רשמים מנהיגה בכבישי שווייץ

[alfa_draco]

חזרתי משבוע חופשה בשווייץ, במהלכו עשיתי כ-1,800 ק"מ - מה שבארץ אני עושה בדרך כלל בשישה-שבעה שבועות. בקיצור חרשתי. והתרשמתי.

 

קודם כל, מן המפורסמות היא שאכיפת חוקי התעבורה בשווייץ הינה קפדנית במיוחד. ובכן, אני חייב לציין שבמהלך כל השבוע נתקלתי בסה"כ בשתי מצלמות מהירות (לשתיהן כמובן קודם שלט אזהרה מאיר עיניים) ומצלמת רמזור אחת, אם כי אני מניח שבתוך ערים גדולות יש יותר מצלמות רמזור. גם לא ראיתי יותר מדי משטרה. כך שניתן להניח שעיקר האכיפה נובעת ממשמעת עצמית של השווייצים.

 

מגבלות המהירות בשוויץ הן עניין משונה. בכבישי אגרה אמנם אפשר להגיע ל-120, אך רוב הזמן, המהירות נעה בין 70 קמ"ש בשטח שנראה בנוי לחלוטין ורצוף מעברי חציה (אמנם די נטושים) ל-90 קמ"ש בכביש בין עירוני פנוי למשעי. השווייצרים מבחינתם לא מחפשים את ההיגיון - חוק זה חוק והם אכן ברובם המוחלט לא עוברים את המהירות המותרת, אלא בקמ"ש בודדים בלבד.

 

פעם אחת נתקעתי בפקק עקב עבודות בכביש. חצי שעה הזדחלתי בכביש של נתיב בודד. מאחורי היה אופנוע. בארץ, האופנוע היה נשאר מאחורי בערך חצי שנייה לפני שהיה נעלם הרחק לפנים. בשווייץ - הוא המשיך להתגלגל אחרי, לאורך הפקק. בכלל, האופנוענים השווייצרים מתיחסים לעצמם כאל כלי רכב רגיל, ועוקפים רק במצב שבו מכונית היתה עוקפת - כאשר ישנו נתיב פנוי. קשה לישראלי להפנים את זה (למרות שגם בארץ החוק היבש קובע שאופנוע אמור לנהוג כך!).

 

אז איך זה לנהוג שבוע שלם כל כך הרבה ק"מ, חלקם בכבישים פתוחים, בלי לעבור את המהירות המותרת? באופן מפתיע, התשובה היא - בסדר גמור. מסתבר שכשאף אחד לא נדחף, לא מצפצף, לא חוסם ומונע השתלבות, לא עוקף בטפשות, לא נתקע בנתיב השמאלי, לא חותך בפתאומיות חזרה לימני, לא נעמד בשוליים, לא נצמד אליך מאחור, ולא עושה את כל שאר השטויות שאנחנו רגילים לראות אצלנו - הנהיגה הופכת כל כך רגועה, נעימה וסבלנית - שהדחף להמשיך ולהאיץ נעלם וההתיישרות עם המהירות המוכתבת ע"י התמרורים הופכת טבעית ובלתי מזיקה, איטית ככל שתהייה.

 

אז מה, האם הנהג שווייצרי הינו על-אדם, בעל סבלנות מופלאה ואהבה לאיטיות ושלווה? לא בהכרח. מספיק לראות באיזו מהירות הם יעקפו, בכביש דו-נתיבי, רכב שייסע מתחת למהירות המותרת כדי להבין שגם הם יוצאים לדרך במטרה להגיע למחוז חפצם, ולא סתם לטייל ולבהות בנוף (המדהים, יימח שמם...). ובעיקר, צריך לראות איך הם נוהגים בכבישים הרריים מפותלים...

