מאיפה יש לאנשים לשים 150 אלף על רכב או 1.5 מיליון על בית (פוצל משירשור קורס מיזוג)

[davemustaine87]

לפני כשעה, phpclub כתב:

 

מגיע שלב בחיים שצריך גם להנות מהחיים, כי מי יודע מתי או איך הם יגמרו.

עדיין חושב על העתיד ועדיין חוסך, אבל מחזיר היום 3000 בחודש על אלפא ג'וליה (בלי דלק/טיפולים/ביטוחים) - כלכלית זה ממש יקר והחלטה ממש לא נכונה, אבל אם לא עכשיו אז מתי ?

 

רוב האנשים פועלים על אוטומט ולא עוצרים לשניה לחשוב מה הם עושים ולאן הם הולכים. רוב ההחלטות שהם חושבים שהם עושים, הם בכלל לא שלהם, אלא החברה קבעה עבורם. וזה פשוט עצוב לראות את זה. 

אם בנאדם עוצר ועושה חושבים ורואה שהוא יכול לעמוד בסכומים מסויימים, שילך על זה.  אין שום טעם בלחסוך כסף לשם לחסוך, לעובר ושב אין שום שימוש בקבר.

 

 

 

 

[פינדר]

Just now, davemustaine87 כתב:

אין שום טעם בלחסוך כסף לשם לחסוך, לעובר ושב אין שום שימוש בקבר.

זה לא מדויק. ירושה לדור הבא זה גם שיקול לגיטימי.

[davemustaine87]

לפני 17 דקות, sperial כתב:

גישה פשטנית ותלויית הקשר.

אם הוצאה הזו פוגמת או מסכנת הוצאות יותר חשובות, כולל לטווח ארוך אז היא שגויה. אם הריפוד שלך מספיק עבה אז למה השאלות?

 

זו שאלה נאיבית, הרי אנשים לא עובדים ברציונליות כלל. 

צריך להזכיר לך כמה פעמים עולות פה שאלות של האם לקנות סמארטפון ב-2500 או 1500? הרי ל-1000 שקל הפרש האלה אין שום משמעות לכמעט אף בנאדם בפורום הזה, ביחוד לאורך זמן. למעשה בסכום ההפרש בין חלק מהרכבים פה לעומת יפונומטית בת 7, אפשר כול חודש לקנות אייפון, לזרוק אותו לפח ולקנות חדש שוב. אז למה בכול זאת זה עניין? כי ככה המוח האנושי עובד. הוא קטנוני בדברים קטנים, וצריך מאמץ עילאי על מנת לחשוב על "התמונה הגדולה" 

לפני 5 דקות, פינדר כתב:

זה לא מדויק. ירושה לדור הבא זה גם שיקול לגיטימי.

 

יש ספר מעולה שמדבר בדיוק על הנושא הזה, ולמה זהו שיקול בעייתי בלשון המעטה. 

https://www.amazon.com/Die-Zero-Getting-Your-Money/dp/0358099765

[sperial]

בני כמה הילדים שלך?

 

לגבי האייפון - כאן נכנס עניין כמותי. אייפון פעם בשנתיים זה כאילו כמה עשרות ש"ח בחודש (הפרש מול דגמים אחרים). אבל היום זה טלפון, מחר מיקסר ובעוד שבועיים מקרר. והסכומים האלה מצטברים למשמעותיים, בוודאי כאשר אתה מכניס מכפלות של משפחה.

עריכה אחרונה ב-13 למאי, 2025 על ידי sperial

[davemustaine87]

אין לי ילדים. 

 

תחבר את הפלאפון, מיקסר, מקרר ועדיין אלו סכומים זניחים, בטח לאורך החיים של המוצרים הללו. 

[ברווז]

תלוי בהכנסה... רוצה דוגמא? רציתי מאד להחליף את הנגן מדיה באוטו. מפה לשם, התארגנתי על הסכום (סד"ג 1700) ועל איך להוציא אותו, ובום- קניתי מייבש כביסה חדש. בלאט. 

אלו לא סכומים זניחים. לא לכולם, בכל מקרה. 

ואת זה אומר לך מי שעדיין מסתובב עם גלקסי S8.

אם הסכומים הללו היו זניחים עבורי, הייתי במצב טוב מאד. הם לא. שורה של החלטות גרועות ומצב ספציפי שמשפיע, פלוס כמובן הריבית הארורה שלא רוצה לרדת ולהחזיר לי את ההלוואה והמשכנתא למה שהן היו אמורות להיות ולפי זה לקחתי אותן. 

