ענייני צבא - מפקד

[roeibf]

א. אני לא מפחד ש"יעלו עלי". חבר הציע לי דרך פעולה מסויימת, והיא תבוצע;

ב. תתפלא, אבל כן. הוא ממתין לי בש.ג.

[dany]

אם ככה אז שחק אותה מלוכלך,תתלונן עליו שהוא עוקב אחרייך,מחכה לך בש.ג,כל הזמן מתקשר אלייך,אתה פשוט מפחד ממנו!

[roeibf]

דיברתי עם חבר קרוב, שהוא סא"ל במיל'. הוא נתן לי כמה עצות טובות, ואחת מהן היא העצה שנתת. זה הולך להיות משחק מלוכלך, כמו שהוא רוצה. בי - הוא לא ישלוט. ימות העולם, ועלי הוא לא ירדה. אני לא עבד שלו ולא משרת שלו.

[Step]

לא מבין בנושא יותר מדי, אני בקושי חייל בכלל, אבל אשמח אם תעדכן איך הסיפור מתפתח (אם תוכל כמובן!).

[roeibf]

I WILL.

[Night Driver]

דיברתי עם חבר קרוב, שהוא סא"ל במיל'. הוא נתן לי כמה עצות טובות, ואחת מהן היא העצה שנתת. זה הולך להיות משחק מלוכלך, כמו שהוא רוצה. בי - הוא לא ישלוט. ימות העולם, ועלי הוא לא ירדה. אני לא עבד שלו ולא משרת שלו.

 

אתה כן עבד שלו. לחייל אין דיעות או רצונות משלו. הוא אמור לבצע את.מה שאומרים לו לבצע בלי להתוכח ובלי להחליט לבד אם הוא מבצע ומה הוא מבצע (פרט למקרים חריגים מאוד).

 

תסלח לי אבל אתה נשמע מאוד מפונק. 3 גימלים על טיפול שיניים ולא מספיק לך? אני חזרתי לפעילות מבצעית מלאה 4 ימים אחרי פריקת קרסול וזה לא נראה לי מוזר.

 

אם תשנה גישה תגלה שיחס גורר יחס. אם תיתן שצריכים ממך גם תקבל כשתצטרך.

[roeibf]

אתה כן עבד שלו. לחייל אין דיעות או רצונות משלו. הוא אמור לבצע את.מה שאומרים לו לבצע בלי להתוכח ובלי להחליט לבד אם הוא מבצע ומה הוא מבצע (פרט למקרים חריגים מאוד).

 

תסלח לי אבל אתה נשמע מאוד מפונק. 3 גימלים על טיפול שיניים ולא מספיק לך? אני חזרתי לפעילות מבצעית מלאה 4 ימים אחרי פריקת קרסול וזה לא נראה לי מוזר.

 

אם תשנה גישה תגלה שיחס גורר יחס. אם תיתן שצריכים ממך גם תקבל כשתצטרך.

 

אם לזה שבתקופת הביקורות נכנסתי למשרד ב-8:00 ויצאתי ב-2:00, כדי לסיים מטלות מרצוני החופשי לא נקרא לתת, אז מה כן?

ומתן - אצור עמך קשר בה"פ.

[Night Driver]

זה נקרא למלא את תפקידך.

 

כשיש עבודה מבצעים אותה וזהו. אצלי ביחידה (לא סיירת או משהו דומה) היינו בפעילות 18 שעות רצוף במשך תקופה (לא משרד אלא שטחים בתחילת האינתיפאדה הראשונה) כשלרוב אפילו אאוכל לא היינו מקבלים ואף אחד לא הרגיש שמנצלים אותו או שחייבים לו משהו.

 

אתה צריך להבין שאתה חייל ולא תלמיד תיכון או עובד רכבת. אתה רכוש צה"ל, אתה מפסיק להיות אינדיבידואל ואין לך יותר רצונות או דיעות עד סיום השירות.

[sperial]

הביטוי "רכוש צה"ל" ממש לא מתאר את היחס ל-99.99% מהחילים. דרישות גבוהות קיימות, תנאי השירות לא תמיד נוחים - זה עדיין לא ביטוי של זלזול בחייל. באותה מידה אפשר לדבר על המהנדס שהוא "רכוש אינטל" והרופא שהוא "רכוש רמב"ם". נכון שהחייל מקבל שכר סמלי, אבל זה במסגרת החובה של כל אחד מאיתנו לחברה.

נכון - לא תמיד הבוס נוח, וזה נכון לכל מקום. ולפעמים צרכי התפקיד מקשים על העובד\חייל.

התחושה שלי היא שמונה לרועי מפקד חדש והוא לא התרגל לסגנון הפיקוד, הגיע להתנגשות בשלב מוקדם של יחסי מפקד-פקוד ומכאן קצרה הדרך לתחושותיו הקשות. לדעתי על רועי לבקש שיחה\ראיון עם מפקד המחלקה שלו, להסביר את קשייו - הסיכוי שאותו מפקד יבין את הבעיה ויסייע בידיו גבוה ואם רועי עובד טוב קרוב לודאי שגם מעמדו ישוקם. גישה לעומתית - והעדרות מהשרות היא ביטוי קיצוני של גישה כזו - רק יסבך אותו. הנזק עלול להיות גם ארוך טווח אם בעתיד ייזקק לתעודת השחרור שלו לצורך עבודה וכו' וההתנהגות שלו לא תצויין תקינה.

