נוזל קרור...קבל ?

[danniel]

למה לעשות כיבוי שריפות של בדיקות מיותרות והחלפות נוזל קירור אם אפשר פשוט להאריק את הרדיאטור בצורה מועילה?

 

לדעתי גם יש רכבים שהארקה זו קיימת מהתכנון המקור של הרכב, שווה לבדוק.

עדיין לא נתקלתי ברכב כלשהו עם הארקה לרדיאטור.

 

בכל אופן זה לא הגורם העקרי. יש להקפיד על הארקות המקוריות של המנוע והגוף למצבר שיהיו במצב תקין לחלוטין.

 

חברים למקצוע סיפרו לי שפגשו תקלות (נדירות) של מוליכות של נוזל קרור שגרמה לזיופי מנוע, וברגע שעלו על התקלה, החליפו נוזל קרור, והוסיפו הארקה לרדיאטור.

 

אני אישית ממליץ על ביצוע טיפול תקופתי לארקות של המנוע, המצבר וגוף הרכב אחת ל 3 שנים. ואתה בראש שקט. ולא רק לבעיות של נוזל קרור....

[la_DVD]

עדיין לא נתקלתי ברכב כלשהו עם הארקה לרדיאטור.

 

בכל אופן זה לא הגורם העקרי. יש להקפיד על הארקות המקוריות של המנוע והגוף למצבר שיהיו במצב תקין לחלוטין.

 

חברים למקצוע סיפרו לי שפגשו תקלות (נדירות) של מוליכות של נוזל קרור שגרמה לזיופי מנוע, וברגע שעלו על התקלה, החליפו נוזל קרור, והוסיפו הארקה לרדיאטור.

 

אני אישית ממליץ על ביצוע טיפול תקופתי לארקות של המנוע, המצבר וגוף הרכב אחת ל 3 שנים. ואתה בראש שקט. ולא רק לבעיות של נוזל קרור....

 

אתה מתכוון לבדיקת הארקות כמו שהם מציעים במאמר?

 

לחבר וולטמטר למי קירור ואז לכבות ולהדליק מכלולים חשמליים ברכב?

[jlavi2002]

מה עם רדיאטור אלומיניום??

[danniel]

אתה מתכוון לבדיקת הארקות כמו שהם מציעים במאמר?

 

לחבר וולטמטר למי קירור ואז לכבות ולהדליק מכלולים חשמליים ברכב?

לא, הארקות חיבורי מצבר לגוף הרכב (שאסי) למנוע ו/או תיבת ההילוכים.

[Mouse]

למיטב ידיעתי כל הסיפור לא קשור בכלל להארקה...תהליכי קורוזיה במקרה של צמד מתכות שונות ואלקטרוליט דומים יותר לסוללה או מצבר שמקוצרים...ולא משנה כמה הארקות תשימו מסביב

[jlavi2002]

קצת סטינו... הנושא איננו הארקות

השאלה אם מודדים מי קרור ומחליפים ב0.2 וולט?

[danniel]

קצת סטינו... הנושא איננו הארקות

השאלה אם מודדים מי קרור ומחליפים ב0.2 וולט?

מעל 100 מיליוולט , יש להחליף נוזל קרור.

[ניצן א]

מתוך גיפולוג ( שמפעילו מסתובב גם כאן):

 

"כדי להבין עד כמה הנושא מורכב ומסובך

אני ממליץ לכל אחד להכניס מד מתח VOLT במצב של מתח ישר לתוך פתח הרדיאטור

נקודת חיבור אחת לתוך המים ונקודת חיבור אחת בחיבור ה (-) מינוס של המצבר

תראו איזה הפרש פוטנציאלים מתפתח בין המים לגוף המנוע .

זאת זאת הסיבה לצרות ולבלאי מערכות הקירור בארץ .

יש הבדל קיצוני בין אזורי הארץ לפי מקור המים . יש הבדל בין סוגי מנועים לפי איזה חומר עשוי המנוע. יש הבדל בין סוגי הפלסטיק במערכת ועוד ועוד .

לכל זה יש רק פתרון אחד וגם הוא חלקי ולא מושלם .

שימוש בנוזל קירור איכותי והחלפתו פעם בשנתיים .

*********

איציק"

 

איציק הנ"ל בעליו של מוסך וולבו ומה שהוא שכח הרבה לא ידעו לעולם....

 

לא מכיר את קיד אבל נראה שהוא מבין קצת :

 

פורסם: רביעי יונ' 23, 2004 9:01 pm נושא ההודעה: שלום לכולם,

אנסה לעשות קצת סדר בתכונות, אבל מבלי להמליץ על חומר ספציפי.

