דיון פתוח בנושא כוון מערכת - שרשיר סאונד נטו

[Bobby2002]

אדי

הבעיה היא כאשר מדברים על מגברים ואופי צליל - כאן בדרך כלל מתחילות להן מריבות בין אסכולות שאחת אומרת שמגבר הוא מגבר והוא לא משפיע על אופי הצליל והשניה - מגבר קובע אופי צליל.

 

עכשיו פתחת תיבת פנדורה. אין מגבר שלא מוסיף עיוות. מגבר שהוא רק מעלה עוצמה ותו לא לא קיים במציאות. השאלה היא מהי התוספת.

סתם נקודה מעניינת. מגברי שפופרות ידועים בצליל "רך" ו"חם" כאשר מגברי טרנזיטור ידועים בצליל קר או גס משהו. מה שמאניין הוא שמגבר טרנזיסטור בד"כ מכניס פחות עיוותים ממגבר שפופרות. כלומר אחוז העיוות של מגבר טרנזיסטור נמוך ולפעמים בהרבה מאחוז העיוות של מגברי שפופרות. ועדיין צליל של מגבר שפופרות מועדף ע"י מקצוענים. למה? התשובה היא באופי העיוותים. מגבר שפופרות מכניס עיוותים הרמוניים (עקב מגבלת רוחב הפס) בהרמוניות זוגיות ומגברי טרנזיסטור מכניסים עיוותים הרמוניים בהרמוניות אי-זוגיות. כל אלו בגלל המבנה השונה של המגברים ואופן עבודה שונה של טרנזיסטור ושפופרת. אזניים שלנו או ליתר דיוק המוח שלנו "מעדיף" תוספת בהרמוניות זוגיות ולכן מגברי שפופרות כ"כ נעימים לאוזן. חלק מהיצרנים של ציוד אודיו מצאו דרך לדמות צליל של מגבר טרנזיסטור לצליל של מגבר שפופרות ע"י שימוש ב-MOSFET ליניארי במסלול מעבר האות. מה שמצחיק זה שMOSFET לינארי הרבה פחות לינארי מטרנזיסטור ביפולרי רגיל, כלומר יצרנים פוגעים במודע באחוזי העיוות הרמוני (THD הידוע לשמצה) בכדי להגביר את הנוכחות של הרמוניות זוגיות. BOSE, JBL, SONY ועוד כמה בוודאות עושים את זה בציוד המקצועי שלהם.

 

ברכב הסיפור עוד יותר מסתבך. בגלל שסלון המכונית הוא קטן ביחס למועדון למשל, מתווספים כאן השתקפויות, בליעות גלים עומדים ועוד עולם ומלואו. אגב זה הסבר מצויין למה קומפוננט א' נשמע טוב ברכב מסוג A ולא נשמע טוב ברכב מסוג B.

טוב, עכשיו אני נסחפתי וסטיתי מנושא. אדי, אל תדליק אותי

[lanosforce]

וכמו שאומרים: דברים טובים באים בזוגות

:-P:-P

 

זה לא רק זה - זה גם איפה בתחום התדר המגבר מכניס יותר עיוות וגם איך המגבר מפזר את ההספק שלו לרוחבו של הפס שגם כן נכנסים כאן.

 

וברגע שאתה מכניס את זה לתוך רכב - באלאגן!

 

 

לא מזמן ציינתי כאן שיצא לי לשמוע מערכת מבוססת רמקולים של תסיסס (שני באסו 10 אינטש בתיבות אטומות + סט שלושה חלקים מלא מקדימה) ומה שקורה שם עם הזוויות של הרמקולים יוצר רוחב במה פנורמי - רוב הסיכויים שההחזרים מהזוויות מאוד קשורים לזה.

 

 

זה פורום במיטבו!

[lanosforce]

התגובה הזו מיועדת בעיקר לחבר פורום בשם יוני (הוקס)

 

נתתי לעצמי יומיים של התרגלות לכוונים החדשים שעשיתי - תחומי חפיפה רחבים.

