פרטים, אינה מחזיקה מים ונתנת על נקלה להפרכה, כיון שממילא במקרה של מחלוקת יטען הקונה שלא נמסר לו על הפגם/הליקוי בעוד המוכר טוען כמובן מאליו את ההפך הגמור.

[שמר]

דבר שני, כמו שכבר אמרתי - היה זכרון דברים ולצערי איבדתי אותו, היתה הבטחה שבע"פ שהרכב לא עבר מעולם תאונה ויש לי עד שהיה איתי בזמן הקנייה ושמע הכל.

 

לאור מה שאתה כותב כאן, אז דווקא יש לך אחלה עילה לתביעה (חוסר תום לב), אבל סיכוי נמוך (תצטרך לשכנע את השופט פעמיים. האחת - שאכן הובטח לך בע"פ שהרכב נקי מפגיעות ואיבדת את זכרון הדברים, שנייה - שלא קרתה לך בזמן שחלף מאז שום תאונה.

 

בכל מקרה, נראה לי שאני ארד מהעניין ואמשיך לנסוע ברכב עד שיתקלקל ואז נזרוק אותו לפח.

 

מסקנה נכונה למדי, אלא אם אתה חושב שביכולתך לשכנע את השופט בשני הסעיפים שהזכרתי.

[yoelbe]

מומלץ לקרוא מאמר שכתבתי בנושא.