שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[יבגניפ]

הייתה תקופה שחנוך דאום היה מופיע אצלי בפייסבוק כמעט כל שעה, בגלל חברים שעשו לייק לסטטוסים שלו. הוא ויותם זמרי ועוד כמה "בדרנים".

ביום ראשון התעצבנת, אחר כך פשוט למדתי לעשות הייד.

ורועי, ערבים דווקא כן עונים להגדרה הרחבה של "גזע"; שוב, יש הבדל בין "הכללה" "לגזענות". יש גם הבדל בין מעמדם של הערבים בארץ לזה של המתנחלים. למרות שהאחרונים אוהבים להתקרבן, כפי שגם עולה כאן, זה די מגוחך.

[SlowRide]

לא יודע מי זה ומה דעתו על דברים, רק יודע שיש לו עמוד בידיעות באחד המוספים של שישי (לא קראתי אף פעם)

אני רק אציין שנראה לי קצת רדוד וילדותי לשפוט אדם לפי תוכנית בידור בטלוויזיה (שגם בה לא צפיתי).

בכל אופן, חוץ מהעשירון העליון יש פה ציבור שלא מתקרבן?

[sronis]

אתה צודק. באמת רדוד וילדותי מצדי לשפוט בנאדם שהולך לישון בביתה של חברת כנסת בפיג'מת נמר. איך לא ראיתי את זה קודם! הרי זו בעצם אמירה פילוסופית עמוקה על מצבו הפסיכולוגי הרעוע של מתנחל ש... אההה... סעמק. באמת שניסיתי אבל לא, סורי, הבנאדם עדיין דביל.

[vadim6385]

אז למה השמאל אומר הרבה פעמיים זו גזענות, שיהודים לא קונים מערבים?

ומה הקשר יחסי כוחות להתבטואיות שלה?

זה פשוט - כשיהודים לא קונים מערבים זה גזענות, כשלא קונים מיהודים זה מחאה נגד הכיבוש.

[SlowRide]

אתה צודק. באמת רדוד וילדותי מצדי לשפוט בנאדם שהולך לישון בביתה של חברת כנסת בפיג'מת נמר. איך לא ראיתי את זה קודם! הרי זו בעצם אמירה פילוסופית עמוקה על מצבו הפסיכולוגי הרעוע של מתנחל ש... אההה... סעמק. באמת שניסיתי אבל לא, סורי, הבנאדם עדיין דביל.

אבל זו תכנית בידור בטלויזיה שמאחוריה עומדת עריכה עם מסר מכוון, לא מסמך תיעודי של NG. לא? זה לא קצת כמו לשנוא את השחקן שמגלם את ג'ופרי בראתיון?

שלא תחשוב שאני מגן על האיש הזה, בקושי אני יודע מיהו ומהו.

[יבגניפ]

fat bastard, בהנחה שאתה מבין שיהודים שלא קונים מיהודים הם גם יהודים (סליחה על הטאוטולוגיה בשקל) - איפה פה הגזענות? מתנחלים זה עם שונה? מישהו משייך להם תכונות כלשהן מעבר לתפיסה אידיאולוגית כזו או אחרת?

אני מבין שזו מילה שכיף להשתמש בה. אני מבין בימין גם הבינו שתמיד אפשר לעשות השוואות ב5 אגורות, תוך ריקון מושגים שונים מהתוכן שלהם, וזה יקנה את קהל הבוחרים שלהם, ובכל זאת. אני, אגב, לא מחרים לא את אלו ולא את אלו. נראה מפגר בעייני. ובכל זאת, סימטריה בין שתי הקבוצות קיימת רק בראשם של אנשי הימין הישראלי.

 

סלואורייד, חנוך דאום מתיימר להיות בדרן. בעייני די רדוד. התוכנית והסטטוסים בפייסבק מספיקים להבין למה, תבדוק בעצמך

הרוב כאן מתקרבנים, נכון. זה חלק מסינדרום היהודי הגלותי, כנראה.

