האם צריך להסתכל בחלון השמאלי/ימני האחורי כשעוברים נתיב?

[ניקו פ.]

צעד מקדים נוסף וחשוב הוא כיוון נכון של המראות ב"שיטה הקנדית" שבו פתיחת המראות היא רחבה, מעבר לשולי הרכב. השיטה הזאת מצמצמת את השטח המת אך לא תעלים אותו לחלוטין. בחלק מהרכבים, בעיקר מסחריים ומשאיות, יש לעתים צורך במראות עזר חיצוניות נוספות. גם מערכות לגילוי עצמים בשטח המת (BLIS, AWACS, MOBILEYE) הן כלי עזר מבורך, גם ברכב פרטי.

 

מזמין את כולם להיווכח שאפשרי למנוע את השטח המת מסביב לרכב (בגזרת הנתיב הימני והשמאלי הסמוכים, ואף מעבר להם, ברכב פרטי).

הסבר בקובץ המצורף:

 

אני מעריך כל מילה ששניכם כותבים, כי שניכם מבינים הרבה מאוד ובעלי נסיון רב, אבל אתם סותרים אחד את השני.

אז, מי צודק?

[חן ג.]

אני אסביר, וברשותכם אעשה זאת באריכות. לכן, אני כבר מראש מצרף את המסקנה והיא ששטח מת כלשהו כן קיים, תמיד, ולכן יש לנקוט בכמה שיותר צעדים (אותם ציינתי בהודעה הקודמת) כדי להקטין את השטח המת ואת הסיכון. אחד הצעדים הוא מבט זריז הצדה, אבל לא אחורה.

 

קודם כל, בואו נגדיר מהו "שטח מת" (Blind spot). שטח מת הוא כל שטח שאיננו רואים דרך המראות או בזוית העין שלנו בזמן שאנו מסתכלים במראות. תמיד קיימים שטחים שאיננו רואים במראות, אבל רוב השטחים הללו לא מספיק גדולים כדי שכלי רכב שלם יצליח 'לשבת' בתוכם במלואו. במצב כזה, גם אם קיים שטח מת, הוא לא שטח מת אפקטיבי כלומר - לא כזה שיכול להסתיר רכב או אפילו אופנוע.

 

כיוון מראות נכון מקטין את השטחים המתים בין מה שנראה במראה הצדדית לבין מה שאנחנו רואים בזויות העין (הנותנות לנו כיסוי של בערך 180 מעלות). תאורטית השטח המת הופך לקטן כל כך שהוא כבר אינו אפקטיבי. כלומר, הוא לא מספיק גדול כדי שרכב יוכל לשבת בתוכו במלואו - חלק מהרכב ייראה או במראה, או בזוית העין, או בשניהם.

 

אבל! כאשר אנו מתחשבים גם בקיומם של כלי רכב דו-גלגליים, הבעיה נעשית מורכבת יותר. מעבר להיותו של האופנוע קטן יותר כך שהוא יכול "להתחבא" בשטח מת קטן יותר, הוא גם יכול להתמקם במספר צורות לרוחב הנתיב. לכן, בחלק לא קטן מהרכבים, אופנוע קטן או קטנוע יכולים להתחבא בשטח המת. אפילו ברכב עם שדה ראיה טוב במראות, אם נניח שאני נוסע בצמוד לקו השוליים הימני (כפי שנדרש) והאופנוע מתמקם בנתיב משמאל, בצמוד לצד השמאלי, גם ברכב בעל שדה ראיה טוב - קיים בדרך כלל שטח מת מספיק גדול כדי לאכלס את האופנוע.

 

אפילו שטח מת שהוא לכאורה לא אפקטיבי - יכול להתברר ככזה. אופנוע או אפילו רכב קטן יכולים להתמקם לצידנו בצורה שבה "טכנית" נראה חלק מהם במראה או בראיה ההיקפית, אבל בפועל כל מה שנראה יהיה חלק קטן מהחרטום או הזנב. קטן כל כך, שבהחלט נוכל שלא להשים לב אליו, גם אם אנו רואים אותו. לכך יש להוסיף מצבים של כביש צפוף וסואן, חשכה, מטר גשם, שמש מסנוורת או מראות מכוסות אדים (ברכב בו הפשרה אינה אפשרית או אינה יעילה דיה).

