גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[ZX2.0]

אני גדלתי על זה שאם המון עבודה קשה אתה יכול להשיג הרבה יותר ממה שאתה חושב. גם אם אין לך את הכישורים הנחוצים אבל תעבוד מספיק קשה אז תצליח.

זה לא אומר שאם בגיל 50אני פתאום מחליט להיות אסטרונאוט אז אני יהיה. ברור שיש מגבלות מסויימות שאי אפשר לנצח, אבל עם עבודה קשה, אם אתה מוכן להקדיש את כל כולך כולל בחגים, שבתות, ימי הולדת,אם אתה מוכן לא לישון המון שעות ואתה תעשה יותר מכל אחד אחר אתה תצליח.

האם זה אומר ש100 אחוז תצליח? ברור שלא! יש גם גורמים שלא תלויים בך, יש גורמים שמשתנים אבל הגורם שהכי משפיע הוא... אתה!

אנשים בארץלא מוכנים לעבוד קשה מספיק כדי להתקדם. יש שעושים זאת כי הקידום לא מעניין אותן בכל מחיר ויש כאלה שבכלל לא מבינים למה צריך לעבוד קשה כלכך וזה לא הוגן! זה הגורם העיקרי לחוסר הצלחה.

[Nightstalker]

אל תתלהב, כמה שהיא נראית טוב ככה היא נבלה.

 

תראה תמונה והגיבוב יחליט עם היא שווה או לא.

[SlowRide]

וזה נראה לך הגיוני להתענות כל החיים כדי להשיג משהו שלא נולדת עם הכישורים לעסוק בו? ככה יש מלא בעלי תפקידים דפוקים שנמצאים איפה שהם רק כי הם ממש רצו אבל הם בכלל לא מתאימים. זה עצוב ועלוב וזה מה שהחברה מקדמת.

בגלל זה אף אחד לא רוצה להיות מוסכניק או אינסטלטור וכולם רצים ללמוד הייטק ולעבוד במשרד. זה לא צריך להיות ככה.

[rupni]

שחכתי שרציתי לגובב.

סבא שלי נהג גרוע ויותר גרוע מזה הוא לא מבין במכוניות אבל הוא ישראלי ושאני אומר לו שחייבים להחליף צמיגים כי הם גמורים הוא שם עליהם את הרגל (לישראלים יש שקע דיאגנוסטיקה לצמיגים בנעליים כנראה).

ניסיתי להסביר לו שמידי פעם צריך להחליף גם את הגלגל הרזרבי, נכון אנחנו לא נוסעים עליו יומיום אבל הדבר האחרון שבא לי שיש פאנצ'ר ואני (אני, כי אני היחיד שיודע, שאר בני הבית קטנים מידי בשביל ללמוד או לא רוצות ללמוד) מחליף גלגל זה לגלות שגם בגלגל הרזרבי יש פאנצ'ר.

אז בנסיעה דיברנו על תחזוקה מונעת, סבא שלי רופא, היה מנהל מחלקה, אדם משכיל בסך הכל, אבל מה לא ממש מעניין אותו האוטו, האוטו רועד ? שייעד, אני מחכה שימות וזורק (נשים בצד את העובדה שהוא מדבר פעם בחודש על האוטו האחר שהוא רוצה לקנות וכל פעם זה אוטו אחר, פעם זה היה אימפלה, פעם לנדקרוזר, פעם טרקס, פעם CX-5, פעם יאיריס חדשה אחת לו ולסבתא שלי, פעם סדרה 1, פעם X1, פעם סדרה 3, פעם גולף GTI, פולו GTI, סבתא שלי רוצה מיטו תלתן [טוב נו את המכוניות המענינות אני רוצה לא הם]), אני מנסה להסביר לו שמעבר לזה שזה שהאוטו חושב שהוא ויברטור ברמזורים זה מעצבן זה לפתור את זה גם יחסוך לו כסף בטווח הארוך אבל הוא אומר שלא שווה לו שהאוטו יחזיק 6 שנים או 16 שנה.

ממשיכים בנסיעה, הוא נכנס לתת היגוי ולא מרגיש בכלל (הוא לא יודע מה זה אבל הוא לא הרגיש כלום).

