בעידנא דריתחא-סיפור אישי על נצחונה של אישה נחושה

[locomotive]

מלבד הודעה 27 שאני מודה שיצאתי מהכלים, איני מבין

היכן צעקתי או מיררתי בבכי.

צר לי שאיני אדם נאור במיוחד ושהרמה שלי אינה גבוהה מספיק לאופטופיק.

ביקשתי אמפתיה ממישהו?

איני לוקח אחריות על חיי?!

עד לאן הגעת?

עזוב לא משנה.

[יוסי פרנקוס]

אני צריך להפגיש ביניכם.

אני אביא את הכפפות והפופקורן :lol:

[Derish]

מלבד הודעה 27 שאני מודה שיצאתי מהכלים, איני מבין

היכן צעקתי או מיררתי בבכי.

צר לי שאיני אדם נאור במיוחד ושהרמה שלי אינה גבוהה מספיק לאופטופיק.

ביקשתי אמפתיה ממישהו?

איני לוקח אחריות על חיי?!

עד לאן הגעת?

עזוב לא משנה.

 

להזכירך:

 

1. דעה זה כמו רקטום, לכל אחד יש. לא צריך להתרגש ממני.

2. אני יכול להסיק מסקנות רק על סמך הכתוב, לא מכיר אותך אישית.

3. בדבריי כאן אני מגיב לא רק אליך אלא גם ובעיקר לאחרים שיצאו להגנתך.

4. כשאתה כותב משהו בפורום הפתוח, התגובות לא תמיד יהיו מפרגנות מקיר לקיר.

 

 

[locomotive]

תארתי מקרה מסויים שבו אישה הוזמנה לשימוע,

נגשה לשם בקור רוח ודיברה באופן הכי ענייני, הבינו שאין קייס נגדה

ופרשו מהר, כולל עורכי הדין. היא זכתה.

אותה אישה בין אם בפיטורים או התפטרות הייתה זכאית לפיצויים בלאו הכי,

בחרה לטהר את שמה ויהי מה.

 

אלו שיצאו להגנתי הבינו את הפסקה הראשונה למרות שחפרתי והגעתי עמוק

אל תוך הרפש. אז למה צריך את כל הרפש אם כך? כי זה אופטופיק וכאן מבלבלים את הביצים,

יום אחד נדון בטחורים שלי ולמחרת נעזור לך למצוא דירה וכל זאת בזמן שנעזור להוא למצוא

דייט ולשלישי פתרון ללשלשת יונים במרפסת ולאחרון חדר במלון יוקרתי.

[ToMeR]

חדר במלון רויאל ביץ תל אביב בבקשה

[יוסי פרנקוס]

אתה עדיין חייב לנו תמונות של הטחורים...

[blackice]

. הפואנטה של דבריי היא שיש גם מצבים כאלה בחיים, יש אנשים רעים בעולם ויש אי צדק. מהמצבים האלה אפשר לצאת בראש מורם ומחשבות חיוביות או בצעקות ובעיטות, אבל כך או כך צריך להבין שהפסדת בקרב ולעבור הלאה. צעקות החמס, הגזל, ה"נדפקתי" והרמיזות על כושר השיפוט של מי מהמעורבים לא מוסיפות כבוד לפות"ש או לאשתו.

 

כאן, לדעתי, אתה טועה.

אם תדע איך להתנהל מול הגורמים המתאימים, תוכל להגיע למצב שהמערכת זורקת את המנהל שחשב לזרוק אותך.

יצא לי פעמיים שהעיפו סמנכ"ל, בגלל שהוא לא ידע להתנהל מול עובדים (טובים!).

לעומת זאת, יצא לי להתקל במקרה שעובד פוטר והמנהל נשאר, אך לאחר חודשיים, פוטרה כל שרשרת הניהול. (גם בגלל המקרה הזה אבל לא רק.)

 

אני יודע, יש לי בעיה של "תהיה צודק, אל תהיה חכם.", אבל אני לא אוותר על האמת שלי רק בגלל שאולי לא יצליח לי...

[יבגניפ]

אני לא יותר מוצלח, גישתי נובעת מההבנה שאני לא מרכז היקום (או המשרד) וגם מכך שעבדתי תקופה ארוכה במקום שבו דברים כאלה היו קורים חדשות לבקרים, לכן גידלתי עור עבה עם הזמן.