 

בתור אחד שבעצמו לא ידוע כמי שמעכב את התנועה בנס-הרים, אני חייב לומר שהנהיגה בכבישים ההריים היתה חוויה מעוררת ענווה. השווייצרים מן הסתם מכירים את הכבישים הללו מיום הוולדם, וכנראה גם בוטחים באופן מלא בתחזוקת הכבישים והרכבים שלהם. אבל - המהירות שבה הם נכנסים - כולם, זקנים, צעירים, סבתות, דודות ! - לפניות עיוורות, בלי מעקה בטחון, בכביש שהינו יבש רק בזכות המפלסות כאשר מסביב עד שולי הנתיב ממש הכל מכוסה שלג, גם בלילה - פשוט פנומנלית. אני הזעתי בכל הגוף בניסיון לעמוד בקצב, ולא פעם מצאתי עצמי עוצר בצד, היכן שהתאפשר, כדי לאפשר לרכב מאחורי לעקוף, רק כדי לראות מאחורי ההגה דודה כסופת שיער המתגרזנת לה בסיבובים בשוויון נפש מוחלט.

 

אגב - קל להבין שאתה מעכב רכב - השווייצרי, ברגע שמבין שהגעת למהירותך המקסימלית, פשוט יוריד מהירות ויתרחק ממך. ברור שהם לא צופרים, אבל הם גם לא מסמנים עם האור הגבוה או עושים כל אחת מהפעולות שבארץ מסמנות "סבא תן גז או רד לשוליים".

 

את העניין הזה של נהיגה מהירה ומלאת בטחון בהרים ראיתי גם במקומות אחרים באירופה, כמו צרפת וגרמניה, אבל לא בכזו טוטאליות. במקומות אחרים תמיד היה אחוז סביר של נהגים שעיכבו אותי. בשווייץ - זה פשוט לא קרה (חוץ כמובן ממשאיות - שגם הן, נוסעות בערך כמו שישראלי מצוי נוהג בכביש הררי ברכבו הפרטי).

 

השוויצרים גם אוהבים מכוניות שכיף לנהוג בהן מהר - כל אחד וטעמו - אבל לא ראיתי באף מדינה אחרת כל כך הרבה אלפא רומאו (חדשות וישנות), כל כך הרבה אימפרזה טורבו, וכמובן המון רודסטרים ספורטיביים (אם כי הרבה פחות מכוניות יוקרה של ממש בהשוואה למדינות עשירות אחרות באירופה).

 

בקיצור - לא מדובר בעם של פלגמטים נטולי טסטוסטרון ומפזמי יודל. הם אוהבים לנהוג מהר כמו כל אחד מאתנו, ואולי יותר. אבל כנראה שבאיזשהו מקום, תת-מודע או במודע, הם מבינים עד כמה תרבות נהיגה נכונה משפרת בקיצוניות את איכות החיים ביומיום, על הכביש ומחוץ לו.

 

חזרה לישראל...

[nahum123]

זו הנקודה שניסיתי וניסיתי להבהיר בכמה תגובות שלי פה ושם אבל נפלתי על אזניים ערלות.

 

"אז איך זה לנהוג שבוע שלם כל כך הרבה ק"מ, חלקם בכבישים פתוחים, בלי לעבור את המהירות המותרת? באופן מפתיע, התשובה היא - בסדר גמור....".

 

"...השווייצרים מבחינתם לא מחפשים את ההיגיון - חוק זה חוק והם אכן ברובם המוחלט לא עוברים את המהירות המותרת, אלא בקמ"ש בודדים בלבד...".

 

כמה ישראלים חושבים שאם בכל השנים שהם נוהגים הם עוברים את המהירות המותרת ובגלל ש"כולם עושים את זה", זה הופך את זה לבסדר. אז זהו שלא.

[bagira]

מגבלות המהירות בשוויץ הן עניין משונה. בכבישי אגרה...

בטוח שהיית בשוויץ?

לא מוכרים לי כבישי אגרה בשוייץ.