נוזל הקירור, לכאורה מים, אינו באמת כזה, ונדרשות ממנו מספר תכונות כעת מנוגדות.

תכונה 1. מעבר חום טוב. תפקיד הנוזל הוא להעביר (להסיע) חום מבלוק המנוע את המקרן) לכל חומר קיבול חום קבוע. נתון זה משקף את היכולת של כל חומר להסיע חום ממקום למקום ע"י העובדה שבדרך, הנוזל צריך לאגור את החום בתוך עצמו. למים קיבול חום הגבוה בדיוק פי 2 משמן (אטילן גליקול ודומיו הינם כמעט שקולים לקיבול חום של שמן). לכן 1 ליטר מים, יוכלו לשאת פי שניים יותר קלוריות מאשר 1 ליטר שמן. לכאורה עדיף מים בלבד במערכת, על מנת להסיע יותר חום החוצה.

תכונה 2. הגנה בפני קיפאון, כמעט לא רלוונטי בארץ. כל תוסף בריכוז של 15% יספק הגנה טובה דייה בישראל. במדינות קרות, מותקן גוף חימום אשר מובנה בחלוק המים, ואותו מכניסים לשקע בזמן חניית לילה.

תכונה 3. העלאת טמפ' רתיחה. כמעט כל חומר המומס במים, יעלה את טמפ' הרתיחה. השאלה היא מה הוא תוצר הלוואי של חומר זה. חומרים אשר מעלים את נקודת הרתיחה, לרוב מורידים את קיבול החום, ראה תכונה 1. מלח ים יעלה את טמפ' הרתיחה, הוא זול מאוד, לא ישנה את קיבול החום אבל בעיקר הוא קורוזיבי מאוד (לא מומלץ למנוע, אבל מומלץ לבישול תפוחי אדמה). יש לזכור שמערכת קירור תקינה העובדת בלחץ הגבוה בכ- 0.5 עד 1 אטמוספירה, מלחץ הסביבה, מספקת נקודת רתיחה גבוהה דיה. העלאת נקודת הרתיחה היא משמעותית, בזמן תקלה. לדוגמא, חור ברדיאטור, יגרור מיד נפילת לחץ ובעקבותיה תרד נקודת הרתיחה. בעקבות נפילה זו תחל רתיחת הנוזל באזור ראשי המנוע, ובועות האויר המוליכות חום 1/2000 לעומת מים לא יהיו מסוגלות לספק את הסחורה. אני מראש לא דן במערכות מים פתוחות. מכאן חשוב להזכיר, העלאת נקודת הרתיחה, היא מאין תעודת ביטוח נגד תקלה.

תכונה 4. הולכה או אי הולכת יונים. מי ברז (כאן ישראל לא שוויץ) רגילים מכילים יותר מדי סיד מומס, כלור, ואל-מתכות, ואינם רצויים לשימוש. מצד שני, מים מזוקקים, בעלי מטען חשמלי 0, הינם בעייתיים לשימוש, משום שהם יחזרו (לחזר מלשון גבר המחזר אחרי אשתו) מיד אחרי יונים חופשיים במערכת, וסביר שימצאו אותם באחת המתכות. אם כן עדיף מים רכים, אשר עברו מתקן "זליון" או שווה ערך. ה"זליון" אינו מזקקה אלא מחליף יונים. הזולואיד (החומר אשר בזליון) מחליף את יוני החומרים המומסים ביוני נתרן, ומסלק ביעילות סיד (קלציום). במידה ואין ברשותך מחליף יונים, ניתן להרתיח את המים בבית, כאשר הם חמים להעביר ½ כמות למיכל זכוכית, ולשפוך את תחתית הקומקום. הרתיחה משקיעה את הסיד, ומנדפת את הגזים. באופן כללי עדיף סיד בלתי מסיס (לאחר רתיחה) מסיד מסיס.