 

יש לי עבודה בפוטנציה (בטח כבר יש עובדים אחרים במקום אבל לא משנה), מצד אחד משעמם לי בבית, אני רוצה וצריך כסף אבל מצד שני לא בא לי לעבוד שם, כל היום אתה תקוע במבנה במסכן ולא יושב שניה, בא בן אדם רוצה לעבוד, באמא שלי רוצה לעבוד אבל במקצוע שלי רוצה לעבוד, אנלוגי לא צריכים אצלך עובדים ?

להתקשר ?

 

בזמן האחרון אני חושב הרבה על מה אני רוצה לעשות שאני אהיה גדול, מצד אחד יש לי את אמא שלי שטוחנת לי שאני צריך ללמוד ולעבוד בעבודה שמכניסה כסף (תפוחי סטייל) מצד שני אני יודע שבעבודה כזאת אני לא אהיה מאושר, מה שלא כיף לי אני לא עושה כמו שצריך, אני לא יכול לשבת כל היום ולכתוב קודים (אני לא מבין איך אתם עושים את זה, אני לא מסוגל) אני צריך לעבוד בחוץ) אז אני אעבוד בעבודה הזאת, גם ללמוד לא ממש בא לי (דניקס אין לי מושג איך אתה שורד בלימודים, כל הכבוד), הבעיה שלמצוא עבודה בתחומים שאני אוהב זה לא קל ולא מכניס מידי.

עריכה אחרונה ב-18 למרץ, 2014 על ידי rupni

[בנצי]

השכלה היא דרך של המון אנשים להוכיח את עצמם, לצערי אני מכיר המון סתומים שמתהדרים בתארים מרשימים מאוד.

הכל עניין של סבלנות ודבקות במטרה, רומא לא נבנתה ביום, לקח לך זמן להוציא תואר, עכשיו תתן המון מעצמך ותחכה.

היום ישבתי בבית קפה עם כמה ישראלים מבוגרים, חברים של אבא, אחד, בערך בן חמישים וקצת, ישראלי פלצפן טיפוסי, ישב בימין אליי, שאל אותי במה בדיוק אני עוסק, עניתי לי, תשובה אמיתית, משהו שגרם לי להיראות כמו מישהו שחולם בהקיץ, הוא גיחך, אני חייכתי.

הבחור משמאלי התקרב ואמר לי, יש לך משהו שאין להרבה אנשים, יש לך סבלנות, אתה בסדר, תמשיך ככה.

זה סיכם לי את כל הגיבוב הזה פה.

זה מימין מתנשא ממרומי גילו, מנסה למכור לי ניסיון חיים שלא הביא אותו כ"כ רחוק, כאילו דחילק, אני חצי מהגיל שלך ואנחנו יכולים לדבר כסף, עסקים, מה שבא לך בגובה העיניים, זה משמאל לעומתו, שקט, מסודר מאוד כלכלית, הבין טוב מאוד מה עובר לי בראש.

הרבה אנשים חושבים שהם מעין עילוי, השמש זורחת להם מהתחת או משהו.

אני מאמין שהכל עניין של מוטיבציה ומבט קדימה, אני שואל המון אנשים, איפה הם רוצים להיות בעוד חמש שנים, לא איפה הם רואים את עצמם, איפה הם רוצים להיות, אני יכול לראות את עצמי בכל מיני סיטואציות, אבל היכן אני רוצה להיות?

ואז, מה אתם עושים בשביל להגיע לשם? מה התוכנית? מה תוכניות הגיבוי? מה אתם צריכים להקריב? האם המטרה היא מה שאתה צריך או רק מה שאתה רוצה?

[SlowRide]

זאת בדיוק הבעיה בנצי, האנשים האלה של השמש בתחת הם אלה שקובעים את הרף, לא האנשים העובדים וההגיוניים שהם הרבה יותר מציאותיים ואפשר לעבוד איתם ולא תחתיהם.

[ZX2.0]

וזה נראה לך הגיוני להתענות כל החיים כדי להשיג משהו שלא נולדת עם הכישורים לעסוק בו? ככה יש מלא בעלי תפקידים דפוקים שנמצאים איפה שהם רק כי הם ממש רצו אבל הם בכלל לא מתאימים. זה עצוב ועלוב וזה מה שהחברה מקדמת.

