שיפורי דלק

[דניאל1983]

סבא שלי ז"ל סיפר לי לפני כמה שנים על חבר שלו, שהיה נהג מונית רגיל באמצע שבוע אבל בסופי שבוע החבר הזה היה נהג מירוצים מצליח מאוד, הוא השתתף במירוצים שארגן ארגון המוניות של רוסיה, ויצג את המועדון המקומי של עיר הולדתו.

זה התרחש בשנות השמונים והרכב היה GAZ, הרכבים שהשתתפו במירוץ היו סדרתים ולא משופרים בכלל.

אבל החבר הזה ניצח כמעט בכול המירוצים והסוד שלו היה הדלק שבו הוא השתמש, הוא נהג לערבב בנזין עם דלק מטוסים ואלכוהול ועוד כמה מרכיבים סודים שהוא לא סיפר לאף אחד.

 

רציתי לשאול אם גם היום משתמשים בשיפורים מהסוג הזה ואם זה יעבוד במכוניות מודרניות.

[Volk]

דלק טיסנים הינו בעל אוקטן גבוה ביותר, לכן מן הסתם שיגרום לעבודה טובה יותר של המנע.

 

הא מישה יכל להחיב בנשא?

[יאשה והפיצפוצים]

גם היום נוהגים לערבב דלקים .

 

מתאנול / טולואן או C16 .

[bagira]

או C16 .

 

איזה שטויות, למחליף של ה C15 קוראים ברלינגו ולא C16

[Max.M]

גם היום נוהגים לערבב דלקים .

 

מתאנול / טולואן או C16 .

ואיך ההשפעה על רכבים חדשים?

[לירן_ל]

ההשפעה ניכרת.

בפורמולה יש בדיקות מפעם לפעם של הדלקים שבשימוש (כמו בדיקות סמים אצל ספורטאים)

אם כי כנראה מדובר בחומרים אחרים

[שמעון55]

העם זה הורס יותר מהר את המנוע או שאין השפעה?

[Tzvika-Pick]

הערבוב של הדלקים מעלה את האוקטן שלהם.

אם המנוע לא עובד ביחס דחיסה גבוה, אין משמעות לאוקטן הגבוה.

[gsi16v]

ממש לא נכון.

[RACEPAK]

הערבוב של הדלקים מעלה את האוקטן שלהם.

אם המנוע לא עובד ביחס דחיסה גבוה, אין משמעות לאוקטן הגבוה.

 

 

 

בהחלט לא נכון...

 

מנוע עם יחס דחיסה נמוך ואוקטן גבוה יוכל לעבודה בהרבה יותר קידום מעם דלק רגיל, (בגדר הצלצולים)

[R5T]

שלום,

יאשה והפיצפוצים כתב:

גם היום נוהגים לערבב דלקים. נכון! גם בתחנות מסוימות מערבבים, במיים וחולר.

קחו בערבון מוגבל, את מספר האוקטן שרשום.

 

VOLK כתב:

דלק טיסנים הינו בעל אוקטן גבוה ביותר, לכן מן הסתם שיגרום לעבודה טובה יותר של המנע.

האם מישהו יכול להרחיב בנושא?

דלק טיסנים, מכוניות שלט וכו' (מנועי ניטרו), מורכב מ-4 חומרים עיקריים:

1. אלכוהול מסוג מתאנול, שזהו בסיס הדלק.

2. ניטרומתאן, (אין קשר לניטרוגליצרין או פצצות) שהו זרז שריפה ומפיק חום גבוה (כוח-הספק).

3. שמן סינטטי, לשימון חלקי המנוע, בתנאי מאמץ וחום גדולים, בטורים גבוהים (25K-35K).

4. שמן קיק (קסטור), לקרור (ושימון חלקי) חלקי המנוע, על ידיי ספיגת החום אליו ללא שריפתו, ויציאתו מהמפלט.

מנועים אלו הם מסוג "דיזל" שתי פעימות, והתערובת מוצתת באופן עצמאי. לכן "מס' האוקטן" לא יכול להיות גבוה, במיוחד בשילוב

כמויות השמן בדלק. אוקטן גבוה במקרה זה, ישבש את אופן פעולת מנועים אלו.

