פרוייקט מי ברז במקום דלק...

[ishayw]

סקפטי

(ת') קטן אמונה, מטיל ספק; פקפקני, חששני, חשדני, הססני, ספקני

 

 

 

 

אני, לפחות, ממש לא סקפטי, ואין לי שום ספק שעדיין לא שברתם את חוקי הפיזיקה. אין לי בעייה שתחלמו, תשחקו, תנסו, ואפילו שתאמינו שזה עובד - אני רק מתעצבן מאלו שעושים כסף מתמימות של אחרים.

 

מסכים איתך ב100%

בכל אופן, בשני הרכבים בביתי אין את המערכת הנ"ל בעיקר מכיוון שהם עם מערכת הזרקה ושם כדי להגיע לחיסכון כביכול יש צורך במערכת יותר מתוחכמת שלדעתי האישית לא שווה את הטרחה, אולי בהזדמנות אני ארכיב אחת פשוטה בסובארו, רק כדי לבדוק אם זה ישפר קצת את הממוצע של 7.5 לליטר

[ishayw]

טוב נו, אני מפשפש כדי למצוא את הפרויקט כולו, זה עדיין מלפני 3 שנים...

[ishayw]

DivShare File - פרוייקט גמר H2O.pdf

[yuvk]

עבודה יפה!

 

לדעתי יש פגם אחד מהותי בפרוייקט - צריכת הדלק נמדדת על ידי משך עבודה בסרק (ואפילו בלי למדוד את הסל"ד?). הגזים המופקים מהאלקטרוליזה וכן העומס על האלטרנטור, בגלל האלקטרוליזה, והמשחק עם ה- MAP בהחלט עשויים לשנות את סל"ד הסרק וכתוצאה מכך את המדידה. צריכת דלק צריכה להמדד באותם תנאים של עבודה (למשל, מדידת מרחק נסיעה בשיוט במהירות 50 קמ"ש).

[אביב]

מדידה של צריכת דלק כמו שהיא מקובלת בקרב נהגים היא לא מדד מדעי מספיק לצורך ניסוי כזה ובדיוק מסיבות כפי שציינת (יובל).

האמת היא שגם הניסוי לא חייב להתבצע בתנאים זהים אם זה קשה מידיי מבחינה טכנית.

 

מה שמעניין זה כמה אנרגיה נכנסה וכמה יצאה. אנרגיה נכנסת- מסת דלק. אנרגיה יוצאת- אנרגיה מכאנית שיוצאת מציר המנוע (או תיבת ההילוכים אם יודעים לקחת בחשבון את ההפסדים שלה). אנרגיה מכאנית ביציאה היא מכפלת מומנט במהירות זוויתית.

(או מדוייק יותר- אינטגרל לאורך זמן הניסוי על מכפלתם הרגעית, מתנצל בפני מי שסיבכתי).

 

בדיוק באופן דומה לזה שבו מודדים נצילות של מנוע חשמלי.

במבחן הזה ברור כשמש שהפעלת המערכת רק תקטין את הנצילות וזאת עקב בזבוז נוסף בהמרה מאנרגיה מכאנית לחשמלית לכימית וחזרה למכאנית.

 

במקום: אנרגיה כימית (דלק)->אנרגיה מכאנית (מנוע)

עושים כימית (דלק) -> אנרגיה מכאנית (מנוע) -> חשמלית (אלטרנטור) ->כימית (מימן) -> מכאנית (מנוע).

 

עכשיו למי שזה לא ברור- עד שמישהו לא יסתור את חוק שימור האנרגיה ואת חוקים 1-2 של התרמודינמיקה, ויקבל על זה פרס נובל אין בכלל מה לדבר על להשיג משהו במערכות כאלו.

[yuvk]

הצעתי מדידת מרחק נסיעה במהירות קבועה כי זו מדידה שהיא קלה לביצוע (וגם במקרה, רלוונטית מאוד לבדיקת הטענה שמאחורי ה"פטנט"). אפשר, למשל, להפעיל בכח המנוע משאבת מים שתשאב מים למיכל גבוה, ולמדוד כמה ליטר מים המנוע הצליח להעלות כשהמערכת מופעלת, וכשלא מופעלת (המרת האנרגיה לאנרגיה פוטנציאלית). אבל כמו ששנינו מסכימים כנראה - מדידת זמן עבודה בסרק הוא חסר משמעות לשאלה האם המערכת חוסכת/מייעלת צריכת דלק או לא.

