בעידנא דריתחא-סיפור אישי על נצחונה של אישה נחושה

[יוסי פרנקוס]

אתם לא מודעים בכלל לכללים הנוקשים בהקשר הזה?

יחסים אינטימיים בתוך היררכיה בעבודה נחשבים לניגוד אינטרסים חריף והם אסורים לפי חוק כי הם נחשבים ליחסי ניצול.

 

יש פה דריכה על חוקי העסקה שקשורים לזכויות נשים הריוניות וגם דריכה גסה על חוקים של יחסי ניצול. בנוסף יש פה בעיה אתית שנוצרה כשעובדת לא יכולה להיות בטוחה שהיא תוכל לשמור על העבודה שלה אם תיכנס להריון וזו נחשבת לאפליה.

 

ההבדל הוא שהחוק הראשון פוגע ישירות בעובדת, בעוד שהחוק השני לא אמור להשפיע עליה ישירות אבל במקרה הזה היה ניצול של העובדת החדשה (היא, גם כמנצלת רומן לקידום אישי וגם כמנוצלת על ידי המנכ"ל).

 

הרשויות ממש אוהבות סיפורים כאלו.

[ToMeR]

יוסי זכור לי שמותר לעובדים ליצור זוגיות אבל בתנאי שזה לא בסתר.

[Derish]

אתה יודע שיש מעסיקים שמוציאים כספים, הרבה כספים, על גיבוש בתוך המערכת?

במקומות כאלה אינטרסים מחרבים את המערכת לחלוטין, ושם המנהלים לא מתנהגים בסלחנות לפוליטיקה פנים אירגונית, והעובדים הללו מוצאים עצמם במקומות אחרים מהר מאוד.

 

מנסיוני האישי - או שאתה שוכר מלכתחילה אנשים עם אופי מסויים שיוכלו לעבוד היטב ביחד, או שזה לא השיקול העיקרי שלך ואז יש לך צוות של אינטרסנטים שאת הגיבושים שלהם אתה עושה (אם בכלל) בשביל לדווח לדירקטוריון.

 

עבדתי בשני סוגי הארגונים, עדיין לא פגשתי ולא שמעתי על משהו באמצע. בארגונים שמשקיעים את הכסף ע"מ לצאת ידי חובה בד"כ מי שעף זה דווקא מי שלוקח את העבודה אישית ומשתדל, השורדים ומאריכי הימים הם הפוליטיקאים למיניהם שעל איכות עבודתם הדעות חלוקות.

 

 

אוקיי אז הבנת שיש כאן בעיה אתית, אבל זה בסדר מבחינתך שהיא קיימת.

אין צורך למגר את המקרים האלו?

 

דעתי היא שתופעות כאלו ממגרים כולם ביחד או בכלל לא. אם הצוות לא התקומם נגד אותו מנהל ואפשר לו להמשיך בשלו, כנראה שלהם זה לא מפריע. במצב כזה לא הייתי נכנס לפוזת דון קישוט והולך להילחם בטחנות רוח.

[יוסי פרנקוס]

יוסי זכור לי שמותר לעובדים ליצור זוגיות אבל בתנאי שזה לא בסתר.

 

וכל עוד אין שום סוג של העדפה כלפי אותו אדם ואף אחד בקשר הזה לא מקבל איזשהן טובות הנאה.

[Cuore Sportivo]

באופן כללי אני מסכים איתך, אבל המשפט הזה פשוט לא נכון.

ללוקו ואשתו לא הייתה כל בעיה, אבל עדיין הייתה פה בעיה של ניגוד אינטרסים.

מה שכן הניגוד אינטרסים היה במשמעות נמוכה (עקב כך שתקופת העבודה מראש מוגבלת וקצרה).

אתה כמובן צודק. כוונתי היא שמבחינתם של לוקו ואשתו, אם הפרוטקציה מסתכמת במתן עבודה זמנית, זה לא באמת מעניין אותם.

דעתי היא שתופעות כאלו ממגרים כולם ביחד או בכלל לא. אם הצוות לא התקומם נגד אותו מנהל ואפשר לו להמשיך בשלו, כנראה שלהם זה לא מפריע. במצב כזה לא הייתי נכנס לפוזת דון קישוט והולך להילחם בטחנות רוח.

לפי התיאור של לוקו, זה כן התרחש.

[m3x7r3m3]

מנסיוני האישי - או שאתה שוכר מלכתחילה אנשים עם אופי מסויים שיוכלו לעבוד היטב ביחד, או שזה לא השיקול העיקרי שלך ואז יש לך צוות של אינטרסנטים שאת הגיבושים שלהם אתה עושה (אם בכלל) בשביל לדווח לדירקטוריון.

 

עבדתי בשני סוגי הארגונים, עדיין לא פגשתי ולא שמעתי על משהו באמצע. בארגונים שמשקיעים את הכסף ע"מ לצאת ידי חובה בד"כ מי שעף זה דווקא מי שלוקח את העבודה אישית ומשתדל, השורדים ומאריכי הימים הם הפוליטיקאים למיניהם שעל איכות עבודתם הדעות חלוקות.

 

בוודאי שיצור רכלן כזה לא היה מגיע לארגון נורמלי שמצריך עבודת צוות, אבל לא תמיד עומדת לך האופציה לבחור אופי של אנשים כשאתה שוכר עובדים זמניים - Time is the essence הכי חשוב שיהיה מישהו זמני כשהקבוע לא זמין.