אחוזי מרכיבי התערובת משתנים לפי יעוד הדלק, למשל:

דלק טיסנים מורכב:

5%-15% ניטרומתאן, 10%-20% שמן סינטטי, עד 5% שמן קיק והשאר מתאנול.

דלק מכוניות מורכב:

15%-30% ניטרומתאן, 10%-20% שמן סינטטי, מינימום 3% עד 5% שמן קיק והשאר מתאנול.

ישנם הרבה חומרים יחסית, שניתן להוסיף לבנזין כדי לשפר את ביצועיו, שני קריטריונים עיקריים שאנו רוצים להשיג בתערובת

הדלק שלנו הם:

1. מס' אוקטן גבוה ככל שניתן, ביחס לרמת נדיפות סבירה.

2. העלאת הקילוקלוריות באותה כמות נתונה בתערובת, ביחס לדלק הרגיל.

 

1. ככל שמס' האוקטן בדלק גבוה יותר, הוא עמיד יותר לדטונציה (הצתה עצמית, בלתי מבוקרת והרסנית למנוע)

וזה אומר שאנו יכולים, בעזרת אוקטן גבוה יותר:

במנועים אטמוספריים:

להגדיל את יחס הדחיסה, לקדם את ההצתה, להחליף לגלי-זיזים יעודיים(קמשפט) ועוד...

כל זה ייתן לנו יותר הספק ומומנט מאותו המנוע, אך אנו תלויים באותה תערובת דלק עם אוקטן גבוה.

כאשר נשתמש בתערובת דלק בעלת אוקטן גבוה יותר ללא שינויים כלל במנוע, בהנחה שהדלק הקודם סיפק את מינימום האוקטן הדרוש למנוע, לא נרגיש הבדל בביצועים, מלבד עבודת מנוע יותר טובה ועגולה, ובמקרים קיצוניים של התחממות או מזג אויר חם מאוד או מאמץ מקסימלי וממושך, נקבל בלאי מופחת ומניעת הרס למנוע, בזכות עמידת הדלק לדטונציה אשר מופיעה בתנאים אלו.

במנועים מוגדשים:

נוכל להגדיל את לחץ הגדישה, בתוספת פחותה של כמות דלק, לעומת דלק עם אוקטן נמוך יותר

ובמקרים מסוימים של חוסר דלק קטן, נוכל להפחית את הנזק והבלאי למנוע, ביחס לדלק עם אוקטן נמוך יותר.

תערובת דלק עם אוקטן גבוה יותר, תוכל לתת לנו גם אפשרות של, איחור מופחת של תזמון ההצתה(יותר קידום) ללא חשש לדטונציה. כל זה כמובן ייתן לנו יותר הספק ומומנט.

 

2. העלאת הקילוקלוריות בתערובת הדלק שלנו, ביחס לאותה כמות דלק, בדלק רגיל.

מזה אומר? ככל שנתון זה גדול יותר, ככה נפיק בשריפת הדלק יותר חום ולחץ.

זהו נתון שקשה יותר להשגה, אך יותר מורגש ויעיל מבחינת ביצועים.

בצורה פשוטה, אם הדלק החדש שלנו יפיק יותר חום ולחץ מאשר הדלק הרגיל/הקודם שהשתמשנו בו, אז נקבל יותר הספק ומומנט ולמה זה לא פשוט?

ברגע ששינינו את סוג הדלק, גם בהוספת סוג אחר לדלק הקיים באחוזים אפקטיביים, אנו צריכים לשנות בהתאם את יחס הדלק/אויר

היחס הסטוכיומטרי, וזה קשה לביצוע ויקר ללא מערכת ניהול מנוע אוניברסלית, שניתן לשלוט בה לפי רצונותינו ולשנות פרמטרים בהתאם.

