מה עושה לכם טוב על הנשמה בנהיגה בכבישי הארץ?

[מיץ פטל]

תשמע, אם אתה מדבר על ג'נבה - זה ברמת ערסלנד - אבל אלו לא שוויצרים אמיתיים אלא ילידי נסיכויות שעושים רעש עם הרכבים המצועצעים שלהם.

ג'נבה זו לא שוויץ...

[farkash7]

גניבת רמזורים? נו מצבם טוב.
יש מדינות שהרמזור הוא בגדר המלצה בלבד. נותנים שתי צפירות כשמתקרבים לצומת, אין תגובה? ממשיכים לנסוע.
פחד אלוהים, אבל אולי זה עובד? מי יודע.

[dorsht]

נשמע שלמרות כל הסיפורים על שוויץ, רומניה ואיטליה הרבה יותר גרועות.

איטליה מאוד דומה לארץ - הרבה לא שומרים על הימין בכביש מהיר, עוקפים איפה שיש פס לבן, משתוללים, עוברים באדום.

רומניה גם קטסטרופה - נהגים מתפרצים לצמתים, לנהוג בבוקרשט יותר גרוע מאשר לנהוג באיילון ב-8 בבוקר ביום חול, הרבה עסוקים בטלפון.

 

ביקרתי בשוויץ לפני הרבה מאוד זמן (כמעט 12 שנים) אבל אני דווקא זוכר לטובה את הנסיעות שם וגם בתור הולך רגל לא זכורות לי בעיות.

עריכה אחרונה ב-29 ליולי, 2020 על ידי dorsht

[itaysamurai]

לפני 1 דקה, מיץ פטל כתב:

תשמע, אם אתה מדבר על ג'נבה - זה ברמת ערסלנד - אבל אלו לא שוויצרים אמיתיים אלא ילידי נסיכויות שעושים רעש עם הרכבים המצועצעים שלהם.

ג'נבה זו לא שוויץ...

הלכתי שם ברגל יותר מאשר נהגתי, אין צומת ואין מופע רמזור שלא חתכו שם את האדום ברמה של שניות.

אני כמובן מקבל את ההערה וזיהיתי מי זר ומי לא, רק שבג'נבה התרשמתי שגם המקומיים התיישרו עם ההתנהגות הזאת.

[מיץ פטל]

באופן כללי יש קשר בין צפיפות אוכלוסיה ללחץ על הכביש.

אני מניח שספציפית בג'נבה - התרבות הזרה דומיננטית ומכתיבה גם למקומיים (שהחליטו להשאר - זה כבר תהליך של עשורים)

 

אגב, גם ברגל לא ממש נעים שם. במיוחד לנו.

 

עריכה אחרונה ב-29 ליולי, 2020 על ידי מיץ פטל

[robertf]

למה במיוחד לנו?

את ג׳נבה אני פחות מכיר כנהג (מקסימום אספתי רכב בשדה ויצאתי מהעיר) ולנהוג שם מיותר לחלוטין כשיש תחבורה ציבורית סופר יעילה בחינם (גם מוניות שם מיותרות מבחינתי), אבל אני לא זוכר שנתקלתי בבעיה מיוחדת כהולך רגל בביקורים הרבים שלי שם.

 

[מיץ פטל]

להכנס למלון נחמד ובארוחת בוקר להיות מוקף בגלביות וכד', ככה גם במסעדות ובתי קפה.

הקטע ליד האגם שבקיץ יש בו מין לונה פארק עלוב עם ותחושה מאוד לא שוויצרית.

רחוב מקביל לאיזור הכי יוקרתי - רחוב מוצף בזנות.

אלו לא הציפיות משוויץ. והייתי בשוויץ הרבה פעמים...

שוויץ זה האלפים מבחינתי.

 

עריכה אחרונה ב-29 ליולי, 2020 על ידי מיץ פטל

[sperial]

בג'נבה צעדתי ונסעתי בתחב"צ, אבל הקטע ממשרד ההשכרה למלון (לאיסוף מזוודות) וליציאה מהעיר הספיק לי. וגם לוזאן ואפילו ברן לא היו יותר טובות.

 

לפני עשור נהגתי בצפון, איזור דובר גרמנית, זכור לי כיותר טוב.

 

לגבי איטליה, כנראה תלוי מאד באיזה איזור. מכל מקום לפני מספר חודשים נהגתי סביב רומא ולכיוון צפון (עד Orvieto). היו לא מעט מתנחלים באמצעי (אבל לא בשמאלי), והמפחיד - אין ספור זוחלים בימני עם הצבט והידיים על הטלפון.

עריכה אחרונה ב-29 ליולי, 2020 על ידי sperial

[סלע]

הנושא היה בכבישי הארץ.הארץ.