 

השוויצרים גם אוהבים מכוניות שכיף לנהוג בהן מהר - כל אחד וטעמו - אבל לא ראיתי באף מדינה אחרת כל כך הרבה אלפא רומאו (חדשות וישנות), כל כך הרבה אימפרזה טורבו, וכמובן המון רודסטרים ספורטיביים (אם כי הרבה פחות מכוניות יוקרה של ממש בהשוואה למדינות עשירות אחרות באירופה).

רוב המכוניות ה"רגילות" הן גם כן בד"כ מהגרסאות הבכירות, אם אתה רואה סידרה 5 סביר להניח שמדובר באיזה 540/ M5 מאשר 520 וכך לגבי כל יתר הרכבים על הכביש.

 

 

השווייצרים מבחינתם לא מחפשים את ההיגיון - חוק זה חוק והם אכן ברובם המוחלט לא עוברים את המהירות המותרת, אלא בקמ"ש בודדים בלבד....

 

מדהים לראות איך כשיש קטע בעל מהירות מוגבלת (כתוצאה מסיבוב מסוכן או עבודות בדרך או כל סיבה אחרת) איך כולם פתאום מאטים למהירות המותרת החדשה.

[alfa_draco]

כבישי האגרה אינם כאלה שמשלמים בכניסה או ביציאה, למעשה לא ראיתי אמצעי אכיפה (אבל כמו שכבר הבחנתי - המשמעת העצמית היא כנראה האכיפה). אלה פשוט כבישים שהנהיגה בהם דורשת רכישת ה-Vignette, שמדביקים על החלון ותקף לשנה. מבחינת עלות זה די זניח, כמו יום אחד של כניסות ויציאות לכבישי אגרה בצרפת למשל... אבל זה עדיין אגרה.

[sperial]

1. אם לא ראית מצלמוצ=ת זה לא אמ שהן לא קיימות. אני מקווה מאוד שלא תראה את התמונות שהפיקו. גם למשטרת שויצריה יש סבלנות אין סופית - דו"ח יכול להגיע לביתך גם לאחר שנה וחצי וגם אם בינתיים עברת דירה פעמיים.

2. באגירה - כל הכבישים המהירים בשויצריה, גרמניה ואוסטריה (קרי - כל האוטובאהנים) הם כבישי אגרה. אלא מה - האגרה אינה מגבית בכניסה וביציאה, אלא בדרך אחרת: בשויצריה ובאוסטריה על ידי אגרה תקופתית (ידועה כמדבקה - Vignette - על שם המדבקה המוצמדת לחלון הרב), בגרמניה רכב פרטי פטור מאגרה, אם כי החוק יאפשר הטלת אגרה כאשר הרשויות ירצו בכך. משאיות בגרמניה ובאוסטריה משלמות באמצעות מתקן מבוסס GPS המודד את השימוש שלהן בכבישים, איני יודע כיצד השויצרים גובים את האגרה ממשאיות.

כמוכן באוסטריה (ונדמה לי גם בשויצריה) יש גם קטעים שבהם נגבית אגרה נוספת בדרת המסורתית (כלומר - קופות בכניסה או ביציאה מהקטע).

[haimy]

חזרתי משבוע חופשה בשווייץ, במהלכו עשיתי כ-1,800 ק"מ - מה שבארץ אני עושה בדרך כלל בשישה-שבעה שבועות. בקיצור חרשתי. והתרשמתי.

 

קודם כל, מן המפורסמות היא שאכיפת חוקי התעבורה בשווייץ הינה קפדנית במיוחד. ובכן, אני חייב לציין שבמהלך כל השבוע נתקלתי בסה"כ בשתי מצלמות מהירות (לשתיהן כמובן קודם שלט אזהרה מאיר עיניים) ומצלמת רמזור אחת, אם כי אני מניח שבתוך ערים גדולות יש יותר מצלמות רמזור. גם לא ראיתי יותר מדי משטרה. כך שניתן להניח שעיקר האכיפה נובעת ממשמעת עצמית של השווייצים.

