בעידנא דריתחא-סיפור אישי על נצחונה של אישה נחושה

[locomotive]

הפוסט ארוך ומגולל בתוכו פרשייה שעסקתי בה בחודשים האחרונים באינטנסיביות,

הסיפור החל בחודש נובמבר 2012 כאשר אשתי נאלצה לצאת באופן מיידי לשמירת הריון עקב

חשש כבד לחייו של העובר בבטנה.מקום עבודתה הכניס במקומה מחליפה על חוזה זמני עד אשר תשוב אשתי לעבודתה.

בזמן שישבה אשתי בבית היא דאגה להעביר חפיפה מסודרת ומקצועית למחליפתה דרך מיילים,טלפונים ושאר מדיה,לאורך ימים

ועד השעות הקטנות של הלילה עסקה במתן חפיפה לעובדת ובמקביל המשיכה לבצע את עבודתה המקורית מהבית עד אשר מחליפתה

תהיה מוכנה לעבוד לבדה.חודש ימים זה לקח אך העבודה בוצעה,כעת יכלה לעסוק במנוחתה.

 

הלידה הגיעה ועברה בשלום ובתום שלושת חודשי חופשת הלידה שבה אשתי לעבודתה ושם גילתה מציאות חדשה,

המחליפה הזמנית נטעה שורשים עמוקים במשרדה של אשתי,מחקה כל איזכור של אשתי מהמשרד,מחקה מיילים,שנתה את סדרם של דברים,

והתמקמה שם היטב.לא די בכך,דאגה להכפיש שמה של אשתי(אותה מעולם לא פגשה פנים אל מול פנים)בפני המנכ"ל.

ממידע שהגיע לאוזניי אשתי מסתבר שהמחליפה מאוד מעוניינת להשאר שם בכל מחיר ובזמן ההעדרות היא נשארה אקסטרא שעות ללא תשלום,

ובגדול-הרימה רף מאוד גבוה מזה שאשתי הציבה.כי הרי היא רווקה והייתה מובטלת תקופה ארוכה.

תפרו למחליפה ג'וב זמני אחר בכדי להאריך מעט את תקופת שהותה בעבודה,ואשתי נכנסה למציאות חדשה:

המנכ"ל(מנהלה הישיר)מתנהג כלפייה בקור רוח - היחסים בינהם לפני החופשה היו לא פחות ממעולים.

חבריה לעבודה החלו לעדכן אותה לאט לאט על מעלליה של המחליפה בזמן העדרותה (הייתה מתעוותת כששמה של אשתי עלה-בחורה שמעולם לא פגשה).

עמיתים נוספים ניגשו אל אשתי ולחשו לה טיפ קטן באוזן שכדי שהיא תרים את הרף גבוה יותר מזו שהמחליפה קבעה אם היא מעוניינת לשמור על משרתה.

בקיצור,שמח.

 

זה הזמן לומר שמי שהכניס לעבודה את המחליפה היא עובדת אחרת אשר מנהלת רומן עם המנכ"ל והיא חברתה הטובה.

 

אשתי המשיכה לעבוד ועשתה ככול שביכולתה לצמצם את הפערים ולהחזיר את המושכות לידייה שלה,לא כל כך קל כשנושפים בעורפה,

המחליפה קיבלה ג'וב הזוי ושולי לחלוטין משמע-עד שיגמרו 60 הימים שלאחר חופשת הלידה(שם ניתן לפטר אישה).

 

והפיצוץ הגיע:

באחד מימי השישי (הלא מוגדרים כיום עבודה)לפני כחודש הגיעה אשתי מאוחר יותר לעבודה בגלל חוסר בסידור לתינוק החולה, וכשסוף סוף הגיעה לשם זכתה לקבלת פנים "מדהימה",

המנכ"ל התפוצץ עליה בפרהסיה.באותו הרגע היא פרצה שם בבכי וטלפנה אלי שאבוא לקחת אותה משם.בדרכנו לבית התקשרהלשם ואמרה

שאינה תגיע יותר לעבודה.

אך למרות זאת ביום א' כעבור יומיים המשיכה עבודתה כרגיל ונכנסה למשרד המנכ"ל על מנת ליישב דברים וביקשה לשנות מעט את שעות עבודתה מפני שישנם ימים מסויימים שהשעות מתנגשות עם השעות שלי ואז אין סידור לילדים.

