כריך לשוטרים רעבים - חשוב יותר מחניית נכים...

[tomerR]

עם כל הכבוד לנכים, אני חושב שיש פה חוסר איזון.

אני בהחלט מוכן ללכת כמה דקות ברגל כדי שמי שקשה לו ללכת יחנה קרוב, אבל כשאני מעונין לחנות למשך דקה וחצי, והמקום הפנוי היחיד שמור לנכים ואני צריך לבזבז 5 דקות, או להחזיק ילדה בת שנתיים - זה כביש - עד שאגיע לסופר/מרפאה וכו', זה גם לא מוצדק. רוב הסיכויים שהמקום יישאר פנוי ולא יפריע לאף אחד שאחנה שם לרגע. אני בעד לאפשר חניה של עד 3 דקות בחניית נכים. הם יכולים לחכות 3 דקות תמורת הפריווילגיה המוצדקת של חניה קרובה. קשה לאכוף זאת אבל זה נראה לי הוגן ומוצדק.

בואו נזכור גם שלא לכל בעלי תו נכה באמת קשה ללכת. זה לפחות מה שאני רואה סביבי.

 

אגב, צילמתי שלשום ניידת חונה על מעבר חצייה. יש משהו לעשות עם זה?

 

גם בדקה וחצי הזו, יכול לבוא נכה, כזה שבאמת זקוק לחנייה הזו ולסבול כי אתה החלטת שזה בסדר שתחנה דקה וחצי על סמך הטענה שאותו אחד יוכל לחכות 3 דקות. תאמין לי שלהיות נכה בישראל, זה ממש לא פרויווילגיה וגם החניות האלו לא - שרובם לא מותאמות לאחוז גדול של הנכים שברכבם מותקן מעלית שדורשת מרחק גדול יחסי לרכב ליד, על מנת לרדת עם הכסא גלגלים. אז בוא נאמר ויש חניה כזו, או חניה קרובה למדרכה שאפשר להוריד עליה את המעלית ובמקרה החלטת לחנות בה. עדיין חושב שזה מוצדק?

 

אז למה אתם דנים את השוטרים ? אולי הם אחרי משמרת כפולה ? אף אחד לא יודע מה קרה באמת ואל תגזים עם זה שהאיש צריך להאבק כדי למצוא חניה ,הוא בסך הכל מגיע וישר מזיזים את האוטו , אני לא חונה שם אבל אולי הם היו אחרי 2 משמרות אז לא צריך להגזים

אייל אתה נכה? אני מניח שלא. במוח אבל אולי. כן, זה מ א ב ק למצוא חניה בעיקר שאתה צריך חניה נוחה וקרובה. לעיתים

קרובות, גם חניה יותר רחבה. שיהיו גם אחרי משמרת של 20 שעות, זה לא משנה דבר.

 

 

גילוי נאות:

אני נכה ולעיתים נעזר בכסא גלגלים.

כשחונים ללא הצדקה בחניות נכים, (זה שיש תו של סבא באוטו, לא עושה את זה מוצדק להשתמש בו) זה אני שמחפש את החניה הזו.

[פיני חד]

גם בדקה וחצי הזו, יכול לבוא נכה, כזה שבאמת זקוק לחנייה הזו ולסבול כי אתה החלטת שזה בסדר שתחנה דקה וחצי על סמך הטענה שאותו אחד יוכל לחכות 3 דקות. תאמין לי שלהיות נכה בישראל, זה ממש לא פרויווילגיה וגם החניות האלו לא - שרובם לא מותאמות לאחוז גדול של הנכים שברכבם מותקן מעלית שדורשת מרחק גדול יחסי לרכב ליד, על מנת לרדת עם הכסא גלגלים. אז בוא נאמר ויש חניה כזו, או חניה קרובה למדרכה שאפשר להוריד עליה את המעלית ובמקרה החלטת לחנות בה. עדיין חושב שזה מוצדק?