 

מגבלות המהירות בשוויץ הן עניין משונה. בכבישי אגרה אמנם אפשר להגיע ל-120, אך רוב הזמן, המהירות נעה בין 70 קמ"ש בשטח שנראה בנוי לחלוטין ורצוף מעברי חציה (אמנם די נטושים) ל-90 קמ"ש בכביש בין עירוני פנוי למשעי. השווייצרים מבחינתם לא מחפשים את ההיגיון - חוק זה חוק והם אכן ברובם המוחלט לא עוברים את המהירות המותרת, אלא בקמ"ש בודדים בלבד.

 

פעם אחת נתקעתי בפקק עקב עבודות בכביש. חצי שעה הזדחלתי בכביש של נתיב בודד. מאחורי היה אופנוע. בארץ, האופנוע היה נשאר מאחורי בערך חצי שנייה לפני שהיה נעלם הרחק לפנים. בשווייץ - הוא המשיך להתגלגל אחרי, לאורך הפקק. בכלל, האופנוענים השווייצרים מתיחסים לעצמם כאל כלי רכב רגיל, ועוקפים רק במצב שבו מכונית היתה עוקפת - כאשר ישנו נתיב פנוי. קשה לישראלי להפנים את זה (למרות שגם בארץ החוק היבש קובע שאופנוע אמור לנהוג כך!).

 

אז איך זה לנהוג שבוע שלם כל כך הרבה ק"מ, חלקם בכבישים פתוחים, בלי לעבור את המהירות המותרת? באופן מפתיע, התשובה היא - בסדר גמור. מסתבר שכשאף אחד לא נדחף, לא מצפצף, לא חוסם ומונע השתלבות, לא עוקף בטפשות, לא נתקע בנתיב השמאלי, לא חותך בפתאומיות חזרה לימני, לא נעמד בשוליים, לא נצמד אליך מאחור, ולא עושה את כל שאר השטויות שאנחנו רגילים לראות אצלנו - הנהיגה הופכת כל כך רגועה, נעימה וסבלנית - שהדחף להמשיך ולהאיץ נעלם וההתיישרות עם המהירות המוכתבת ע"י התמרורים הופכת טבעית ובלתי מזיקה, איטית ככל שתהייה.

 

אז מה, האם הנהג שווייצרי הינו על-אדם, בעל סבלנות מופלאה ואהבה לאיטיות ושלווה? לא בהכרח. מספיק לראות באיזו מהירות הם יעקפו, בכביש דו-נתיבי, רכב שייסע מתחת למהירות המותרת כדי להבין שגם הם יוצאים לדרך במטרה להגיע למחוז חפצם, ולא סתם לטייל ולבהות בנוף (המדהים, יימח שמם...). ובעיקר, צריך לראות איך הם נוהגים בכבישים הרריים מפותלים...

 

בתור אחד שבעצמו לא ידוע כמי שמעכב את התנועה בנס-הרים, אני חייב לומר שהנהיגה בכבישים ההריים היתה חוויה מעוררת ענווה. השווייצרים מן הסתם מכירים את הכבישים הללו מיום הוולדם, וכנראה גם בוטחים באופן מלא בתחזוקת הכבישים והרכבים שלהם. אבל - המהירות שבה הם נכנסים - כולם, זקנים, צעירים, סבתות, דודות ! - לפניות עיוורות, בלי מעקה בטחון, בכביש שהינו יבש רק בזכות המפלסות כאשר מסביב עד שולי הנתיב ממש הכל מכוסה שלג, גם בלילה - פשוט פנומנלית. אני הזעתי בכל הגוף בניסיון לעמוד בקצב, ולא פעם מצאתי עצמי עוצר בצד, היכן שהתאפשר, כדי לאפשר לרכב מאחורי לעקוף, רק כדי לראות מאחורי ההגה דודה כסופת שיער המתגרזנת לה בסיבובים בשוויון נפש מוחלט.

