על מה משפיעה מהירות ההאצה מ 0 ל100 קמ"ש

[ירון פ]

אני מאוד (מאוד) בספק שיש הרבה כאלו שכן עושים את זה בכל רמזור. אולי בשעות הערב במקומות הומי אדם בשביל להלהיב את החבר'ה או לעשות פוזות על ערסים אחרים בהונדה סיוויק, אבל לא באופן קבוע.

 

בנוגע למומנט בסל"ד נמוך - היתרון הגדול שלו על רכב מונע בנזין עם מומנט בסל"ד גבוה הוא, שהוא לא צריך להתאמץ בשביל להאיץ יפה. הדיזל לא בהכרח יהיה מהיר יותר מהבנזין, אם תלחץ את שניהם, אבל הוא יתאמץ הרבה פחות. בשביל לייצר קצב נאה הדיזל יגיע ל-3000 סל"ד, יעביר לשני, יחזור ל-2000 וכן הלאה. הבנזין לעומת זאת צריך להגיע ל-4500 בשביל לייצר אותו קצב, ובנפילה בסל"ד בהעברת ההילוך הוא יאבד מומנט באופן משמעותי...

רוני - אני חושב שטעות בידך ואני אסביר - מנוע הדיזל יהיה מהיר יותר מהסיבה הפשוטה - הוא לא נזקק להגיע לסלדים שמנוע הבנזין נזקק להגיע אליהם - ובכדי להגיע אליהם מנוע הבנזין יזדקק ליותר ז מ ן - והרי זמן הוא חלק ממשוואת המהירות. מעבר לכך שהעלייה בסלדים היא כנגד התנגדות (אוויר, משקל, זווית המרכב). מכאן שבכל פעם שמחליפים הילוך מנוע הבנזין נזקק להגיע לסלד גבוה יותר - עם כל החלפת הילוך מנוע הדיזל "יחסוך בזמן" ויפתח פער מול מנוע הבנזין.

 

 

לשחף - אני חושב שהתשובה לשאלתך היא שאינך יכול לנתק בין הגרפים (מומנט והספק) - אחד תלוי בשני, והכוונה היא - שככל שהזווית בין נקודות השיא שבין הגרפים מגיעה קרוב יותר ל-90 מעלות הרכב יהיה מהיר יותר בתאוצה - והגרפים שנתת כדוגמא ממחישים זאת היטב - הרכב אחרי הרכבת הציפ' יגיע תוך אותו הזמן להספק גבוה יותר.

[Moti - Miata R]

מהירות ההאצה מ-0 ל-100 טובה רק לדבר אחד - כתבות במגזינים.

מעבר לזה היא לא רק שלא משרתת את הצרכן אלא להפך - במקרים רבים היא דופקת אותו.

אני מתייחס ליחסי העברה של תיבות הילוכים בהמון מכוניות שונות לחלוטין אחת מהשנייה שמשום מה כולן מבצעות את המיאוץ הידוע (לשמצה) בשני הילוכים גם אם זה בא על חשבון יחסי העברה ארוכים מהדרוש בשני ההילוכים הראשונים ושלושת / ארבעת ההילוכים אחריהם קצרים מהדרוש וקרובים מדי או לא שימושיים... בקיצור, יחסי ההעברה בהרבה מכוניות מגיעים כשהם לא אופטימליים במטרה להציג נתון 0-100 שיחמיא למכונית.

 

נתוני תאוצה ריאליים יותר ניתן לראות בהאצה מ-0 ל-400 מטר, כמו במירוץ דראג.

 

מוטי.

[magician]

בעולם תכנון הרכב ההאצה של מכונית היא מדד לעד כמה מהר מכונית יכולה לשנות את מהירותה -Speed , בקו ישר, ואמור לתת אינדקציה על ההשגים בישום טכנולוגיות בתחומים שונים של תכנון ויצור הרכב, כגון: תכנון אוירודינמי יעיל, שמוש בחומרים קלים ומתקדמים במרכב,מנוע, גיר וכו'.

 

הצגתי את הפירוש האנגלי למושג מהירות - Speed, מסיבה פשוטה - היות והוא מושג סקאלרי(פיסיקה) החביב על משווקי הרכב ואינו מתאר את יכולות הרכב בהרחבה בעת תנועה והאצה.