הוא אמר שהוא יחשוב על זה ויחזיר לה תשובה תוך כמה ימים.

עבר שבוע,שבועיים,שלושה שבועות וכלום.

לפני כשבוע תמו להם 60 הימים שלאחר חופשת הלידה.

ניגשה שוב אל המנכ"ל ושאלה האם יש לו תשובה,

נכנסו למשרד ואז החלה השיחה:

הוא:תראי,באמת לא נעים לי.

היא:ממה?

הוא:את כמו אשתי,באותו המצב,גם לנו שני ילדים קטנים בבית והיא לא מוצאת עבודה שתתאים לשגרת החיים עם הילדים.

היא:רגע,אתה מפטר אותי?

הוא:אני לא יודע מה לומר לך.

היא:האם יש משהו שאני לא מספיקה בעבודה?,האם אני לא מבצעת היטב את עבודתי?

הוא:לא,הכל מצויין.

היא:אז על מה אתה מפטר אותי?

הוא:אני מאוד מחבב אותך וחבל לי .

 

למחרת קיבלה מכתב הזמנה לשימוע בו נכתב "הנך מוזמנת לשימוע בו נדון על חזרתך מהודעת התפטרותך".

 

זה פשוט שבר את אשתי לחתיכות.

 

בצעתי עבודת חיפוש משפטית רחבה ברשת,יום לפני השימוע שלחתי אסאמאס(בשם אשתי) למנהל משאבי אנוש וכתבתי שלשימוע יגיע גם עו"ד וקיבלתי תשובה שגם להם יש מספר עורכי דין- אחלתי להם בהצלחה מכל הלב.

ישבתי עם אשתי ותדרכתי אותה היטב לקראת השימוע,

היא כתבה את דברייה על דף בסעיפים ענייניים והכינה רשמקול להקלטת השימוע.

כשהטיעון העקרי שלה היה שאין שום עילה מוצדקת לפיטורים\שעות העבודה כיום ארוכות יותר מאלו שעבדה לפני הלידה\ וכי אין לשפוט החלטה שהתקבלה בשעת כעס וכי אין שום בסיס לכך שהיא זו שהתפטרה.

 

מסתבר שהמנכ"ל הבין את גודל טעותו עד כדי כך שהחליט לא להופיע לשימוע ויתרה מזו אמר לאשתי שתסדר את שעות עבודתה כראות עיניה.

מצד אחד זה נצחון,מצד שני-איזה חשק יש להמשיך לעבוד בסביבה כזו?

[vadim6385]

לא נראה לי שיש טעם. עכשיו ימררו לה את החיים עד שהיא תתפטר לבד.

באותה ההזדמנות הייתי מציע לה להתחיל לחפש עבודה חדשה.

[Night Driver]

אפשר להקליט שימועים עד מחר. אם לא ירצו אותה שם היא לא תהיה שם כי או שיחפשו אותה (ואם מחפשים לא בעייה למצוא), או שיחליטו שנושא השעות הוא קריטי ושינוי כזה לא בא בחשבון או שימררו לה את החיים עד שהיא תברח אחרי הרבה מפח נפש.

 

צריך להבין שלפעמים בא מישהו חדש, מראה עבודה שיותר מתאימה לארגון ואז מעדיפים להשאיר אותו. לדעתי הפיתרון הנכון הוא לקבוע שיחה עם הבוס ולעשות אותה עניינית ונינוחה. המטרה בשיחה היא להבין איפה בדיוק עומדים ואם הכיוון הוא פיטורין, העברה לתפקיד אחר או המשך על מי מנוחות כשמה שחשוב זה להשאיר את האמוציות בבית כשבאים לשיחה הזו.

[Mr_Shankly]

עשה לי רע על הלב לקרוא.. איזה רוע יש בעולם.

 

מצד אחד, לא חושב שהייתי נשאר בעבודה עם אווירה כזו.

מצד שני, לתת למחליפה לנצח ולהשיג את מבוקשה?