 

 

quote]

מצטער, כן. אני, במחילה מכבודך, הגעתי קודם ונראה לי מוצדק שתמתין לי שתי דקות.

שלא תבין לא נכון: אני בהחלט חושב שצריכה להיות חניה מיוחדת לנכים, קרובה ככל שניתן, ומותאמת לכל סוגי הרכבים (כס"ג יוצא מאחורה/מהצד.) ואני מכבד תמרור כזה. מה שלא כ"כ מקובל עלי זה שבגלל הסיכוי שתפסיד 2 דקות אני צריך להפסיד בוודאות 10.

[tomerR]

הגעת קודם. יופי של סיבה. אתה באמת חושב שזה יסתכם ב 2 דקות המתנה? ברור לך שלא. עד שתניע ותצא זה יותר מ 2 דקות , בזמן הזה אני יעשה סיבוב? או אולי אפריע לתנועה מאחורי כי החלטת לחנות בחניית נכים - בכל זאת "הגעת קודם". אבל זה בסדר, לשיקולך.

[פיני חד]

הגעת קודם. יופי של סיבה. אתה באמת חושב שזה יסתכם ב 2 דקות המתנה? ברור לך שלא. - לי דווקא ברור שכן. על זה בדיוק אני מדבר. עד שתניע ותצא זה יותר מ 2 דקות , בזמן הזה אני יעשה סיבוב? או אולי אפריע לתנועה מאחורי כי החלטת לחנות בחניית נכים - בכל זאת "הגעת קודם". אבל זה בסדר, לשיקולך.

לי זה באמת אמור לקחת דקה, אבל בגלל שאתה עלול להפסיד את הדקה הזאת אני אמור לחפש חניה במקום רחוק, אולי גם לחפש כרטיס חניה, ולהפסיד 10 דקות. זה מה שלא נראה לי מוצדק.

[נהגת שודים]

עם כל הכבוד לנכים, אני חושב שיש פה חוסר איזון.

אני בהחלט מוכן ללכת כמה דקות ברגל כדי שמי שקשה לו ללכת יחנה קרוב, אבל כשאני מעונין לחנות למשך דקה וחצי, והמקום הפנוי היחיד שמור לנכים ואני צריך לבזבז 5 דקות, או להחזיק ילדה בת שנתיים - זה כביש - עד שאגיע לסופר/מרפאה וכו', זה גם לא מוצדק.

 

קראתי את התגובה שלך מספר פעמים, ועדיין קשה לי לקבל את מה שכתבת.

"חוסר איזון"?

אנשים נכים לא בחרו את המגבלה שלהם, אני בטוחה ב מליון % שכל נכה היה מוכן לבזבז 5 דקות מחיו ולצעוד 300 מטר או יותר(תקן אותי אם אני טועה tomerR) כדי להחזיר לעצמו את יכולת התנועה, או כל מגבלה אחרת "שהעניקה" לו את החניה הזו שמגיעה לו.

 

 

 

ל'

[פיני חד]

חנייה מיוחדת לאדם נכה איננה פיצוי על המוגבלות ממנה הוא סובל. אני לא יודע אם יש משהו שיכול לפצות על דבר כזה. השיקול פה הוא ענייני לגמרי: לאדם בעל מוגבלות גופנית (לדעתי הגדרה נכונה יותר. אני לא אוהב את הביטוי "נכה" או "מוגבל") קשה בד"כ לנוע ולכן יש לאפשר לו לחנות קרוב יותר כדי לחסוך ממנו מאמץ. השאלה היא עד כמה זה צריך להיות ע"ח שאר הציבור, וזו שאלה של איזון.