 

לארגונים מהסוג השני בשנים האחרונות כבר אין את הכסף לפעילויות האלה.

 

דעתי היא שתופעות כאלו ממגרים כולם ביחד או בכלל לא. אם הצוות לא התקומם נגד אותו מנהל ואפשר לו להמשיך בשלו, כנראה שלהם זה לא מפריע. במצב כזה לא הייתי נכנס לפוזת דון קישוט והולך להילחם בטחנות רוח.

 

אז אם יהיה רוב בקרב העובדים שלא צריך להוציא עובדת בהריון לחופשת לידה אלא פשוט לפטר אותה אז זה נראה לך בסדר? זה להילחם בטחנות רוח? או שזאת עבירה על החוק?

 

אתה כמובן צודק. כוונתי היא שמבחינתם של לוקו ואשתו, אם הפרוטקציה מסתכמת במתן עבודה זמנית, זה לא באמת מעניין אותם.

 

אכן אם כאן הייתה מסתיימת הפרוטקציה קשה לי לראות מי היה מתלונן וזוכה למענה

[KoF-sHeLeG]

דעה אישית:

ככל שהמקצועיות לוקה בחסר כך ההצגה מושקעת יותר.

 

+1000

כל כך נכון...

[locomotive]

אתה זוכר את הפרק מסיינפלד שג'ורג' הסביר את השיטה כיצד להרשים את הבוס?

הוא החנה את הרכב שלו בעבודה והיה מתנייד בתחבורה ציבורית-כך שחשבו שהוא מגיע ראשון

ועוזב אחרון את המקום. וכדי להראות עסוק תמיד תלך בהליכה מהירה ממשרד למשרד

ורצוי שתחזיק ערמת דפים ביד (לא משנה אילו דפים ).

[natco]

טוב. זה ממש לא היה ככה.

הוא נעל את המפתחות בתוך האוטו, ובמקום להזמין מנעולן, הוא עשה מנוי בAAA וחיכה את תקופת האכשרה של הכמה שבועות.

בינתיים יצא לו במקרה שסטיינברנר ומר וויליאמס חשבו שהוא מגיע ראשון ויוצא אחרון.

כתוצאה מכך, הוא היה אמור לקבל קידום, והחליט לצאת לחופשה מחוץ לעיר (עם סוזן), כדי "לא לפגוע בסיכויי הקידום". בינתיים, ג'רי הלך לשטוף לו את האוטו, ראה בחורה ברחוב שהולכת רק עם חזיה, ועשה תאונה.

הבוסים ראו את האוטו אחרי התאונה, חשבו שג'ורג' מת, ונתנו את הקידום למישהו אחר...

 

בפרק אחר לגמרי הוא החליט שכדי להראות עסוק בעבודה (כדי שהבוסים יעריכו אותך) צריך להראות עצבני כל היום, הוא הגזים בזה עד שמר וויליאמס שלח אותו לבלות עם אורחים מחוץ לעיר, שלימדו אותו לקלל בכל משפט.

 

 

 

 

כבר היה פה פעם שרשור סיינפלד כמו זה של גבעת חלפון?

 

:lol:

[שמר]

עדיין לא, אבל לדעתי פרק 107 (ASSMAN וג'רי פוסילי) ביחד עם פרק 155 (The muffin tops, בעיקר עם ההופעה הבלתי נשכחת של ניומן בתור "המנקה" לבית טרנטינו) היו הגדולים ביותר, למרות שאי אפשר לשכוח את פאפי ובאבו בעל האצבע האימתנית (You are a very bad man !!! )

 

[locomotive]

אכן, התבלבלתי בפרקים

חידה:

מה גרם לקרמר להפסיד בתביעה נגד רשת בתי הקפה

לאחר שנכווה משפיכת הקפה?

 

★יש מצב להפריד שרשור וליצור שרשור חידות סיינפלד?

[natco]

המשחה שנתן לו המאסטרו ריפאה את הכוויה.

והוא לא הפסיד- הוא התפשר על קפה חינם ככל שיחפוץ , פלוס.

רק שהוא אמר "i'll take it!!!" לפני שהעו"ד של החברה אמר מה הפלוס, ובגלל זה ג'קי ציילס העו"ד שלו, לא רוצה לשמוע ממנו יותר. (עד שהוא בא עם קייס נגד חברות הטבק).

תכף אחשוב על אחת משלי.

בינתיים, שהמנהלים יפרידו את השרשור.

[locomotive]

יפה! נראה לי שזה היה לאחר התביעה נגד חברת הטבאקו

ושם הוא יצא יותר דפוק כששיחדו אותו להופיע בפוסטר של מרלבורו.

[locomotive]

בקשר לנושא המקורי של השרשור:

המנכ"ל קרא היום לאשתי לשיחה בה הוא הביע התנצלות

על עוגמת הנפש שנגרמה לה, הסביר שהוא לא מבין

איך הם הגיעו למצב הזה ואמר לה שהוא מאוד אוהב אותה ומעוניין שהיחסים בינהם יחזרו למסלול הישן.

 

כאמור, אשתי אינה מרגישה אווירה שלילית ולטענתה

באמת הכל חזר לסורו לאחר השיחה הארוכה בינהם.

[RK]

אשרי המאמין. אני, במקומה, ממשיך ביתר שאת ובמרץ לחפש מקום עבודה אחר.