 

עכשיו, תכניס למשוואה מוצרים שעובדים הרבה יותר פלוס עוברים התעללות ע"י גמדים על בסיס יומי. 

דברים מתקלקלים ודורשים החלפה. 

[Night Driver]

לפני כשעה, פינדר כתב:

גם אני גדלתי להורים עם גישה קצת סגפנית. בעיקר כי לא היה יותר מדי. אבא נהג סמי טריילר שתמיד היה בחובות ובמינוס בבנק ואמא עקרת בית או עובדת בכל מני עבודות זמניות.

שנים נסענו ברכבים משומשים ולא מפוארים והחזקנו בהם הרבה שנים. גרים בדירת 5 חדרים רגילה. גם כשכבר יכולתי להרשות לעצמי להוציא יותר, נמנעתי מזה. מהילדים לא חסכתי כלום (אולי בשביל לפצות על הילדות שלי). כולם עם אייפונים ולבושים במותגים ותמיד מקבלים מה שצריך, במידת ההגיון.

בשנה האחרונה אבא שלי שהיה חולה בפרקינסון התדרדר באופן פתאומי והפך לסיעודי ודמנטי. וזה אחד הדברים שגרמו לי לראות את הדברים קצת שונה. לפני כמה חודשים קנינו בפעם הראשונה רכב חדש לגמרי. גם לוח הטיסות שלנו לחופשים השנה עמוס.

בלי הלוואות כמובן ותוך השארה של רשת ביטחון עמוקה ורחבה מאוד.

אני חושב שרוב הדור שלנו גדל ככה.

כילד בקושי ראיתי את אבא שלי שהיה יוצא לעבודה מוקדם בבוקר וחוזר מאוחר בערב כולל שישי ושבת (עצמאי צעיר שבנה עסק ב 10 אצבעות מכלום). לא ידעתי מה זה בית מלון עד הצבא שלא לדבר על חו"ל וכילד אני זוכר איך בסוף החודש חיינו על שימורים עקומים ותפוזים שסבא שלי היה מביא לנו מעסיס שם עבד (העובדים היו מקבלים את השימורים שעקומים ללא עלות ותפוזים היה מקבל מהבעלים חופשי).

למרות זאת עד היום אני זוכר שבגיל 4 או 5 פתחתי את הראש ותפרו אותי וכשאבא שלי בא לאסוף אותנו מבית החולים הוא הביא לי רכב כיבוי אש שנוסע, עוצר, מרים סולם, הכבאי עולה ואחר כך מקל הכל וממשיך לנסוע. רק יותר מ 30 שנה אחר כך הוא גילה לי שזו היתה משכורת חודשית שלו ושבאותו החודש הוא חסך אפילו באוכל.

גם היום בשביל ההורים והילדות אעשה הכל אבל לא אקח הלוואה או אפרוס לתשלומים טיול למשל.

[sperial]

לפני 28 דקות, davemustaine87 כתב:

אין לי ילדים. 

 

תחבר את הפלאפון, מיקסר, מקרר ועדיין אלו סכומים זניחים, בטח לאורך החיים של המוצרים הללו. 

אז אתה תתקשה להבין.

 

בילדים בדיוק כפי שכתב נהג הלילה - אתה משקיע בילדים בלי סוף. אם זה בחינוך והשכלה, (כל ילד סכום שש ספרתי בשקלים) אם זה בסיוע כלכלי (למשל דיור, אבל אפילו קופסאות עם שניצלים של אמא) ואם בהרבה דברים אחרים. וזה מעבר למובן מאליו. להביא ילד מלידה לעצמאות בגיל 30 זה עניין בין מיליון לשני מיליון ש"ח. אתה יודע, לעבור מדירת 3 לדירת 4 חדרים כדי לתת לו מרחב,ופרטיות זה ענין של מאות אלפים.

 

לגבי האלף ש"ח פה ואלפיים ש"ח שם - כאמור, זה מצטבר. ואתה צריך לבחור בין להשקיע באייפון לבין עודההשקעה בילד - התשובה בכלל לא בדיון.

[davemustaine87]

לא זכור לי שאמרתי משהו על ילדים, לכן לא ברור לי למה העלת את הנושא. 

 

אבל אם כן העלת אותו, אז להביא ילדים זאת החלטה עם משמעויות כלכליות אדירות.

