כיצד לעבוד בצוות של וורקוהוליקים?

[vadim6385]

אם יגלו שאתה ממרמר את שאר הצוות, אתה תהיה הראשון שימצא את עצמו בחוץ עם סימן של נעל על התחת, וזה במקרה הטוב (במקרה הגרוע המוניטין הזה ירדוף אותך גם למקומות העבודה הבאים שתנסה להתקבל אליהם).

 

עדיף פשוט להסביר את הבעיה לבוס, להגיד יפה שלום וללכת, בלי לשרוף גשרים.

[oryo]

יכול להעיד רק על עצמי -

גם אני במקום עבודה ת(ט)ובעני למדי, ועובד לא מעט שעות בעצמי.

 

אצלי זה עניין כזה: אני מגדיר לעצמי מה אני מוכן לתת, ומקום העבודה יכול להחליט האם זה כן/לא מספיק עבורו. במקרה שלי אני כן נשאר שעות ארוכות מדי פעם, ומנגד לא פותח (ולעיתים בכלל לא לוקח) לפטופ בבית. עניין של גבולות: העבודה - בעבודה, בבית אני *בבית*.

אם/כש יהיו ילדים (חו"ח), אני בהחלט מתכוון לקצץ בשעות העבודה שלי.

 

ואם יבוא הבוס, ויגיד לי שזה לא בסדר שX עובד ככה וככה שעות ואני לא, ואם אני לא אחוש שיש מקום לשיפור אצלי - אומר לו 'תודה על הפידבק, אני לא מסכים, כיצד אתה מעוניין להתקדם' וזהו. אין לי שום בעיה להחליף מקום עבודה אם ישנה אי התאמה בציפיות, nothing personal - just business.

 

(כמובן שישנו גם צד שני למטבע: אם אתה עובד במקום מאוד טוב ייתכן שהגבולות שלך יימתחו, זה הכל נגזר בבסיס מעקומת ההיצע והביקוש).

 

מה שבטוח - המצפון שלך לא צריך להוות בעיה, שכן אם אתה עובד כמו שצריך, נותן את ה100% בזמן העבודה, עומד ביעדים וכו' - אז ברמה המצפונית העובדה שיש איזה ברנש שעובד יותר ממך means jack shit.

 

עריכה: אשרי המאמין, מסכים עם FB (התגובה מעלי) ולא עם SR. האם אני בהריון?

[amir74]

פות"ש, אתה עובד יותר מדי, 10 שעות ביום זה גם מוגזם.

לאנשים צריכים להיות חיים לאחר העבודה וכמות כזו של שעות עובדים רק במקרה שחייבים דחוף, אבל ממש דחוף, עוד ערימה של כסף.

תספר לאנשים שעובדים בצוות מה אתה עושה בשעות שהם בעבודה ואז אולי גם הם יקצצו שעות כי הם ירצו לרכב על אופניים או סתם להיות עם המשפחה אחרי העבודה. לא לבוא מתוך מטרה שהם יתמרמרו אלא שהם יקנאו. לך לחיובי, לא לשלילי.

[flytomars]

כפי שאמרתי, הרכבת של המדליות לא תעצור אצלך בתחנה אם תעבוד גם 14 שעות. מה שכן יפגע זו הבריאות שלך עקב סדר היום המטורף. תאמין לי, הייתי שם וכמעט אושפזתי בבית חולים בגלל הלחץ המטורף ושעות העבודה המרובות.

 

אין כאן סנטימנטים. אתה צריך לעשות מה שטוב לך, וזהו. כמו שהם היו מפטרים אותך בלי סנטימנטים כי *זה מה שטוב להם*, מחובתך למצוא לך סביבת עבודה הוגנת ושפוייה יותר כי זה מה שטוב לך ולבריאותך.

אגב, סביבת עבודה טובה ותומכת תאפשר לך לנהל חיים אישיים משלך בלי נקיפות מצפון או פחד "מה יגידו השכנים". סביבה תומכת גם מעלה פריון עבודה.

 

אני ממליץ לך בחום להתחיל ולחפש עבודה חדשה שתכבד אותך יותר כעובד ולא כעבד.

 

ממזכיר לי את מה שאמר לי אחד מהבוסים הראשונים שלי בתקופה שנשארתי עד (ממש ממש) מאוחר:

'על הקבר שלך לא יהיה רשום "הוא נשאר עד 1 בלילה בעבודה"'

[matanfr]

זה בדיוק מה שהרופא אמר לי

[SlowRide]

אם יגלו שאתה ממרמר את שאר הצוות, אתה תהיה הראשון שימצא את עצמו בחוץ עם סימן של נעל על התחת, וזה במקרה הטוב (במקרה הגרוע המוניטין הזה ירדוף אותך גם למקומות העבודה הבאים שתנסה להתקבל אליהם).