 

אגב - קל להבין שאתה מעכב רכב - השווייצרי, ברגע שמבין שהגעת למהירותך המקסימלית, פשוט יוריד מהירות ויתרחק ממך. ברור שהם לא צופרים, אבל הם גם לא מסמנים עם האור הגבוה או עושים כל אחת מהפעולות שבארץ מסמנות "סבא תן גז או רד לשוליים".

 

את העניין הזה של נהיגה מהירה ומלאת בטחון בהרים ראיתי גם במקומות אחרים באירופה, כמו צרפת וגרמניה, אבל לא בכזו טוטאליות. במקומות אחרים תמיד היה אחוז סביר של נהגים שעיכבו אותי. בשווייץ - זה פשוט לא קרה (חוץ כמובן ממשאיות - שגם הן, נוסעות בערך כמו שישראלי מצוי נוהג בכביש הררי ברכבו הפרטי).

 

השוויצרים גם אוהבים מכוניות שכיף לנהוג בהן מהר - כל אחד וטעמו - אבל לא ראיתי באף מדינה אחרת כל כך הרבה אלפא רומאו (חדשות וישנות), כל כך הרבה אימפרזה טורבו, וכמובן המון רודסטרים ספורטיביים (אם כי הרבה פחות מכוניות יוקרה של ממש בהשוואה למדינות עשירות אחרות באירופה).

 

בקיצור - לא מדובר בעם של פלגמטים נטולי טסטוסטרון ומפזמי יודל. הם אוהבים לנהוג מהר כמו כל אחד מאתנו, ואולי יותר. אבל כנראה שבאיזשהו מקום, תת-מודע או במודע, הם מבינים עד כמה תרבות נהיגה נכונה משפרת בקיצוניות את איכות החיים ביומיום, על הכביש ומחוץ לו.

 

חזרה לישראל...

 

ראית מעט משטרה כי השיטה שעכשיו קיבלו שכל להתחיל כאן עובדת שם. דוח"ות מצולמים בדואר בלי שעוצרים אותך. שוייץ מלאה במצלמות נייחות וניידות בפולקסווגן טרנספורטרים לבנים שעומדים בכל עיירה ואיזור תעשיה. על 52 קמ"ש אתה מקבל דו"ח הביתה.לא קראתי תלונות שם על שאכיפת המהירות היא כיסוי למיסוי - כמו המסע המגוחך כאן.

[sperial]

ראית מעט משטרה כי השיטה שעכשיו קיבלו שכל להתחיל כאן עובדת שם. דוח"ות מצולמים בדואר בלי שעוצרים אותך. שוייץ מלאה במצלמות נייחות וניידות בפולקסווגן טרנספורטרים לבנים שעומדים בכל עיירה ואיזור תעשיה. על 52 קמ"ש אתה מקבל דו"ח הביתה.לא קראתי תלונות שם על שאכיפת המהירות היא כיסוי למיסוי - כמו המסע המגוחך כאן.

 

לא קראת תלונות פשוט כיון שהדבר מוצהר בריש גלי. הקנסות כבדים, אבל אין צבירת נקודות על עבירות מהירות.

[srack]

יש המון מצלמות מהירות, כאשר רובן מופנות לכיוון מולך. לא רואים אותם כי הם לרוב מובנות בחומות מצד ימין.

כל פעם שנסעתי לשוויץ קיבלתי דוח. ולא על מהירות גבוהה, בדרך כלל על 2-4 קמ"ש מעל המהירות המותרת (4 יורו לכל קמ"ש).