לדוגמה:

Air/Fuel Ratio EquivalentsLambda

Gasoline

Propane

Methanol

Ethanol

Diesel

 

0.70

10.3

11.0

4.5

6.3

10.2

 

0.75

11.0

11.8

4.9

6.8

10.9

 

0.80

11.8

12.5

5.2

7.2

11.6

 

0.85

12.5

13.3

5.5

7.7

12.3

 

0.90

13.2

14.1

5.8

8.1

13.1

 

0.95

14.0

14.9

6.1

8.6

13.8

 

1.00

14.7

15.7

6.5

9.0

14.5

 

1.05

15.4

16.5

6.8

9.5

15.2

 

1.10

16.2

17.2

7.1

9.9

16.0

 

1.15

16.9

18.0

7.4

10.4

16.7

 

Lambda is the ratio of a given AFR (air/fuel ratio) to the stoichiometric AFR for that fuel. So if a gasoline engine is rich, say 12.5:1, lambda is:

12.5:1 ÷ 14.7:1 = 0.85ועוד דבר חשוב, ברוב המקרים של דלקים טובים לביצועים, היחס שלהם לאויר קטן הרבה יותר מהדלק "הרגיל" שלנו, מה שאומר

צריכת דלק גדולה הרבה יותר.

דבר שני, סוגים מסוימים של דלקים אחרים "מהרגיל" עלולים "לתקוף"(לגרום לריאקציה) את החומרים שמהם עשויים חלקי מערכת הדלק הקיימת שלנו, ולגרום לנזק. לכן " סוף מעשה במחשבה תחילה "

דבר שלישי, שימו לב כי לא כל החומרים מתערבבים ביחד עם הדלק "הרגיל" שלנו.

 

דוגמה של חומרים שניתן להוסיף לדלק "הרגיל" שלנו:

1. אלכוהול מסוג מתאנול בלבד. תוסף טוב להעלאת מס' האוקטן בדלק.

אמנם לאתאנול(וודקה וכו') יש אחוז גבוה יותר של קילוקלוריות אך, הוא תוקף ומפורר

גומי ופלסטיק, וגורם לקורוזיה ברמה גבוהה, וזה לא טוב למערכת הדלק שלנו.

 

2. ניטרומתאן. תוסף טוב להגברת כמות הקילוקלוריות בדלק.

אך, הוא דליק ביותר ונדיף, ולכן מסוכן מאוד!

 

לגבי אחוז ואופן ההוספה, זהו דבר מורכב וחשוב, וכדי שההשפעה תורגש, אסור להקל ראש.

בגדול, 5% עד 50% ולערבב טוף טוף.

 

ישנם עוד כמה וכמה תוספים וחומרים שניתן להוסיף לדלק, אבל אני רוצה להתייחס גם לשאלת פותח השרשור.

דניאל1983 כתב:

רציתי לשאול אם גם היום משתמשים בשיפורים מהסוג הזה ואם זה יעבוד במכוניות מודרניות.

לגבי השימוש היום, יאשה כבר ענה לכולם,

ולגבי שימוש במנועים מודרניים, יש לזה אפקט יותר גדול בהשוואה למנועי שקודות ישנות, ולמה?

ברוב מערכות ניהול המנוע המתקדמות כיום, ישנו חיישן נקישות שתפקידו למנוע דטונציה(וטוב שכך) על ידיי איחור ההצתה בעיקר או תוספת דלק ואו שניהם יחד, כל זה על חשבון הביצועים אבל לא על חשבון האמינות(בלאי, אורך חיים של המנוע)

בנוסף, בעקבות התקדמות הטכנולוגיה ושידוך מערכות ניהול מנוע מתוחכמות, תזמון ההצתה כמעט אופטימלי ויחס התערובת גם,

ולכן, דלק משופר באוקטן וקילוקלוריות יותר גדול, יוכל להיות מנוצל והמנוע יפיק ממנו את המירב.

 

ולמי שיש מנוע משופר(או לא), אטמוספרי או טורבו, ושידך לו מערכת ניהול מנוע אוניברסלית, זכה בכל הקופה.

הוא יכול להתאים את הפרמטרים של ההזרקה/הצתה לסוג הדלק(אוקטן/קילוקלוריות) באופן אינדבידואלי ואופטימלי,

ולנצל את יתרונות הדלק במלואם. ויותר חשוב, הוא לא תלוי בסוג דלק קבוע (שתי מפות).

 

 

מקווה שהצלחתי להסביר על התחום הרחב הזה באופן מופשט, ושלא שכחתי משהו קריטי. אם מישהו חושב אחרת אשמח

אם יוסיף או יתקן.

 

 

R5T

[gsi16v]

יש לי הרגשה שיבא יום ואני יעזר בך מעבר למה שאני קורא