ירידה לאילת - מהי הדרך הכי משעממת והכי פשוטה שיש?

[RedLabel]

בקשר לירידות:

כביש הערבה הוא כביש 90, הכביש של מצפה רמון הוא כביש 40. אם ממשיכים עד סופו של כביש 40, הוא מתחבר לכביש הערבה, אבל (ממה שהבנתי) מדובר בקטע מפותל. מצד שני, יש התחברות נוספת מכביש 40 לכביש הערבה, צפונה יותר, דרך כביש 13 שהוא כנראה כביש פחות מפותל. אני בטוח במספרים, אבל לא נסעתי בכבישים ולכן לגבי אופי הכביש הסקתי מהתגובה של GSB_21.

[Kernel]

אין בעד מה,

 

 

חשבתי על האפשרות של שכירת רכב ואז לא לדאוג לעובדה שהרכב שלי ישן יחסית אבל העלויות לנהג חדש (ובכלל מציאת חברה שעוסקת בזה!) הניעו אותי מהרעיון.

 

 

יש עוד ירידות בכביש הערבה חוץ מסדום?!

החלטתי שעדיף קצר ואז פחות או יותר להירגע על כביש הערבה מאשר להיות כל הזמן בלחץ בגלל כל פיתול של הכביש. אבל בחזור אני שוקלת לקחת את הכביש הזה ולראות על מה כולם מדברים

 

 

אני לא יכולה להגיד שהנסיון הוא ענק (כפי שציינת 5 חודשים על הכביש) אבל כן נסעתי נסיעות ארוכות מחוץ לעיר (כשעתיים לכל כיוון) מה שגרם לחזור בשעות חשוכות הביתה. אז כביש רגיל פחות או יותר לא מפחיד אותי - כלומר נגיד אם להשוות את זה עם תמרון בגוש דן אני מעדיפה לרדת לאילת פעמיים.

 

זה מצויין, למרות הניסיון בנסיעות ארוכות, אני עדיין ממליץ על תורנות נהגים בנסיעה.

 

ממתי יש הנחות על 21? זה לא נגמר ב18?

 

עד גיל 21{או שנגמר הנהג חדש}, אסור על נהג חדש להסיע יותר מ-2 אנשים ברכב -> הדלק ל-3 אנשים + נסיעות בתוך אילת + חנייה בתוך אילת{גם שם זה עולה כסף}, יעלה יותר מאוטובוס[105 שקל לבן אדם], מוניות בתוך העיר[15 שקל לכל מקום מכל מקום] וחנייה שלא צריך.

: מה לדוגמא?

 

אם בעבר כל הברים{בטיילת} מועדונים{בפיזור שלהם} וכו', היו פתוחים, ויחצנים היו רצים אחרייך כדי שתבואי למסיבה שלהם,

היום כמעט הכל סגור, חוץ מאיזה בר או 2, לגבי מועדונים צריך לסגור על מסיבות מראש וכו'.

בסופ"שים, חוף הים הוא מקום בילוי נחמד.

תודה!

 

סעי ותהני, גם אני בנסיעות ארוכות לוקח איתי נהג תורן, כי אחרי נהיגה כזאת הדבר הראשון שתרצי לעשות יהיה לישון.

[wil]

בקשר לירידות:

כביש הערבה הוא כביש 90, הכביש של מצפה רמון הוא כביש 40. אם ממשיכים עד סופו של כביש 40, הוא מתחבר לכביש הערבה, אבל (ממה שהבנתי) מדובר בקטע מפותל. מצד שני, יש התחברות נוספת מכביש 40 לכביש הערבה, צפונה יותר, דרך כביש 13 שהוא כנראה כביש פחות מפותל. אני בטוח במספרים, אבל לא נסעתי בכבישים ולכן לגבי אופי הכביש הסקתי מהתגובה של GSB_21.

 

החיבור של כביש 40 בסוף לכביש הערבה (שיזפון-קטורה) לא בעייתי בכלל. לא מפותל ולא נעליים. (ממה שאני זוכר, פעם אחרונה שהייתי שם היה מזמן)

 

לגבי החזרה דרך כביש 40 - אכן מומלץ ביותר אבל בהחלט מומלץ לתכנן כך שמגיעים למצפה רמון לכל הפחות עם אור אחרון.

זה אומר (בקצב נסיעה רגוע) לצאת מאילת כשעתיים לפני שמחשיך.

[ג'רמי]

תסלח לי פותחת השרשור שאני מסבך את העניין, אבל אני לא מסכים עם אף אחת מההמלצות והנימוקים שהועלו בשרשור הזה.

