על מה משפיעה מהירות ההאצה מ 0 ל100 קמ"ש

[magician]

האם מהירות ההאצה מהווה מרכיב חשוב בשמוש הרכב ביום, יום?

יש מכוניות שמטרתן היחידה היא להגיע למצב של הקטנת הזמן הנידרש כדי להגיע מ0 ל 100 קמ"ש...

לדוגמה: "מכוניות דראג".

ראוי לציין שמכוניות "דראג" אינן שמושיות ביום יום והן נבנות רק למטרת מירוצי "דראג".

ובכל זאת למה ועל מה משפיעה מהירות ההאצה, בנהיגה יום יומית?

 

מריוס,

 

עורך האתר למכוניות ספורט בישראל

[sronis]

מהירות ההאצה מ-0 ל-100 חסרת משמעות לחלוטין בנסיעה יומיומית. היא אפילו חסרת משמעות בנהיגה ספורטיבית. יותר מזה - משמעותה אפילו מוטלת בספק בכל הנוגע למירוצי דראג!

 

בנסיעה יומיומית - אני מתאר לעצמי שברור לכולם למה היא חסרת משמעות.

בנסיעה ספורטיבית - ההאצות הינן האצות ביניים, ולכן נתון טוב יותר שלהן, כמו גם יחסי העברה נכונים שמונעים חורים בין ההילוכים, הם משמעותיים הרבה יותר. למשל, רכב אשר מאיץ מאפס למאה ב-8 שניות ועושה 80-120 ב-6 שניות, יהיה עדיף על רכב שמאיץ למאה ב-7 שניות ועושה 80-120 ב-7 שניות, בנהיגה ספורטיבית.

 

איך זה אפשרי? נתון האפס למאה מושפע לא רק מכח המנוע או מההספק, אלא ממגוון מרכיבים רב. יחס הספק משקל, יחסי העברה בגיר, גודל ואיכות הצמיגים, מהירות העברת ההילוכים של הנהג. לאותה מכונית יכול להיות נתון אפס למאה שונה משמעותית באם נבחרים יחסי העברה שונים, למשל. אם ההילוך השני לא מגיע ל-100, הנתון ישתנה מכיוון שלוקח זמן להעביר הילוך. אם ההילוך השני מגיע ל-130, אז ניתן לקצר משמעותית את זמן ה-0 ל-100 אם מקצרים את ההילוכים כדי שהשני יגיע ל-100 בדיוק.

 

לכן גם במירוצי דראג, אז לרוב לא מגיעים ל-100 קמ"ש אלא יותר מזה, הנתון הספציפי הזה, של 0-100, לא יכול לספר לנו איזו מכונית עדיפה. יש המון מרכיבים אחרים שמשפיעים על התוצאה, וצריך להתחשב בכולם.

 

לכן במגזינים הבוחנים מכוניות ספורט, לרוב זהו נתון אחד מתוך מספר רב של נתוני האצה, אשר נותנים תמונה מקיפה יותר. יש כיום מגזינים שמגדילים ונותנים נתוני תאוצה (במיילים נניח) של 0-30, 0-40, 0-50, 0-60, וכן הלאה, עד 0-100 מייל"ש ואפילו יותר. כמו גם נתוני האצות ביניים של 30-50, 50-70, 30-70 וכולי.

 

רוני

[gadik6]

 

הרבה דברים חכמים...

 

רוני

יכול להיווצר הרי מצב שבו נגיד מכונית א' מאיצה ל100 ב8 שניות ומכונית ב' ב9, אבל עד 70 קמ"ש נגיד מכונית ב' מאיצה מהר יותר...?

 

כלומר אני לא בטוח לגבי 0-100, אבל האצה מהמקום למהירות כלשהי כשלעצמה, היא לדעתי נתון חשוב במקומות עם הרבה רמזורים כמו גוש דן לדוגמא...

[ירון פ]

יכול להיווצר הרי מצב שבו נגיד מכונית א' מאיצה ל100 ב8 שניות ומכונית ב' ב9, אבל עד 70 קמ"ש נגיד מכונית ב' מאיצה מהר יותר...?

 

כלומר אני לא בטוח לגבי 0-100, אבל האצה מהמקום למהירות כלשהי כשלעצמה, היא לדעתי נתון חשוב במקומות עם הרבה רמזורים כמו גוש דן לדוגמא...