 

והחלטתי לרגע לעבור לסטאפ הקודם שאליו הייתי רגיל עד עכשיו - זה היה כאילו שמישהו כיבה את המערכת

 

במילים אחרות - עמום!

 

ואז התחלתי לחשוב והבנתי כמה דברים.

 

הבנתי קודם כל למה יוני כל הזמן טוען שמערכות עם פרוססורים נשמעות לו עמומות.

הבנתי גם למה הוא טען כלפי HAT את מה שהוא טען.

 

והמסקנה שהגעתי אליה היא שלא הפרוססורים אשמים בזה וגם לא הרמקולים אשמים בזה - פשוט מאוד, אנחנו אשמים בזה ושום דבר אחר.

 

למה זה קורה?

 

אני מתאר לעצמי שזה קורה בגלל שאנחנו מתרגלים מצד אחד לשמוע בצורה מסויימת.

מצד שני הנסיון מכניס אותנו לקבעון ואנחנו לא חושבים לנסות כוונים אחרים.

 

תחומי חפיפה? מה פתאום?? למה??? -> וובכן, כנראה שכן פתאום וכנראה שכדאי לנסות גם את זה.

 

לא מזמן ישבתי בהרצאה של בן אדם מאוד מעניין בשם ירין קימור לגבי חשיבה יצירתית ולחשוב מחוץ לקופסא - כנראה שהשיטה של לנסות להגזים עם דברים מאוד עובדת לפעמים ופשוט החלטתי לפני כמה ימים, אחרי שישבתי ברכב של אליקו וראיתי שזה באמת עובד - לפתוח לאלמנטים תחומי תדרים רחבים מאוד.

 

בשני המקרים המערכת נקיה מאוד, בשני המקרים יש פוקוס, יש רוחב יש גובה.

 

אבל במקרה אחד יש יותר מהכל מצד אחד ומצד שני המערכת נקיה באותה מידה וכל התנאים של פוקוס, רוחב גובה נשמרים אבל יש למערכת כוח! היא נשמעת חיה, בועטת - דינאמית אפשר לאמר וכן - חלק מהדברים היו לי קצת מוגזמים אז צמצמתי קצת תחום תדר פה, העליתי קצת שם ועוד אני רוצה לעשות תיקון איקולציה קטן לL4 - אבל אני עוד רוצה לראות בדיוק איפה הוא כבר נשמע גבוה מידי וזה נראה כמו איפשהו בין 12 ל14K כרגע - ב16 כבר היה לי אובר קיל של קולות גבוהים (זמרות ליווי למשל).

 

מכאן לשם אני מנסה להבין למה חלקנו כל כך אוהבים קרוסים פסיביים ולמה בחלק מהמקרים הם באמת נשמעים יותר טוב.

 

המסקנה שאני מגיע אליה היא בגלל שהם לא מדוייקים ולמעט נקודת חיתוך על הנייר, תחומי החפיפה שם כנראה הרבה יותר גדולים, מה שרק מוביל אותי למסקנה שלמרות הכל - אחרי כל השנים האלה, אנחנו עדיין לא ממש יודעים מה אנחנו עושים.

 

אני מתאר לעצמי שאם אלמנטים אחרים שמתנהגים אחרת יכול להיות שתחומי החפיפה היו יכולים להיות הרבה יותר קטנים - הHAT מנגנים טווחי תדרים עצומים בצורה מאוד יציבה, כנראה שככה גם צריך לעבוד איתם.

 

אני מתאר לעצמי שאם הייתי מתקין את האלמנטים בקורות - אולי לא הייתי צריך לתת לכל אלמנט כל כך הרבה טווח פעולה וכל כך הרבה כוח - מצד שני, המגבר מחפה על כך יפה מאוד.

 

אני שומר את הסטאפ הקודם רק בכדי להדגים את זה במפגש - באמת, אני לא רוצה להתלהב אבל ההבדל גובל במילה הזוי.