אני לא אתפלא אם (גם) למחליפה יש רומן עם המנכ"ל.. קשה לי להבין איך היא הצליחה "להפוך" אותו על אישתך בכמה חודשים, רק בעזרת דיבורים. הרי המנכ"ל מכיר את אישתך הרבה יותר זמן מאשר את מחליפתה ה"זמנית".

 

במחשבה שניה, במקום אישתך הייתי נשאר, בולע את הגלולה המרה ומוכיח במעשים את נחיצותי.

הרי המחליפה לא תישאר לעד שעות נוספות ללא תשלום, ומתי שהוא המוטיבציה שלה תרד והיא "תתנרמל".

 

נ.ב: מזל טוב להולדת העולל! הכי חשוב שהיא עברה את הלידה בשלום

[locomotive]

עצם הטענה הייתה סיבת הפיטורים,

כלומר, אם ברצונך לפטר-תפטר.

היה שימוש לא הוגן ולא קביל בעצם התפטרותה בשעת כעס,

מעסיק יכול ע"פ חוק לאשר את התפטרות העובד בשעת כעס אך צריכים להיות מספר תנאים קבילים:

העובד המתפטר (גם במילולי בשעת כעס ) צריך למסור מועד לסיום עבודתו

אם העובד חזר בו תוך פרק זמן קצר אין להשתמש לפועלו בכעס כנגדו.

 

במקרה הנ"ל הוכח ששעות עבודתה טרם יציאתה לחופשה היו קצרות יותר מהשעות הנוכחיות

במקרה הנ"ל הוכח שעבודתה של האישה מבוצעת ללא דופי

במקרה הנ"ל המעסיק הביע סלידה גלויה מעצם העובדה שלעובדת יש ילדים וזאת למרות שהיא

הספיקה את כל מטלותיה .

הוגשה בקשה להתחשבות ב4 ימים בחודש בהם ישנה בעיה מסויימת.

אפשר להשיב בכן/לא/העברת תפקיד/פיטורים, אך לא להתנהל בצורה חובבנית כדוגמת המנכ"ל.

 

לאישה לאחר לידה יש מספיק עודף אמוציות גם בלי משחקי הקקי האלו.

היא מספיק חזקה מכדי שימררו לה את החיים ומספיק חזקה לשמור בכבוד על

פרנסת שני ילדיה.

 

לגבי אותה מחליפה;

השם ישמור מאדם כזה. אני יכול לכתוב עליה בלבד פוסט שלם-

הוגשו עליה לא מעט תלונות משאר העמיתים בעבודה שטענו שאינם

מסוגלים לעבוד מולה, מול המנכ"ל היא חבשה מסכה אחרת והוא פשוט

לא הבין את הטענות עד השבוע האחרון שבו אחד המנהלים קם והתפטר בגללה.

[SlowRide]

אבל היא רוצה לחזור לעבוד שם, אחרי כל הסיפור הזה?

יש לה כח לראות את האנשים האלה כל יום?

אתם חייבים את העבודה הזאת או שאתם יכולים להחזיק עד שהיא תמצא מקום עבודה חדש?

[locomotive]

למעשה רק היום היא חזרה לעבודה מאז אותו שימוע, אני מאמין שהיא

תקלוט את האווירה והאנרגיות מהסביבה ושיחה עם המנכ"ל (מנהלה הישיר )

ותחזור עם תובנות חדשות.

היא מאוד אוהבת את משרתה אך היא לא תמשיך להחזיק בה בסביבה שלילית.

[blackice]

לא יודע לגבי אשתך, אבל אני אישית הייתי משאיר את המנכ"ל עם העובדת השניה.

 

אם מנכ"ל של חברה לא מבין כשמנהל עוזב בגלל התנהלות של עובד/ת אחר, אז הוא בבעיה...

אני לא הייתי רוצה להישאר מתחת למנהל כזה.

 

אחד הדברים החשובים אצל מנהלים, היא היכולת לזהות אווירה בצוות/סביבה שלהם. אם משהו לא מסתדר, אותו מנהל צריך לגרום לו להתסדר ע"י פיטורים/העברת תפקיד/ כל מה שימצא לנכון.

[Max.M]

כל הכבוד לאשתך!!

 

להלחם ולא לוותר,לא להתרגש מכל שמוק שצועק... (חוץ מבעלה ).