 

אני לא יודע אם אתה עוקב אחרי קורותיי ב-CF, לפני כשנה וחצי פרשתי בתופים ובמחולות מכתיבה כאן עקב מחלוקת עם ההנהלה ובהמשך חזרתי בשקט. זה לא שעכשיו דעתי על המנהלים או על שיטותיהם השתנתה לטובה, פשוט עשיתי את השיקולים שלי והגעתי למסקנה שמבחינתי עדיין משתלם להיות חבר פעיל בקהילה הזאת, רק במוד פעולה קצת שונה. היום אני (עוד) יותר ציני, פחות מתבדח וכבר לא חולק כלום עם הקהילה שלא מקדם איזשהו אינטרס אישי שלי, אם פעם זה הרגיש כמו בית ומשפחה אז היום זה בעיקר ביזנס. עדיין יש פה כמה מנהלים שמחפשים אותי על קטנות (יעידו על כך "הודעות המערכת" וההתראות שאני מקבל בצרורות מאז שחזרתי) ועדיין היחסים בינינו מתוחים, אבל בשורה התחתונה אני מצליח להפיק תועלת מהפורום ולהביא תועלת לחברים האחרים, לכן אני נשאר. זה שיקול רציונלי גרידא, אין פה מקום לעלבונות או לסנטימנטים.

 

עכשיו אתה מוזמן עוד פעם לקרוא את החפירה שבהודעת הפרישה שלי ולראות איך התנסחתי לגבי הסיבות שהובילו אותי לעזוב. האם אמרתי משהו רע על המנהלים? האם רמזתי רמיזות לגבי החברים? מקסימום הבעתי את אכזבתי מהמצב, אבל בשום אופן לא שמתי את עצמי במרכז העניינים ולא טענתי שאכלו לי ושתו לי. מי שחי בקולקטיב ומסיבות כלשהן מפתח חיכוכים עם הקולגות צריך ליישר קו או לצאת בחוץ, כל תגובה אחרת לא תהיה פרודוקטיבית בטווח הארוך. לצעוק ולקלל ולהאשים ולהכפיש זה התנהגות של אנשים חלשים שמסרבים לקחת אחריות על חייהם, ולהם לא מגיעה שום אמפתיה ממני.

 

אני מצטער, ואל תקח את זה אישית מדי, כי אני אכן לא מכיר אותך, אבל הטרמינולוגיה שלך והדרך בה אתה מתאר העולם הן פשוט רעות...

אני לא מכיר את הריבים שלך כאן בעבר, ולא את ההיסטוריה. כשבן אדם נדפק ע"י מקום העבודה שלו או כל גורם אחר, אין טבעי מזה לרצות ולחלוק את זה עם מישהו. אתה כל הזמן, אולי באופן כמעט בלתי מודע, מתאר את עצמך כמי שמתנהל בצורה כמעט רובוטית - אוטומטית (לא מתבכיין אף פעם, עושה את העבודה, משפר, מייעל, אם רע פשוט עוזב, צריך שלושה כדי להחליף אותך). ועדיין, גם אתה בתור מי שאתה, בחרת לכתוב את מכתב העזיבה שלך, ולא פשוט לעזוב. האם היו בו קללות או האשמות? קללות לא, חלקי האשמות בוודאי שכן. רמזת שם שאתה נדחק החוצה, בגלל הריבים שניהלת.

 

אנחנו כולנו בני אדם, כולנו נקלעים לסיטואציות שונות וחלקנו גם בוחרים לחלוק את מה שקורה איתנו באינטרנט, כמו שאתה בחרת לכתוב שאתה כבר "לא מרגיש בבית" בפורום הזה. כל אחד מאיתנו באופן דיפולטי יראה בעצמו את הצודק, ואני גם לא רואה סיבה למה לחשוב שזה לא המצב בסיפור כמו שערן מתאר אותו. חוץ מזה, הנה, גם אתה מציג את עצמך כצודק, כשאתה מספר כדרך אגב ש"מחפשים אותך" המנהלים כאן.

