תובנות על שוק המכוניות המשומשות

[sperial]

תפוח, אני מרויח שקלים, לא אחוזים. לכן אני מחשב את ירידת הערך בשקלים. אבל אני מחלק את ירידת הערך על פני שנות החזקת הרכב, כיון שזה הסכום שאני צריך לחסוך כל שנה כדי להחליפו בחדש (לשם הפשטות נניח בצד חישובי ריבית). גם את עלויות התיקונים אני מחשב בשקלים. בסופו של דבר כאשר מחזיקים רכב תקופה ארוכה ירידת הערך השנתית הולכת ופוחתת (אם כי עלויות התחזוקה עולות במקביל) והסה"כ די משתווה. אז מגיעה הנקודה של הנאה (סה"כ שולית) בקבלת רכב חדש וקריעת הניילונים, ובעיקר התקופה הממושכת יחסית של שקט נפשי מבחינת הסיכוי להתקע בדרך או לשרוף יום במוסך. וכמובן כאב הלב בשריטה הראשונה - אבל, כאמור, הוא מתקזז בהנאה מהרכב החדש (כלומר - שניהם שוליים).

לא ברור לי מקור המנהג לחשב את ירידת ערך הרכב על פני 3 שנים. אם אין תקלות מיוחדות או נסועה גבוהה במיוחד אין שום סיבה להחליף רכב פרטי לפני שהגיע לגיל 6-8 שנים ואך יותר, ואז התחשיב דומה יותר לזה שאני מחשב ופחות לחישובים שרוב הקהל מחשב כאן.

[Apple]

לפני 4 שנים מכרתי רכב שהיה בן 17, והוא לא היה ולו פעם אחת במוסך!

הכל פונקציה של תחזוקה והתקמצנות על הרכב "כי הוא ישן".

התכוונתי שבאותה מידה שאתה קונה רכב יד 1 ומחזיק 6 שנים אפשר לקנות רכב יד 2 ולהחזיק בו 6 שנים וההפרש שתצטרך להוסיך כדי לקנות רכב בן 3 קטן יותר.

מקווה שהבהרתי את הנקודה.

ההתלבטות השנייה היא בין לקנות כל 3 שנים רכב חדש או כל 3 שנים רכב יד 2 ופה מבחינה כלכלית היד2 עדיף.

האמרה המטומטמת של "רכב ליסינג זה דרעק כי קרעו אותו" לא נכונה.נוסעים בו אנשי הייטק ואני כאחד מהם מעולם לא קרעתי את הרכב ולא הייתה לי אפשרות כזו(בחיאת,זו מאזדה 3). לסוע 160קמ"ש כבדרך קבע וללחוץ בלי הפסקה זה בלתי אפשרי ואם מידי פעם "מתפרעים" אז זה לא משהו שלא עושים גם עם רכבים פרטיים.

[sperial]

תפוח - כל המספרים שציינתי היו כדוגמא. הכלל אצלי הוא שאני רוכש רכב חדש ככל שידי משיגה, ומוכר אותו כאשר הוא מתחיל להראות סימני זקנה - ובמכוניות שהחזקתי זה קרה בין גיל 7-10 שנים. היו גם יוצאות דופן לרעה (שקודה פייבוריט, התחילה לעשות צרות לפני גיל 3 וסובארו אימפרזה מגיל 4) ולטובה (טויוטה קורולה, תקלה ראשונה בגיל 11.5 שנים).

 

ציינתי קודם - אני ממש לא מתקמצן על תחזוקת הרכב, והמכוניות שהזכרתי טופלו במוסכים מורשי יבואן שנחשבים טובים עד יום מכירתן. המכונית האמינה ביותר שהיתה לי היתה הקורולה שנרכשה בת 3 ושירתה אותי נאמנה למעלה מ-9 שנים - וההחלטה למכור אותה נפלה כאשר נאלצתי לגרור אותה למוסך בפעם השניה תוך שנה, ולמרות שבסופו של דבה התברר כי מדובר בתקלה די שולית. אני מקוה שהמכונית שרכשתי במקומה תתן לי כמה שנות שקט עם ביקור שנתי במוסך לצורך טיפול תקופתי.

