משאיות, משאיות!!! רק משאיות מעניינות אותי

[דב קרדו]

הפורד, תיקון קטן, הוא 1714, ולא רק שמצבו פנטסטי, באמת, ניתן להחזיר אותו לכביש כיוון שהיה לו טסט (שני) ב- 2005!

דב

[חן פרחי]

דב,האם ללילנד קומט(טלוויזיה) היו מיכלולים כמו של הביבר?

אני זוכר שהן היו פופולאריות מאד בתור מערבלי בטון.

[דב קרדו]

ליילנד "טלוויזיה" זה כינוי ישראלי לכל ליילנד עם תא נהג שבאנגליה נקרא "ארגומאטיק" (Ergomatic), תא הנהג מעל למנוע הראשון בליילנד שהיה ניתן להטיה ונראה מודרני. הוא עוצב על ידי מיקלוטי, מעצב אטלקי שעיצב עוד כמה תאי נהג מיוחדים של משאיות.

 

ה"ארגומאטיק" שימש יצרני משאיות נוספים, כמו AEC, ALBION ועוד.

 

לארץ הגיעו כמה וכמה דגמים עם תא הנהג הזה, החל מה"קומט" (מקביל ל"צ'יפטיין", הקל יחסית, עבור ל"סופר קומט" (מקביל ל"קליידסדייל", עם אותם מיכללים), המשך ל"ביבר" (כן!) ול"היפו", שוב עם אותם מיכלולים שהיו בדגמים המקבילים הרגילים, למעט העובדה שב"טלוויזיה", בלוק המנוע היה הפוך - זאת אומרת שהצילינדר הראשון היה מאחור, משאבת ההזרקה מימין ולא משמאל וכן הלאה (לא זוכר איפה היה הטיימינג...)!

סדרת הדגמים הכבדים יותר ("ביבר" ו"היפו") נקראה "פרייטליין" (ההבדל בין "ביבר" ל-"היפו" היה שב"היפו" היו שני סרנים מניעים.

 

מכאן, ש"קומט" לא יכול היה להיות מערבל בטון, מערבלי הבטון היו דאבל בד"כ, דאבל חי, ולכן אתה מדבר על "היפו" מסדרת ה"פרטייליין" - בישראלית - "ליילנד טלוויזיה דאבל".

 

היו גם "סופר-ביבר" ו"ביבר פרייטליין" דאבל, אבל שהסרן השני היה "מת" - לא מונע... ואפילו לא מתרומם!

את אלו אפשר היה לקבל בישראל גם עם גיר ווילסון החצי אוטומאטי. הם היו מאוד מוצלחים.

בשנה האחרונה לייצור ה"סופר-ביבר" בארץ נמכרו גם כאלה עם טורבו (סימן היכר - פילטר אוויר גדול על הכנף הקדמית הימנית).

 

ליילנד יצרה דגמים רבים נוספים עם תא הנהג הזה, כמו "ביזון", "סטיר" ועוד. כולם על שם בעלי חיים "עובדים" במובן זה או אחר, או גדולים וכבדים, אבל לזה צריךלהתייחס פעם בנפרד.

 

אוח, ליילנד, ליילנד, רק הרעש הזה של המנוע שלא ישכח לעולם...

 

דב

 

 

דב,האם ללילנד קומט(טלוויזיה) היו מיכלולים כמו של הביבר?

אני זוכר שהן היו פופולאריות מאד בתור מערבלי בטון.

[gluk]

ישראל ודב, בפעם הבא כשאתם הולכים ל"אתר הצילומים" שכזה - תרימו טלפון! אני גר כרבע שעה משם, הייתי קופץ גם לבקר- בין כו, מזמן לא הייתי שם! והמאק המנוף - זהו בדיוק המנוף שדיברתי עליו , למי שלא הבין - המנוף הזה נוסע ועובד יופי בתוך המיגרש!

 

נו, מה ניסגר בסוף עם ה B-Mack? הוא משאיר אותו, מוכר אותו, מוכר לברזלים?

אגב, ביום חמישי בדרום פגשתי "חיה מוזרה", לפחות לאחרונה - מאק-סמיטריילר צבאי, חשבתי שכולם "ניכחדו"- נימכרו לברזלים/חו"ל, והספציפי הזה היה במצב ממש טוב, כנראה יצא מימ"ח או משהו, גם נהג נראה לי היה מילואימניק שלא ממש נהג במשאיות האלה כל חייו! התמונות בהמשך!

[ALX]

לחיל האויר יש הרבה מאקים מסדרה 600 ו-800 במצב פעיל לגמרי.

 

ובלי שום קשר בתקופה האחרונה יצאו מהימ"חים הרבה משאיות תובלתיות מדגמי מרצדס ומאן תובלתיות של שנות ה-70 והן מסתובבות על הכבישים בחופשיות. נאמר לי שזה קרה עקב מצוקת משאיות של מרכז הובלה (כנראה שהשביתו יותר מדי פרייטליינרים בזמן האחרון...)