 

בכל מקרה, העולם לא מתחלק בצורה אבסולוטית לאנשים חלשים וחזקים. גם מי שעוזב, הוא לאו דווקא בן אדם חזק. אני יכול לספר על ריב שהיה לי פעם עם עמית לעבודה, שאחריו פחות או יותר הוחרמתי על ידי 3\4 מחבריי לעבודה, למרות שצדקתי אבסולוטית בריב הזה וקיבלתי את כל הגיבוי שבעולם מההנהלה שלנו. וכן, גם אני חשבתי לעזוב, למרות שלא אני הייתי ה-"בן אדם החלש" בריב ההוא ובסך הכל העמדתי במקום איזה אפס מאופס. לבסוף לא עזבתי, אחרי חודש לא נעים היחסים ביני לבין השאר חזרו להיות תקינים ואילו הבחור ההוא נזרק החוצה והתפטר. העולם הוא לא תמיד שחור ולבן, יש כל מיני תקופות וכל מיני מצבים. זכותם של אנשים לחלוק סיטואציות כאלו באינטרנט, וזה לא הופך אותם ל"חלשים" או למישהו שחושב שהוא מרכז העולם. להתלונן על אי צדק שנגרם לך זה הדבר הכי אנושי ומשותף לכולנו שיש בערך. אתה, שוב, אולי בצורה לא לגמרי מודעת, כותב כאילו אצלך זה לא קיים ולהתלונן, מבחינתך זה ללוזרים. זה לא באמת עובד ככה. גם לא אצלך.

[Ron Poh]

יש כאן שני סיפורים.

ליבי יוצא אל אישתו של locomotive שנאלצה לצאת לחופש שמירת היריון ולאחר מכן לחופש הלידה ובחזרתה התברר לה שמשרתה לא מובטחת. עד כאן הסיפור היה אוביקטיבי.

 

אבל על הסיפור הזה נבנה רובד נוסף, שמי שהביא את המחליפה היא המאהבת של המנכ"ל ולכן ברור שיש לה פרוטקציה ולכן על פי חוק (איזה חוק לא הסבירו) לא מגיע לה כלום.

 

המאהבת היא לא סתם מאהבת היא "מנקה" למנכ"ל את המשרד בטח היא גם "שואבת" ולא אבק, ולכן ברור שגם המחליפה "שואבת".

במשך כחצי שנה הכל התנהל על ימי מנוחות לאף אחד לא היה אכפת בדיוק שהעבודה לא מתנהלת כהלכה, אך ברגע שאשתו של locomotive חזרה כולם עולים על בריקדות.

 

עכשיו גם לא הבנתי מה המטרה של אשתו של locomotive, להישאר בעבודה?

האם היא רוצה להישאר לעבוד תחת בוס שהתנהג אליה בצורה מסוימת, איך היא חושבת ייראה העתיד תחתיו ?

הרי אם רוצים לפטר אותה יעשו זאת גם בעוד חודש או חודשים.

 

או שאולי המטרה פשוטה, קודם לנקום במחליפה (למה? השד יודע) שיזרקו את המחליפה ואחרי המבול.

[locomotive]

בחייאת טרונצ'ו, התעייפתי.

המאהבת לא ניקתה משרד

המחליפה ניקתה משרד ועל הדרך מחקה כל זכר של אשתי משם

לא הכל התנהל על מי מנוחות בזמן החופשה-היו הרבה עימותים עם הסובבים אשר חלקם שתקו ואחרים התלוננו.

תהיה בטוח שאשתי לא חיפשה או מחפשת לנקום במחליפה-שמותיהן של המחליפה ושל המאהבת לא עלו אפילו בשימוע (היא לא רואה אותן ממטר) (יש הקלטה, תסמוך עלי ).

המחליפה קיבלה שם ג'וב והארכת שהייה- אולי גם ללכת לעשות לה ספונג'ה בבית ואיזה עיסוי רגליים?

[Derish]

אלו שיצאו להגנתי הבינו את הפסקה הראשונה למרות שחפרתי והגעתי עמוק אל תוך הרפש. אז למה צריך את כל הרפש אם כך? כי זה אופטופיק וכאן מבלבלים את הביצים, יום אחד נדון בטחורים שלי ולמחרת נעזור לך למצוא דירה וכל זאת בזמן שנעזור להוא למצוא דייט ולשלישי פתרון ללשלשת יונים במרפסת ולאחרון חדר במלון יוקרתי.

 

סבבה, לגיטימי.

 

 

אתה כל הזמן, אולי באופן כמעט בלתי מודע, מתאר את עצמך כמי שמתנהל בצורה כמעט רובוטית - אוטומטית. ועדיין, גם אתה בתור מי שאתה, בחרת לכתוב את מכתב העזיבה שלך, ולא פשוט לעזוב.