[MadCat_LE]

מתוך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4628989,00.html

גורם בכיר בליכוד הסביר היום: "אנחנו כבר מבינים שאת פרסום הדוח לא נוכל למנוע. אבל למתקפות נגד המבקר יש שתי מטרות:

האחת - לקעקע את סמכותו ואמינותו בציבור, כדי להחליש את התפיסה הציבורית על עוצמת הממצאים.

השנייה - להפעיל לחץ ציבורי על המבקר, כך שאולי עוד ירכך את הדוח ואת הניסוחים בו לפני שיופץ לציבור".

 

אני הולך לחלק לעם ישראל שקיות הקאה לאחר קריאת המשפט המודגש.

אין בושה...פשוט אין בושה.

[Uzi4u2]

אני פשוט לא מצליח להבין איך אנשים עדיין בוחרים בשקרן רמאי הזה שדירדר את המדינה מהרגע שכף רגלו דרכה בשילטון.

אומרים של- 50% מהאוכלוסיה יש אינטליגנציה נמוכה מהממוצע. אני טיפה מבין מאיפה הבוחרים שלו אבל בכל זאת, כל יום סטירה לפנים והם עדיין לא הבינו.

[yehuda-k]

אני כבר למדתי להתעלם מהתעמולות האלו, כל דבר ביבי אשם.

נגמר הטוטלט בשירותים ביבי אשם, כי שרה צריכה הרבה נייר טואלט בשבילה.

נשבר כוס, ביבי אשם, שרה לא אהבה אותה.

זה ממש לא חדש. כאשר רבין היה ראש ממשלה, התקשורת ירדה לחיו ובמיוחד לכלכה את אשתו. וזאת למרות שרבין נחשב שמאלני ע"י גוש הימין (היו גם שקראו לו בוגד) וגם אז התקשורת היתה שמאלנית.

 

חוץ מזה ביבי "דפק" בעקיפין את " ידיעות אחרונות" בהקמת העיתון "ישראל היום" שתפקידו לשבח את ביבי. מאז שהתחיל "ישראל היום" , ידיעות מתנהג כמו כלב בולדוג שסוגר את הלסתות על ביבי ולא מוכן לפתוח ולשחרר בשום פנים ואופן. לא בטוח שהקמת העיתון הזה עזרה לביבי. אולי ההפך.

נראה לי שיש כמה בעיות מובנות בדרך שבה מודדים "רמת חיים" לפי פרמטרים כמו לכמה אנשים יש מזגן.

העשורים האחרונים הביאו איתם הרבה חידושים טכנולוגיים, שחלק הפכו ל-must וקשה לדמיין את החיים בלעדיהם.

קשה לדמיין היום בית בלי מחשב אישי וחיבור לאינטרנט, או מישהו בלי טלפון נייד.

ומהרגע שזה הופך למשהו בסיסי כ"כ ונתפס כטריוויאלי, אני לא חושב שאפשר להסתכל על זה כפרמטר בעלייה ברמת החיים.

אולי זו לא המדידה הכי טובה, אבל איך ניתן למדוד אחרת?

כדאי לזכור שהכלים \ מכשירים האלה לא נועדו רק למשחקים או לדיבור בין חברים. קח למשל דוא"ל מול דואר נייר, או השוואת מחירים ברשת, או שיחות במחיר מצחיק לחו"ל. כל אלה מאוד מועילים לאזרח הקטן. כאשר כרטיסי האוטובוס וגם הרכבים והדלק זולים יותר מאשר פעם, אנשים יכולים למצוא עבודה טובה יותר גם אם המרחק גדול יותר מהבית.

מי הביא אותנו למצב הזה ?

בזכות מי לא ניתן לקנות פה דירה ואם אתה כבר קונה אתה הופך לעבד של הבנק ?

 

כן, ביבי אשם. לא אולמרט ולא גולדה.