תאוצת הרכב נקבעת, בין היתר, ע"י התמסורת שלו בשילוב המומנט שלו - לפיכך בוודאי שישנם רכבים שמאיצים מהר יותר ל-70 קמ"ש מרכבים אחרים - וזאת למרות שבסופו של דבר עד לתאוצה של 100 קמ"ש הפער נסגר ואף הופך להיות שלילי.

[sronis]

כלומר אני לא בטוח לגבי 0-100, אבל האצה מהמקום למהירות כלשהי כשלעצמה, היא לדעתי נתון חשוב במקומות עם הרבה רמזורים כמו גוש דן לדוגמא...

 

למה זה נתון חשוב? בכל יציאה מרמזור אתה לוחץ פול גז עד לרמזור הבא? מי נוהג ככה בכלל? מה שחשוב בתוך העיר זה דווקא מומנט בסל"ד נמוך. כמו שיש למנועי דיזל חדישים או למנועי בנזין גדולי נפח.

במנוע טורבודיזל הכוח מגיע מתחת ל-2000 סל"ד, נגיעה קלה בדוושה ויש לך כמה כוח שאתה צריך, אפילו לא צריך לעבור 3000 בשביל לייצר קצב נסיעה מכובד. אותו הדבר במנועי בנזין גדולים, נניח 3 ליטר של ב.מ.וו - יש המון מומנט בסל"ד נמוך, המנוע בכלל לא מתאמץ ואתה מאיץ יותר מהר מכל יפנומטית מסכנה עם 1.6 עלוב.

 

רוני

[gadik6]

למה זה נתון חשוב? בכל יציאה מרמזור אתה לוחץ פול גז עד לרמזור הבא? מי נוהג ככה בכלל? מה שחשוב בתוך העיר זה דווקא מומנט בסל"ד נמוך. כמו שיש למנועי דיזל חדישים או למנועי בנזין גדולי נפח.

במנוע טורבודיזל הכוח מגיע מתחת ל-2000 סל"ד, נגיעה קלה בדוושה ויש לך כמה כוח שאתה צריך, אפילו לא צריך לעבור 3000 בשביל לייצר קצב נסיעה מכובד. אותו הדבר במנועי בנזין גדולים, נניח 3 ליטר של ב.מ.וו - יש המון מומנט בסל"ד נמוך, המנוע בכלל לא מתאמץ ואתה מאיץ יותר מהר מכל יפנומטית מסכנה עם 1.6 עלוב.

 

רוני

אני אישית לא, אבל יש הרבה כאלו שכן...

 

ולגבי המומנט בסל"ד נמוך... האם המומנט בסל"ד נמוך לא אומר שגם התאוצה למהירות מסויימת תהייה טובה יותר? כלומר מומנט בסל"ד נמוך יותר פרושו יותר כח, כלומר לא צריך לסחוט את הדוושה כדי להאיץ בצורה מכובדת...

 

האם אי אפשר להסיק מכך שהתאוצה למהירות מסויימת (למשל 50) של רכב עם יותר מומנט בסל"ד נמוך תהייה טובה יותר מרכב עם מומנט נמוך יותר בסל"ד זה?

[ishpuz]

אכן, האצות ביניים הן נתון חשוב יותר מהאצה 0-100, בגלל שהן מעידות על זמינות הכח בזמן הנסיעה עצמה, דבר שמשפיע על היכולת לצאת במהירות מסיבוב, לסיים עקיפה בצורה בטוחה, להיחלץ ממצבים בעייתיים על הכביש (מה שמוגדר אצל עורכי אתרים למכוניות ספורט "בטיחות אקטיבית") וכו'.

 

אבל קיים מצב שבו 0-100 מהיר כן בא לידי ביטוי - וזה בהשתלבות בתנועה ממצב עמידה. מכונית המאיצה בזריזות ממצב עמידה למהירות שיוט יכולה להשתלב בצורה בטוחה ויעילה יותר בתנועה זורמת מבלי להוות הפרעה לתנועה. פחות רלוונטי מהאצות ביניים, אבל עדיין לא מזיק שיש יכולת כזו.

[sronis]

אני אישית לא, אבל יש הרבה כאלו שכן...

 

אני מאוד (מאוד) בספק שיש הרבה כאלו שכן עושים את זה בכל רמזור. אולי בשעות הערב במקומות הומי אדם בשביל להלהיב את החבר'ה או לעשות פוזות על ערסים אחרים בהונדה סיוויק, אבל לא באופן קבוע.