ההאצה מקושרת ישירות לכוחות המופעלים על המכונית וציין אותם ידידי "Sroni":

חיכוך הנוצר בין הצמיגים למבנה חומר שטח הנסיעה, זרימת האויר מסביב לרכב , כיוון הנסיעה וכמובן ביצועי המנוע.

האצה היא חלק מתנועה משתנה של גופים ותורת ה"קנימטיקה" עוסקת בהרחבה בנושא.

תנועתם של גופים ניתנת לתיאור ע"י המושגים של מרחק, מהירות שינוי מקום וכאמור האצה.

כדי לקבל מידע יותר "ראוי" , יתכן שיש צורך בכתיבה מוטורית עיתונאית יותר מעמיקה אשר תעשה שמוש בצורה קבועה גם בהגדרה וקטורית למהירות - Velocity , המוכרת בתכנון (ובפיסיקה).

מושג זה כולל בתוכו פרמטר נוסף והוא הכיוון דרומה, צפונה,שמאלה וכו'.

 

מריוס,

עורך האתר למכוניות ספורט בישראל

[ender v]

יתכן שיש צורך בכתיבה מוטורית עיתונאית יותר מעמיקה אשר תעשה שמוש בצורה קבועה גם בהגדרה וקטורית למהירות - Velocity , המוכרת בתכנון (ובפיסיקה).

מושג זה כולל בתוכו פרמטר נוסף והוא הכיוון דרומה, צפונה,שמאלה וכו'.

 

מריוס,

עורך האתר למכוניות ספורט בישראל

VELOCITY זה תאוצה לא ?

[איציק נ.]

מהירות ההאצה מ-0 ל-100 טובה רק לדבר אחד - כתבות במגזינים.

מעבר לזה היא לא רק שלא משרתת את הצרכן אלא להפך - במקרים רבים היא דופקת אותו.

אני מתייחס ליחסי העברה של תיבות הילוכים בהמון מכוניות שונות לחלוטין אחת מהשנייה שמשום מה כולן מבצעות את המיאוץ הידוע (לשמצה) בשני הילוכים גם אם זה בא על חשבון יחסי העברה ארוכים מהדרוש בשני ההילוכים הראשונים ושלושת / ארבעת ההילוכים אחריהם קצרים מהדרוש וקרובים מדי או לא שימושיים... בקיצור, יחסי ההעברה בהרבה מכוניות מגיעים כשהם לא אופטימליים במטרה להציג נתון 0-100 שיחמיא למכונית.

 

נתוני תאוצה ריאליים יותר ניתן לראות בהאצה מ-0 ל-400 מטר, כמו במירוץ דראג.

 

מוטי.

לכבוד

חברי הפורום.

 

בכבוד רב

אילן פ.

לכבוד

 

חברי הפורום

מוטי מיאטה

 

א.ג.נ,

 

דעתי האישית; אני לא מסכים עם ידידי "מוטי מיאטה" ולצערי בעשור האחרון ההילוכים ברוב המכוניות המשפחתיות רחוקים מלהיות אופטימליים עבור מדד 0-100 בקו ישר. בבירור (כך אני לפחות מרגיש) שההילוכים ארוכים באופן קיצוני לטובת תצרוכת דלק עדיפה ואני סבור שאילו היו מכניסים עוד הילוך באמצע לא רק שתאוצות הביניים היו משתפרות פלאים אלא גם התאוצה ל 100 קמש היתה נשארת מאוזנת יחסית (כיום המכוניות כבדות יותר והמנועים קטנים - לפחות אצלנו) - כל זאת למרות הפסד זמן במעבר להילוך נוסף !.

 

בברכה

 

איציק נ.

[nitch]

VELOCITY זה תאוצה לא ?

לא.

אבל בכל מקרה, אני לא חושב שההבדל בין סקלאר לווקטור מהותי לדיון הזה.

[ishpuz]

כדי לקבל מידע יותר "ראוי" , יתכן שיש צורך בכתיבה מוטורית עיתונאית יותר מעמיקה אשר תעשה שמוש בצורה קבועה גם בהגדרה וקטורית למהירות - Velocity , המוכרת בתכנון (ובפיסיקה).

מושג זה כולל בתוכו פרמטר נוסף והוא הכיוון דרומה, צפונה,שמאלה וכו'.