תכונה 5. הגנה קטודית. היות שהמנוע עשוי מתכת- פלדה ואלומיניום- הנוזל משמש כאלקטרוליט בתא גלווני. נבדלים מאוד המנועים, בחומרים מהם נבנו. חברת קטרפילר ממליצה על DCA4 של "פליטגארד" משום שחומר זה נותן הגנה מצויינת למנועי פלדה, עם ראש פלדה, ועם צנרת פלדה, נגד קורוזיה. חברת מזדה או VW ימליצו לדוגמא, על סדרת G1X משום שהמנועים בנויים עם בלוק פלדה, ראש אלומיניום, וצנרת אלומיניום. במלחמת הקורוזיה הגלוונית, האלומיניום יפסיד לפלדה די בקלות. מכאן, שיש להגן בכל מחיר על מערכת המים, לבל ייווצר בה תא גלווני. על למנוע יצירתו של תא גלווני, יש להשתמש בתרכיז רדיאטורים טוב (20+ שקל לליטר, לשים לב לגודל האריזות!) אבל ממש אין צורך לעבור 30% תרכיז במערכת. עודף חומר לא יועיל, אך יפגע בתכונה מס. 1.

תכונה 6. הקצפה. למעשה אי הקצפה, מה נפח הבועות, ותוך כמה שניות הן נשברות. מקובל פחות מ-10 שניות לפרוק הקצף.

תכונה 7. קויטציה. בעברית היבקעות. צד תת הלחץ של משאבת המים, סובל מתופעה ידועה מעולם מדחפי הספינות. עקב מהירות הסיבוב של המדחף, נוצר אזור של לחץ נמוך מאוד מאחורי הכנף. כאשר תת לחץ זה הינו פחות מלחץ אדים רוויים, טיפת מים רותחת לשבריר שניה, ומשתגרת כמו קליע אל להב המדחף. תכונה זו גורמת לאיכול הלהבים. כל אחד שראה משאבת מים מפורקת מג'יפ סופה, ללא להבים מבין על מה אני מדבר.

תכונה 8. רעילות!!! 100 מ"ל אטילן גליקול היא מנת מות לאדם בוגר!!!

DCA4 נחשב למשל לרעיל מאוד.

G93 של חברת "זרקס" הינו למשל חומר לא רעיל.

סיכום: כרגיל לטכנולוגיה יש מחיר, וגם כאן עובד הכלל שמוצר איכותי עולה יותר.

המלצתי הכללית, ללא כניסה לשם יצרן, להכין לבד מים מטופלים, קרי מים רכים, ולהוסיף להם תרכיז איכותי, בכמות של 30%. ואחת לשנה שנה וחצי להחליף את נוזל הקירור.

נמרוד, אל תתפתה לזול, חומר זול אינו מספר הגנה נגד קורוזיה.

בברכה,

 

קיד

 

 

 

ומה שאני יודע :

הנוזל של פולסווגן/אודי/סיאט/סקודה אכן משובח.

ישנם 3 דגמים G11 (כחול) מיועד למנועים מדור קודם יש להחליפו כול שנתיים

G12 (אדום) מיועד למנועים חדישים לטענת היצרן החלפה כול 5 שנים

+G12(ורוד) מיועד למנועים חדשים וניתן לערבבו עם שני הקודמים לפי טענת היצרן אין צורך בהחלפתו( תמוה מאוד)

את כולם יש למהול במים ( וזו בעיה )ביחס משתנה בהתאם לטמפ' בארץ היעד

היועץ הטכני של צמפיון לא הבין מה הבעיה שלי כששאלתי אותו אם זה לא בריא למהול במי ברז ( זה טבעי היועץ של UMI לא יודע מה לחץ השמן התקין בטרופר ולא שמע על LSD)

ברכבי הסיטרואן שלי אני משתמש בנוזל של היצרן אשר אינו יקר ולאחר מספר שנים לא נראים סימני קורוזיה כלל בחלקי המנוע.

איציק הסביר לי פעם מכונאי במוסך הצמוד לריפספיד ( זצ"ל ) שהמתח שנוצר במי הצינון נובע מכך שהם הופכים קבל , מצב הנוזל ניתן למדידה כך : מתח עד 0.2 וולט = תקין , מעל 0.2 עד 0.4 = ככה , מעל 0.4 להחליף נוזל מיד.

[ברקי]

לאחי יש מוצובושי L300

הוא החליף כמה פעמים ראש מנוע המים הם ירוקים סטנדרטים

האם יש קשר לנוזלי הקירור מישהו יחודי למוצובושי והאם יש באמת הארקה לרדיאטור

אולי זה הכיוון לצרות שיש לו אגב המנוע הוא בנזין

[דויד ג]

לקיד שלום

יש לי גולף ישנה .האם 30% מכל התערובת לדוגמא, 1 ליטר G11 עם 2 ליטר מים שהורתחו , או 30% מהמים שלפי הדוגמא הקודמת זה רק 0.6 G11 . האם אפשר פשוט לקחת תערובת מוכנה לדוגמא מים ירוקים של פז. בתודה דויד