 

גם הראיה ההיקפית של כולנו אינה זהה. חלק מהנהגים רואים יותר מ-180 מעלות, וחלקם רואים פחות מכך. לשם כך מומלץ גם להטות קצת את הראש לעבר המראה בזמן ההסתכלות, וכך גם רואים טוב יותר במראה עצמה וגם טוב יותר לצדדים.בנוסף, קיימים שטחים מתים נוספים, כאלו שהמראות מעולם לא התיימרו לכסות, לרבות אלו שמאחורי קורות הגג האחוריות, אלו שמאחורי הרכב ומצדדים מתחת לגובה הדלתות ומלפניו מתחת לגבוה הפגוש, שטחים מתים שנוצרים בהשתלבויות בכל מני זויות בנהיגה עירונית, וכן הלאה.

 

יתרה מזאת, גם ואפילו בעיקר בשיטת כיוון המראות ה"קנדית" יכולים להיווצר שטחים מתים חדשים הודות ליושבים במושבים מאחור, משענות הראש, מטען, נגרר או רכב גדול שנוסע צמוד מאחור. כמו כן, יש בכביש גם רכבים גדולים יותר כגון טנדרים, משאיות, אוטובוסים ורכבים מסחריים ולהם יש שטחים מתים נוספים וגדולים; אותו הדבר נכון לגבי דו גלגלי, וגם לגבי חלק מהרכבים הפרטיים שיש להם בעיות שדה ראיה.

 

בנוסף, בכביש יש שוליים, מקומות חניה לצד המדרכה וכניסות צדדיות לכביש, או נתיב אחד ויותר מעבר לנתיב שלצידנו. לפני מעבר נתיב, רצוי שנדע גם מה קורה בנתיב הרחוק (השלישי או הרביעי) או בשוליים וכדומה. ובכלל, ממתי נקודת מבט נוספת היא דבר רע? האם מעולם לא פספסתם משהו במקרר או על המדף למרות שהוא היה שם וניצב מול עיניכם?! מה קרה ל"בדיקה ליתר בטחון?"

 

כמעט בכל מקום בעולם, עדיין מלמדים את הסטת הראש. נכון שבחלק מהמקומות מלמדים לבצע הסטה מוגזמת ואף מסוכנת של הראש (מבט לאחור) אבל זה לא פוסל את הרעיון כולו. גם כשלמדתי נהיגה מתקדמת, לא זכור לי שהמדריכים התייחסו לכיוון המראות הנכון כאל כזה שמעלים לחלוטין כל שטח מת. להיפך, כאשר איתי אלון כתב על הנושא בזמנו הוא ציין בפירוש:

 

"שדות ראיה מתים שמאלי וימני - ניתן לראות רק על ידי הסטת הראש...רכב שעוקף אותנו מימין או משמאל צריך להיראות ברציפות לפחות באחד משדות הראיה שלנו בכל רגע נתון...ברוב המכוניות אי אפשר למנוע מאופנוע לשבת במלואו בשטח המת. על מנת לראות אופנוע שנמצא בשטח המת יש להסיט את הראש."

 

גם אייזיק דוידוביץ', מדריך ומורה נהיגה מן המפורסמים, ציין:

כך ניצור רצף תמונה ונצמצם את השטחים הבלתי נראים שחובה לזכור ולהבין - תמיד יהיו קיימים. שטחים אלה מכונים "שטחים מתים" ויכולים "לבלוע" בתוכם רכב, כשבכיוון מראות רשלני, יכול שיהיה גדול אף מרכב דו גלגלי. בנוסף לכיוון מראות מדויק ויעיל, על נהג הרכב לפעול ולעשות הכל ! על מנת ששינוי העומד להיעשות בנהיגתו, לא יגרום להפרעה וכמובן סיכון, גם אם נדרשת הפניית ראש לאחור, התכופפות לעבר המראה או שינוי זווית ההסתכלות במראה. הרגלי הסתכלות נכונים, מודעות לנעשה מאחור, כיוון מראות נכון ויעיל ושמירה על ניקיון שמשות ומראות הרכב, יקטינו את הסיכון בכל ביצוע של סטייה ,פנייה, האטה עצירה או תחילת נסיעה.

 

ובפורומים השונים:

גם בכיוון מראות אופטימלי (חפיפה מינימלית בין המראות) ישאר שטח מסויים מחוץ לתחום המראות. חשוב לדעת זאת, ואסור להאמין שרואים תמיד הכל!!...תמיד קיים שטח מת, כדי לצמצם אותו למינימום יש לכוון את המראות בצורה אופטימלית ולהסיט ולהזיז את הראש כשמחפשים רכבים מאחורי ומצידי הרכב שלנו...נכונה העצה שהועלתה פה שיש לנוע עם הראש ולכסות מקסימום שטח שניתן לראות

[אומי5]

שביט אתה חוזר על המנטרה הזו כבר לא מעט פעמים, וגם אם היא נכונה זה רק לגבי רכב עוקף, קטנוע ובטח טוסטוס קצרים וצרים בהרבה מרכב פרטי, ולכן כשקטנוע עוקף אותך יווצר לך שטח מת, אני נמצא בשטח המת הזה של רכבים כמעט כל עקיפה.