 

עדיף פשוט להסביר את הבעיה לבוס, להגיד יפה שלום וללכת, בלי לשרוף גשרים.

לא צריך לעמוד על השולחן במשרד עם חבילת A4 ביד ולצעוק כמה גרוע להישאר עד מאוחר כל יום.

אם הוא רוצה להישאר שם (טוב לקורות חיים) הוא צריך להחליט אם לקרוע את התחת כמו כולם ולסבול או להיות חריג ולהסתובב עם תחושה לא נעימה. במקום שיתאים את עצמו לוורקוהולים האלה, למה לא לנסות למתן אותם?

גם אני עבדתי במקום כזה ששעות נוספות זו הנורמה שם. אני מאמין שבארץ יש שלל מקומות עבודה עם אופי כזה.

בהתחלה עשיתי שעות נוספות על ימין ועל שמאל כי כשמנהל העבודה מבקש ממך להישאר, אתה לא אומר לא. בשלב מסויים הגעתי למצב שאין לי מה לעשות בחיים חוץ מללכת לעבודה. לא הייתי היחיד שהרגיש ככה ובדיוק בגלל זה ההצעה בהודעה הראשונה שלי עבדה מצויין.

ונחש מה? אף אחד לא בעט אותי החוצה. אחרי שעזבתי כדי להתחיל ללמוד התקשרו אלי לשאול אם מתחשק לי לחזור כעובד חברה עם תנאים משופרים (הייתי עובד קבלן). כל עוד אתה עושה את העבודה שלך כמו שצריך אין מעסיק נורמלי שינסה יזיק לך, להפך.

אף אחד לא באמת רוצה לעבוד כמו חמור כל יום. בד"כ העצלנים הם אלה שבעד שעות נוספות על בסיס יומי אבל נותנים הספק של יום עבודה רגיל.

עריכה אחרונה ב-23 לאוגוסט, 2016 על ידי SlowRide

[sronis]

ממזכיר לי את מה שאמר לי אחד מהבוסים הראשונים שלי בתקופה שנשארתי עד (ממש ממש) מאוחר:

'על הקבר שלך לא יהיה רשום "הוא נשאר עד 1 בלילה בעבודה"'

 

יותר מזה, בסופו של דבר, ב-99% מהמקרים אף אחד לא באמת יתגמל אותו על הישארות שעות נוספות ועבודה מהבית. במיוחד אם זו הנורמה (אי אפשר הרי לתגמל אקסטרה את כולם).

אני מכיר את זה טוב על בשרי. יש אצלי כמה אנשים בצוות שקורעים את התחת ומשקיעים מעל ומעבר, ואמרתי להם מה שאני אומר גם לעצמי - אף אחד לא יתגמל אותך על שקרעת את עצמך. זה לא שווה את זה.

 

עם זאת, כאשר מדובר בנורמה, קשה לטפל בשורש הבעיה. ה"פתרון" היחיד הוא פשוט לעשות עבודה מצוינת בזמן שאתה באמת עובד, ולקוות שזה מספיק. אני בשום פנים ואופן לא הייתי נכנע לנורמה של עבודה בשעות לא שעות או בסופי שבוע.

לצורך העניין, אני עובד בחברת הייטק, 9 שעות ביום בממוצע במשרד ולא לוקח לפטופ הביתה או עונה למיילים בסופ"ש, אלא רק אם יש מקרה חירום.

 

עריכה: בהמשך למה שסלואורייד אמר, הרבה פעמים שעות עבודה מרובות נובעות מחוסר יעילות. אם תלמד לסדר את הזמן שלך כראוי הבעיה עשויה פתאום להעלם. סתם לצורך הדיון, אני עובד באסטוניה אבל יש לנו אנשים בארץ וכשהם מגיעים לכאן לביקור הם כל פעם משתאים איך פתאום הם מספיקים הרבה יותר. זה הרבה עניין של אווירה, סביבה, הפרעות וניהול זמן נכון.

[SlowRide]

לא לבוא מתוך מטרה שהם יתמרמרו אלא שהם יקנאו. לך לחיובי, לא לשלילי.

לדעתי קנאה זה לא דבר טוב. אף אחד לא אוהב את זה שתמיד מתרברב על החופשות והטיולים שלו במיוחד כששאר הצוות נמצא בעבודה מצאת החמה עד צאת הנשמה.

לא צריך למרמר אותם במטרה לנסות לפגוע בחשק שלהם לעבוד, אלא להראות להם שעובדים בשביל לחיות ולא חיים בשביל לעבוד. מתקתקים הכל ב9 שעות ועפים הביתה.