כאשר שנינו חונים מול אותו מקום למשך אותו זמן, ברור שמגיע לו למצוא מקום פנוי כמה שיותר קרוב ואני אלך לחפש מקום אחר. 10 דקות שלי ו -300 מטרים ברגל מול חיסכון גדול של מאמץ בשבילו נראה לי יחס ראוי בהחלט. אבל כאשר הגעתי והמקום ריק ובכל זאת אני צריך ללכת לחפש חניה, לאתר כרטיס חניה, וללכת 300 מטר (לפעמים עם תינוק או חבילה ביד) במקום לגמור את העניין בדקה וחצי, וכל זה כי אולי יגיע מישהו וייאלץ להמתין דקה - זה לא נראה לי כ"כ הוגן. זו דעתי ואין לי בעיה אם תחשבי אחרת, אגב.

כל זה מלבד העובדה שציינתי קודם, והיא שלא כל בעלי תו נכה אכן מתקשים בתנועה. לא בדקתי מספרים אבל תחושתי היא שרובם דווקא מסוגלים ללכת 300 מטר ללא מאמץ מיוחד.

[Godflash]

מה כבר קרה? עבירה קלה ללא נזק ,שקורה כל דקה במדינה שלנו.

 

מגיע להם כנס? כן.

צריכים לשלם? לא.

גם לא חייבים להביא שום דוגמה. כל אחד צריך להיות לפי מה שהוא חונך .

ולא לחפש תירוצים בגלל שהם שוטרים.

 

יש את זה בכל מקום וכולם עושים את זה. אני מדבר על ניצול הטבות (או איך שלא תקרוא לזה) בעבודה שלו.

עובדי תקשורת מקבלים אינטרנט חינם,סוכני נסיועת טסים חינם.חברי כנסת תחבורה ציבורית חינם,

עובדי חברת החשמל מקבלים חשמל חינם.

למה ששוטר ישלם דוחות?

אני לא מצדיק את התופע הזו,אבל זה טביע.ואין לי בעיה עם זה.

זו הסיבה ששוטר מרשה לעצמו לחרוג ולקפל פינות בחוק,כי יודע שלא יקבל דוח.

אל זה אפשר לדון. האם זה בסדר ,או לא, אבל אין שום סיבה לנפח את המקרה.

[Eily]

איך לא ראיתי את ההקבלה הזאת קודם?

לעובדים בבורגר מגיעה ארוחה אחת למשמרת, ולשוטרים מותר לעבור עבירה אחת לרבעון.

לחיילים קרביים מגיע רימון הביתה, ולג'ובניקים - מסמכים מסווגים (הרי כל עובד זכאי להטבה בתחום עבודתו).

ולשופטים? "זכאי" אחד לשנה, ניתן להעביר לבן משפחה - עד דרגה שנייה, צבירה עד 3, לא ניתן להמיר בימי חופשה.

 

נניח לרגע לנזק בצד, שמעת על דוגמה אישית?!?

[xbox12341]

יש את זה בכל מקום וכולם עושים את זה. אני מדבר על ניצול הטבות (או איך שלא תקרוא לזה) בעבודה שלו.

עובדי תקשורת מקבלים אינטרנט חינם,סוכני נסיועת טסים חינם.חברי כנסת תחבורה ציבורית חינם,

עובדי חברת החשמל מקבלים חשמל חינם.

למה ששוטר ישלם דוחות?

אני לא מצדיק את התופע הזו,אבל זה טביע.ואין לי בעיה עם זה.

זו הסיבה ששוטר מרשה לעצמו לחרוג ולקפל פינות בחוק,כי יודע שלא יקבל דוח.

אל זה אפשר לדון. האם זה בסדר ,או לא, אבל אין שום סיבה לנפח את המקרה.

 

האנלוגיות האלה לא במקום.

שוטרים מקבלים מספיק הטבות והנחות בכל מקום אפשרי, אבל עדיין אין להם אישור לעשות עבירות.

אסור להם לעשות עבירות תנועה, בדיוק כמו שלכל נהג אחר זה אסור.

עבירות תנועה במהלך מילוי תפקיד כחוק - סיפור אחר לגמרי.