[אביב]

אם נתייחס לעניין המדידה כמובן שאפשר לחשוב על כמה דרכים יצירתיות ופשוטות.

אני בטוח שגם לך בתור מהנדס התוצאה ידועה מראש כך שלא הייתי מבזבז את זמני בניסוי שכזה (אלא אם היו משלמים לי).

[yuvk]

בודאי שהתוצאה ידועה מראש.

 

מלבד הפרט ה"קטן" הזה, הפרוייקט באמת יפה, וניכרת ההשקעה. חבל לי שבגלל טעות כזו בניהול הניסוי (אין לפרוייקט כזה מנחה?), בעצם נותרו המבצעים בלי תוצאות ממשיות, וגרוע מכך, עם הרושם שמושג "חסכון של 8%".

[ishayw]

עבודה יפה!

 

לדעתי יש פגם אחד מהותי בפרוייקט - צריכת הדלק נמדדת על ידי משך עבודה בסרק (ואפילו בלי למדוד את הסל"ד?). הגזים המופקים מהאלקטרוליזה וכן העומס על האלטרנטור, בגלל האלקטרוליזה, והמשחק עם ה- MAP בהחלט עשויים לשנות את סל"ד הסרק וכתוצאה מכך את המדידה. צריכת דלק צריכה להמדד באותם תנאים של עבודה (למשל, מדידת מרחק נסיעה בשיוט במהירות 50 קמ"ש).

 

איזה MAP?

זה מנוע עם קרבורטור.

 

בכל מקרה נורא נהנתי מהתגובות האקדמאיות שלכם, הרבה מילים בלי שום תוכן

[ishayw]

מדידה של צריכת דלק כמו שהיא מקובלת בקרב נהגים היא לא מדד מדעי מספיק לצורך ניסוי כזה ובדיוק מסיבות כפי שציינת (יובל).

האמת היא שגם הניסוי לא חייב להתבצע בתנאים זהים אם זה קשה מידיי מבחינה טכנית.

 

מה שמעניין זה כמה אנרגיה נכנסה וכמה יצאה. אנרגיה נכנסת- מסת דלק. אנרגיה יוצאת- אנרגיה מכאנית שיוצאת מציר המנוע (או תיבת ההילוכים אם יודעים לקחת בחשבון את ההפסדים שלה). אנרגיה מכאנית ביציאה היא מכפלת מומנט במהירות זוויתית.

(או מדוייק יותר- אינטגרל לאורך זמן הניסוי על מכפלתם הרגעית, מתנצל בפני מי שסיבכתי).

 

בדיוק באופן דומה לזה שבו מודדים נצילות של מנוע חשמלי.

במבחן הזה ברור כשמש שהפעלת המערכת רק תקטין את הנצילות וזאת עקב בזבוז נוסף בהמרה מאנרגיה מכאנית לחשמלית לכימית וחזרה למכאנית.

 

במקום: אנרגיה כימית (דלק)->אנרגיה מכאנית (מנוע)

עושים כימית (דלק) -> אנרגיה מכאנית (מנוע) -> חשמלית (אלטרנטור) ->כימית (מימן) -> מכאנית (מנוע).

 

עכשיו למי שזה לא ברור- עד שמישהו לא יסתור את חוק שימור האנרגיה ואת חוקים 1-2 של התרמודינמיקה, ויקבל על זה פרס נובל אין בכלל מה לדבר על להשיג משהו במערכות כאלו.

 

אז מגדש טורבו בעצם צורך את אותה כמות האנרגיה מהמנוע שהוא מחזיר לה באוויר?

 

וקראת את העבודה או שאתה מגיב על סמך התגובה של yuvk?

[yuvk]

איזה MAP?

זה מנוע עם קרבורטור.

התגובות שלי מתייחסות לפרוייקט שבקישור למעלה. הקובץ מדבר על שני מנועים מוזרקים. MAP בעמוד 31.

 

בכל מקרה נורא נהנתי מהתגובות האקדמאיות שלכם, הרבה מילים בלי שום תוכן

 

זה שלא הבנת אולי את התוכן, לא אומר שאין כזה.