בפעם האחרונה שבדקתי ג'נבה, לוזאן וברן לא היו על מפת ארץ ישראל.

[מיץ פטל]

צודק. מזג אוויר נעים ושולחן בבר בהר.

מתחרה בהרבה כבישים בעולם מכל הבחינות.

עושה מעולה על הנשמה.

[aviaviavi]

אחת החוויות הנעימות שהיו לי בנהיגה בארץ, זה היה מתישהו לפני 16-17 שנים, אולי קצת יותר, חבר בא אליי בשישי בבוקר עם שני שקי שינה ואוהל מצו'קמק ואומר לי נוסעים לדרום לאיזור נחל צין.

אני מסתכל על השעון(מאיפה נפלת עליי על הבוקר - תכלס היה כבר צהריים) אני מסתכל החוצה מהחלון(אתה קולט שפאקינג גשום לאללה בחוץ) ואני מסתכל על המפתחות של האוטו(אתה יודע שיש לי פיאט פונטו 55 כ"ס?)

אחרי דין ודברים והוא פשט על המקרר של אימא שלי (היינו צעירים....) - יש OK לטיול

 

מתחילים נסיעה עם מפה, אין וויז אין כלום, הדרך והנופים מדהימים במיוחד שגשום קלות

אחרי לא זוכר בדיוק כמה זמן מגיעים לאיזור נחל צין, מחפשים מקום להתמקם, מוצאים גבעה יפהפיה ופסטורלית, מקימים את האוהל ומדברים על אה ודה פתאום מצטרפים איזה זוג מצחיק, מקימים אוהל לידנו.. אחרי לילה מצחיק וגשום ללא הפסקה, התעוררתי ממש מוקדם, השמיים התבהרו לחלוטין החלטתי לקחת את הפונטו לנסיעת שטח(שבחיים לא הייתי עושה בגילי עכשיו)

עליתי עם הפונטו על סלעים קטנים- בינוניים ובדרך לא סלולה ובדיעבד בדרך נס צלחתי את זה בלי להרוס את הרכב, ככל הנראה ללא מודעות למה יכול לקרות.

 

היו זמנים

 

[itaysamurai]

אני חסיד של כבישי הצפון (האמיתי) והגולן. עם כל אוטו, בגשם, בשמש, קרוז או לחיצה.

אני מוצא את עצמי לא מעט ב-98 או 87 או שאר הכבישים המקשרים פשוט לבד. מטריד ומהנה.

[יבגניפ]

לפני כמה שנים היתה תקופה שכל שבת בבוקר כמעט הייתי נוסע לאזור נס הרים (סתם עם מוזיקה ברקע בלי איזה קצב ובלי כלום), חוזר לתל אביב באיזה 10 בבוקר, שותה בירה וחוזר לישון.

תענוג גדול זה היה.

 

אבל הנסיעה הכי כיפית שבאמת היתה לי בארץ זה באזור שכבר הזכרתי פה קודם, כשנסעתי לאילת לפני כמה שנים. הייתי לבד על הכביש במשך איזה שעה, במגז אוויר די טוב שאיפשר לנסוע עם הסאנרוף והחלונות פתוחים, מוזיקה בפול ווליום. הניתוק המושלם מכל העולם.

 

[Buki]

לפני 54 דקות, סלע כתב:

הנושא היה בכבישי הארץ.הארץ.

בפעם האחרונה שבדקתי ג'נבה, לוזאן וברן לא היו על מפת ארץ ישראל.

נכון מאוד.

 

עוד דברים שאני אוהב בארץ:

הרמזורים מוצבים גם בכניסה לצוצת ווגם ביציאה מהצומת, תמיד. 

ולא רק או בכניסה או ביציאה.

זה שכל הרמזורים מוצבים על עמודים ולא תלויים מעל הרחוב על חוטים ומתנדנדים.

 

 

זה שאין כמעט כבישים ללא כיסוי סלולרי.

זה שהרוב המוחלט של מעברי פסי רכבת הוסבו לדו מפלסיים. 

 

 

 

מה שאני לא אוהב, זה שלאורך הכבישים לא קיימות נקודות מנוחה שמסומנות בשלט כזה:

[hans]

לפני 1 שעה, מיץ פטל כתב:

אני מניח שספציפית בג'נבה - התרבות הזרה דומיננטית ומכתיבה גם למקומיים (שהחליטו להשאר - זה כבר תהליך של עשורים)

ז׳נבה הייתה כך גם לפני 40 שנה. חור מגעיל כזה של בני עשירים וערב-רב בינלאומי של מושחתים. או״ם, בקיצור.

העיר מבודדת משאר שוויץ הן מבחינה תרבותית והן מבחינה גיאוגרפית,

ולא מעט שוויצרים היו שמחים להיפטר ממנה...

עריכה אחרונה ב-29 ליולי, 2020 על ידי hans