 

זה דווקא מודע מאד, אני שואף להתנהל באופן רציונלי ולנתק את הרגש ככל האפשר מתהליך קבלת ההחלטות, במיוחד בעבודה. לא תמיד הייתי כזה, זה משהו שהגעתי אליו עם הזמן והנסיון, אבל מצאתי שבשבילי זה עובד הכי טוב. ההסתכלות העסקית והניתוח הקר גם במצבים אישיים עוזר לעיתים קרובות לקבל את ההחלטות הנכונות ולמנוע מריבות מיותרות או אי נעימויות. אני משלם על זה בעקיפין בתחומים אחרים, אבל בסה"כ השיטה הזאת משרתת אותי היטב ולכן אני דבק בה.

 

את ההסבר לפרישתי דאז סיפקתי בגלל שבכ"ז אני עובד פה מול אנשים ולא יפה פשוט לקום ולהיעלם יום אחד. מה גם שבאותה תקופה הייתי קצת פחות ציני, אני בספק אם הייתי טורח עם כל הדרמה הזאת אילו הייתי פורש היום.

 

 

כל אחד מאיתנו באופן דיפולטי יראה בעצמו את הצודק, גם אתה מציג את עצמך כצודק, כשאתה מספר כדרך אגב ש"מחפשים אותך" המנהלים כאן.

 

זה לא עניין של דעה אלא עובדה שקל להוכיח, אבל את הטענות שלי להנהלה נשמור לה"פ.

 

 

זכותם של אנשים לחלוק סיטואציות כאלו באינטרנט, וזה לא הופך אותם ל"חלשים" או למישהו שחושב שהוא מרכז העולם.

 

זה לא המה אלא האיך, לא עצם התלונה אלא הפרספקטיבה. ונכון שלכל כותב יש את הזכות לחלוק, אבל בהתאם לחוק השלישי של ניוטון, לכל קורא יש את הזכות להגיב לו בעוצמה שווה ובכיוון הפוך.

[m3x7r3m3]

יופי, פתאום כולם נהיו מומחים לדיני תעסוקה, מה גם שכבר לא טורחים לקרוא מה כתוב ומסיקים שהמאהבת היא גם המחליפה... יאללה בלאגן.

 

זאת בדיוק הבעיה שלי עם פוסטים רגשניים כאלו, קשה לברור את המוץ מהתבן.

 

מומחה לדיני תעסוקה לא, יש לי עבודה בתחום שאני מעדיף.

אבל יש דברים שצועקים לשמיים, שלא צריך להיות עו"ד או אפילו סטודנט לעריכת דין בשביל להבין שמשהו מסריח, תשלב את זה עם קצת קריאת עיתון, ולא צריך יותר מזה.

 

בוודאי טורחים לקרוא וגם לכתוב, המאהבת אינה המחליפה, וכמו שכבר כתבתי, עקב הקשר בין המנכ"ל למאהבת, והקשר בין המאהבת למחליפה, אילו המנכ"ל היה רוצה שהמעשה יהיה חוקי, היה עליו להאציל סמכות להחלטה בנושא לאדם אחר או לפורום של אנשים.

במקרה כזה עליו לנתק עצמו מההחלטה ולא לנסות להשפיע על מקבלי ההחלטות (רק לצורך "מראית עין" - בדיוק הבעיה בה נמצא ליברמן כרגע).

 

כלומר במקומו כבוד המנכ"ל כדי שההחלטה תהיה חוקית וקבילה אסור לו לקדם החלטה לכיוון זה או אחר.

 

אם אתה יוצא מנקודת הנחה, שהוא הבוס והוא יחליט מה שהוא רוצה, חוקי או לא, ואתה תצטרך להתמודד עם זה, בהצלחה לך, ותהיה מוכן למעסיקים שינסו לדפוק אותך מכל כיוון אפשרי, כי יש בארץ כאלה, ולא מעט.

לחלקם אגב יש פחות ידע בדיני עבודה מאשר לי.

 

יש כאן שני סיפורים.

ליבי יוצא אל אישתו של locomotive שנאלצה לצאת לחופש שמירת היריון ולאחר מכן לחופש הלידה ובחזרתה התברר לה שמשרתה לא מובטחת. עד כאן הסיפור היה אוביקטיבי.