למרות שאני לא מתלהב מביבי, דווקא בענין מחירי הדירות האשמה העיקרית אינה של ביבי. אולי זה נשמע משונה אבל נפלנו קרבן לאמריקאים, ולא רק אנחנו. ב 2008 היה שם משבר כלכלי רציני שהיה לו סיכוי לא רע להפוך למשבר מגה- קולוסאלי כפי שהיה שם בשנת 1929, ושארך שנים רבות. התגובה של הבנק הפדרלי שם היתה הורדת ריבית ענקית לרמה כמעט אפסית. כל הכלכלות בעולם הושפעו מכך מיד, וכול הארצות הורידו גם את הריבייות וכתוצאה המשכנתות מאוד הוזלו. ואז התחיל הטירוף. משפחה שיכלה לעמוד בהחזר משכנתא חדשי של נניח 3000 ש"ח, יכלה ב2007 לקחת משכנתא של 300 אלף שקל ואילו ב 2008- 2009 יכלה לקחת משכנתא של 600 אלף ש"ח. (כל המספרים פיקטיבים ורק לצורך המחשה). מיד התחילה הסתערות על הדירות, הקבלנים העלו מחירים, בעלי הקרקע מכרו ביוקר כי הקבלנים יכלו לשלם יותר ומחירי הדירות עלו בסערה. הממשלה יכלה לטפל בזה טוב יותר אבל כידוע לנו הם לא ממש מבינים גדולים ולא עשו מספיק.

 

יהודה

[יבגניפ]

יהודה, אני חושב שההשוואה צריכה להיות לא מול העבר אלא מול מדינות אחרות, כפי שעושים, למשל, בסקרים שונים של oecd. אני חושב שההשוואות האלו נותנות תמונת מצב אובייקטיבית יותר, שממנה אולי אפשר להסיק קצת יותר על רמת החיים של כולנו.

 

ההשוואה לאחור תמיד תתן תמונת מצב ורודה, אבל בפועל קשה להסיק מזה משהו ממשי על רמת החיים שלנו עכשיו, גם בגלל השינויים בעלויות היחסיות של מוצרים שונים, וגם בגלל שחלק מהמוצרים נתפסים היום כחיוניים יותר, אך מביאים איתם גם הוצאות נלוות (כמו מחשב וחיבור לאינטרנט).

 

גם המצב היחסי שלנו הוא לא רע בכלל. ועם זאת, אם נסתכל על פרמטרים שונים, מעבר לכח קנייה, נגלה שהעתיד אולי לא יהיה כזה ורוד, בגלל השקעה נמוכה מאוד בחינוך (נמוכה ביותר בין מדינות ה-oecd) וכן העדר השקעה נורמלית באקדמיה. אני, אגב, לא יודע מי אחראי לדעיכתה של מערכת החינוך הישראלית ואם זה התחיל בתקופת שלטון הימין (ובתוך זה אני מכניס גם אולמרט ושרון כמובן). אבל זה כן מדד מאוד חשוב, שאין לו אולי השפעה מיידית, אבל כן קובע איך יראו החיים כאן בעוד עשור או שניים.

[חן פרחי]

שוב אתה חוזר על טעות קלאסית - לא כולם מוכשרים ללימודים אקדמאיים, ולא כל הלימודים האקדמאיים רלוונטיים באותה מידה.

מידי שנה מסיימים עשרות אלפי בוגרי מכללות במגמות מנהל עסקים וכלכלה, ופשוט אין להם עבודה, בעיקר בשל עודף היצע למול ביקוש שאינו עולה באותו קצב.

הטעות העיקרית היתה חיסולו של החינוך הטכנולוגי, ומה לעשות, לא כולם בנויים ללמוד פילוסופיה ומדעי הרוח.

סך הכל רמת החיים שלנו בעלייה תמידית, תוחלת החיים בישראל מהגבוהות בעולם המערבי, התוצר לנפש גבוה ובכל מדד אנחנו במקום טוב באמצע.