[fizban]

לדעתי השירשור הזה בכלל לא היה נפתח אילו המשטרה היתה מבצעת את תפקידה כיאות, בתקיפות ובהגינות. אף אחד לא היה מחפש אותם בקטנות אם היו מעריכים אותם.

כמו שאומרים, אל תזרוק חרא ישר למעלה, כי הוא יפול חזרה עליך.

לא יודע מי אומר את זה, אולי סתם המצאתי בגלל השעה המוקדמת.

[tzvipper]

חנייה מיוחדת לאדם נכה איננה פיצוי על המוגבלות ממנה הוא סובל. אני לא יודע אם יש משהו שיכול לפצות על דבר כזה. השיקול פה הוא ענייני לגמרי: לאדם בעל מוגבלות גופנית (לדעתי הגדרה נכונה יותר. אני לא אוהב את הביטוי "נכה" או "מוגבל") קשה בד"כ לנוע ולכן יש לאפשר לו לחנות קרוב יותר כדי לחסוך ממנו מאמץ. השאלה היא עד כמה זה צריך להיות ע"ח שאר הציבור, וזו שאלה של איזון.

כאשר שנינו חונים מול אותו מקום למשך אותו זמן, ברור שמגיע לו למצוא מקום פנוי כמה שיותר קרוב ואני אלך לחפש מקום אחר. 10 דקות שלי ו -300 מטרים ברגל מול חיסכון גדול של מאמץ בשבילו נראה לי יחס ראוי בהחלט. אבל כאשר הגעתי והמקום ריק ובכל זאת אני צריך ללכת לחפש חניה, לאתר כרטיס חניה, וללכת 300 מטר (לפעמים עם תינוק או חבילה ביד) במקום לגמור את העניין בדקה וחצי, וכל זה כי אולי יגיע מישהו וייאלץ להמתין דקה - זה לא נראה לי כ"כ הוגן. זו דעתי ואין לי בעיה אם תחשבי אחרת, אגב.

כל זה מלבד העובדה שציינתי קודם, והיא שלא כל בעלי תו נכה אכן מתקשים בתנועה. לא בדקתי מספרים אבל תחושתי היא שרובם דווקא מסוגלים ללכת 300 מטר ללא מאמץ מיוחד.

 

כל מה שרשמת כאן מראה עד כמה אתה לא מבין את מצבו של נכה. הרי ברור ששבה לא יבין את הרעב. דברים שניראים בשבילך ברורים מאליו לנכה עם כיסא גלגלים הם לא כאלה. כל חוני דקה שתיים האלה ממלאים בערב מרכזים מסחריים כך שאין מקום לנכים להחנות את הרכב. מקומות חנייה לנכים מיועדים לנכים עם כסא גלגלים (לא סמל 3 נקודות). דקה שתיים האלו זו ציניות. אולי אתה לא יודע, אבל אנשים עם פגיעה בעמוד השדרה, לא תמיד יש להם שליטה על הצרכים הטבעיים שלהם. בשבילך להתאפק עוד דקה שתיים זה ברור מאליו, בשבילו זה לא, מעבר לעובדה שבעיקבות הפגיעה יש לו צורך לעשות צרכים טבעיים באופן הרבה יותר תדיר ממך. בדקה שתיים האלה, שהם למעשה 20 דקות לפחות, נכה עלול לעשות את צרכיו במכנסיים. בכל מדינה תרבותית מכבדים את הנכים, נותנים להם עדיפות בתור, במקומות חנייה ועוד.

כאן בארץ כל אחד חושב שהוא השופט והועדה הרפואית המקצועית ויכול לקבוע למי מה מותר ולמי מה מגיע ויחליט למי כמה זמן להמתין.