 

הרבה דברים גרמו לי לחשוב בזמן האחרון לנסות אולי ולבדוק אפשרויות אחרות - חלק מזה היה ההתנסות בפרוייקט רינה עם מידריינג'ים בלי טוויטרים, חלק מזה היה המחשבה על מה לכל הרוחות כל כך שנוא בעולם האודיו בנושא הDSP והTC בפרט ולמה תחומי חפיפה זה משהו שכל כך מפחדים ממנו? בייחוד אם האלמנטים צמודים אחד לשני.

 

והדבר הכי מדהים שאני מגלה לבינתיים הוא שנקודת ייחוס גם תלויה ביכולת של המוח להתרגל לשינוי וזה לוקח זמן, כמה ימים אפילו.

 

בזמן שעשיתי את הכוונים ועברתי מסטאפ לסטאפ - ההבדלים לא היו כל כך גדולים.

 

כמה ימים שנסעתי ושמעתי את המערכת כנראה שהמוח התרגל לכוונים - עברתי לסטאפ הקודם ופשוט קיבלתי הלם קרב.

 

תהנו ותספרו מה ניסיתם ומה חוויתם בכיווני מערכת.

[stolercom]

תנסה גם משהו אחר - תחתוך את המידבאס ב4K הרץ - ותיתן לו טיפונת טיפונת יותר גיין... אני מדבר איתך על השינוי הראשון שתרגיש בהספק.

תיזהר עם הווליום - תוודא שאין לך עיוות שמיע לפני שאתה מגביר.

 

אפרופו - תנסה באזור הזה לחתוך אותו בסלופ 18 גם - זה הופכי ל6 בפאזה ויתכן ויעשה את השיפור הדרוש.

 

היי,

תודה על העצות ,

נסיתי את ההצעה הראשונה לחתוך ב4K, וזה נשמע לא טוב, לא משנה עם כמה גיין,

זה גם תחום תדרים שכנראה המידבאס הזה "לא מצטיין" בו, וגם תחום התדרים כולו רחב מידי , 70-4K , וזה כנראה פוגע בביצועים בשאר התדרים.

 

נסיתי לחתוך שוב את המידבאס 2250 בסלופ 6 , וזה לא נשמע מושלם עדיין אבל היה בצליל פתאום משהו מאוד טבעי שמשך אותי להמשיך ולנסות לזרום בכיוון זה.

שינתי את החיתוך של הטוויטר (שחתוך ב3200HZ) לסלופ 18 , הטוויטר השתלב נהדר עם המידבאס ומשהו שם פשוט עבד.

 

קצת משחק עם הגיינים לאיזון מחדש בין הטוייטר למידבאס , איקוליזציה מינימלית ,שינוי נקודת החיתוך התחתונה של המידבאס ל80 במקום 70 (בגלל הקטנת הסלופ) וממש אהבתי את התוצאה, קיבלתי צלילים יותר רכים, ויותר עומק בבמה.

 

לבסוף ביטלתי לגמרי את ה Delay של הסאב וגם את החיתוך של הסאב העברתי לסלופ 18.

לאחר כמה ימים של הקשבה למוזיקה, ופה ושם שינויים מינורים באיקוליזר, השוותי לסטאפ הקודם ששמרתי בביט 1, וזה הבדל של שמיים וארץ, הגעתי לתוצאה הרבה יותר טובה .

 

בכלל אני חושב שאחד הייתרונות בביט 1 זה יכולת ההשוואה, שזה מתחבר למה שBobby אמר לגבי שהרבה יותר קל לשמוע הבדלים בסאונד מאשר לשמוע בערך מוחלט.

את רוב הכיוונים שלי אני שומר בזיכרון נפרד בשביל יכולת ההשואה.

 

לאחר מספר ימים עשיתי עוד שינוי קטן ובטעות (לא יודע איך ) אפסתי את הביט 1 שלי לגמריי..

בהתחלה קצת התבאסתי (בכל זאת הגעתי סופסוף לתוצאה שאהבתי) אבל ידעתי שזה תמיד טוב להתחיל מאפס.