 

לגבי רכבי ליסינג - כנראה צריך קשרים בחברת הליסינג כדי לרכוש את המכוניות הטובות. ראיתי מה איכות הטיפל שקיבלה הליאנה של אשתי בחברת ליסינג - המון צרות עם צלחות בילום כיון שהחברה התעקשה להחליפן בחלקים לא מקוריים. המכונית היתה מבקרת במוסך כל 3-4 חודשים בגלל תקלות בלמים - והבעיה נפתרה כאשר מישהו בחברה השתכנע להתקין צלחות ורפידות בלמים מקוריות. אני לא רוצה לרכוש מכונית שקיבלה כזה יחס, גם אם נסעה פחות מ-50,000 ק"מ וכאשר אני יודע שהנהגים שנהגו בה אינם מתפרעים.

[Apple]

אני לא חושב שלדוגמאות יש משמעות.

מכיר מישהו שקנה רכב X(לא רוצה ללכלך) והיו לא הרבה תקלות ומאז הוא קונה רק רכבים חדשים-הגיון אחד.

אדם אחר יעדיף כל 3-2 שנים להשקיע 20K מאשר פעם ב6 שנים 60K כי הוא אוהב להחליף את האוטו בתדירות.

ויש קמצנים(חסכנים) כמוני וכמוך שיחזיקו את האוטו עד שיתחיל להראות סימני בלאי.

למרות שאצלי קריטריון חשוב נוסף הוא המחיר של הרכב,אני לא אחזיק רכב בן יותר מ6-7 שנים כי הערך שלו יהיה נמוך מאוד(פחות מ30K).

[sperial]

הערך האבסולוטי של רכב אינו קריטריון להחלפתו. אתה יכול למכור רכב בן 6 ולהוסיף 70,000 ש"ח, או בן 9 ולהוסיף 90,000 ש"ח על מנת לרכוש רכב חדש - בסופו של דבר עליך לחסוך סביב 10,000 ש"ח בשנה לצורך ההחלפה. כמובן שירידת הערך אינה ליניארית ולכן אני טוען שכל התחשיבים המבוססים על החלפת רכב מדי 3 שנים בעייתיים מציגים עלויות מוגזמות. אם תרכוש רכב בן 3 ותחליף אותו באותו גיל (כלומר תחזיק אותו 3 ו-6 שנים בהתאמה) יהיה עליך להוסיף 20,000 או 40,000 ש"ח כדי לחזור ולרכוש רכב דומה בן 3 שנים, כלומר במקום 10,000 ש"ח לשנה יהיה עליך לחסוך 6,000-7,000 ש"ח לשנה שזה חסכון, מצד שני אתה קונה חתול בשק ועלול להוציא סכום יותר גדול על תיקונים, וכמובן תהיה לך יותר התעסקות עם מכירת ורכישת רכב חלופי (שכן יהיה עליך להחליף רכב בתדירות יותר גבוהה). מבחינתי הוצאה של 3,000 ש"ח לשנה שוה לסכון של בלבול המוח הקשור לתחזוקה ולהחלפת הרכב, אולי מישהו אחר יחשוב שמדובר בבזבוז. אבל כאן מדובר בערך סוביקטיבי לי או למישהו אחר.

[wil]

ארצה לחדד קצת את מה שכתב פנדוב:

"ההגדרה של איזה רכב אני יכול וצריך, נגזרת מנסיון של רבים לחקות רמת חיים של מעטים יותר שכן יכולים להרשות לעצמם".

 

לדעתי צריך לקרוא לילד בשמו - "תרבות עוני", אני אולי מרוויח שכר ממוצע אבל:

 

אני מרכיב משקפי שמש של קריסטיאן חמור ב 1500 ש"ח

עונד שעון יד של חרייטלינג ב 3500 ש"ח

לובש ג'ינס של אופנת סולר ב 1200 ש"ח

ונוהג במאזדה 3 אקטיב שהוספתי לה מגנזיום שקניתי בשימון ליסינג, ואסיים לשלם עליה שנתיים אחרי המשכנתא ב 2047 .