 

לנהגת חסרת נסיון, הדבר ההכי מסוכן בנסיעה לאילת זה לא הסיבובים בירידות של דימונה או סדום או מצפה רמון, אלא ריבוי המשאיות, האוטובוסים וכלי הרכב האחרים שנמצאים על הכביש.

 

נסיעה של 200 ק"מ על כביש הערבה מביאה בהכרח למצבים מסוכנים של נהגים עייפים, מהירויות שונות, הזדמנויות עקיפה (או תקיעה מאחורי רכב איטי לזמן ממושך עם כל הלחץ שכרוך בכך), או יצירת מצבים מסוכנים לרכבים שרוצים לנסוע מהר יותר ממך (וכל עקיפה היא בהגדרה מצב מסוכן, חריג ובעייתי).

 

לדעתי, לנהג בלתי מנוסה, הדרך ההכי בטוחה היא הדרך עם הכי פחות תנועה, והדרך עם הכי פחות תנועה זה דרך מצפה רמון, ואח"כ סמוך לגבול מצרים.

הסיבובים זה באמת לא סיפור, ואני לא חושב שכמה היירפינים בירידה ממצפה הם יותר בעייתיים או מסוכנים מהירידה מערד לסדום או הירידה מדימונה. רוב הסיבובים בכביש ממצפה רמון הם סיבובים רחבים, עם שוליים טובים, סלילה טובה, ראות טובה. יש רק קטע אחד שהוא קצת צר יותר ובעייתי (והמלצות טובות איך לנהוג בירידות כבר ניתנו פה בשרשור).

הקטע ההכי מסוכן בנסיעה דרך מצפה רמון, זה ה 20-30 ק"מ הראשונים אחרי באר שבע, שם יש כמה בדואים שלא בדיוק שמים על חוקי התנועה וכללי הזהירות (אבל זה נכון גם בדרך לדימונה, וגם בדרך לערד).

 

ול Senda ו D Liven שהמליצו על כביש הערבה - אתם גם נהגים בוגרים ומנוסים, ואני בטוח שאתם יודעים שהסכנה העיקרית בכביש אורבת לנו בדמות כלי רכב אחרים, ולא בדמות כביש מפותל. בעיקר לנהג בלתי מנוסה.

[DAVIDCL]

**נא לא לצטט הודעה מעליך**

כדאי להדגיש שאת הסכנה יוצרים בדרך כלל הנהגים "המאוד מנוסים"...עאלק,אלו הותיקים אשר ניתן לראותם משתוללים בדרך מאילת חזרה צפונה בעיקר בצאת החגים,ג'ונגל מטורף של בעלי ג'יפים אימתניים ועוד מפלצות מסוגים שונים,שיצא להם מהאף לראות את אילת בפעם המי יודע כמה והם מתים כבר להיות בבית,על הדרך הם מצדיקים את הרכישה שלהם ונדחפים להראות לסביבה כמה המפלצת שלהם חזקה ויציבה.

 

נשים מטיבעם נוהגות רגוע ולא מסכנות את הסביבה,ואני בטוח שאותה סכנה אורבת בכל מקום צפוף אחר בארץ,אני לא מזלזל ביכולתה של העלמה ששאלה כאן להגיע לאילת,היא תעשה זאת טוב יותר מכמה גברברים שחיים בסרט,כאילו נסיעה לאום רשרש זו משימה גברית גרידא,חלאאס אנחנו שבעים מהאבו עלי הזה.

 

יותר חופש נסיעה מלא לכל נשות הפורום לדרום בלי הפחדות,ל א ל ת ר !!!!!!!!!!!

[X plane]

אוי ואבוי, שלא תעיזי!

את מדברת על מעלה עקרבים.

קודם כל, בשל מצבו הרעועה של המעלה, אסורה הירידה בו וכבר בצומת 227/206 יש לך שם תמרור ללא מוצא, מאוחר יותר באותו כביש, לפני הירידות יש שם כבר תמרור אין כניסה.

 

.

.

.

.

.

.

 

אולי קטע הנהיגה הכי מרתק שעברתי בחיים- בשיירת האמרים צבאיים, באמצע הלילה, אמרלים על הראש, ונסיעה כ"כ מהירה שלא ידעתי שהאמר יכול להיות כ"כ מהיר! מומלץ בחום, מאוד מהנה!

[PKME]

שוב המון תודה לכולכם, למדתי רבות.

יותר חופש נסיעה מלא לכל נשות הפורום לדרום בלי הפחדות,ל א ל ת ר !!!!!!!!!!!

:roflmao:

[D.liven]

ול Senda ו D Liven שהמליצו על כביש הערבה - אתם גם נהגים בוגרים ומנוסים, ואני בטוח שאתם יודעים שהסכנה העיקרית בכביש אורבת לנו בדמות כלי רכב אחרים, ולא בדמות כביש מפותל. בעיקר לנהג בלתי מנוסה.