את נקודות החיתוך כמובן זכרתי, אבל לקח לי קצת זמן לאזן מחדש את האלמנטים מבחינת עוצמה ומבחינת איקוליזציה.

נסיתי להשתמש גם ב RTA באייפון, זה נתן לי שיפור מסויים אבל זה משהו שאני צריך להשקיע בו קצת יותר זמן (שיהיה לי).

 

נכון להיום המערכת שלי מכוונת לטעמי, אבל אני יודע שיש עוד פוטנציאל שאני יכול להוציא ממנה,

השאיפה שלי היא לעבור בקרוב ל 3Way אבל בנתיים אני מסתפק בלקבל יותר הנאה בעזרת כיוונים בלבד, ללא שינויים פיזים במערכת .

[lanosforce]

יש כמה השארות לגבי מה שעשית ולמה זה קרה -

 

1. משהו בתזמון בין הטוויטר למידבאס מתאים בסלופים האלו.

2. סלופ יותר תלול לטוויטר מונע ממנו לנגן נמוך יותר חזק יותר וכנראה שהוא צורח שם ונשמע לא נעים - לא נקי ולא מפורט כנראה.

3. המידבאס שלך כנראה כבר מפיק עיוות וצורם בתדרים גבוהים והוא כנראה נחנק מעבר ל2K הרץ

 

עד עכשיו זו סיבה טובה מאוד להוסיף מידריינג'.

 

ועוד משהו שהייתי בודק

 

סלופ 6 וסלופ 18 מהווים פאזות הפוכות בנקודת החיתוך - כל הקפצה של 12 דציבל במתלול החיתוך (סלופ) מהווים היפוך פאזה.

 

בדקת במקרה שהחיווט של הטוויטרים שלך מחובר נכון? -> אולי בקרוס או איפשהו בדרך מישהו הפך את החוטים -> שווה בדיקה.

 

לגבי הסאב - לא כל סאב מצטיין בלעלות גבוה מעל תדר מסויים ואז אם מעלים את הסלופ, הוא נהיה ברור יותר ומדוייק יותר וגם מנגן פחות תדרים גבוהים ומבשיל יותר מאוחר כתוצאה מזה (מנגן תדרים ארוכים יותר) וזה גורם להשתלבות טובה יותר עם הסט.

 

אני בדרך כלל נוהג לתת לסאב השהייה זהה לזו שאני נותן לצד המורחק ביותר בTC אבל זה לא מחייב - בדרך כלל זה עובד לי טוב.

 

העובדה שהעלית את נקודת החיתוך למידבאסים ל80 אבל הורדת את הסלופ כנראה מראה על כך שנקודת חיתוך ב70 הרץ עצמה היא נמוכה מידי - בין אם זה בגלל יכולת האלמנט או בין אם מדובר בתנאי ההתקנה שלו -> זו העובדה בשטח.

 

אל תשכח שאם הורדת את הסלופ והעלית את נקודת החיתוך רק קצת - סה"כ המידבאסים שלך יורדים נמוך יותר אבל חלש יותר -> זה כנראה מה שגורם לכך שאתה מקבל תחושה של "רכות" או "חום" מסויים.

 

זה לא מדע מדוייק וכל אלמנט שונה מאחר ואני רגיל לאלמנטים מאוד מסויימים כבר יותר מידי זמן וזה באופן אוטומטי גרם לי לאמר לך ללכת לכוון של יותר במקום פחות.

 

תיקח בחשבון גם שברגע שעברת לסלופ 18 בטוויטרים והורדת את נקודת החיתוך למידבאסים - יצרת בור תדרים כלשהוא שכנראה ששני האלמנטים שלך לא מנגנים טוב ולכן עדיף פחות אבל טוב מאשר יותר אבל זוועה.

 

שוב, סיבה נוספת לשקול הוספת מידריינג' או מעבר למידבאסים שיכולים לנגן יותר גבוה.