 

כולם רוצים להראות שגם להם יש, ושהם "עומדים בקצב" כאשר המציאות נראית שונה לגמרי. במציאות בריאה אף אחד לא היה משלם גרוש מעבר ל 50% מהמחירון על רכב יוצא ליסינג (כמו שמשלמים הסוחרים ובמזומן), אבל כשיש לך איש קטן עם עיניים גדולות, הוא יתן אוטו ישן במחירון של 15 אלף, יוסיף 63,000 על פאקינג מאזדה 3 שחוטה 2010, עם תאונה מאחורה ו130,000 ק"מ, בהחזר חודשי של רק 800 ש" בריבית פריים + 3 (דוגמא אמיתית ממישהו שאני מכיר מקרוב) רק בשביל שיהיה לו אוטו חדש בחניה.

שום דברמיוחד שהוא לא היה מקבל ממאזדה 3 שנת 2004 .

 

הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם מחירון על אוטו זבל מליסינג, ולכן המחירון שורד כי עדיין יש ביקושים על ידיי כל אלו שבעולם בריא לא היו חושבים לחדש את הרכב ב5-8 שנים הקרובות.

צודק 100%.

אני לא מצליח להבין למה אנשים משתעבדים להלוואות בשביל לקנות רכב.

פאקינג מוצר צריכה.

יש לך 60K פנויים? פרגן לעצמך רכב בן שנתיים-שלוש אם בא לך.

יש לך 30K פנויים? פרגן לעצמך רכב בן 7 במצב טוב. בלי הלוואות ובלי טובות.

אבל אנשים מעדיפים לשעבד את עצמם למשך שנים בעשרות תשלומים (+ריבית+שעבוד על הביטוח המקיף וכו') בשביל רכב משנתון יותר גבוה.

לא מבין את זה.

 

ויש קמצנים(חסכנים) כמוני וכמוך שיחזיקו את האוטו עד שיתחיל להראות סימני בלאי.

למרות שאצלי קריטריון חשוב נוסף הוא המחיר של הרכב,אני לא אחזיק רכב בן יותר מ6-7 שנים כי הערך שלו יהיה נמוך מאוד(פחות מ30K).

למה מפריע לך שהערך של הרכב נמוך מאוד בנקודת זמן מסויימת?

[alexk]

אתם שוכחים שיש אנשים שפשוט נהנים להחליף רכב. מבחינתי אוטו זה לא מכונת כביסה.

[sperial]

ההנאה היא ערך שאינו ניתן לכימות כספי, למרות שאת המחיר ניתן למדוד במדוייק בחשבון הבנק. בדיוק כמו השקט הנפשי שלי כאשר אני רוכש רכב חדש (או צעיר ממקור ידוע), למרות שאולי בשקלים ואגורות זו לא בהכרח העסקה הטובה ביותר.

[יוסי פרנקוס]

אני ממש מקווה שחברות הליסינג יתמוטטו.

 

הריכוזיות במשק שלנו היא בדיוק בגלל חברות כאלו, שמקבלות הנחות רציניות מהיבואן, אז היבואן יכול לאפשר לעצמו לשים פס רציני על הלקוח הפרטי.

 

שירות הלקוחות בענף הרכב בארץ הוא מחפיר.

כמה שרשורים יש לנו על השירות המזעזע של קרסו או של צ'מפיון?

 

היבואנים לא סופרים את הלקוח הפרטי ולא אכפת להם ממנו בכלל.

 

שוק הרכב פה הוא זוועתי כי הסטנדרט נקבע על ידי הליסינג.

אתם יודעים שמאזדה 3 ידנית עם מנוע 2.0 תתן 14 קילומטר לליטר אם נוהגים עליה כמו שצריך? אותו רכב באוטומט יעשה בערך 7-10 לליטר.