 

אבל על הסיפור הזה נבנה רובד נוסף, שמי שהביא את המחליפה היא המאהבת של המנכ"ל ולכן ברור שיש לה פרוטקציה ולכן על פי חוק (איזה חוק לא הסבירו) לא מגיע לה כלום.

 

המאהבת היא לא סתם מאהבת היא "מנקה" למנכ"ל את המשרד בטח היא גם "שואבת" ולא אבק, ולכן ברור שגם המחליפה "שואבת".

במשך כחצי שנה הכל התנהל על ימי מנוחות לאף אחד לא היה אכפת בדיוק שהעבודה לא מתנהלת כהלכה, אך ברגע שאשתו של locomotive חזרה כולם עולים על בריקדות.

 

עכשיו גם לא הבנתי מה המטרה של אשתו של locomotive, להישאר בעבודה?

האם היא רוצה להישאר לעבוד תחת בוס שהתנהג אליה בצורה מסוימת, איך היא חושבת ייראה העתיד תחתיו ?

הרי אם רוצים לפטר אותה יעשו זאת גם בעוד חודש או חודשים.

 

או שאולי המטרה פשוטה, קודם לנקום במחליפה (למה? השד יודע) שיזרקו את המחליפה ואחרי המבול.

 

אף אחד לא אמר שלא מגיע למחליפה כלום, אלא מה, היה ורוצים להחליף את אשתו של לוקו במחליפה, מתבקש חוקית כי עקב הקשרים הידועים בין המנכ"ל למאהבת ובין המאהבת למחליפה, ישעה עצמו המנכ"ל ויעביר את ההחלטה לאדם מוסמך (סמנכ"ל כ"א למשל) או לפורום מוסמך (יכול להיות מטעמו, כגון שילוב של סמנכ"ל כספים וסמנכ"ל כ"א, יכול להיות פורום קיים בחברה כמו דירקטוריון), ואסור לו לנסות להשפיע על החלטת מקבל ההחלטה (סטייל "אני אמנה אותך, ואתה תוציא מכתב שהחלטנו X").

 

אני חושב שיש עוד סיבה חשובה לשרשור הזה, אתה ודריש עדיין לא הבנתם את חומרת הבעיה בניגוד האינטרסים הקיים, זה בסדר מבחינתכם.

[Cuore Sportivo]

^

נראה שאתה כשיר להיות רועה אך מעולם לא היית כבשה. כל כבשה שרעתה בשדה גדול יודעת איך הדברים מתנהלים שם, רק שלמרבה הצער מרבית הכבשים בדיון הזה רעו במקרה הטוב בשטחי הקיבוץ.

איך אתה יודע? התגובה שלך כאן מתארת יפה מאוד את הצורה של הסקת המסקנות שלך (לפחות בשרשור הזה): קראת דבר מה ספציפי וכעת אתה מרגיש בטוח להסיק מסקנות גורפות. זה לא עובד כך, צר לי.

 

אני לא יותר מוצלח, גישתי נובעת מההבנה שאני לא מרכז היקום (או המשרד) וגם מכך שעבדתי תקופה ארוכה במקום שבו דברים כאלה היו קורים חדשות לבקרים, לכן גידלתי עור עבה עם הזמן.

איני מכיר אותך ואת גישתך לחיים ולאירועים שונים בהם, אך עם כל הכבוד לסיפור הפרישה שלך, הוא לא כל כך קשור כאן.

למרות זאת, גם באותה הודעת פרישה דרמטית, פיזרת האשמות שונות. זה קצת סותר את הפואנטה שלך, ניחא.

 

האנשים הם שונים, כל אחד מפתח צורת התמודדות שונה עם בעיות וקשיים שונים. אתה פיתחת עור עבה, כלשונך, לא כולם כמוך ולא כולם צריכים להיות כמוך.

 

באופן כללי, קל מאוד להבין את כעסם של לוקו ואישתו ועצם פרסום הפוסט הזה, מהווה במידה מסויימת שחרור קיטור עבורו. מה? מעולם לא עשית זאת? אם לא, חבל (שים לב לשם השרשור).

מעבר לכך, שים לב כי לפי תיאורו של לוקו ההתנהלות מול המנכ"ל הייתה עניינית ולא בצורה של אופרת סבון דרום אמריקאית, כפי שניסית, במידה מסויימת, לייחס לו.