[Bobby2002]

שלום

סתם שאלה לגבי הקרוסים האקטיביים.

אני מאמין שב-DSP אפשר לבחור אופי הקרוס, כלומר הסוג שלו. זכור לי שאדי פעם דיבר על בחירה בין לינקוויץ-ריילי לבין באטרוורת'.

 

אז השאלה לבעלי DSP (אדי, לא לך, אצלך ההתקנה בקיקים שזה משנה את התמונה לגמרי). האם מישהו ניסה לבדוק את ההבדלים בין סוגים שונים של קרוסים? פשוט באודיו ביתי, שבו טוויטרים ומידים נמצאים ממש קרוב, בד"כ לינקוויץ-ריילי נותן את התוצאה הטובה ביותר בגלל ההשפעה המינימלית של קרוס על פאזה והתגובה היא ישירה, כלומר אין בליטות ונפילות בנקודת חיתוך. ברכב, לדעתי, קרוס לינקוויץ-ריילי יישמע פחות טוב מבאטרוורת דווקא בגלל שקרוס באטרוורת משפיע על מופע. וזאת בעיקר בגלל העובדה שמידבאסים וטוויטרים נמצאים במרחק גדול יחסית. מי רוצה להרים ניסוי כזה?

[lanosforce]

למרות שהשאלה לא מייועדת אליי אני כן רוצה לתת את התגובה שלי כי יש לכך סיבה. וחשוב להדגיש שאני מדבר רק מהנסיון וההתנסות האישית שלי.

 

נכון - הקיקים אצלי באמת יוצרים רמקול אחד מבחינת האוזן - מה שנקרא source point

 

אבל - אם אתה מדבר על סט שלושה חלקים שבו הטוויטרים והמידים נמצאים למשל על הקורה בעוד הוופרים נמצאים בתחתית הדלת - זה עדיין עובד כמעט לחלוטין כמו source point למה?

 

כי - אם אתה למשל בוחר נקודת חיתוך נמוכה יחסית (נמוך מ800 הרץ) ובסלופ מאוד מתון כמו 6 למידריינג'ים ובמקביל אתה נותן נקודת חיתוך לוופרים שהיא חופפת ובסלופ תלול יותר - אתה תקבל תוצאה מאוד מעניינת כי:

 

המידים ינגנו מספיק באס (מידים - לא הוופרים) בשביל לעזור לוופרים למשוך את הבאס לקדמת הבמה - אבל לא רק לקדמת הבמה אלא גם לחלק העליון שלה איפה שהמידים נמצאים.

 

הסאב וופר ישלים את הוופרים והוופרים ישלימו את המידים.

 

ובנוסף לזה עד תדר 800 בערך עדיין מדובר בתדרים פחות כיווניים בהרבה מאלו שמתחילים מתחום המיד הגבוה ואתה תקבל תוצאה מעולה.

 

עכשיו - איך זה מתקשר למה שאתה ציינת לגבי שיטת החיתוך? אופי הקרוס אפשר באמת לאמר.

-----------------------------------------------------------------------

 

גם בקיק פאנלים - אם אתה חותך בשיטת BW או בשיטת LR יהיו הבדלים שמיעים כי

 

באזור נקודת החיתוך תהיה הגברה של 3 דציבל בשיטת BW וגם תהיה השפעה על הפאזה.

ובשיטת LR נקודת החיתוך תהיה עם פאזה מיושרת וללא הגברה מורגשת לאוזן.

 

ברור לך שזה יוצר הבדלים שמיעים ובBW יתכן ואתה תצטרך לעשות תיקוני איקולציה או לפעור בור במקום בזמן שבLR יתכן ואתה תקבל מענה חלק יותר ולינארי יותר (שטוח יותר) בין הרמקולים.

 

אז - מה אני מנסה לאמר

 

שאני אעדיף להשתמש בLR כל עוד המידריינג'ים והטוויטרים נמצאים צמודים אחד לשני - ללא קשר או תלות אם הם בקורות, בדלתות או בקיקים.