כשאני מביט בתוך מראת הרכב ועיניי הנהג נעלמות לי אני יודע שזה השלב הכי מוסכן.

 

יש שטחים מתים ! ובטח אצל כל מי שלא מכוון לפי השיטה שלך (וזה הרוב המוחץ), ואם תשכנע אותם שאין שטחים מתים הם יעשו תאונות.

 

לא צריך להסיט את הראש ליותר מחצי שניה, אם יהיה שם משהו אתם תראו אותו. אם חצי שניה שאתם לא מביטים קדימה מסוכנת לכם, כנראה שאתם לא שומרים מרחק.

 

עריכה: חן, סחטיין על הידע והניסוח.

[שביט]

ובטח אצל כל מי שלא מכוון לפי השיטה שלך (וזה הרוב המוחץ) אז שיתחילו

האמת שזכור לי שרציתי לבדוק איתך את זה...

אתה מגיע לר"ג על קטנוע לפעמים?

[Benni Haspel]

למדתי נהיגה בשנת 1969 והמורה שלי, מיכה ציון מהרצליה שינן לי את המנטרה:"ראי, איתות, חלון". והכוונה להסתכל דרך החלון האחורי הימני. תאמינו לי שמנסיון, המבט המהיר הזה מנע כבר כמה וכמה תאונות. מאידך לפני כשנתיים מישהו סטה ואני הייתי מימינו והוא התחכך בי. התגובה שלו היתה "מאיפה צצת, לא ראיתי אותך בראי".

אז הנה לכם תשובה.

[אומי5]

שביט, כמעט כל שישי.

[sperial]

למדתי נהיגה בשנת 1969 והמורה שלי, מיכה ציון מהרצליה שינן לי את המנטרה:"ראי, איתות, חלון". והכוונה להסתכל דרך החלון האחורי הימני. תאמינו לי שמנסיון, המבט המהיר הזה מנע כבר כמה וכמה תאונות. מאידך לפני כשנתיים מישהו סטה ואני הייתי מימינו והוא התחכך בי. התגובה שלו היתה "מאיפה צצת, לא ראיתי אותך בראי".

אז הנה לכם תשובה.

בימים ההם מראה ימנית היתה נדירה, וגם השמאלית היתה חידוש (לפחות מבחינת החוק) ולכן מרבית כלי הרכב לא נשאו אותה.

מה שהיה תקף ב-1969 לא בהכרח תקף להיום, שבדיקת סביבת הרכב באופן מסודר היתה חינית מאז ומתמיד, אבל השיטה משתנה בהתאם לאמצעים.

[שביט]

קטנוע ובטח טוסטוס קצרים וצרים בהרבה מרכב פרטי

יש שטחים מתים !

אז אתמול פגשתי את אומי ולא יצא לנו לעשות בדיקה, אבל היום נסעתי ברכבי ולהלן ממצאי בנושא:

נסעתי על רחוב אבא הלל ברמת גן, בנתיב הימני, וראיתי רוכב אופניים ורוכב קטנוע מתקרבים אליי.

הגעתי לרמזור אדום והתחלתי את הבחינה. ראיתי את רוכב הקטנוע במראה האמצעית, מיד כשנעלם ממנה ראיתי אותו במראה הימנית, ובעוד זנבו נראה במראה הימנית, הופיע לי בזווית העין דרך החלון האחורי (הקטן שצמוד לקורה C, לא חלון הדלת עצמה), מבלי שהסטתי את הראש הצידה.

אותו דבר (אני רציני לגמרי ולא מבלף) לגבי רוכב האופניים, רמזור אחד או שניים אחר כך.

 

אני לא אומר שמיותר להזיז את הראש, אבל אני כן טוען ששטחים מתים אפשר לבטל לגמרי, אם מכוונים את 3 המראות ומשתמשים בהן בצורה נכונה. כמובן שהכל תלוי גם בראייה המרחבית של כל אחד.

ד"א, לגבי החלון השמאלי, שמאחורי הנהג- כן מיותר להסתכל דרכו, מכיוון שמדובר בתנועה יותר מסורבלת, וגם כי שדה הראייה דרך המראה השמאלית יותר רחב.

 

אני תמיד מסכים עם דבריו המלומדים של חן, ולמדתי ממנו מספר דברים חדשים ועצות מועילות, אך בעניין זה אני חולק עליו.