 

יש כאן שני סיפורים.

ליבי יוצא אל אישתו של locomotive שנאלצה לצאת לחופש שמירת היריון ולאחר מכן לחופש הלידה ובחזרתה התברר לה שמשרתה לא מובטחת. עד כאן הסיפור היה אוביקטיבי.

 

אבל על הסיפור הזה נבנה רובד נוסף, שמי שהביא את המחליפה היא המאהבת של המנכ"ל ולכן ברור שיש לה פרוטקציה ולכן על פי חוק (איזה חוק לא הסבירו) לא מגיע לה כלום. ליתר דיוק, פילגש המנכ"ל דאגה להציב את חברתה כמחליפה של אשתו של לוקו אך כאן לא הסתיים העניין. אילו הפילגש סידרה לחברתה את המשרה כמשרה זמנית אשר בסופה עליה לפנותה, לא הייתה כל בעיה. הבעיה מתחילה כאשר העובדת המחליפה מכפישה את הקבועה, תוך שהיא עצמה אינה מבצעת את העבודה כמו שצריך, ומצד שני דוחפת את לשונה לרקטום המנכ"ל וסביר שמסתייעת בחברתה, הפילגש, כדי להשיג את מטרתה: לדחוק החוצה את העובדת הקבועה אותה היא החליפה בצורה זמנית.

 

המאהבת היא לא סתם מאהבת היא "מנקה" למנכ"ל את המשרד בטח היא גם "שואבת" ולא אבק, ולכן ברור שגם המחליפה "שואבת". אין לנו עדות לכך, אך ייתכן שהיא שאבה כל כך חזק שמכנסי המנכ"ל נדחפו פנימה, מהצד השני.

במשך כחצי שנה הכל התנהל על ימי מנוחות לאף אחד לא היה אכפת בדיוק שהעבודה לא מתנהלת כהלכה, אך ברגע שאשתו של locomotive חזרה כולם עולים על בריקדות.

אתה החלטת שזה קרה כך, בפועל לוקו ציין מספר פעמים שלא.

פאביה

[Derish]

אילו המנכ"ל היה רוצה שהמעשה יהיה חוקי, היה עליו להאציל סמכות להחלטה בנושא לאדם אחר או לפורום של אנשים.

 

אם אתה יוצא מנקודת הנחה, שהוא הבוס והוא יחליט מה שהוא רוצה, חוקי או לא, ואתה תצטרך להתמודד עם זה, בהצלחה לך, ותהיה מוכן למעסיקים שינסו לדפוק אותך מכל כיוון אפשרי, כי יש בארץ כאלה, ולא מעט.

 

אתה ודריש עדיין לא הבנתם את חומרת הבעיה בניגוד האינטרסים הקיים, זה בסדר מבחינתכם.

 

אני תמיד מוכן לכך שינסו לדפוק אותי ולכן קשה לתפוס אותי בהפתעה. לא כך הדבר עם האדם הנורמטיבי שמגיע לעבודה כל יום במחשבה שהכל בסדר, כולם מסביב ידידים והחיים יתנהלו על מי מנוחות. ההבדל בין אדם כזה לאדם כמוני הוא רק הנסיון והשאלה כמה פעמים תידרס ע"י המערכת עד שתבין שבעבודה אין חברים ואין אתיקה, אלא רק אינטרסים ורוע רדום שעוד לא הראה את פרצופו האמיתי. זה יכול לבוא מכל כיוון ובכל רגע, איש לא חסין לכך.

 

וזה אגב קורה לא רק בארץ, הנטיה להתנהגות לא מוסרית קיימת אצל כל אדם באשר הוא ומתבטאת יותר או פחות בהתאם לסביבה בה הוא נמצא. בסביבה תאגידית ובארגונים גדולים רואים התנהגות כזאת יותר משום ששם נשפטים בעיקר על התוצאות ולא על התהליך, וגם עקב ריבוי האנשים והאנונימיות המסויימת כלפי מי שאתה דורך עליו בדרכך למעלה. זה בדיוק כמו התנהגות של שכנים בבית של ארבע דירות מול בית של ארבעים.

 

אני רואה את הבעיה האתית בהתנהגותו של המנכ"ל אך לא מזדעזע ממנה, יש לנו פרלמנט שלם מלא בחארות כמוהו וגרועים יותר. אני פשוט אומר שמהנקודה בה זה מתגלה אין טעם להיכנס לשוק אלא עדיף להתחיל לחשוב על העתיד ולהבין שכאן הסיפור כבר נגמר (עם פיצויים, בלי פיצויים, זה כבר ניואנסים).