[firebirdrc]

אני הזעתי בכל הגוף בניסיון לעמוד בקצב, ולא פעם מצאתי עצמי עוצר בצד, היכן שהתאפשר, כדי לאפשר לרכב מאחורי לעקוף, רק כדי לראות מאחורי ההגה דודה כסופת שיער המתגרזנת לה בסיבובים בשוויון נפש מוחלט.

 

משפט חזק. פה השותף שלי לחדר בעבודה לא הבין למה אני יושב וצוחק לבדי מול המחשב

[Cerebral Cortex]

מר אלפא הייקר, גם בארה"ב אופנוע נחשב כרכב ולפיכך נאסר עליו לעקוף מכוניות בפקק. לעומת זאת במדינת קליפורנייה אין לחוק הזה זכר. זה שיש אופנוענים ורוכבי קטנועים למינהם שרוכבים כמו בהמות זה לא חדש. גם אני בתור רוכב אופנועים כ 20 שנים מרים גבה לפעמים לנוכח הנהיגה הברוטלית שלהם. אבל לא כולם כאלה. לדו גלגלי יש יתרונות ויש גם חסרונות. החסרונות בין הייתר הן שבקיץ נשרפים מחום בגלל כל המעילים והציוד בכדי להגן על עצמנו ובחורף קר מאוד. זה המחיר שצריך לשלם בעבור התענוג של לא לחכות בפקקים. אני מצטער אם אתה מקנה שרוכב אופנוע עוקף אותך שאתה בפקק אבל זה היתרון של דו גלגלי אל מול החסרונות שלו. זה שרוכב אופנוע בישראל לא צריך לחכות בפקק כאילו הוא רכב זה מבורך ולמה לחכות כמו רכב? הוא לא רכב. זה שיש את אלה שעושים את זה בברוטליות ובגסות זה עצוב מאוד אבל אתה כבר יודע שאני ואתה לא נשנה את העולם נכון?

 

זה שהנהג הישראלי זקוק לריענון בצורת הנהיגה שלו זה ממש לא חדש.

[SuperBamba]

מר אלפא הייקר, גם בארה"ב אופנוע נחשב כרכב ולפיכך נאסר עליו לעקוף מכוניות בפקק. לעומת זאת במדינת קליפורנייה אין לחוק הזה זכר. זה שיש אופנוענים ורוכבי קטנועים למינהם שרוכבים כמו בהמות זה לא חדש. גם אני בתור רוכב אופנועים כ 20 שנים מרים גבה לפעמים לנוכח הנהיגה הברוטלית שלהם. אבל לא כולם כאלה. לדו גלגלי יש יתרונות ויש גם חסרונות. החסרונות בין הייתר הן שבקיץ נשרפים מחום בגלל כל המעילים והציוד בכדי להגן על עצמנו ובחורף קר מאוד. זה המחיר שצריך לשלם בעבור התענוג של לא לחכות בפקקים. אני מצטער אם אתה מקנה שרוכב אופנוע עוקף אותך שאתה בפקק אבל זה היתרון של דו גלגלי אל מול החסרונות שלו. זה שרוכב אופנוע בישראל לא צריך לחכות בפקק כאילו הוא רכב זה מבורך ולמה לחכות כמו רכב? הוא לא רכב. זה שיש את אלה שעושים את זה בברוטליות ובגסות זה עצוב מאוד אבל אתה כבר יודע שאני ואתה לא נשנה את העולם נכון?

 

זה שהנהג הישראלי זקוק לריענון בצורת הנהיגה שלו זה ממש לא חדש.

 

מצד שני יש רוכבים שמנסים להדחף לכוכים הכי קטנים, חורים שאדם לא ירגיש בנוח להכנס אליהם בעצמו. למשל כשאתה מנסה להשתלב לנתיב שהוא לא שלך בכביש עמוס ופתאום איזה כבוד רוכב אחר עם הקטנוע שלו מנסה להדחף למרווח שילדה בת 4 הייתה חושבת פעמיים לפני שהיא מנסה ולהפריע להשתלבות וכשהוא מבין שלא יתנו לו הוא עוד מוסיף בחוצפתו שימוש בצופר. סליחה אדון רוכב אבל לא כל הכוכים בין המכוניות מסומנים כשביל לקטנועים. החבר׳ה האלה צריכים להבין שאם כל הכביש ממתין גם הם כנראה ייתקלו בהמתנה בין התמרונים שלהם

[-אודי-]

משתתף בצערך.