 

אז מגדש טורבו בעצם צורך את אותה כמות האנרגיה מהמנוע שהוא מחזיר לה באוויר?

מגדש טורבו בפעולתו איננו חוסך דלק/אנרגיה. הוא מאפשר לשרוף יותר דלק על ידי דחיסת אויר נוסף. הטורבו מאפשר בעקיפין לחסוך דלק על ידי מנוע קטן יותר, שבעת הצורך מפיק הספק גבוה ביחס לנפחו, ובשאר הזמן חסכוני. וכן, הטורבו בעצמו צורך גם הוא הספק.

[ishayw]

התגובות שלי מתייחסות לפרוייקט שבקישור למעלה. הקובץ מדבר על שני מנועים מוזרקים. MAP בעמוד 31.

 

 

 

זה שלא הבנת אולי את התוכן, לא אומר שאין כזה.

 

 

מגדש טורבו בפעולתו איננו חוסך דלק/אנרגיה. הוא מאפשר לשרוף יותר דלק על ידי דחיסת אויר נוסף. הטורבו מאפשר בעקיפין לחסוך דלק על ידי מנוע קטן יותר, שבעת הצורך מפיק הספק גבוה ביחס לנפחו, ובשאר הזמן חסכוני. וכן, הטורבו בעצמו צורך גם הוא הספק.

 

על הפרוייקט שלי כבר הגנתי בכבוד וזכיתי לציון מכובד ביותר,(פנה למהנדסי מה"ט אם אתה חולק על ההחלטה שלהם)

אני לא מתכוון לריב פה עם אנשים שיודעים מה היא הדרך הטובה ביותר לערוך ניסוי ולא עושים זאת.

ע"י קריאה עם קצת תשומת לב של העבודה לא קשה לראות שהניסוי בוצע על מנוע טיפש, כדי שחיישנים לא יפריעו לתוצאות.

במנוע המוזרק בדקנו אם המע' משפיעה על פליטת המזהמים והיא לא השפיעה.

[Arilou]

האם היה שינוי בסל"ד המנוע במהלך הניסוי?

האם חובר שעון וואקום לסעפת כאשר המערכת הייתה מחוברת וגם לא מחוברת?

האם ביצעתם את הניסוי עם מערכת כבויה לחלוטין?

ולחלופין כשהמערכת מחוברת וצורכת אותו דבר כמו בתוצאה האופטימלית שלכם, אבל בלי מים במיכל?

מה היה קצב הפקת המימן והחמצן?

[ishayw]

האם היה שינוי בסל"ד המנוע במהלך הניסוי? אני לא זוכר שהיה איזשהו שינוי משמעותי אחרת היינו מציינים זאת.

האם חובר שעון וואקום לסעפת כאשר המערכת הייתה מחוברת וגם לא מחוברת? בוודאי, כדאי לשמור על תת לחץ מקס' כפי שאמור להיות בסרק

האם ביצעתם את הניסוי עם מערכת כבויה לחלוטין? כן

ולחלופין כשהמערכת מחוברת וצורכת אותו דבר כמו בתוצאה האופטימלית שלכם, אבל בלי מים במיכל? לא

מה היה קצב הפקת המימן והחמצן? איך אתה מציע לבדוק דבר כזה?

 

בכל אופן בקשר לקצב הפקת המימן והחמצן , זה תלוי בגובה הזרם החשמלי שעובר במים, עם זרם גבוה יופק הרבה מימן וחמצן אבל גם יגביר את העומס על האלטרנטור מה שיוביל לצריכת דלק מוגברת לעומת זאת, זרם נמוך מדי פשוט לא יעשה שום דבר.

 

אוסיף גם שבהגנה על הפרוייקט הבוחנים ציינו בסוף ההגנה שבמכללה אחרת ביצעה סטודנטית עבודה דומה והגיעה לתוצאות דיי דומות לשלנו.

[tzvipper]

נניח ניתן להשתמש במים כדי לחסוך מאט דלק. כידוע מי ברז נכנסים לריאקציה לא כל כך סימפטית עם אלומיניום (כל הראשים ברכבים מודניים עשויים מחומר הזה). כמה זמן ישרוד ראש כזה בחיסכון של כמה אחוזי דלק וכמה יהיה צריך להשקיע על שיפוץ ראש עכול?