[m3x7r3m3]

אילו הפילגש סידרה לחברתה את המשרה כמשרה זמנית אשר בסופה עליה לפנותה, לא הייתה כל בעיה.

 

באופן כללי אני מסכים איתך, אבל המשפט הזה פשוט לא נכון.

ללוקו ואשתו לא הייתה כל בעיה, אבל עדיין הייתה פה בעיה של ניגוד אינטרסים.

מה שכן הניגוד אינטרסים היה במשמעות נמוכה (עקב כך שתקופת העבודה מראש מוגבלת וקצרה).

 

אני תמיד מוכן לכך שינסו לדפוק אותי ולכן קשה לתפוס אותי בהפתעה. לא כך הדבר עם האדם הנורמטיבי שמגיע לעבודה כל יום במחשבה שהכל בסדר, כולם מסביב ידידים והחיים יתנהלו על מי מנוחות. ההבדל בין אדם כזה לאדם כמוני הוא רק הנסיון והשאלה כמה פעמים תידרס ע"י המערכת עד שתבין שבעבודה אין חברים ואין אתיקה, אלא רק אינטרסים ורוע רדום שעוד לא הראה את פרצופו האמיתי. זה יכול לבוא מכל כיוון ובכל רגע, איש לא חסין לכך.

 

אתה יודע שיש מעסיקים שמוציאים כספים, הרבה כספים, על גיבוש בתוך המערכת?

יותר ממה שאתה מרוויח בשנה, שנתיים ועשר שנים, הם מוציאים כי הם צריכים את המערכת עובדת כמו מכונה משומנת, כי עבודת הצוות במקומות האלה יותר חשובה מהכל.

במקומות כאלה אינטרסים מחרבים את המערכת לחלוטין, ושם המנהלים לא מתנהגים בסלחנות לפוליטיקה פנים אירגונית, והעובדים הללו מוצאים עצמם במקומות אחרים מהר מאוד.

תאמין לי, אני יודע, הייתי גם במקומות כאלה.

 

וזה אגב קורה לא רק בארץ, הנטיה להתנהגות לא מוסרית קיימת אצל כל אדם באשר הוא ומתבטאת יותר או פחות בהתאם לסביבה בה הוא נמצא. בסביבה תאגידית ובארגונים גדולים רואים התנהגות כזאת יותר משום ששם נשפטים בעיקר על התוצאות ולא על התהליך, וגם עקב ריבוי האנשים והאנונימיות המסויימת כלפי מי שאתה דורך עליו בדרכך למעלה. זה בדיוק כמו התנהגות של שכנים בבית של ארבע דירות מול בית של ארבעים.

 

שוב לא בכל ארגון ולא בכל מקום.

זה שהרעה החולה הזאת קיימת זה לא אומר שצריך להשלים עם קיומה וללכת מסביב.

 

אני רואה את הבעיה האתית בהתנהגותו של המנכ"ל אך לא מזדעזע ממנה, יש לנו פרלמנט שלם מלא בחארות כמוהו וגרועים יותר. אני פשוט אומר שמהנקודה בה זה מתגלה אין טעם להיכנס לשוק אלא עדיף להתחיל לחשוב על העתיד ולהבין שכאן הסיפור כבר נגמר (עם פיצויים, בלי פיצויים, זה כבר ניואנסים).

 

אוקיי אז הבנת שיש כאן בעיה אתית, אבל זה בסדר מבחינתך שהיא קיימת.

אין צורך למגר את המקרים האלו?

לא מפתיע שהיה כאן ראש ממשלה שלפי החשד קיבל שוחד, אנשים פשוט מוכנים לקבל התנהגות כזאת, מרכינים את הראש ואומרים "נו טוב".

 

אז לא, דעתי האישית בנושא היא שבמצב כזה צריך לשחרר הכל החוצה, את הרומן, את הניגוד אינטרסים, לכל הפחות המנכ"ל ייצא מהפרשה במצב קשה אישית ותעסוקתית.

ומכיוון שהוא גם אינו הבעלים של החברה כנראה שבמהרה גם היה מוצא את דרכו החוצה ברגע שהיו מוצאים לו מחליף.