[ronis11111]

שלום לכל גולשי הפורום.מחפש מידע על מוביליי הטנקים ששרתו בצהל בשנים 1948 ועד 1974 כולל מידע טכני ודגמים של הגוררים והנגררים.

[השושנים]

דוב

 

בתמונה שלך על יד ההגה, היה חסר לי הקול שעשית האנננננן האאאאננננן.....רן

[Benni Haspel]

שלום לכל גולשי הפורום.מחפש מידע על מוביליי הטנקים ששרתו בצהל בשנים 1948 ועד 1974 כולל מידע טכני ודגמים של הגוררים והנגררים.

אני אתחיל...

אז מ 1948 עד 1970 בערך, מוביל הטנקים הסטנדרטי של צה"ל היה ה "דיאמונט T" מימי מלחמת העולם השניה.

זה היה פול טריילר.

הדגם נקרא 980 (גג קשיח) או 981 (גג ברזנט).

מנוע דיזל "הרקולס" של 185 כ"ס, כושר גרירה של 45 טון. משקל עצמי של כ 14 טון.

בסוף שנות ששים החליף אותו ה"ליילנד קונטרקטור"

הרכב היה חדש לגמרי והורכב ב"ליילנד אשדוד". זה היה "סמי טריילר".

מקורו בחטיבת "סקמל" של ליילנד והוא היה מצוייד במנועי קמינס 350 או 450 כ"ס.כושר הנשיאה שלו היה מעל 50 טון.

[דב קרדו]

ואני אמשיך, רק שמישהו יעזור לי עם התמונות:

הקונטראקטורים, עם מנוע קאמינס 335 וג'קו ברקס היו שיפור של ממש לעומת הדיאמוד-טי, אבל מי שבאמת עשו הבדל היו ראש י הגורר שבאו אחריהם, אחרי מלחמת יום הכיפורים - המאק DM800.

 

 

אולי לא הרבה יותר כוח (330 כ"ס), אבל כבר עם תא שינה, פרימיטיבי למדי אמנם, אבל מקום נורמאלי לישון. המנוע - V-8 ענק עם המון מומנט בסל"ד נמוך (1,100 סיבובים לדקה, לעומת 1,600-1,700 שהיה מקובל במנועי דיזל אחרים במשאיות באותה תקופה), ותחום עבודה רחב (עד 2,300, לעומת 2,100-2,200 במשאיות אחרות), ולכן אפשר היה להסתפק בתיבת הילוכים בת... חמישה הילוכים בלבד! (היה עוד הילוך נמוך במיוחד, אבל תארו לעצמכם - כמעט 100 טון מטפסים לירושלים ולחרמון, ובסך הכל 5 הילוכים!

יחסית המנוע זה היה שקט מאד (בפירסומות מאק קראו לו "הענק הלוחש"), רק שבלם המנוע שלו, שהיה אמנם דומה לג'קו ברקס, לא היה יעיל מספיק ובירידות הקונטראקטור היה משיג אותו...

 

זה הכל ביינתיים,

דב

[מועדון סאאב]

המק שייך לסדרת ה DM800 עם מנוע MaxiDyne, ושמו המדויק בניירות DM862

[Benni Haspel]

ואת ה"מק" מוביל טנקים תוצרת OAF מאוסטריה מבוסס על "מאן".

[srulik]

אז ככה בארצות הברית בין שנת 1941 ל45 יוצרו כ 6000 גוררים עם משקולת של 6750 קילוגרם לארץ יובאו עם דולי ונגרר של רוגרס, לדיימונד היה מנוע אורגינלי של הרקולס 200 כ"ס שהוחלף אחרי מלחמת ששת הימים למנוע קמינס של 220 כ"ס והיה מיועד להובלת שרמן

m 48 ,בשנת 69 נכנס הקונטארקטור שהורכב באשדוד עם מנוע קמינס 335 עם גייקובס ברקס עם גיר פולר 913 וחלק עם 915 שרק נהגים מיומנים ידעו איך לא לעמוד בעליה היית צריך להכניס את הכפתור של הדיפ לפני הזמן וברגע הנכון לשחרר את האקסלרטור,בסביבות 72 הגיעו קונטראקטורים עם מזגן על הגג ישר מההרכבה לפלוגת התובלה המפורסמת ברפידים בסך הכל היו הקונטראקטורים רכב עם בק אקסים גדולים שלא נשברו אבל הקבינה מפיברגלס מעבירה חום ורעש ללא שום בידוד והנהג היה חוטף טוב טוב,עם המעבר לסוסי הקונטראקטור ניבנו עגלות הראשונות של נצר סירני ואת הגוז'ניק יצרו במפעלי מתכת קדמני בעל כושר מקסימלי של 55 טון.חלק מדיימונדים הוסבו לסוסים כמו בתמונה של הנמל החדש ,הירוק נמצא בארץ אצל אמנון בקרית שמונה, המנוע עובד הוא היה בשרות נצר סירני עד שסגרו לפני מספר שנים