 

בנוגע למומנט בסל"ד נמוך - היתרון הגדול שלו על רכב מונע בנזין עם מומנט בסל"ד גבוה הוא, שהוא לא צריך להתאמץ בשביל להאיץ יפה. הדיזל לא בהכרח יהיה מהיר יותר מהבנזין, אם תלחץ את שניהם, אבל הוא יתאמץ הרבה פחות. בשביל לייצר קצב נאה הדיזל יגיע ל-3000 סל"ד, יעביר לשני, יחזור ל-2000 וכן הלאה. הבנזין לעומת זאת צריך להגיע ל-4500 בשביל לייצר אותו קצב, ובנפילה בסל"ד בהעברת ההילוך הוא יאבד מומנט באופן משמעותי...

[turbo]

לכבוד

חברי הפורום.

 

בכבוד רב

אילן פ.

לכבוד

חברי הפורום

 

 

1. ראשית קבלו קישור לכתבה על האולטימה GTR, מאת: רועי צוקרמן (ynet)

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3068828,00.html

 

 

2.ככל שהמכונית חזקה יותר היא בטוחה יותר (מבחינה אקטיבית) נקודה.

העברת מיכשול,עקיפה,מכונית מהירה יותר בלמיה מתוכננים להיות חזקים/עמידים יותר

יציאה ממצבים בכביש, במהירות רבה יותר מאשר מכוניות סטנדרטיות(חלשות).

 

 

לכבוד

חברי הפורום.

 

בכבוד רב

אילן פ.

בכבוד רב

אילן פ.

[Shahaf]

ולגבי המומנט בסל"ד נמוך... האם המומנט בסל"ד נמוך לא אומר שגם התאוצה למהירות מסויימת תהייה טובה יותר? כלומר מומנט בסל"ד נמוך יותר פרושו יותר כח, כלומר לא צריך לסחוט את הדוושה כדי להאיץ בצורה מכובדת...

 

האם אי אפשר להסיק מכך שהתאוצה למהירות מסויימת (למשל 50) של רכב עם יותר מומנט בסל"ד נמוך תהייה טובה יותר מרכב עם מומנט נמוך יותר בסל"ד זה?

ישבתי וכתבתי תשובה גדושה במשך כרבע שעה כהסבר לשאלה זאת, אולם במהלך הכתיבה והחשיבה נתקלתי במעין פרדוקס וכרגע אני בבלבול יתר!

לכן, אתחיל לשאול דברים בסיסיים וכך אוכל לנסות להבין ולהסביר עד כמה שאפשר את המענה לשאלה זו.

אשמח לתשובות מפורטות.

שאלתי הראשונה: בהנחה ומזניחים את כל הכוחות הנותרים ומתייחסים רק לכוח המנוע ככוח המניע את הרכב, מה יקבע את תאוצת הרכב, המומנט בסל"ד מסוים או ההספק בסל"ד זה?

כלומר, בבחינת עקומת המומנט/כ"ס של מנוע מסוים, וכאמור לעיל נתייחס רק לעקומות אלו כמדד לקביעת תאוצת הרכב, אילו מבין השתיים קובעת את תאוצתו, עקומת המומנט או ההספק?

 

והבהרה קטנה גדי, נק' השיא של עקומת המומנט ומיקומה לאורך טווח הסל"ד אינה אינדיקציה מספקת לגבי התנהגות המנוע והרכב. יש לבחון את עקומת המומנט/הספק לקבלת תמונה ברורה יותר, משום שיכול להיות מנוע בעל מומנט רב בסל"ד נמוך יחסית (נגיד 2700, כשלאחר מכן הוא מתחיל לצנוח), אך מומנט זה מתחיל להיווצר ולעלות רק כ-500 סל"ד לפני כן. לעומת זאת, מנוע בעל שיא מומנט הנמוך ממנו אף בקג"מ שלם (בהנחה ומדובר בנתוני משפחתומטיות ולא מכוניות על, בהן קג"מ בודד אינו משמעותי כלל), שמתקבל בסל"ד גבוה בהרבה (לדוגמא 4000), ושנתון זה נבנה בהדרגה מתחילת תחום הסל"ד עדיף בהרבה.

 

בברכה ובתקווה לתשובה לשאלתי,

שחף בן צבי.