צודק. במבחני רכב, חשוב שהמידע יהיה וקטורי.

זה מאוד משנה לרוכש הפוטנציאלי אם הרכב נבחן במהירות מסויימת כשהוא נוסע צפונה, ולמעשה הרוכש מעוניין ברכב הנוסע מזרחה! הנתונים חייבים להיות מדוייקים!

על מה לעזעזל אתה מדבר?!?!?!?!??

 

יודע מה? אני מציע שיציגו את המהירות בה ננהג הרכב במבחן כ"משוואה דיפרנציאלית". זאת תהיה כתיבה עיתוניאית מוטורית יותר מעמיקה, והנה יצא לי גם להשתמש בגרשיים בצורה מיותרת וגם להשוויץ שאני אינטליגנט.

[magician]

VELOCITY זה תאוצה לא ?

Acceleration - תאוצה

[magician]

צודק. במבחני רכב, חשוב שהמידע יהיה וקטורי.

זה מאוד משנה לרוכש הפוטנציאלי אם הרכב נבחן במהירות מסויימת כשהוא נוסע צפונה, ולמעשה הרוכש מעוניין ברכב הנוסע מזרחה! הנתונים חייבים להיות מדוייקים!

על מה לעזעזל אתה מדבר?!?!?!?!??

 

יודע מה? אני מציע שיציגו את המהירות בה ננהג הרכב במבחן כ"משוואה דיפרנציאלית". זאת תהיה כתיבה עיתוניאית מוטורית יותר מעמיקה, והנה יצא לי גם להשתמש בגרשיים בצורה מיותרת וגם להשוויץ שאני אינטליגנט.

========================================================

צודק - ניתן עדיין לחשוב במושגים שלפני מאה שנה - כל אחד לפי רצונו.

בכל אופן מדי פעם , אולי , בפורום של מכוניות ואולי גם "פריקים" למכוניות , לא נהיה רק "רוכשים פוטינציאלים "...ונרצה להבין את ה"דפרנציאליות" מתוך רצון להרחיב את הידע - אפשר כמובן לתבונן רק בתמונות

זכותך.

 

מריוס,

עורך האתר למכוניות ספורט בישראל

[ishpuz]

צודק. תמיד אפשר להעמיק יותר. חשוב לכל חובב רכב לדעת לא מהי "מהירותה" של "מכונית" אלא מהו הוקטור שלה, כלומר מהי מהירותה ולאיזה כיוון היא נוסעת!

הלא לא יעלה על הדעת שדמו של חובב רכב יסער בעורקיו למשמע פרארי הנוסעת באיילון דרום כמו שיסער כשישמע פרארי נוסעת באיילון צפון! ומדוע? כי אולי המהירות דומה, אבל הווקטור הפוך לחלוטין! לכן פרארי אחת תשמח אותו מאוד והשניה תמלא ליבו תוגה, כי מבחינה וקטורית היא מתנהגת הפוך לחלוטין.

 

ואגב, אם כבר כתיבה עיתונאית רצינית, הייתי מצפה שלא תתרגם את המושג Acceleration ל"תאוצה". בכתיבה עיתונאית מוטורית רצינית ראוי שישתמשו במושג "dV/dt" ולא במושג "תאוצה", שהוא הכללה גסה ומטעה שאולי מתאימה לקהל הרחב שמספיק לו להסתכל בתמונות, אבל בפירוש מעליבה את קוראי פורום זה.

[magician]

צודק. תמיד אפשר להעמיק יותר. חשוב לכל חובב רכב לדעת לא מהי "מהירותה" של "מכונית" אלא מהו הוקטור שלה, כלומר מהי מהירותה ולאיזה כיוון היא נוסעת!

הלא לא יעלה על הדעת שדמו של חובב רכב יסער בעורקיו למשמע פרארי הנוסעת באיילון דרום כמו שיסער כשישמע פרארי נוסעת באיילון צפון! ומדוע? כי אולי המהירות דומה, אבל הווקטור הפוך לחלוטין! לכן פרארי אחת תשמח אותו מאוד והשניה תמלא ליבו תוגה, כי מבחינה וקטורית היא מתנהגת הפוך לחלוטין.