ועניין אחרון - הפרסום בפורום זה נעשה בצורה לא חכמה, בלשון המעטה. אף אחד לא אוהב שמכבסים את הכביסה המלוכלכת שלו בפומבי, ויתכן שיש כאן גם פגיעה בבטחון מידע (אני מהדור שמעדיף "בטחון שדה"). עכשיו כבר מאוחר, אבל מן הראוי שחיילים הכותבים בפורום בנושאים צבאיים יקפידו על עמימות ושמנהלי הפורום יהיו ערניים לבעיות כאלה. "תפקיד טכני במפקדת עוצבה" הוא תאור מספק, לא צריך לציין את הקו-אורדינטות של מחסן הציוד.

[Night Driver]

ספריאל, אתה תיארת את מה שאני כיניתי כרכוש צה"ל.

 

אם התחלף מפקד אתה צריך להתאים את עצמך לשגעונות שלו ולא הפוך. אם אתה לא מתאים את עצמך אז יתאימו אותך אם תרצה ואם לא.

[sperial]

זה נכון בכל מקום עבודה, אלא אם אין לך בעיה לפרוש.

[שניר106]

מצחיק אותי כל הדיעות האלו של אנשים כמו NITCH - שבעצם באים להגיד SUCK IT UP.

 

היחס ה"שווה" הזה לכל אדם ואדם לא הגיוני, לא כל אדם (בעיקר בצה"ל) הוא אדם נחמד ולבבי ובעל יכולת פיקודית גבוהה.

 

יש אנשים שהם פשוט המיץ של הזבל, וכנראה עם בעיות אישיות רבות, אז הם נופלים על חייל שמתפקד תחתם.

 

שימו לב שהבחור כאן ציין שהוא לא היחיד ש"זוכה" ליחס מפנק מאותו מפקד - גם חברו מקבל יחס ואף גרוע יותר.

 

לא כל בני האדם מסוגלים להתמודד עם הכל - הצבא זה לא עבודה, זה משהו שבנאדם עושה שלא מרצונו למען המדינה שלו כי זה מה שהוא צריך לעשות - אין פה ויכוח - צבא צריך לעשות (ואני אומר את זה בתור אחד שלא עשה.. או לפחות עשה חלקית).

אבל שבא בנאדם שבאמת מתנכלים לו, ואתם אומרים לו SUCK IT UP בגלל שהוא "בצבא" - זו גישה לא נכונה, ולדעתי יש דברים מעבר.

 

את השירות הצבאי ניתן להעביר גם בצורה נוחה, עם אפשרות לטיפול דנטלי במקום שאתה מטופל בו, עם מפקד שיודע לתת פידבקים חיוביים, עם רצון לקום בבוקר - ולא כמו שבחור כאן מתאר.

 

לאותו בחור אני מציע להילחם בכל הכוח - אתה לא חייב לסבול את אותו מפקד, אתה יכול לעשות הרבה מאוד דברים לשינוי.

 

קיבלת פה הרבה עצות טובות, נסה ליישם אותם (רמז - לסבול ולמשוך ככה היא לא אחת מהן)

 

שיהיה בהצלחה.

[sperial]

בד"גכלא מומלץ ללכת עם הראש בקיר. לפעמים אין ברירה אלא "רד חפה" עד יעבור זעם.

בטירונות למדתי משפט נכון: החיל משתין על צה"ל - צה"ל נרטב. צה"ל משתין על החייל - החייל טובע.

נפקדות לא משחררת מהיחידה - רק גוררת ענישה ותב"ן. עריקה מוציאה ממצבת היחידה לשיבוץ מחדש, אבל במחיר יקר. וכלל לא מובטח שיבוץ טוב - הרי הכנסת עצמך למעמד של חייל בעייתי, סטיגמה ששחרור ממנה קשה מאוד.

[Mr.Jones]

קרה לי גם מקרה מאוד דומה כשהייתי חייל,

ובאמת שאני ניסיתי את כל הדרכים, אך הגעתי למסקנה- לא כדאי ללכת ראש בראש עם הצבא (במקרה הזה מייצג אותו המפקד)

זה בסך הכל 3 שנים, תנסה לעשות את המינימום, רק ראש קטן ותסיים את השירות הצבאי.

[edan82]

אם לזה שבתקופת הביקורות נכנסתי למשרד ב-8:00 ויצאתי ב-2:00, כדי לסיים מטלות מרצוני החופשי לא נקרא לתת, אז מה כן?

ומתן - אצור עמך קשר בה"פ.

 

תגיד תודה שיש לך משרד, יש כאלה שהמשרד שלהם ברוב השירות היה אוהל זוגי, ורצוי ראש בתוך האוהל ורגליים בחוץ...

 

אני ממליץ לך לא ללכת ראש בראש עם המפקד שלך כי תזכור דבר אחד- למפקד שלך יש חברים, לרוב הם גם מפקדים.

 

כשאתה מתוייג כבעייתי (בין אם באשמתך ובן אם לא) התיוג הזה ״מדבק״- יתר המפקדים גם רואים אותך כבעייתי כי הם ניזונים מסיפורי המפקד שלך.

 

אני ממליץ לך ללכת על הקו של לבקש שיחה עם המפקד, להסביר לו את המצב כמו שאתה רואה אותו ולהדגיש לו שאתה לא מעלה את זה כי אתה רואה בו (המפקד) כגורם לכך אבל אתה מבקש שהוא יעזור לך ליצור כלים להתמודד עם התחושה הזאת.

 

אם המפקד שלך מבין עניין הוא יעריך את הבגרות והאומץ שבפנייה שלך אליו ואולי קצת ירפה ממך ויבין את תחושותייך.

אם זה לא יעזור אולי תבין שצריך באמת ללכת על צעד קצת יותר קיצוני כמו נציב קבילות חיילים.

 

כצעד ראשוני- ממליץ לך ללכת על פתרון ההדברות, זה ייאלץ אותך להוציא את האגו שלך לאפטר (אולי אפילו מיוחדת....) אבל עשוי מאוד לשפר את המשך דרכך.

 

בהצלחה