אתם יודעים שבהרבה מדינות לא מוכרים טויוטה עם 4 כריות אוויר? בארץ עדיין כן.

 

ולמה? כי יותר זול להביא רכבי ליסינג ושכולם יהיו אותו דבר.

 

ברגע שהיבואנים ייראו שלצרכנים יש דעה משלהם ושרכבים ידניים ויותר בטוחים עובדים, הם יתחילו להביא אותם.

 

לא הגיוני המצב כרגע שבו אי אפשר להשיג רכב ידני בארץ, שהוא לא קטן מדי, או שהוא ספורטיבי יקר.

 

וזה לא רק הגיר, אלא כל מני תוספות שאין בארץ.

 

אחרי שהליסינג ייעלם, כולנו נוכל ליהנות מרכבים יותר זולים ויותר מגוונים (ואני אומר "נוכל" כי אני מקווה לחזור לארץ מתישהו ולהיות מסוגל לקנות רכב נורמלי במחיר נורמלי).

[חן פרחי]

שטויות.

מיובאות לארץ כמה קומפקטיות\מישפחתיות ידניות ורמת המכירות שלהן זניחה עד אפסית - פורד פוקוס, יונדאי I30 וכל בנות VAG.

הרף העליון למחיר מכוניות ידנית נע סביב ה 75K, ולמעלה מזה קשה מאד למכור כמיות משמעותיות, בלי קשר לתופעת הליסינג, שאני צופה שתושב למימדים טבעיים יותר בשנים הקרובות.

[dorki]

לפני 4 שנים מכרתי רכב שהיה בן 17, והוא לא היה ולו פעם אחת במוסך!

הכל פונקציה של תחזוקה והתקמצנות על הרכב "כי הוא ישן".

התכוונתי שבאותה מידה שאתה קונה רכב יד 1 ומחזיק 6 שנים אפשר לקנות רכב יד 2 ולהחזיק בו 6 שנים וההפרש שתצטרך להוסיך כדי לקנות רכב בן 3 קטן יותר.

מקווה שהבהרתי את הנקודה.

ההתלבטות השנייה היא בין לקנות כל 3 שנים רכב חדש או כל 3 שנים רכב יד 2 ופה מבחינה כלכלית היד2 עדיף.

 

ישנה נקודה נוספת שלא הועלתה בשרשור - והיא לחלוטין איננה מדידה - איך אתה מעריך את עצמך ומפרגן לעבודה הקשה שעשית.

 

אפשר תמיד למדוד את הכל דרך החור של הגרוש, אבל המדידה הזו מציגה רק את המישור הכלכלי של העסקה, אין התייחסות לשמחה ולהנאה שבקריעת הניילונים, אין בה הסתכלות על ההרגשה האישית של אחד שפרגן לעצמו רכב חדש.

 

אם נקצין מאוד את הגישה הזו אז מסעדות הופכות להיות מיותרות (יש הכל בסופר), תכשטים לא צריך לקנות (יש בקאסטרו את אותו הדבר ב- 20 ש"ח) ובגדי מעצבים גם הם מיותרים כי הכל זמין בשפע בשוק הכרמל.

[davemustaine87]

פרנקוס, אתה קצת טועה. גם לי צורם העניין שאין היצע של רכבים ידניים כמעט, אבל רק בזכות הליסינג אנשים היום יכולים להינות מרכבים בני 3 במחירים של אפילו 45 אלף שקל.

במציאות ללא חברות הליסינג, החברות הגדולות לא ימכרו רכבים בזול יותר, אלא ימשיכו למכור אותם באותו מחיר: ריכוזיות בחסות הממשלה- השוואת מחירים מצד כול המתחרים- קהל שבוי שממשיך לקנות באותם אחוזים- כולם מרוויחים(חוץ מהלקוח).