זאת ברבריות לשמה! אבא שלי נכה ואני יודע מה זה. כל פעם שמגעים בשעות הערב למרכז מסחרי, כל חניות של נכים תפוסות. רובן ע"י כל מיני חוני דקה שתיים עם ג'יפים או רכבים יקרים אחרים. לנכה לא נישאר מקום להחנות את הרכב.

 

אין פה שאלה של איזון. יש פה שאלה של תרבות מול ברבריות, הבנה והתחשבות בזולט.

 

תאמין לי, עדיף להיות בריא ולחפש כל פעם 10 דקות חנייה, ללכת 300 מטר עם תינוק וחבילות ביד מאשר להיות נכה עם שיתוק.

 

הכי חשוב, בכל מצב להישאר בן אדם. בארץ זה לא תמיד ברור מאליו, אני חושב שיש כאלה ששכחו מה זה או אולי אף פעם לא ידעו.

[קרמבו]

אני קורא פה את התגובות של חברים המצדיקים שימוש בחניית נכים לפרק זמן קצר (כמה זה קצר? שתי דקות? חמש? עשר? אולי נפעיל טיימר?), ופשוט לא מצליח להבין האם מדובר בציניות או שזה באמת מה שהם חושבים.

ואז אני קולט, אלוהים אדירים, אתם באמת משוכנעים לחלוטין בצדקת דרככם.

 

מה זאת אומרת "איזון"? מול מי אתה מבקש להחיל "איזון"?

בכל מקום יש חניית נכים על כ- 15 חניות רגילות - זה איזון?

אנשים המתקשים לתפקד עצמאית, מול אדם בריא שיכול ללכת כמה עשרות ומאות מטרים ברגל - זה איזון?

 

האם לא תפנה מקום בתחבורה ציבורית לאדם מבוגר או נכה כי התחנה שלך עוד רחוקה ותאלץ לעמוד זמן רב?

האם לא תעצור במעבר חצייה לזקן או קבוצת אנשים מכיוון שלוקח להם זמן רב לחצות?

האם שתי דקות שלך יקרות יותר או שוות יותר משתי דקות של נכה?

 

אתם יודעים מה, גם אם אתם משוכנעים במאת האחוזים שמה שאתם עושים נכון ולגטימי, עם יד על הלב -

האם תוכלו לעמוד ולהסתכל לנכה בעיניים כשהוא ימתין שתפנו את מקום החנייה שנועד לו?

 

אני לא אוהב את הדוגמאות האישיות הטרגיות, אבל לשני חברים שלי שבשחרור מצה"ל הזדכו גם על רגל, יש לא פחות מאשר בושה להשתמש בחניית נכים. אלו שני בחורים צעירים, מבריקים, שעבורם שימוש בחניית נכים היא כורח, וכזה שבצידו בושה רבה.

אתם חושבים שעל בושה זו והקושי הטבעי שמונח לפתחם יש לכם זכות להוסיף?

 

אל תענו לי אפילו.

[ToMeR]

בלתי אפשרי להחנות זמן קצר בחניית נכה.

 

כי מר X יבוא יחנה 2 דקות, אחרי זה יבוא מר Y יחנה 2 דקות וככה הלאה במשך כל היום וכשיבוא הנכה להחנות שם הוא ימצא רצף של אנשים שחונים רק 2 דקות, אבל בעצם החניה הזאת תפוסה לאורך כל היום.

 

מעבר לזה, אין שם סטופר שמצלם מי חונה באמת 2 דקות ומי לא, איך נדע שחנית רק 2 דקות ולא שעתיים? מי יפקח אחרי אלה שחונים רק 2 דקות?

 

זה בדיוק כמו שבמהירות אתה נוסע כל הדרך לפי החוק, 2 דקות עברת את המהירות ונתפסת, אז מה תגיד שכל הדרך נסעת כחוק ולכן צריך לוותר לך? תוכיח! העובדה היא שבאותה נקודת זמן שנתפסת עברת על החוק והחוק מתיחס לאותה נקודת זמן ספציפי, לא רגע לפני ולא רגע אחרי.