 

מתי אני אשתמש בBW?

------------------

 

כשאין מצב של SOURCE POINT למשל - מידים בקיקים וטוויטרים בקורות - הגברה של 3 דציבל בנקודת חיתוך גבוהה שמתעדפת את הטוויטרים ונותנת הדגשה של הגובה שלהם.

 

או כשאני עובד עם סט שני חלקים ונקודות המפגש האפשריות בין שני הרכיבים בכדי להשלים את הספקטרום נופלת במקום שהם עדיין מנגנים טוב אבל יש להם נפילה של כוח - יצירת נקודת חיתוך או נקודות חפיפה עם BOOST של 3 דציבל זה דבר נפלא.

 

 

יש גם את שיטת בסל שעד כמה שזכור לי היא הפוכה לBW ויוצרת נפילה של 3 דציבל בנקודת ההנחתה - מגברים של סלסטרה למשל מאוד אוהבים להשתמש בקרוס הזה, בMDSP יש אפשרות להשתמש בBESSEL.

 

זו שיטה שבה הייתי משתמש כאשר יש לי שלושה אלמנטים שמנגנים היטב תחומי תדר חופפים ואין סיבה להדגיש שום דבר ולהפך - היה רצוי להנחית קצת בכדי למנוע הגברת יתר.

 

או במצב שבו יש לי סט שני חלקים שבו שני החלקים או נפגשים בנקודות בהן הם גם יוצרים איזשהו יתר של הגברה או בדיוק להפך שני רכיבים שלא מצליחים להפגש טוב והיה פשוט רצוי לעשות בור מסויים שאמנם יש איזשהו חוסר, אבל הסט ישמע הרבה יותר טוב כי לפחות הוא לא גורע באזור שבו כל עיוות יהיה מאוד מורגש.

 

 

אני דווקא חותך בשיטת BW עם הביט1 ולא מהסיבות שציינתי למעלה - זה קורה בגלל שהביט אחד לא מאפשר לעבוד בשיטת LR בסלופ 6 אלא רק בקפיצות של 12 ואני דווקא הרבה יותר מתחבר לסלופ 6 ברכיבים של HAT.

[Bobby2002]

אדי

אני דווקא חותך בשיטת BW עם הביט1 ולא מהסיבות שציינתי למעלה - זה קורה בגלל שהביט אחד לא מאפשר לעבוד בשיטת LR בסלופ 6 אלא רק בקפיצות של 12 ואני דווקא הרבה יותר מתחבר לסלופ 6 ברכיבים של HAT.

 

LR קיים אך ורק בכפולות של 12 DB מאחר ו-LR הוא שילוב של שני BW. (הסבר)

ידעתי שאתה חותך ב-6DB ולכן אין טעם לשאול אותך על LR, BW בסלופ 6DB

 

עדיין מעניין אם אפשר להרגיש בהבדלים בין LR וBW במיוחד בסט שני חלקים.

מה שמעניין זה שברכב שימוש בקרוס עם סלופ גבוה מ-12 הוא נדיר יחסית (בבמה קדמית, לא מדברים על סאב). אפשר להבין למה - בגלל המרחק הגדול בין מידבאס לטוויטר במערכות 2WAY.

[lanosforce]

צודק, שכחתי את ההסבר הזה כבר.

 

אני זוכר שקראתי על שיטות קרוס אוברים גם בוויקי וגם באתרים כמו BCAE ועוד כמה מקומות.

 

ההבדל יהיה שמיע - בייחוד אם תיקח RTA אתה תראה את זה קורה בצורה ברורה בחלק מנקודות החיתוך.

 

פשוט תיקח שיר שיש בו פיק רציני ותעשה שם נקודת חיתוך.

 

-------- לגבי סלופים תלולים ברכב - אצלי זה ממש לא שינה יותר מידי וגם בסלופ 18 הסט היה נשמע לי טוב אבל זה בגלל הקרבה של האלמנטים אחד לשני.