[matanfr]

אדם שהוא וורקהוליק לא מבין את הדברים האלה. אלו הרגלים שמוטבעים אצלו כבר לא מעט זמן, חלקם הגדול מלחץ קבוצתי או מכיוון הבוסים הקודמים או הנוכחיים.

קראתי בהרבה מקורות שאחד מהפתרונות למנהלים וחברי צוות וורקוהוליקים הוא הצבת גבולות. פשוט לא לפחד להגיד "יש לי עניינים אישיים" בלי לספק הסברים שאיננו חייבים לספק.

[NirLevi]

אני מחשיב את עצמי לעבוד טוב ויצירתי. בשיחות הערכה אני מקבל משוב חיוב מההנהלה. אני מציב גבולות ברורים בין בית לעבודה. אני נשאר כשצריך, יש לי הספק טוב, אבל אני לא לוקח עבודה הביתה ואני לא מוכן להגיע חולה לעבודה.

 

העניין הוא שאני עובד בצוות של וורקוהוליקים. אני מדבר על אנשים שנשארים במשרד כמעט כל יום עד 8-9 בערב, לוקחים את הלפטופ הביתה וממשיכים לכתוב מיילים ב-11-12 בלילה. אני מדבר על אנשים שכותבים מיילים מהבית במוצאי שבת. אני מדבר על אנשים שסוחבים את הלפטופ של העבודה בתיק גב ואם הם חולים הם ממשיכים לעבוד מהבית. פסיכי לחלוטין.

 

לא מופעל עלי לחץ ישיר ליישר איתם קו, אבל יש לחץ עקיף, רמיזות, עקיצות וכמובן יש לי ייסור מצפון.

 

מה עושים? לשים *** ולהמשיך כרגיל? כיצד אתם מתמודדים עם עמיתים וורקוהוליקים?

 

המצב שאתה מתאר הוא לא פסיכי בכלל. זה מצב רגיל שחלק לא מבוטל מהמשק נמצא בו.

אני הייתי במצב יותר קיצוני, כולל טיסות לחו"ל. הייתי "מכונת" עבודה. כולל חגים וסופש"ים.

 

כשהגעתי לקצה הפירמידה (כמעט), עזבתי, כי יש דברים יותר חשובים מעבודה.

 

תפוס את הניסיון שדרוש לך ושחרר.

 

אחר כך תמצא לך מקום עבודה רגוע, ותאכל בערב אבטיח בים.

[RK]

nothing personal - just business.

 

Strictly business, לא just

 

כשהייתי שכיר, הייתי וורקוהוליק לחלוטין, וזה עזר לי להתקדם. כשנולדה הבת הראשונה קיצצתי בשעות ולמרבה ההפתעה זה לא גרם לפיחות במעמד, ומה שבסופו של דבר גרם לחיכוכים והוציא אותי משם לעצמאות היה יותר ויותר לקוחות פרטיים שלי. עכשיו כשאני עצמאי, אין כזה דבר שעות מוגדרות. יכול להיות שאגיע לזה, כנראה לא בעתיד הנראה לעין.

 

* לא מדובר בהיי-טק.

[ALÞћÃ]

לחלק מהוורקוהוליקים שנתקלתי בהם בחיי אני זורק את הציטוט הבא "What we leave behind is not as important as how we've lived" (אשאיר לכם את הכבוד לגגל).

 

לחלק זה נכנס הישר ב feelz, חלק אחר עושה את עצמו שזה נכנס לו ב feelz והחלק האחרון מהנהן עם הראש וממשיך בשלו. תנחומיי.

[gsi16v]

מזכיר לי שבזמנו הייתי בצוות כזה, הפכתי את זה פשוט לבדיחה עליהם.

הייתי אומר בקול רם "אופס 5" מפיל משהו כאילו נפל לי מהיד ומסתלק, לפעמים הייתי אומר להם "נתראה מחר - שתיים שלש דג מלוח!!" (כאילו אל תזוזו עד מחר), "לאיזה שעה להזמין לכם פיצה? אני אוכל ערב בבית".

אחרי כמה חודשים כבר ראיתי אותם מתחילים לחתוך מוקדם

 

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

[sh33p]

תעזוב, נשמע כמו מקום של עבדים ולא עובדים, אם זה הנורמה כנראה שמלמעלה אין תרבות של עבודה שפויה, ולאף אחד לא באמת אכפת מחיי\בריאות העובד, גם אצלנו יש מצבים שנשארים עד מאוחר שצריך לסיים פרויקט אבל זה קורה 3-4 פעמים בשנה וגם אחרי זה מקבלים תגמולים לא רעים.

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[A.E.M]

לדעתי, לקחת את הרגליים למקום אחר ויפה שעה אחת קודם.