 

ואגב, אם כבר כתיבה עיתונאית רצינית, הייתי מצפה שלא תתרגם את המושג Acceleration ל"תאוצה". בכתיבה עיתונאית מוטורית רצינית ראוי שישתמשו במושג "dV/dt" ולא במושג "תאוצה", שהוא הכללה גסה ומטעה שאולי מתאימה לקהל הרחב שמספיק לו להסתכל בתמונות, אבל בפירוש מעליבה את קוראי פורום זה.

==========================

על פניו נראה לי שלא הבנתה את כוונתי.

ראשית אני מסכים שהקונה הפוטינציאלי אינו בדרך כלל מתענין באיפיוני שקלול ופרוספקט פרסומי משפיע עליו יותר(אחרת לא הייתה פרסומת), הערכה והצגת הנתונים.

באשר למונחים שהזכרתי , אלו מונחים שיסודם בפיסיקה ומהווים בסיס לכל הקשור לתכנון ,התנהגות הרכב ומדידת ביצועיו.

הוצאת מילה מההסבר - ושוב נראה על פניו ותקן אותי אם אני טועה, אינך מבין ההקשר - אגב רכב נוסע, מאיץ לא רק בקו ישר ולכן לדעתי ראוי לעשות הבחנה ברורה הקיימת בשפה האנגלית וכנראה לא ברורה בשפה העברית.

"הכללה גסה" לפי דבריך - התיחסתי לטעות בתרגום ללא קשר להבחנה החשובה לפחות לחלק מאיתנו, בין המושגים "Speed" לבין "Velocity " , ביחוד לאור היותנו בפורום מכוניות .

אגב גם נושאים טכניים כגון זויות "קסטור", "קאמבר". זוית החלקה וכו', כנראה שאת הקונה הפוטנציאלי לא יעניין, ובכל זאת יש כאלו בפורום שמתענינים.

[TShavit]

רוני - אני חושב שטעות בידך ואני אסביר - מנוע הדיזל יהיה מהיר יותר מהסיבה הפשוטה - הוא לא נזקק להגיע לסלדים שמנוע הבנזין נזקק להגיע אליהם - ובכדי להגיע אליהם מנוע הבנזין יזדקק ליותר ז מ ן - והרי זמן הוא חלק ממשוואת המהירות. מעבר לכך שהעלייה בסלדים היא כנגד התנגדות (אוויר, משקל, זווית המרכב). מכאן שבכל פעם שמחליפים הילוך מנוע הבנזין נזקק להגיע לסלד גבוה יותר - עם כל החלפת הילוך מנוע הדיזל "יחסוך בזמן" ויפתח פער מול מנוע הבנזין.

QUOTE]

 

כעקרון, כאשר מדובר על מכוניות מסוג ומשקל דומים, מה שיקבע את התאוצה הוא ההספק. הבאתי פעמים רבות את הדוגמה הזו: קח פאביה 1.4 בנזין עם 100 כ"ס, והשווה לפאביה TDI עם 100 כ"ס. נתוני התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש (וגם המהירות המירבית) קרובים עד-כדי זהות. את ההבדלים תרגיש הרבה יותר בנהיגה יומיומית, בגלל זמינות-הכוח העדיפה של הדיזל.

 

טל

[ishpuz]

רכב מאיץ אך ורק בקו ישר לכיוון נטיית הגלגלים המניעים. אמנם השימוש בדיפרנציאל מחלק את הכח בצורה שונה בין גלגלים ולכן גלגל מניע אחד יכול להאיץ את סיבובו במהירות שונה ממשנהו בזמן סיבוב, אבל כאשר מדובר על תאוצת מרכז המסה של הרכב אין לזה חשיבות גדולה. אני לא מדבר על תאוצות במצב של החלקה מפני שכאן מדובר במצב סמי-כאוטי שאינו מדיד בצורה רציפה החוזרת על עצמה, ונשלט במקרה הטוב על ידי היזון חוזר אינסטינקטיבי של הנהג ואינו חלק ממאפייני הרכב כפי שתוכננו על ידי היצרן.

התאוצה היחידה שאינה בקו ישר היא הג'י הלטרלי הנוצר בעת סיבוב. ומאחר ובמקרה של רכב הנע בסיבוב אין כח צנטריפטלי אקטיבי כגון גרביטציה או מתיחות, התאוצה הלטרלית היא מדד לאחיזת הרכב ולא לביצועים הנובעים מהפעלת כח המנוע שעליהם אנו מדברים.