 

אולי יש לה טעם לקבל מכתב פיטורים ופיצויים ולהמשיך הלאה?

 

זה לא יקל קצת על הסידור עם התינוק?

[teyal]

מצד שני-איזה חשק יש להמשיך לעבוד בסביבה כזו?

 

לדעתי, המשפט הזה מסכם הכל.

[Nightstalker]

גועל נפש של אנשים, פשוט חלאות...

 

מה שמתחשק לי לעשות במצב כזה זה לשבור את הכלים.

 

הייתי מוציא את כל הכביסה המלוכלכת החוצה על כל מי שפגע בי שם.

על הרומן, על הכלבה המחליפה על הכל.

 

כמו שאומרים גורר איתי למטה את כולם.

 

אבל אמוציות בצד.

במציאות של היום להחזיק משפחה ממשכורת אחת גם אם לתקופה קצרה זה דבר מאד קשה.

אם יש אפשרות הייתי חוזר לשם ובו זמנית מחפש עבודה חדשה, ומתכונן להתמודד עם סביבת עבודה מאד עויינת.

 

כל הכבוד לאשתך על איך שהיא מתמודדת עם החלאות הללו.

באמת מדהים.

[natco]

לוקו, אם הם מתעקשים שהיא "התפטרה", אז לפחות שתצא עם הפיצויים המלאים.

זה גם יעזור לכם לעבור (כלכלית) את התקופה עד למציאת משרה אחרת, וגם יהווה נקמה (קטנה).

 

חוק פיצויי פיטורין- סעיף 7(א):

התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים. והוא הדין בעובדת שקיבלה לאימוץ, לבדה או עם בעלה, ילד שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, ותוך תשעה חדשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה על מנת לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ, בין לפני התפטרותה ובין לאחריה.

 

לא יוכלו לטעון נגדה כלום, אם חודשיים אח"כ היא "תחליט פתאום" שיורש העצר "מטופל" מספיק, ותתחיל לחפש עבודה חדשה.

 

לא הייתי נשאר רגע במקום כזה.

אני מקווה שהיא עבדה שם מספיק זמן, כדי שהפיצויים יכאבו להם קצת בכיס.

[falou]

שתמשיך ותחפש במקביל עבודה אחרת. אם תמצא, יופי.

בינתיים, במאזן הכוחות, היא יצרה הרתעה, שזה טוב.

 

הבוס שלה כנראה לא כל כך בטוח ביכולתו לעשות מה שהוא רוצה (לא ידוע מי הבעלים ו/או מה גודל החברה) וגם לו יש קופת שרצים ומחיר שהוא (והחברה) עלול לשלם עבור עימות ציבורי.

 

לזוגתי היו שני מקרים בהם מקום העבודה התנהלו באופן לא תקין (פעם אחת חברת הקבלן, בה היא מועסקת, בפעם השנייה,המעסיק הלא ישיר). בשתי הפעמים, מכתב זריז, כתוב בנקודות, בלי איומים, אבל עם הפגנת יידע במה מותר ומה אסור, עם רמיזות בוטות לטבע הפגיעה בעובדת טובה ומסורה - סידר את העניינים מהר מהר. היום כבר יודעים שאיתה לא מתעסקים 'כי יש לה חבר עו"ד'.

 

תגיד לאשתך שבסופו של דבר, הבוס מעדיף לא להסתבך מאשר לעזור לחברה של הזיון שלו, אז היא יכולה לנסות לחזור לשגרה. ושלא תשכח, יש לה חברים שם! אז הבוס הוא לא אחד מהם, אבל לפחות הוא חושש ממנה...

 

וכל הכבוד לך על העזרה והתמיכה, גם צריך להגיד...

[lesles]

שאלה למחשבה, לא ממש קשורה למקרה הספציפי, שבו אני שמח שאשתך ניצחה אבל מסכים עם הטוענים שהאווירה תיהיה על הפנים.

 

למה כשגבר בוגד הוא "בוגד", וכשאישה בוגדת היא "מנהלת רומן"?

[Shayx]

כי נשים לא בוגדות ולא מחרבנות.

 

ולעניין, לא רשום מצבה הזוגי של הפילגש. יתכן ורווקה.