מדריך וויסקי למתחילים.

[armitage]

מדריך וויסקי למתחילים

לאחר הדיון על וודקה, החלטתי להעתיק לפורום מאמר על וויסקי שכתבתי בזמנו לברמנים ומלצריות שלי.

מטרתו של מדריך זה הוא לתת מושג בסיסי בנושא וויסקי – מהו וויסקי, כיצד נעשה ולאילו קבוצות ניתן לחלקו. כמו כן אתן כדוגמאות מותגים מובילים והמלצות.

אין לראות במדריך זה פרסומת לאף מותג, או נסיון להוצאת דיבה למותג זה או אחר.

כל הכתוב הינו דעתו האישית של הכותב ולא מעבר.

אם יש כאן ברי סמכא שיש להם השגות – אני אשמח לשמוע.

כאשר מתסיסים אלכוהול ניתן להגיע לרמה של מקסימום 15% אלכוהול (בערך). משקאות שעוברים תסיסה ללא זיקוק יהיו תמיד בעלי אחוז אלכוהול נמוך – שתי דוגמאות קלאסיות הן בירה ויין.

הוויסקי הוא תזקיק דגנים מיושן, כלומר אלכוהול אשר הותסס מדגנים, זוקק על מנת להגיע לאחוז אלבכוהול גבוה ויושן בחביות עץ מספר שנים.

למעשה, כל אחד יכול לייצר וויסקי אך יש 4 מדינות אשר הסדירו את הוויסקי בחוק – סקוטלנד, אירלנד, ארה"ב וקנדה – ואילו המדינות המייצרות וויסקי איכותי אשר שווה לשתות ולנסות. לאחרונה ישנה פריחה של וויסקי בייצור יפני. לא נרשמה התלהבות באיזורי הלשון והחך שלי.

כאמור, היות וייצור הוויסקי מוסדר בחוק, ישנן בכל אחת מארבע המדינות שלהלן הגדרות נוקשות לייצור וויסקי, וההקפדה מוחלטת.

גילו של וויסקי נקבע על פי מספר השנים אשר בילה בחבית בטרם בוקבק. וויסקי בן 12 שכב בחביות עץ 12 שנים בטרם בוקבק. פרק הזמן בו הוא נמצא בבקבוק אינו משנה את גילו או את איכותו, אלא אם כן כמובן הבקבוק אינו אטום ואז הוויסקי נהרס.

על מנת שמשקה יוכל להיקרא וויסקי אירי, עליו להיות עשוי משעורה וחיטה אשר גדלו באירלנד, וגם תהליכי התסיסה, הזיקוק והיישון חובה שיעשו בגבולות אירלנד.

כמו כן, על הוויסקי לעבור יישון של שנתיים לפחות. הוויסקי האירי הפשוט עשוי מחציתו מחיטה אשר עברה את התהליכים הנ"ל, וחציו שעורה מונבטת (מאלט).

ישנם מותגי וויסקי אירי ממאלט בלבד ("סינגל מאלט"), כמו כן האירים ידועים בכך שהם מרבים ליישן וויסקי בחביות עץ אשר יושן בהם לפני כן משקה אחר – וויסקי מסוג אחר (לרוב בורבון) או יינות מחוזקים – שרי/מדרה. תהליך זה נותן לוויסקי טעמים נוספים. הוויסקי האירי הפשוט הוא לרוב תערובת של וויסקי בן 5-6-7 שנים. על תוית של בקבוק וויסקי אירי ברמות הנמוכות לרוב לא יהיה מצויין שנות היישון, אלא רק מרמה של 10 שנים.

ווסקי אירי לרוב עובר זיקוק שלוש פעמים (עובדה זו אף נכתבת על הבקבוקים) בניגוד לשאר סוגי הוויסקי אשר עוברים לרוב זיקוק פעמיים בלבד. התוצאה – טעם מעט יותר יבש. מותגי וויסקי אירי מובילים – ג'יימסון, בושמילס (המזקקה האהובה עלי), טלמור דיו ופאדי. הוויסקי האירי הינו בחירה מצויינת למתחילים, בייחוד הסדרות הנמוכות של ג'יימסון ובושמילס ונותנים את יחס התמורה לכסף הטוב ביותר בעולם הוויסקי.