[יבגניפ]

חן, ההשקעה בחינוך בישראל היא בין הנמוכות בoecd. האקדמיה היא רק פן אחד של זה, אבל זה מתחיל הרבה, הרבה יותר מוקדם, בבתי ספר יסודיים ואולי עוד לפניי. אני גם ממש לא חושב שכולם מוכשרים ללימודים אקדמאיים. אני גם לא חושב שלימודים טכנולוגיים זה הפתרון לכולם. ברור שבסופו של דבר יהיו תמיד לא מעט אנשים שלא יצליחו להפוך למומחים - לא לזה ולזה, וזה בסדר.

 

העניין הוא שאקדמיה ומערכת חינוך מצטיינות הן חיוניות לא רק בשביל אלו שכן ילמדו, יחקרו ויעשו עם זה משהו מעשי, אלא גם בשביל אלו שפשוט לא יהיה להם איפה לעבוד ללא כל זה. היום, לדוגמא, יש לנו תעשיית הייטק משגשגת, בה מועסקים כרבע מיליון ישראלים באופן ישיר, ועוד אלוהים יודע כמה באופן עקיף. אבל זו לא מתנה שקיבלנו משום מקום. התעשיה מתבססת בדיוק על זה, מערכת חינוך ואקדמיה חזקה, שיכולה לדחוף את המחקר, שבוגריה מסוגלים להפוך את הידע התאורטי למעשי - גם בתעשייה וגם דרך היחידות הטכנולוגיות של הצבא. המערכת הזו נמצאת בדעיכה מתמדת, וזה לא משהו שישתנה אם לא יהיה שינוי רציני בסדרי העדיפויות של המדינה. ובגלל זה אני חוזר אומר - קל להגיד שעכשיו הכל טוב. אבל צריך להבין איך, למה ובזכות מה.

[yehuda-k]

ההשקעה בחינוך בישראל היא בין הנמוכות בoecd. האקדמיה היא רק פן אחד של זה, אבל זה מתחיל הרבה, הרבה יותר מוקדם, בבתי ספר יסודיים ואולי עוד לפניי. ... היום, לדוגמא, יש לנו תעשיית הייטק משגשגת, בה מועסקים כרבע מיליון ישראלים באופן ישיר, ועוד אלוהים יודע כמה באופן עקיף. אבל זו לא מתנה שקיבלנו משום מקום. התעשיה מתבססת בדיוק על זה, מערכת חינוך ואקדמיה חזקה, שיכולה לדחוף את המחקר, שבוגריה מסוגלים להפוך את הידע התאורטי למעשי - גם בתעשייה וגם דרך היחידות הטכנולוגיות של הצבא. המערכת הזו נמצאת בדעיכה מתמדת,

מי אמר שיש קשר בין גובה ההשקעה הלאומית בחינוך ובין הצלחת תעשית ההיטק או הצלחות אחרות?

 

ככאשר שרת החינוך יולי תמיר ביקרה בסינגפור התברר לה כי שם יש הרבה יותר תלמידים בכיתה מאשר בארץ, ובכל זאת ההישגים שלתלמידי סינגפור במבחנים בינלאומים גבוהים יותר מאשר של תלמידי ישראל. כלומר צריך פחות מורים והמשמעות היא הוצאה כספית נמוכה יותר. בסינגפור גם אין נורמה שכולם צריכים לגמור תיכון עיוני ולהוציא תואר איזשהו, וגם כאן יש חסכון משמעותי לתקציב החינוך, והקלה לאותם תלמידים שפשוט סובלים כל יום בבית הספר.