 

חזרה לישראל...

[Cuore Sportivo]

ערן, נהניתי לקרוא!

 

אני יכול רק לאשר את מה שכתבת.

[alfa_draco]

מר אלפא הייקר, גם בארה"ב אופנוע נחשב כרכב ולפיכך נאסר עליו לעקוף מכוניות בפקק. לעומת זאת במדינת קליפורנייה אין לחוק הזה זכר. זה שיש אופנוענים ורוכבי קטנועים למינהם שרוכבים כמו בהמות זה לא חדש. גם אני בתור רוכב אופנועים כ 20 שנים מרים גבה לפעמים לנוכח הנהיגה הברוטלית שלהם. אבל לא כולם כאלה. לדו גלגלי יש יתרונות ויש גם חסרונות. החסרונות בין הייתר הן שבקיץ נשרפים מחום בגלל כל המעילים והציוד בכדי להגן על עצמנו ובחורף קר מאוד. זה המחיר שצריך לשלם בעבור התענוג של לא לחכות בפקקים. אני מצטער אם אתה מקנה שרוכב אופנוע עוקף אותך שאתה בפקק אבל זה היתרון של דו גלגלי אל מול החסרונות שלו. זה שרוכב אופנוע בישראל לא צריך לחכות בפקק כאילו הוא רכב זה מבורך ולמה לחכות כמו רכב? הוא לא רכב. זה שיש את אלה שעושים את זה בברוטליות ובגסות זה עצוב מאוד אבל אתה כבר יודע שאני ואתה לא נשנה את העולם נכון?

 

 

אני רק ציינתי עובדה, לא נקטתי עמדה. האמת שלא פעם, נסע אחרי בסיבובים אופנוע שנראה מעוניין לעקוף והייתי מת שיעקוף כבר, אבל הוא לא עשה את זה. לפעמים זה באמת מתבקש שאופנוע ינצל את מימדיו ויעקוף - בצורה בטוחה ותרבותית.

 

אגב מיותר לציין שהשתדלתי מאוד (כמו תמיד בחו"ל) לא לעבור את המהירות המותרת אפילו במעט, כי באמת חבל על הכסף וכאמור - האווירה שם באמת מאפשרת לנהוג רגוע.

 

ד"א יש רק דבר אחד שבאמת הטריד אותי שם - משהו מאוד נקודתי שלא מתחבר לסגנון הכללי השווייצרי: לעתים קרובות ראיתי רוכבי אופניים נכנסים לתוך כיכר תוך התעלמות מוחלטת מהתנועה. האם יש איזה חוק שווייצי שאני לא מכיר שלרוכב אופניים יש זכות קדימה על פני רכב הנע בכיכר? אני די בספק... התרגלתי לזה, אבל בהתחלה זה היה די מעצבן (ובחלק מהמקומות יש המון רוכבי אופניים, שיהיו בריאים).

 

עוד דבר מעניין... מכיוון שראיתי שם תפוצה רבה של דגמי מכוניות מסויימים (כאמור אלפא, וגם גרמניות וצרפתיות) ניסיתי לזהות על חשבון מה זה בא, ובאופן מפתיע רכבים שכמעט לא ראיתי שם (ובארץ הם כמעט שקופים מרוב שהם בכל פינה): פורד פוקוס, וטויוטה קורולה. יש - אבל ממש מעט, ובד"כ לא חדשים.

[SP33DS73R]

איך היה שבוע בלי צפירות? אני ממש התבאסתי