 

אתה יכול לקחת בחשבון שאם יש לך סט שני חלקים - אתה יכול להשתמש בסלופים ושיטות שונות בין שני האלמנטים בכדי לכסות על הצרכים והיכולות של כל אלמנט בנפרד.

 

בסט שלושה חלקים זה יכול להיות אפילו מתבקש כמו שהסברתי קודם - מידים על הקורות והוופרים בדלתות - אתה תרצה לאפשר למידים למשוך אליהם קצת יותר צליל ולהתחבר במקביל בעזרת חפיפה גדולה יותר (סלופ קטן יותר) אל הוופרים בעוד שלוופרים אתה לא רוצה לאפשר לעלות יותר מידי גבוה אז אתה נותן להם סלופ תלול יותר.

 

 

[stolercom]

אדי,

המידבאס שלך כנראה כבר מפיק עיוות וצורם בתדרים גבוהים והוא כנראה נחנק מעבר ל2K הרץ

זה נכון חלקית, בנסיונות שעשיתי במשך הזמן בנקודות חיתוך שונות (בסלופ 12), מצאתי שהמידבאס שלי מנגן טוב את התחום העליון בחיתוך עד 2250HZ. בין 2750 - 2250 הוא באמת צורם ונשמע כאילו הוא מנגן תדרים שמעבר למגבלות שלו, אבל כאשר עוברים את התחום הזה ומגיעים ל 3250 - 3000 , הוא מתאזן ומנגן טוב יותר את התחום העליון, הבעיה שבחיתוך כזה הוא מאבד מהיכולות בשאר התדרים שהוא מנגן(בעיקר בנמוכים).

 

בדקת במקרה שהחיווט של הטוויטרים שלך מחובר נכון? -> אולי בקרוס או איפשהו בדרך מישהו הפך את החוטים -> שווה בדיקה.

ואללה, בכיוון הקודם באמת הפכתי פיזית את הפאזה של הטוויטרים כי מצאתי שהם נשמעים כך טוב יותר, שכחתי מזה אבל אני חושב שאני ישאיר את זה ככה .

 

העובדה שהעלית את נקודת החיתוך למידבאסים ל80 אבל הורדת את הסלופ כנראה מראה על כך שנקודת חיתוך ב70 הרץ עצמה היא נמוכה מידי - בין אם זה בגלל יכולת האלמנט או בין אם מדובר בתנאי ההתקנה שלו -> זו העובדה בשטח.

המידבאס שלי לא מסוגל לרדת מתחת ל 65 בסלופ 12, וזה כנראה מגבלות האלמנט .

 

תיקח בחשבון גם שברגע שעברת לסלופ 18 בטוויטרים והורדת את נקודת החיתוך למידבאסים - יצרת בור תדרים כלשהוא שכנראה ששני האלמנטים שלך לא מנגנים טוב ולכן עדיף פחות אבל טוב מאשר יותר אבל זוועה.

זה אחד הדברים שאני מנסה "לפתור" בעזרת איקולזציה, בכל מיקרה גם בחיתוך בסלופ 12 במיד ובטוייטר באותן נקודות נוצר בור, רק בתחום טיפה שונה שיותר גורע לדעתי, במגבלות הקיימות זה הרע במיעוטו.

 

בובי,

במערכת 2WAY ברכב ההבדלים בין סוגי הקרוסים השונים שמיעים בהחלט, אם זה מוסיף או גורע זה כבר עניין של טעם לדעתי, כי אם זה נשמע יותר טוב בBW, אז כנראה שאפשר לחתוך בLR בנקודות חיתוך טיפה גבוהות יותר (בחיתוך עליון) או נמוכות יותר (בתחתון) ולהגיע לתוצאה דומה מבחינת כיסוי הספקטרום אך שונה באופי הסאונד.

 

כמה שאלות :

למה בליטה בנקודת החיתוך משפיעה על המופע ?

אדי, דיברת על ההגבלה של הbit 1 שהוא לא מאפשר חיתוך בסלופ 6 ב LR , למה בעצם יש את ההגבלה הזאת, האם אי אפשר תאורטית לייצר קרוס אנלוגי מסוג LR מדרגה ראשונה ?