[gadik6]

והבהרה קטנה גדי, נק' השיא של עקומת המומנט ומיקומה לאורך טווח הסל"ד אינה אינדיקציה מספקת לגבי התנהגות המנוע והרכב. יש לבחון את עקומת המומנט/הספק לקבלת תמונה ברורה יותר, משום שיכול להיות מנוע בעל מומנט רב בסל"ד נמוך יחסית (נגיד 2700, כשלאחר מכן הוא מתחיל לצנוח), אך מומנט זה מתחיל להיווצר ולעלות רק כ-500 סל"ד לפני כן. לעומת זאת, מנוע בעל שיא מומנט הנמוך ממנו אף בקג"מ שלם (בהנחה ומדובר בנתוני משפחתומטיות ולא מכוניות על, בהן קג"מ בודד אינו משמעותי כלל), שמתקבל בסל"ד גבוה בהרבה (לדוגמא 4000), ושנתון זה נבנה בהדרגה מתחילת תחום הסל"ד עדיף בהרבה.

 

שחף בן צבי.

כן, אני יודע שטוב כשיש עקומת מומנט שטוחה שתתן מומנט גבוה בטווח כמה שיותר רחב מאשר מומנט גבוה מעט יותר אך הרחק למעלה (נגיד 6000 סל"ד) שכן רוב הנהגים לא מגיעים לשם וגם לא רוצים להגיע לשם...

[TShavit]

בבחינת עקומת המומנט/כ"ס של מנוע מסוים, וכאמור לעיל נתייחס רק לעקומות אלו כמדד לקביעת תאוצת הרכב, אילו מבין השתיים קובעת את תאוצתו, עקומת המומנט או ההספק?

התשובה היא: למעשה - אותו הדבר. עקומת ההספק היא פונקציה מתמטית של עקומת המומנט.

 

טל

[ירון פ]

לשחף - כמו שאני רואה את זה - המומנט הוא זה שמוביל אותך לשיא ההספק - והכוונה בהאצות ביניים כאשר המנוע מצוי בטווח של 2000-3000 סל"ד החשיבות היא דווקא למומנט - ככל ששיאו מגיע בטורים נמוכים יותר, למנוע יש יכולת פיתול טובה יותר המביאה אותו מהר יותר לשיא הספק שלו.

[T-Maxximum]

האם אתם מכיר אתרים בהם יש גרפים של עקומת מומנט/כ"ס של מנועים של רכבים סדרתיים?

תודה

[Shahaf]

התשובה היא: למעשה - אותו הדבר. עקומת ההספק היא פונקציה מתמטית של עקומת המומנט.

מובן שהינך צודק בהחלט, אולם גרף ההספק הוא סה"כ פונק' מתמטית של גרף המומנט, אך העקומות שונות לחלוטין.

בעוד שבמנוע בנזין טיפוסי גרף המומנט מטפס לאיטו עד שהוא מגיע לשיאו במחצית קשת הסל"ד ולאחר מכן דועך בהדרגתיות, גרף ההספק של אותו מנוע מטפס לאיטו עד שמגיע לשיאו, קצת לפני סוף טווח הסל"ד, ורק אז צונח.

אנסה לנסח את שאלתי מחדש, במקרה שהיינו מודדים את תאוצת הרכב כתלות במהירות (שהיא לכשעצמה קשורה ליניארית לסל"ד המנוע), לאילו מהגרפים ידמה גרף התאוצה, לגרף המומנט או גרף ההספק של המנוע?

 

ירון, הדבר מובן, וניתן לראות גם זאת ע"י בחינת עקומת המומנט/הספק - ככל שהמומנט יותר גבוה, שיפוע גרף ההספק גבוה יותר גם הוא, מה שגורם להספק לטפס ביתר חדות.

 

T - Maxximum, זהו אתר של חברה המייצרת צ'יפים לרכבים. חפש במאגר עקומות מומנט ותיווכח בגרפים הכוללים את העקומות ברכב לפני החלפת הצ'יפ, דהיינו כפי שיצא משערי המפעל, ואת העקומות לאחר החלפת הצ'יפ, משמע לאחר השיפור.

אמנם האתר בגרמנית, אך אין סיבה לקושי מסויים - אין דבר מעבר לבחירת היצרן והדגם. לצערי, זהו ה'מאגר' היחידי שאני מכיר לעקומות אלו, אשמח להמלצות.

 

בברכה,

שחף בן צבי.