 

מצב זה היה גורם לביקוש גדול ברכבים יד 2 ולכן היית מקבל מחירים גבוהים יחסית(בדיוק על הגבול של ההנחה שמספקת אותך על מנת לקנות רכב יד 2 ולא חדש, ולא שקל פחות).

 

מספיק לראות גם היום איזה מחירון מנופח יש לרכבים יד 2 שאין להם מקבילות או מתחרות מכיוון שוק הליסינג.

[יוסי פרנקוס]

שטויות.

מיובאות לארץ כמה קומפקטיות\מישפחתיות ידניות ורמת המכירות שלהן זניחה עד אפסית - פורד פוקוס, יונדאי I30 וכל בנות VAG.

הרף העליון למחיר מכוניות ידנית נע סביב ה 75K, ולמעלה מזה קשה מאד למכור כמיות משמעותיות, בלי קשר לתופעת הליסינג, שאני צופה שתושב למימדים טבעיים יותר בשנים הקרובות.

 

אתה שוכח שלאט לאט המודעות לידני עולה.

חלק גדול מהציבור גדל במציאות שבה אין כמעט רכבים ידניים.

 

אני לא מבין איך בארץ יכול להיות מצב שבו יש אחוז כל כך גבוה של אוטומט עם המחירים של הדלק, ופה יש לנו 70% ידניות (1.6 ידני זה הסטנדרט) עם חצי מהמחיר של הדלק.

המחיר של הדלק בסוף ישבור את כולם והם יהיו חייבים לעבור לידני.

 

זה אולי לא יקרה עכשיו אבל עוד כמה שנים, בטוח.

 

עריכה:

דייב, המכוניות של הליסינג הן בכלליות מכוניות עם תחזוקה יותר גרועה מזו שאמורה להיות לרכב (לצערי רוב הרכבים בארץ הם ככה).

יש סיבה שהן עולות הרבה פחות. זה מפחיד מאוד לקנות רכב מליסינג רק בגלל כל סיפורי האימה שיש פה בפורום.

חברות הליסינג הן רמאיות, שקרניות ומתחזקות את הרכבים בצורה מחפירה.

לך תמצא רכב מליסינג בלי בעיה רצינית, שיכול להגיע לידיים פרטיות בלי קומבינה.

את הרכבים הטובים לוקחים סוחרים שמסתירים את העבר שלהם ומוכרים אותם במחיר יותר גבוה.

[חן פרחי]

זה לא שהמודעות לידני עלתה, מחירי הידניות הקטנות ירדו לרמה של משומשות בנות כמה שנים.

כשהפיג'ו 107 הידנית נמכרה ב 70K היא היתה תאירטית למדי; רק שמחירה ירד לגזרתה 60K היא החלה להמכר.

אין שום סיכוי למכור כאן קומפקטית\משפחתית ב 100K עם תיבה ידנית, לא היום, לא מחר ולא בעוד 5 שנים.

בדיוק לצורך זה הומצא ה DSG שמשלב נוחות של תיבה אוטומטית עם חיסכון של ידנית, וזה העתיד.

[sperial]

חן, לפני שהכשירי תנועה לא עשו צעד מפתיע והחלו לייבא את האלטו לא היו כאן כמעט מכוניות ידניות, גם בסגמנט הזול.

אני חושב על הקושי שהיה לי לפני 10 שנים למכור סובארו אימפרזה ידנית - כולם דרשו אוטומט.

שינוי מדיניות המיסוי בתוספת החוצפה וההעזה של מכשירי תנועה פתחו כאן שוק שהיה חסום כ-15 שנה, של מכוניות ידניות.

אבל עדיין רוב הקהל עצלן, וכפי שאומרת אשתי - אם התאמצתי והרוחתי כסף - שהמכונית תעבוד בשבילי.

מעבר לכך - אם ההפרש במחיר בין משפחתית ידנית ואוטומטית באותה רמת גימור יהיה 10%, וזה לא מעט, רוב הקהל ימשיך להעדיף את האוטומטית משיקולי נוחות וגם משיקולי סחירות.