 

לדעתי (החובבנית) באופן כללי מה שהממשלה עושה הוא לקלקל. ההצלחה של הכלכלה הישראלית היא בגלל קבוצה קטנה של אנשים מקורים ויחודים, ואינה קשורה כלל לבתי הספר בארץ. כדי שנמשיך להצליח, הממשלה צריכה לקלקל פחות ואכן בכך היה שיפור מסוים יחסית לעשורים הראשונים של המדינה שבהם המדינה התערבה בכל דבר ולא נתנה אפשרות ליוזמה חופשית. חבל שבשנים האחרונות יש נסיגה שחלקה מושפע מגישה סוציאליסטית וחלקה נובע משחיתות עמוקה של בכירים: ראש ממשלה שלוקח שוחד,שר בטחון שלוקח מעשר מעיסקות קנית מציוד וכלי נשק, שר אוצר שגנב,מקורבי שר החוץ, שר אנרגיה שפועל לטובת הטיקונים ועוד.

 

הציבור כמובן שותק ולא מתענין במה שבאמת חשוב. המפלגות מנצלות זאת ומנופפות בדחלילים כדי ללכוד תשומת לב של המצביעים. כולם נהנים לקרוא על השגעונות של שרה נתניהו וכמעט שאין מי שמתענין איך דופקים אותנו בדברים הגדולים.

 

גלובס: "המתווה לפירוק מונופול הגז הוא לא פחות מבלוף

הצרכנים הישראלים שוב נפלו קורבן לחבורת רגולטורים רודפי פרסום, שמשווקים את עצמם כמי שדואגים לאינטרס הציבורי ופועלים בדיוק ההיפך . מתווה הפשרה על משק הגז הוא בדיחה עצובה."

 

ואף אחד לא מתיחס לדפיקה הענקית הזו.

 

יהודה

[Cassano]

יבגניפ, לא ברור לי מדוע לתת עוד כסף למערכת החינוך המסואבת יפתור משהו. הכסף יילך למשכורת של מפקחים ולא של מורים.

 

צריך שינוי משמעותי שהוא לא בהכרח תוספת תקציב, אלא ייעול ושיפור שכר המורים, ובעיקר יוקרת המקצוע, והכוח שיש למורה להשליט משמעת בשיעורים.

[יבגניפ]

cassano, יכול להיות שמערכת החינוך צריכה רפורמות מנהליות - אני לא מכיר את המבנה שלה לעומק. עדין, עובדתית ההשקעה בכל תלמיד בארץ היא נמוכה משאר מדינות ה-oecd. כאנקדוטה אני יכול לספר שקרובי משפחה שלי נמצאים כרגע באירלנד, ושם הבן שלהם לומד בכיתה של 24 תלמידים. בארץ מעולם לא למדתי בכיתה בה היו פחות מ-35 - 40 תלמידים (סיימתי ללמוד ב2002. קשה לי להאמין שמשהו השתנה לטובה מאז).

 

יהודה, קשה לי להשוות לסינגפור, כי אני יודע עליה מעט מדי (ונראה לי שהתבלבלת בקישור לכתבה). במקרה הישראלי, תעשיית ההייטק המהוללת שלנו לא הייתה קיימת בכלל, ללא בסיס אקדמי חזק ביותר, ללא מחקרים שנעשו שם, אקדמאים שהתגייסו לצהל והקימו שם את התשתית של היחידות הטכנולוגיות השונות.

בקישור שהבאתי בתגובה הקודמת, נטען שבשנות ה80 ישראל היתה במקום הראשון בעולם מבחינת היחס בין כמות התושבים לפרסומים של מחקריים מדעיים. לא במקרה אז גם התחילה להתפתח תעשיית ההייטק המקומית, והיא מצליחה - ואת זה אני אומר כמי שחי אותה כבר למעלה מעשור - ביחס ישיר למצב האקדמיה. זו לא סתם קבוצה של אנשים מקורים ויחודיים. אם תחפש, תגלה שחלק מאוד גדולה מהתעשיה שלנו כאן מבוסס על יוצאי יחידות טכנולוגיות, שהן, מאז ומעולם, התבססו על יוצאי אקדמיה.