 

עריכה :

עכשיו ראיתי את התגובות האחרונות, ובובי ענית לי על השאלה השניה, תודה

[lanosforce]

קודם כל,

 

לגבי ההגבלה של LR לסלופים 12 ובקפיצות של 12 - זו הגבלה של השיטה - תקרא למעלה את הקישור שבובי העלה.

 

------------------------

 

לגבי המידבאסים שלך - זה לא שהם מתפקדים פחות טוב בתחום הנמוך כשאתה פותח אותם עד לאזור ה3K הרץ - זה פשוט שהם פחות מוגברים כי המגבר שלך צריך לתת את אותו ההספק ליותר תדרים ולכן כל תדר מוגבר פחות.

 

בגלל זה גם רשמתי לך להעלות את נקודת החיתוך אבל לפתוח קצת את הגיין.

 

עכשיו - אם כשאתה פותח את הגיין יש צרימה - אז לא, אל תפתח את הגיין אבל תעלה את נקודת החיתוך ובאקולייזר תוסיף בין דציבל עד 3 דציבל בתחום הנמוך של המידבאסים ותראה אם עכשיו סוף סוף אתה פותר את הבעיה אצלך.

 

-------------------------

 

מידבאסים בעיני גם לא אמורים להחתך בכזו נקודת חיתוך אם יש לך סאב טוב ברכב - 70 עד 80 בסלופ 12 או 80 עד 90 בסלופ 6 ואתה אמור להיות מסוגל להשלים את השאר עם הסאב בצורה טובה מאוד - אני מדבר על מידבאסים בין 5 ל 7 אינטש.

 

כמובן זה גם תלוי בעד כמה שההתקנה והבידוד אצלך עשויים היטב.

 

תנסה שוב והפעם במקום לפתוח גיין למידבאסים - תטפל בהם עם האקולייזר - תוסיף קצת בתחום הנמוך ואולי תוריד טיפונת בתחום הגבוה. לדעתי זה צריך להסתדר ואתה תקבל סט אפ הרבה יותר טוב ממה שהיה לך עד עכשיו.

[stolercom]

זה לא שהמידבאס מנגן את התחום הנמוך יותר חלש שאני מעלה את נקודת החיתוך, הוא פשוט מנגן אותו עם יותר עיוות,

ופתיחת גיין לא פותרת את הבעיה .

מידבאסים בעיני גם לא אמורים להחתך בכזו נקודת חיתוך אם יש לך סאב טוב ברכב - 70 עד 80 בסלופ 12 או 80 עד 90 בסלופ 6 ואתה אמור להיות מסוגל להשלים את השאר עם הסאב בצורה טובה מאוד - אני מדבר על מידבאסים בין 5 ל 7 אינטש.

זה בדיוק נקודות החיתוך שיש אצלי , 70 ב 12 , ו80 ב 6 , המיד באס הוא הייבריד אובישן, והסאב W3.

[lanosforce]

על כמה חתוך הסאב?

[stolercom]

70 בסלופ 18

עריכה : bandpass 20 - 70 בסלופ 18

[lanosforce]

או קיי - תעלה אותו ל90

 

ואת הסט הקדמי במקביל תעלה ל90 ותנסה להעלות נקודות חיתוך?

 

תכוון את ההנחתות לסאב ואם הוא נשמע לך טיפה מנגן מאחור - תיתן לו תוספת בTC ותנסה לראות מתי הוא פוגע מקדימה.

 

תגיד לי אם עכשיו קיבלת תוצאה טובה יותר.

 

זה נסיונות מעניינים - אולי בסוף נצליח למצוא משהו שמאפשר לך קצת יותר תחום עבודה בין המידבאס לטוויטר, אם לא - כנראה שמעבר לסט שלושה חלקים או לסט שני חלקים עם מידבאס יותר רחב פס יהיה מתבקש.