הקריטריונים לסקוטש (כינויו של וויסיק סקוטי) זהים לאילו של האירי (רק שהתהליך מתרחש בסקוטלנד). ישנם שני סוגים של סקוטש – בלנדד (מעורבב) וסינגל מאלט (סוג אחד של שעורה). גיל הוויסקי (המצויין על הבקבוק כמעט תמיד) נקבע לפי כמה זמן שהה בחבית. הסינגל מאלט הינו וויסקי אשר מזוקק, מיושן ומבוקבק ללא ערבוב. ההבדל המהותי בינו לבין וויסקי האירי סינגל מאלט הוא שוני בתהליך עצירת ההנבטה של השעורה, אשר נותן לוויסקי הסקוטי טעם מעושן (פיט). טעם זה יכול להיות עדין עד בלתי מורגש (כמו בגלנפידיך בן 15) ולנוע עד לכך שבעת השתיה תהיה משוכנע שאכלת פסטרמה אשר עושנה מעל מגדלי התאומים באותו יום גורלי (כמו בוומור, טליסקר, בונהייבן ושאר הסינגלים מהאיים איילה וסקיי).

הסקוטש בלנדד הינו בעצם ערבוב של מספר סוגים של סינגל מאלטים כדי ליצור טעם מיוחד, והוספת כמות של וויסקי מחיטה אשר עבר יישון – זאת כדי להגדיל את הכמות של הוויסקי. גיל הוויסקי, שלרוב לא יהיה מצויין על הבקבוק, נקבע לפי גילו של הוויסקי הצעיר ביותר שקיים בתערובת. לדוגמא – תוסף הדלק הכל-כך-פופולרי-עד-כדי-רצון-להתאבד-על-ידי-התגרות-בגירית-דבש הנקרא __ הוא ערבוב של 38 סוגים של סינגל מאלטים ו-4 סוגים של וויסקי מחיטה, וגילו של הוויסקי הצער ביותר הוא 8.

כמו באירלנד, כל מזקקה מוציאה סדרות שונות לפי גילאים – גלנפידיך יוצא בגילאי 12, 15, 18, 25, 30 ואף יצאה הוצאה מיוחדת של גלנפידיך בן 64 שנה (מחיר בקבוק היה 10,000 פאונד, בהוצאה הראשונית לפני כשלוש שנים). המזקקות המייצרות סינגל מאלט מוציאות סינגל מאלט בלבד, אך המזקקות המוציאות בלנדד לרוב מוציאות גם סינגלים – בלנטיינס מוציאה, מעבר לוויסקי הבסיסי בן ה-8 גם בלנדד בן 12, סינגל מאלט בן 12 ועד לבלנדד בן 30 (יושב אצלי על המדף בבית, מחכה ליומולדת 29, כי כל אחד צריך לשתות פעם אחת משהו שהוא יותר זקן ממנו).

נישת סקוטש נוספת הינה הפיור מאלט. זהו למעשה בלנדד אך ללא החיטה – כלומר ערבוב בין מספר סינגל מאלטים.

בלנדדים מומלצים – פיימוס גראוס. זהו.

סינגל מאלטים מומלצים – גלנפידיך, גלנליווט, מק'אלן, דלוויני (לא להתבלבל עם בלויני, בזבוז כסף), קרגנמור, אובן, לגבולין לחובבי טעם העץ (הוויסקי הבסיסי ביותר של המזקקה הוא בן 16!), ואני אפסיק עכשיו, זה לא ייגמר ויש כל כך הרבה...

פיור מאלט מומלצים – אני מכיר רק שניים: הג'וני גרין לייבל (כן, הוא פיור ולא סינגל) והפיימוס גראוס ווינטג' משנת 91' (מעולה!).

וויסקי אמריקאי, או בשמו הכללי בורבון, עשוי לפי חוק מלפחות 51% תירס, מייוצר מתחילה ועד סוף בארה"ב ומיושן לפחות 3 שנים. מאחר ואני פשוט לא סובל וויסקי אמריקאי בגלל הטעם הנוראי שלו הנובע מהתירס (נע בין תפל למתוק) וריבוי האלכוהול. אני פחות מבין בו, אני מפרט פחות. מותגי בורבון לדוגמא: פור רוזס, טן היי, ווילד טרקי (50.5% אלכוהול!).

ישנם שני תת סוגי בורבון בעלי הגדרות נוקשות יותר – ריי (באנגלית שיפון) עשוי תירס ושיפון בלבד. מעולם לא טעמתי ולא מכיר מותגים.