 

 

מסכים, אבל,

פותחת השרשור בקשה משעמם ופשוט.

בנוסף, ציינה שהיא מפחדת מאמינות כלי הרכב.

 

שני קריטריונים אלה די מכתיבים נסיעה בכביש הערבה.

[alfa_draco]

גם כשנוסעים בכביש הערבה, אם רכב נתקע הוא בד"כ לא יודע לעשות את זה בדיוק ביוטבתה מול השוקו, ולעצור בצד הדרך בכביש שנהגי משאיות רדומים חולפים בו זה לא הדבר הכי בטיחותי בעולם. כך שגם בהקשר של אמינות הרכב, ההמלצה של ג'רמי עושה שכל.

 

ככל שהבחנתי, כאשר עברתי שם לפני שבועיים, יש קליטה לאורך הכביש על הגבול המצרי לפחות בסלקום. אם יש חשש שתידרש גרירה, כדאי לעקוב לאורך הדרך אחרי ציוני מקום שונים (יש כל מיני שלטים עם שמות נחלים וכו') כך שאם נתקעים אפשר לציין בטלפון מיקום מקורב לפי השלט האחרון שנראה. בכל מקרה התנועה בכביש זה אמנם דלילה אך קיימת כך שהוא לא ממש מבודד ולא צריך לחשוש ממנו.

[D.liven]

אין אייקון שמנופף דגל לבן.

 

נכנעתי.

 

מסכים גם עם אלפא דראקו.

[shellcase]

גבול מצריים= צריך נוסע חמוש?

התחלקתם על השכל?

 

בקשר לשאלה המקורית.

הפכתם נסיעה של 200-300 ק"מ למבצע צבאי מורכב בנפאל.

לנהגת, את כבר חצי שנה מאחורי ההגה, מה שאומר שאת יודעת לסובב את הדבר העגול הזה, וללחוץ על הריבועים שמתחתיו.

באמת שאני לא רואה סיבה לפחד מכמה סיבובים, את כנראה לא מכירה אפילו את גבולות האחיזה של הרכב שלך.

כביש הערבה זה כביש חרא, הוא משעמם, מרדים, מלא משאיות רדומות וניידות ערניות - אף אחד מאלה לא הופך אותו לבטוח יותר.

סעי בדרך אחרת, בין אם זה דרך מצפה, שיזפון ואז ימינה למצרים (דרך עובדה).

בקשר לאמינות - לאיילון בפקקים את מפחדת להיכנס? כי אם לא, אז כבישי הדרום לא ממש יעשו בעיות לרכב שלך.

[falou]

גבול מצריים= צריך נוסע חמוש?

 

אם רוצים לסוע דרך ניצנה-הר חריף וכו' - צריך.

[shellcase]

וכי למה אם יורשה לי?

באיזור הר שגיא יש צבא.

[אלעד]

http://www.ynet.co.il/ency/1,7340,L-89420,00.html

חשוב

 

המעבר אפשרי לרכב בודד בתנאי שיש בו שני נוסעים בוגרים וכלי נשק. רצוי כלי רכב נוסף, אפשר ללא נשק.

[Tzvika-Pick]

וכי למה אם יורשה לי?

באיזור הר שגיא יש צבא.

 

איפה זה הר שגיא?

 

בכל מקרה, כביש הגבול המערבי (או "דרך ניצנה - הר חריף וכו'") עובר בצמוד לגדר המערכת רוב הזמן. כמה צמוד? בוא נגיד שהסיורים שעוברים במקום נוסעים עליו ולא על דרך טשטוש. הגדר באזור הזה (מניצנה דרומה) יותר קרובה לחוט מאשר לגדר גבול של ממש. תוסיף לזה קרבה רצינית לעמדות של הצבא המצרי (בחלק מהמקומות ניתן לנהל איתם שיחה), מרחק רציני מישובים ישראלים וחוסר תנועה של רכבים על הכביש ותבין לבד למה צריך נשק ורכב תקין לחלוטין.

 

ובכל זאת, בפעם האחרונה שנסעתי שם אף אחד לא ממש עמד ועצר רכבים כדי לבדוק אם יש לך נשק. רק שלא יובן מדבריי שזה חכם להכנס לשם כרכב בודד ובניגוד להוראות. ואם בכל זאת החלטתם לנסוע שם, שימו לב שהכביש אינו מתוחזק באופן קבוע ובחלק מהמקומות חסר אספלט, יש חול על הכביש וגשרים איריים רבים פזורים לאורך הדרך.