בגלל זה אף אחד לא רוצה להיות מוסכניק או אינסטלטור וכולם רצים ללמוד הייטק ולעבוד במשרד. זה לא צריך להיות ככה.

 

זו בעיה אחרת לחלוטין!

אני טוען שאם מישהו מוכן להשקיע מספיק כדי להגיע לנקודה מסויימת (וכמובן לשלם את המחיר שכרוך בכך) הוא יוכל. נכון או לא זה משהו אחר וגם אני לא מבין, ולא מוכן בעצמי, איך אנשים משלמים מחיר מסויים רק כדי להיות בעבודות לא מתאימות להם או כאלו שצריך לוותר על כלכך הרבה כדי לעבוד בהן!

זה משהו דבילי לחלוטין ואני מסכים איתך בנקודה זו!

[SlowRide]

מילא זה היה בודדים מפגרים במסעות צלב אישיים, אבל זו מגמה ענקית וכולם הולכים אחרי זה, זה מה שמפריע לי.

[ZX2.0]

זה באמת בעיה רצינית. מצד שני- בעבודות ה"מעאפנות" כמו אינסטלציה וכו' עוד כמה שנים יהיו רווחיות אפילו יותר!

אני אשכרה חושב שאם לא ילך לי כל הקטע של המאמן אני ילמד אינסטלציה.

אנשים עוד כמה שנים לא יבינו למה בשביל לפתוח סתימה מסכנה הם ישלמו 1000 שקל. וזה מהסיבה הפשוטה שלא יהיו מספיק אינסטלטורים ולא תיהיה ברירה.

[Romek]

ולי מפריע שגם כדי להיות מזכירה שעונה לטלפונים צריך להחזיק חתיכת נייר שלוקח שלוש שנים לקנות.

תרבות אקדמיה עקומה.

[GhostBuster]

לדעתי יש 2 סוגים של עבודות, כאשר הסוג השלישי הוא חלום.

 

הסוג הראשון זה עבודה שאתה לא אוהב אבל מכניסה הרבה כסף.

הסוג השני זה עבודה שאתה אוהב אבל מכניסה מעט כסף.

רוב האנשים נמצאים באחת משתי העבודות האלה.

הסוג השלישי, החלום, הוא עבודה שאתה אוהב וגם מכניסה הרבה כסף. יש אנשים שעובדים בעבודה כזאת, אבל לא יותר מידי.

 

כל אחד נמצא בשלב אחר של החיים. בהתאם לשלב בו הוא נמצא הוא צריך לחשוב אם הוא מוכן לקבל פחות אבל יהיה לו יותר טוב בעבודה, או שבשלב שבו הוא נמצא מה שחשוב זה הכסף, ואם צריך לעבוד במקום שקצת מבעס לעבוד בו אז זה מה שעושים.

 

בדרך כלל, אנשים שעובדים במקום שהם אוהבים ומרוויחים טוב, הם קצת יותר מבוגרים, פשוט בגלל שלוקח קצת זמן להגיע למקום כזה. אני לא אגיד שאין יוצאים מהכלל, תמיד יש, אבל באמת שאין הרבה כאלה.

זה גם מאוד תלוי בבן אדם. אני פוגש בעבודה שלי אנשים, מה זה אנשים, ילדים, בני 20+, שעושים מלא כסף כי הם פתחו איזה עסק פשוט בגלל שהם אמרו לעצמם שהם לא מסתדים עם לעבוד במקום מסודר. העסק הצליח והם באים לקנות אצלי רכב חדש. אז יש ויש.

 

אני למשל עובד במקום שאני מאוד אוהב, מתעסק בתחום שאני הכי אוהב, השכר בסדר, אבל הוא לא יביא אותי לרכישת בית, והוא לא מאפשר לי לחיות כמו שאני רוצה לחיות. אז יש דברים ברקע, אבל זה ייקח עוד זמן.

אני בשלב של החיים שאני צריך כסף, ואם תבוא עבודה שמשלמת טוב, אבל היא חרא, כנראה שאני אקח אותה.

 

בקיצור, תחשוב איפה אתה נמצא.

[SlowRide]

זה לא עניין של עבודה חלומית מול מקור הכנסה בטוח, זה עניין שהחברה בכח מרחיקה אותך מלעשות מה שאתה רוצה עם החיים שלך כי אנשים שהשמש יוצאת להם מהרקטום משפיעים על החברה לחשוב שלתכנת משחק מסריח לאייפון יותר טוב מלעבוד באתר בנייה.