הטנסי וויסקי הוא בורבון מטנסי, אשר עובר סינון בפחם פעיל (בדומה לוודקה) לכן טעמו סביר. המותגים הידועים ביותר – ג'ק דניאלס וג'נטלמן ג'ק.

הוויסקי הקנדי עשוי 7/8 תירס, לכן טעמו עוד יותר מתוק מהבורבון.

מותגים: קנדיאן קלאב, קראון רויאל, סיגרמס.

וויסקי שותים בטמפרטורת החדר. צורות הגשה: נקי, עם קרח, עם מעט מים, עם קולה או כחלק ממגוון אדיר של קוקטיילים. לטעמי, וויסקי יש לשתות נקי. כל תוספת הורסת ומשנה את טעם הוויסקי. מי שחם לו שיחכה לחורף.

מקווה שלמדתם ונהנתם, זה עולם עשיר ומעניין. אם יהיו יותר מחמישה אנשים שייקראו עד הסוף אני אהיה מופתע לטובה.

טעימות חינם ייתבצעו כל יום שישי אצל אופיר בבית.

עומר.

[elad1299]

קראתי עד הסוף.

שאלה אחת קטנה:

אפשר גם לקטלג את הסוגים ע"פ כמות הדיסטלריז שהוויסקי עורבב מהם. לא?

הרי רוב סוגי הוויסקי ה"עממיים" מעורבבים ממספר רב יחסית של דיסטילריז, ולעיתים(כמו המהדורה היקרה של גלפידיך שדיברת עליה) משוחררות מהדורות סינגל בארל(חבית יחידה), הבנתי שיש גם סינגל דיסטילרי וכו' וכו'...

 

והאהובים עלי:

בלאק בוש, בוש(עדיף את הבלאק), וקראון רוייאל(תודות לגילי מהפורום).

קוביה אחת של קרח, כוס מרובעת-עגלגלה של וויסקי.

תודה

 

אלעד

[איציק ט]

כתבה מעולה , אתה צריך להכניס את זה לויקיפדיה בעברית לדעתי

 

 

להדפיס ולניילן

[Tzvika-Pick]

בהחלט מעניין מאוד!

 

לא מזמן התחלתי להתעניין בוויסקי, אחרי שנים של בירה ומעט וודקה.

ביינתים, הפייבוריטים שלי הם שרי-קאסק (טעמתי בדאבלין, היה מעולה) ובושמילס (שהיה נחמד, אבל פחות לטעמי).

 

יש המלצות לסוגים נוספים שכדאי לנסות בביקור הבא שלי בבאר?

[razmel]

אכן, רק לפני ארבעה חודשים:

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=104487&highlight=%E5%E5%E9%F1%F7%E9

[elad1299]

בושמילס הרגיל הוא וויסקי "פטישים" לדעתי.

נורא אלים עם הטעם שלו, הבלאק לעומת זאת הרבה הרבה יותר מעודן...

עריכה: בתור אחד שהתנסה לפני כחצי שנה עם הוויסקי התאילנדי - אני בהחלט מוכרח לציין שאין מדובר בלהיט היסטרי וממש לא בר השוואה לוויסקי המערבי...

אה כן, וגם הסאקי שלהם נוראי. ממש, ממש, אבל ממש נוראי.

[Blue Jay]

אני חושבת שיש מקום להוסיף שיש כאלו ששותים את הויסקי בתוספת קמצוץ מים מינרליים "לפתיחת" הטעם של הויסקי. עדיף להשתמש במים מינרליים איכותיים ובמקרה האידיאלי להשתמש במים מהמעיין שממנו נלקחו המים שמכיל הויסקי.

[איציק ט]

כן , בהחלט , יש סינגל מדהים מאזור ההיילנדס ,בלוויני שמו

 

צריך לקרוא מה מייקל ג'קסון כותב על הוויסקי המדהים הזה (לא מייקל ג'קסון הזמר)

 

עוד אהבה עזה יש לי לויסקי המלוחים , j&b למשל , (בלנדד שעשוי מסינגלים מלוחים)

[armitage]

יוליה - כתבתי בתוספות מעט מים,לזה הכוונה. אני לא מת על המנהג הזה אבל כמו בכל דבר - כל אחד וטעמו.

שלד - מספר המזקקות לא משנה. סינגל בארל - הוצאות מיוחדות של וויסקי מחבית אחת ספציפית.