ואגב, במבחני רכב רציניים בעיתונים בחו"ל נמדד ג'י לטרלי במגבלות האחיזה כדי להעיד על אחיזת הכביש של הרכב.

 

קל וחומר שכשמדובר על מדידת מהירות אין שום הבדל בין וקטור לסקלאר ברלוונטיות של הנתונים, ומהירות לטרלית היא מושג שממש אין לו מה לחפש במבחן רכב או בהתרשמות ממנו, לא לקהל הרוכשים, לא לחובב הרכב, ולא לנהג הניסויים של היצרן.

[magician]

רכב מאיץ אך ורק בקו ישר לכיוון נטיית הגלגלים המניעים. אמנם השימוש בדיפרנציאל מחלק את הכח בצורה שונה בין גלגלים ולכן גלגל מניע אחד יכול להאיץ את סיבובו במהירות שונה ממשנהו בזמן סיבוב, אבל כאשר מדובר על תאוצת מרכז המסה של הרכב אין לזה חשיבות גדולה. אני לא מדבר על תאוצות במצב של החלקה מפני שכאן מדובר במצב סמי-כאוטי שאינו מדיד בצורה רציפה החוזרת על עצמה, ונשלט במקרה הטוב על ידי היזון חוזר אינסטינקטיבי של הנהג ואינו חלק ממאפייני הרכב כפי שתוכננו על ידי היצרן.

התאוצה היחידה שאינה בקו ישר היא הג'י הלטרלי הנוצר בעת סיבוב. ומאחר ובמקרה של רכב הנע בסיבוב אין כח צנטריפטלי אקטיבי כגון גרביטציה או מתיחות, התאוצה הלטרלית היא מדד לאחיזת הרכב ולא לביצועים הנובעים מהפעלת כח המנוע שעליהם אנו מדברים.

ואגב, במבחני רכב רציניים בעיתונים בחו"ל נמדד ג'י לטרלי במגבלות האחיזה כדי להעיד על אחיזת הכביש של הרכב.

 

קל וחומר שכשמדובר על מדידת מהירות אין שום הבדל בין וקטור לסקלאר ברלוונטיות של הנתונים, ומהירות לטרלית היא מושג שממש אין לו מה לחפש במבחן רכב או בהתרשמות ממנו, לא לקהל הרוכשים, לא לחובב הרכב, ולא לנהג הניסויים של היצרן.

שוב אני מבקש להאיר עובדה -גוף בתנועה המשנה מקום יש לו כיוון , מדידת המהירות - Velocity

היא וקטורית , לדוגמה מטוס(אין זה ויכוח ביני לבינך)-לטענתך אין משמעות לכיוון בניגוד ואין זה נכון.

מהירות סקאלרית אינה דנה כלל בכיוון (התנועה יכולה להיות לאחור -רוורס) ומתרכזת רק באיזה מהירות נע הגוף.

 

בנוסף אציין שתורת הקינמטיקה העוסקת בתנועה של גופים מגדירה היטב את השוני ואת חשיבות הפרמטרים הנוספים שהוקטורים מספקים לנו .אני יתן דוגמה (ולא נגזרים כפי שאתה הצגתה: dv/dt )מיקום ומרחק ושוב יש לנו את שיטת הוקטור שמאפשר לנו בדיוק יתר לחשב לעומת הסקלר שמוגבל יותר, אינו צריך מיקום וכיוון ומסתפק רק במידת המרחק .

בכל אופן , במקום להתרגז ולדרוש לשלומו של "עזאזל", התפתח מיני נושא.

 

מריוס,

[ishpuz]

טוב. נשברתי. אתה צודק.

כשמציינים מדידות מהירות במבחני רכב רציניים לחובבים הרציניים צרכים לציין אם זה נעשה קדימה או ברוורס. רגע, בעצם זה לא מספיק. מאחר ואנחנו חיים על כדור אז צריך להשתמש ברשת קואורדינטות מתאימה ולציין לאיזה כיוון התבצעה הנסיעה ולאיזה כיוון היה מופנה חרטום הרכב.

אני כחובב רכב רציני, בעודי קורא את נתון המהירות הסופית של רכב, חייב לדעת אם היא נרשמה בנסיעה קדימה או ברוורס.