אבל כמו שאמרתי, יש רבים וטובים שפועלים על אוטומט ועל פי מה שהחברה/משפחה/חברים מכתיבים להם, לכן החלטת מספר ילדים לא באה בהתאם למצב כלכלי, אלא באה בתור עובדה, והמצב הכלכלי יותאם בהתאם למה שיש. 

[sperial]

כי מדובר בהחלטה שהיא הרבה מעבר לכלכלית. אם תרצה זו אפילו תוצאה של הביולוגיה של האדם.

 

אגב, שאלתי אותך על ילדים בגלל הקישור לספר. להעביר אמצעים לילדים חשוב מאוד אם אתה רוצה המשכיות המשפחה. יש לי שני בנים שנמצאים בשלב הקריטי של הקמת משפחה, ולמרות שהם מתפרנסים בכבוד פלוס אני רואה את משמעות הסיוע שאני מעביר להם. 

[Night Driver]

לפני 1 דקה, sperial כתב:

כי מדובר בהחלטה שהיא הרבה מעבר לכלכלית. אם תרצה זו אפילו תוצאה של הביולוגיה של האדם.

הבחירה להביא ילדים היא לא כלכלית אבל בכמות הילדים בהחלט נכנס השיקול הכלכלי.

להביא אותם זה החלק הקל. צריך לדאוג להיות מסוגל לתת להם את הבסיס להצליח למצות את היכולות שלהם בעולם.

[davemustaine87]

אבל לא קראת את הספר, אז למה אתה קופץ?  

 

הוא לא טוען בספר לא להוריש כסף לילדים שלך, אלא הוא טוען שאם אתה רוצה לעשות את זה, תעשה את זה עכשיו, ואל תחכה להוריש להם. 

שכן כשיגיע הרגע, הילדים שלך כבר יהיו כניראה באיזור גילאי ה-50-60 שלהם, ולקבל ירושה שמנה בגיל הזה זה נחמד מאוד, אבל היא הרבה יותר עוזרת והכרחית כשהם בגילאי ה-20-30 שלהם. 

[sperial]

בלי לקרוא את הספר, הוא מיועד,לנביאים. כי אתה לא יכול לדעת מתי תהפוך סיעודי או תלך לעולמך ותשאיר בת/בן זוג שתלוי בחסכונות. וכשתוחלת החיים בגיל 65 היא 22 שנה אתה צריך להשאיר סכום גדול כי יש סיכוי משמעותי שתחיה יותר שנים, ומצד שני שיהיו לך הוצאות גבוהות על רפואה וסיעוד. אל תבנה על הילדים שיממנו אותך.

[Night Driver]

לפני 8 דקות, sperial כתב:

ומצד שני שיהיו לך הוצאות גבוהות על רפואה וסיעוד. אל תבנה על הילדים שיממנו אותך.

אם בגיל מבוגר אצטרך הוצאות גבוהות על סיעוד אני מוותר על המשך החיים.

לא מעניין אותי אורך החיים אלא איכותם ולהיות סיעודי גריאטרי עד לסוף ימיי זה לא משהו שהייתי רוצה למשוך. אם זה זמני אז יש תקופה קשה שעוברים ואחר כך ממשיכים הלאה אבל אם זה רק במסלול הידרדרות אז מוותר.

[SlowRide]

לא מכיר את השרשור המקורי.

לשאלה שבכותרת, אם זה תחום העניין שלך, לך תעבוד כחוקר במס הכנסה.

לפני 14 שעות, rev-Match כתב:

קנינו דירה לפי יכולת , 4 חדרים מתוך מחשבה שנתקדם כשנצטרך, בפועל טעות חיינו, הפרש של 150 אלף ש"ח הפך ל 300.

 

קנינו דירה לפי יכולת בפרבר מתוך מחשבה שנשפר מיקום כשנצטרך, בפועל טעות חיינו  פער של 500 אלף הפך ל2 מיליון

שקלתם לשכור ולהשכיר במקום לשדרג? מה ההפרש? תחשוב שבעוד 20 שנה, לא תצטרכו דירה ענקית.

אני עדיין חושב שלקנות לפי יכולת זה עדיף מאשר לקפוץ מעל הפופיק. מה קורה במצב שאתה לא מסוגל להחזיר את התשלומים? אתה נשאר בלי דירה ובלי כסף. עדיף 4 חדרים בפרבר מאשר כלום ותשלומי שכירות שלא נגמרים שאוכלים לך את היכולת לחסוך.