[חן ג.]

תשמע, בגדול אני מסכים איתך שכיוון מראות נכון הוא אפקטיבי מאוד וממש מצמצם את השטחים המתים. אבל האם הוא מעלים אותם לחלוטין? לא. גם אם טכנית השטחים הללו מכוסים זה לעתים "too close for comfort" (אויש, מה יש לי עם האנגלית הזאת עכשיו?) ותסכים איתי שהבדיקה שלך היתה רחוקה ממדעית - מה אם קטנוע היה יושב לך בדיוק בצד שמאל של הנתיב כשאתה נצמד ימינה? מה אם אמנם תראה אותו אבל לא תשים לב לקצה של הזנב שלו שמופיע לך במראה?!

 

לכן, רצוי לא להסתמך על בדיקת המראות בלבד אלא על מספר צעדים נוספים:

 

1. שמירת ימין ומיעוט מעברי נתיבים

2. נקיון שמשות ומראות

3. בדיקת מראות שגרתית ולא רק לקראת מעבר נתיב

4. איתות מקדים לקראת מעבר נתיב

5. מעבר נתיב הדרגתי וארוך

6. בדיקת מראות חוזרת והסטת הראש לעבר המראה

7. בדיקה קלה עם הראש.

8. מראת עזר חיצונית (אם צריך) ואמצעים לאיתור עצמים בשטח המת.

 

לגבי הצעד השביעי - אני לא מדבר על סיבוב של הראש לחלון הצד האחורי כפי שדיברו פה, אלא על הטיה מאוד קלה של הראש. מספיק להטות את הראש 45 מעלות הצדה כדי להשיג את השלמת שדה הראיה הנדרש, וזה לא מפריע לשדה הראיה לפנים בצורה משמעותית או מסוכנת. מבט שמכוון הישר לאחור רלוונטי למצבים אחרים, בעיקר במקומות בהם אנו עומדים במקום ולכן גם אין בכך סיכון, כמו בנסיעה לאחור.

 

בסך הכל זו לא נראית לי מחלוקת מאוד מהותית ואני משער שנוכל להסכים על הדברים ולו באופן כללי. בנוסף, אם ראית את הקטנוע בחלון המשולש האחורי, סימן שכן הזזת את הראש לפחות קצת כי אם היית מזיז רק את האישונים לא היית רואה את החלון האחורי אלא רק את הקדמי.

[shellcase]

בימינו, אין דבר כזה שטח מת, יש דבר כזה לא יודעים לכוון מראות! המהנדסים של יצרני הרכב יודעים מה הם עושים וגודל המראות בד"כ יתאים לרכב. שיטת כיוון נכונה היא לעמוד מרחק של כ15 מטרים מקיר וליצור מצב בו כ20 אחוז מצידה של המראה המרכזית חופף לכ20 אחוז מצידה ההפוך של מראת הצד. במצב כזה, אינכם אמורים לראות את רכבכם כלל במראות הצד, עכשיו יבואו החכמים ויגידו שהם לא מרגישים את גודל הרכב, תסעו ככה חודש ותתרגלו. אבל רגע, מה עם חניה? אז בחניה בין שני עמודים אפשר להזיז את הראש קצת לצד ולראות את הרכב שלכם לצורך עומדן.

נ.ב.

דבר חיובי מאד שאני רואה הוא שכל מי שיש לו רשיון על דו"ג מודע קצת יותר לכביש, ולכן ההמלצה שלי היא שכל מי שיש לו 1500 ש"ח פנויים שיעשה רשיון דו"ג, שם הדבר הראשון שמלמדים אותך זה שהמראות זה רק לשואו (כי מה לעשות הכלי צר מדי מכדי לתפוס רוחב של שלושה נתיבים במראות).

[Benni Haspel]

בימים ההם מראה ימנית היתה נדירה, וגם השמאלית היתה חידוש (לפחות מבחינת החוק) ולכן מרבית כלי הרכב לא נשאו אותה.

מה שהיה תקף ב-1969 לא בהכרח תקף להיום, שבדיקת סביבת הרכב באופן מסודר היתה חינית מאז ומתמיד, אבל השיטה משתנה בהתאם לאמצעים.

 

אתה צודק שלא היתה (אגב, לארק 1964...)והמורה התכוון למראה האחורית (כלומר זאת שמודבקת לשימשה הקדמית). אבל גם היום אני נוקט בשיטה של העפת מבט וכפי שאמרתי זה הציל אותי כבר כמה פעמים.

כמה שמתכוונים את מראת הצד,היא לא תכסה את כל השטח