למשל סילוורג'ק סינגל בארל, או סימון לפי חבית ספציפית ממקום מיוחד. שמעתי למשל שמזקקת טליסקר (וויסקי מהאי איילה - אי סקוטי בו נמצאות 7 מזקקות המייצרות וויסקים מעושנים מאוד) הוציאה בקבוקים מחביות אשר ישבה באולם היישון התת קרקעי מתחת לים, כלומר האולם נחצב מתחת לחוף וחלק קטן ממנו היה חצוב מתחת לים. הוויסקי שבא מהחביות הללו היה מלוח יותר.

 

בקשר לבושמילס - מזקקה מעולה, האהובה עלי ביותר מהאיריות. יצא לי לשתות 6 סוגים של בושמילס וכולם היו מעולים. הבלקבוש דרך אגב הוא סה"כ השני באיכותו בסדרה, יש הרבה יותר טובים ממנו.

 

לאוהבי אירי ובורבון - בושמילס 1608 (טיקט כחול). בלנד בן 5-6-7 שנים (כמו הבושמילס הבסיסי עם הטיקט הלבן) שיושן בחביות שחלקן שימשו בעבר ליישון בורבון וחלקן ליישון יין מחוזק כלשהו (שרי/פורט/מדרה).

מתחיל מתקתק (בגלל היין המחוזק), ממשיך אירי (בגלל המסורת) ונגמר שורף (בגלל הבורבון).

שמו של הוויסקי נובע מכך שמזקקת בושמילס הנמצאת בבלפאסט קיבלה את רשיון הזיקוק שלה בשנת 1608, מה שהופך אותה למזקקה עם הרשיון העתיק בעולם.

 

עוד המלצה: למי שאוהב מעושנים, לפרויג הוציאו סדרה אשר נקראת קוורטר קאסק (רבע חבית).

למעשה אותו לפרויג בן 10 אשר מיושן חלק מהזמן בחביות אשר גודלן רבע מחבית רגילה. התוצאה מדהימה: הפיט (עשן) עטוף בטעמי עץ (עקב המגע הרב יותר עם עץ) והטעם עגול והרבה פחות אגרסיבי מהלפרויג הרגיל.

[armitage]

כן , בהחלט , יש סינגל מדהים מאזור ההיילנדס ,בלוויני שמו

 

צריך לקרוא מה מייקל ג'קסון כותב על הוויסקי המדהים הזה (לא מייקל ג'קסון הזמר)

 

עוד אהבה עזה יש לי לויסקי המלוחים , j&b למשל , (בלנדד שעשוי מסינגלים מלוחים)

אני אישית חולק עליך. יצא לי לשתות בלוויני 10, 12 ו-21 וכולם לא משהו.

[White-Night]

ההעדפה שלי בוויסקי מאלט זה לפרוייג 15 .

שתיתי גם לאחרונה מבקבוק שקיבלנו במתנה שנקרא ארדרבג 17 - לא ממש מכיר אבל יצא וויסקי משובח - באנגלית Ardbeg 17

 

ברובון ? עדיפות לג'ק דניאלס סילבר סיליקט .

[armitage]

ארדבג וויסקי מדהים! אחת משבע המזקקות באיילה, סינגל מעושן, ומאוד מוצלח. הוויסקי הבסיסי מגיע בן 10 ויש לו טעם כאילו הוא לפחות בן 14! אחד המומלצים לאוהבי עשן.

[AXNOAMGT]

אני מתפלא שאף אחד עדיין לא הזכיר את הוויסקי המופלא שנקרא מקאלן 12 או 18.

מספר אחד לדעתי...ולדעת מומחים רבים.

[elibaba]

יש לך ידע רב ומעניין בנושא. חבל לא לשתף אותו עם אנשים אחרים :

http://he.wikipedia.org/wiki/ויסקי

 

(אתה יכול לערוך גם כאנונימי בלי להרשם, כמו כל גולש)

[redbaron]

לדעתי, וזו דעה בלבד, וכל אחד יכול לחלוק עליה, אני פשוט מת על הקראון רוייאל...

אני לא אוהב את ההרגשה של לבלוע_חתול_עם הציפורניים_שלופות בגרון שלי...

בקראון רוייאל אין את זה, הוא פשוט מחליק בגרון...

 

בקיצור, מומלץ (שלד, נהנת, אה?)

גילי