ולי מפריע שגם כדי להיות מזכירה שעונה לטלפונים צריך להחזיק חתיכת נייר שלוקח שלוש שנים לקנות.

תרבות אקדמיה עקומה.

 

אתה מבין? כישורים כבר לא מעניינים אף אחד, רוצים ניירות עם הוכחה שאתה איזה מניאק שאפתן וזהו.

אני חושב שבגלל זה גם לאף אחד כבר לא אכפת ממקצועיות. לאנשים הרבה יותר חשוב השירות וזהו. שיגישו להם גוש קקה אבל עם חיוך. מגדלים דור של שחקנים שיודעים רק למכור אבל אין מוצר.

עריכה אחרונה ב-18 למרץ, 2014 על ידי SlowRide

[Romek]

יאללה, הפכנו לשרשור של יוקר המחיה.

[roiei]

לימודים זה תעשייה, מסחרה ...

פעם תואר ראשון היה נדיר, היום אנשים מנגבים עם זה את התחת - תחשבו מי מרוויח מהמצב הזה.

[Eowyn]

מגניב! התחפשת לחיים ויץ.

פרט טריוויה מאוד חשוב: חיים ויץ (AKA ג'ין סימונס, למי שלא הבין) נולד בעיר הולדתי, טירת-הכרמל. אכן, גאווה גדולה. שני רק לר(א)ובן עטר.

הוא אפילו בא לבקר פעם בכמה שנים...

 

שמעייי ייא תותחייית 1!!!! יצא פצצה ! אם שנה הבאה את לא עושה לי גם תחפושת אני לא מדבר איתך.

א. תודה

ב. לי לא עושים ריגשי - אני לא תופרת תחפושות מקצועית ויש לי חיים כמו שאמרתי לך - אני יכולה לעזור ברמה הרעיונית (ועזרתי למרות שלא ראיתי תמונה של התחפושת אחרי), אבל אל תצפה ממני לתפור לך תחפושת - זה פשוט לא יקרה.

 

אליפות!

יצא ככה גם שזו הפעם הראשונה שאני רואה אותך בשבע וחצי שנים והמשקל אותו הדבר. עשרת הקילו כאילו מעולם לא היו

אני חושבת שזה אחד הדברים הכל מקסימים שקראתי לאחרונה

לא ראיתי ציצים בחיים? זה B בלחץ.

היא כנראה הרבה מעל 14, EOWYN אמורה להיות ג'ינג'ית.

לאו דווקא - אני בגיל 14 ממש לא נראיתי לגילי (כבר הייתי 1.72)

 

תחת זה הכי חשוב. ציצים זה מקום שני.

יש לזה הסבר - ציצים זה יפה וטוב, אבל תחת קובע את הצללית של הגוף ואתה כל הצורה של פלג הגוף התחתון ולכן הוא חשוב בהרבה.

 

איזה דרבי עצום היה עכשיו!!!

 

תל אביב צהובה, כרגיל!

ותודה לאל שהספקתי לחזור הביתה לפניו אחרת לא הייתה לי חניה. פאקינג דרבי...

 

ולגיבוב שונה לחלוטין -

 

הגעתי למשקל היעד - חיכיתי לזה הרבה זמן ועבדתי קשה על זה בשנים האחרונות. אין ספק שעבודה עם תזונאי אישי עושה את ההבדל הגדול בין לנסות לרדת במשקל לבין להצליח מבלי לשחוק את עצמי בדרך או להכנס פעם בשבועיים להתקף מתוקים \ שומן.

בנוסף לזה, צילמתי את כל תמונות התחפושות במשרד אצלנו אתמול - היה נחמד לאוורר את כל הציוד אפילו שזה היה מציק כשכל בנאדם בחברה כמעט הציק לי לצלם אותו. אולי שנה הבאה אני לא אעשה את זה אבל אני חייבת לצאת לצלם קצת בשביל הנשמה - מזמן לא נגעתי במצלמה מחוסר זמן וכוח - וזה חבל. יש לי אחלה ציוד - יש לי כמעט את כל מה שאני רוצה אבל אני חייבת להשתמש בו.

 

בקיצור - בא לי לעשות פורטרטים.