[srulik]

לשאלה מה זה מק dm800: המק dm פירושו dumper mixer הדגם הזה נועד לעבודות שטח קשות מחוץ לכבישים המהירים בארה"ב. ייצורו החל ב-1965 בארה"ב והוא בא להחליף את דגם ה b83 הותיק. הסיבה לצורה המיוחדת של הקבינה הצרה והסטנדרטית כמו בדגם ה-r600 על הצד השמאלי היא לתת שדה ראייה נרחב יותר בגלל האף הארוך שבו הוכנס המנוע הגדול. לישראל הגיעו הדי-אמים בשנת 1968 למפעלי תובלה, שלב, עם מנוע קמינס 335 גיר פולר ובק-אקסים 58000 ליברות. בשנת 1974 החלה הרכבתם בארץ, באשדוד, וסדרה אחת של עשר משאיות יועדה לצה"ל עם מנועי v8 וגיר 5\1 , עם שאסי קצר. הסדרה עברה בסוף למפעלי תובלה והוחלפו בהם המנועים והגירים לקמינס עם גיר פולר. לצה"ל הורכבה בארץ סדרה מיוחדת ויחידה עם שאסי ארוך הכולל תא שינה מפייבר גלאס שיוצר בארץ, מנוע וי8 325 כח סוס. לשוק האזרחי הורכבו דיאמים עם מנוע קמינס עד שנת 1983 שבה הופסקה ההרכבה במפעלי רכב אשדוד. הdm נחשב לכלי חזק ומסיבי בלתי שביר ומבצע כל עבודה. עד היום למרות שיש לנו מנועים גדולים יותר

בק-אקסים גדולים יותר עדיין אנו מתרפקים בנוסטלגיה על הdm שבו הנהג הרגיש את האוטו והיה מעביר הילוכים לפי האוזן ולא לפי שעון הטורים,כוחו של האוטו ואמינותו היו לשם דבר והיית צריך ממש לשקוע חזק או לזנק בעליה עם משקל כבד כדי להגיע למצב של שבירת אקס או בק-אקס נהג שעבד על dm נחשב לנהג מקצועי עם כבוד עצמי. הסוס הירוק הוא דגם ראשוני משנת 67 68 הסוס האדום עם הסליפר הוא דגם אחרון מסוף שנות ה70.

[אומי5]

שלום לכל גולשי הפורום.מחפש מידע על מוביליי הטנקים ששרתו בצהל בשנים 1948 ועד 1974 כולל מידע טכני ודגמים של הגוררים והנגררים.

אמרתי לך שכדאי לשאול כאן.....

[דב קרדו]

ואת ה"מק" מוביל טנקים תוצרת OAF מאוסטריה מבוסס על "מאן".

כן...

 

רק חסרה המילה "החליף"...

אמת. מאן OAF כבר היה חיה אחרת לגמרי -מנוע V10 עם 440 כ"ס, מאיט הידראולי גדול וחזק שהותקן בין המנוע לתיהת ההילוכים, כך שהורדות הילוכים היכפילו גם את כושר ההאטה שלו, מצמד שהיה שילוב של מצמד רגיל וממיר מומט (כמו בתיבת הילוכים אוטומטית) וגיר ZF 16 הילוכים.

העיקר, לנהגים, תא נהג מהעולם האזרחי, מודרני, שקט, מרווח ומפואר, שתי מיטות נוחות, מקרר, מזגן מקורי...

היה צריך לעצור ולהיזכר שמנהלים על הכביש בהמה ששוקלת (עם הטנק) כמעט 100 טון...

 

אחד היתרונות הגדולים והחשובים של המאן היה ממיר המומנט, שאיפשר תזוזה עדינה מהמקום בכל מצב - 100 טון, עלייה תלולה? משלבים הילוך, משחררים את דוושת המצמד, הרכב נשאר לעמוד במקום כמו רכב אוטומטי שההילוך משולב - משחררים את בלם היד ונוסעים. בלי שום לחץ, בלי דאגה שמה יכבה המנוע, הרכב ידרדר לאחור, ישבר סרן או מחלק-כוח...

 

זוכרים שהקונטראקטור היה יותר זריז בירידות מה- DM שהחליף אותו? בעליות (ובירידות, אבל זה לא חוכמה), ה DM הוותיק (325 כ"ס), עם די הרבה מאמץ, היה אוכל את המאן (440 סוסים)!

שלא לדבר על כביש מישורי - המאן היה מוגבל למהירות מירבית של 90 בערך, ה- DM, אם התאפשר, עבר את המאה בקלות...

 

דב