[BMW]

בואו אספר לכם סיפור אישי על בסיס יומי:

 

חבר קרוב מאוד שלי מזה 14 שנה נפצע קשה מאוד בזמן שירותו הצבאי יחד עם 20 חיילים אחרים (סיפור ה-RPG באל פוראן למי שמתעניין).

בזמן שהוא עבר שיקום ארוך מאוד (ועדיין עובר ויעבור לאורך כל החיים) חבר אחר שלו נותר השאיר מאחוריו זוג רגליים ועוד אחד מהסיפור השאיר רגל אחת- החבר שלי לא השאיר גפיים כלשהם, אבל השאיר דברים רבים אחרים לאו דווקא מוחשיים שאין צורך לפרטם.

 

כשאנחנו נוסעים איתו ברכב נושא תגי הנכה ומגיעים לאזורים שהסיכוי למצוא בהם חניה שואף לסיכוי שנסראללה יבוא לאכול שווארמה בדבוש (למשל, נמל ת"א בסופ"ש בלילה, חניון רידיניג וכדומה) הוא לעולם, אבל לעולם לא מחנה בחניית נכים!!

(ותמיד יש מקומות פנויים- זה עולם אחר להגיע לחניון חינם כמו רידיניג בשעות הכי עמוסות ולהחנות בנונשלנט על הגשר המוביל לנמל)

 

למה? הרי הוא נכה לא? יש לו 100% זכות לנצל את ההטבה המעפנה הזאת שבאה כ"פרס" על זה שהחיים שלו השתנו מקצה לקצה!

בכל פעם שנשאלת השאלה הזאת הוא אומר שכל עוד הוא יכול לעמוד וללכת על 2 רגליו, הוא "מעדיף לשמור מקומות חניה פנויים לנכים כמו חבריו מהתקרית שנשארו ללא רגליים- להם זה מגיע יותר!"

(ואז הוא ממתין כמו כולם ומחפש חניה במשך כשעה אם צריך או מקסימום חונה על מדרכה במקום שאינו מפריע לתנועה)

 

אז אם לנכים יש דרך ארץ, מדוע לכם, אילו שאינם נכים, אין דרך ארץ?

 

 

אני בהחלט מוכן ללכת כמה דקות ברגל כדי שמי שקשה לו ללכת יחנה קרוב, אבל כשאני מעונין לחנות למשך דקה וחצי, והמקום הפנוי היחיד שמור לנכים ואני צריך לבזבז 5 דקות, או להחזיק ילדה בת שנתיים - זה כביש - עד שאגיע לסופר/מרפאה וכו', זה גם לא מוצדק

מודים לך על המוכנות ללכת ברגל כדי לאפשר למי שקשה לו ללכת (קוראים לו נכה אגב, יכול להיות שפשוט קשה לו ללכת עם רגליים תותבות או "ללכת" עם כסא גלגלים).

תגיד, אם אתה צריך חניה רק לדקה ולא רוצה לבזבז 5 דקות או רחמנא לצלן אתה עם ילדה בת שנתיים, זה לא הוגן ומוצדק אה?

 

לאבד רגל בתאונת דרכים זה מוצדק? להיות בכסא גלגלים זה מוצדק? להיות הורה לילד מנוון שרירים זה מוצדק? לאבד גפיים בצבא/פיגוע/כל דבר אחר זה מוצדק?

 

מאיפה לעזאזל מגיעה החוצפה להתשמש במילה "מוצדק"??

 

הדבר היחיד שאינו מוצדק כאן זה שאנשים כאן בשרשור הם פשוט חסרי תרבות אגואיסטים!!

 

ועכשיו תקרא שוב את ההודעה שלי למעלה..

[tomerR]

חנייה מיוחדת לאדם נכה איננה פיצוי על המוגבלות ממנה הוא סובל. אני לא יודע אם יש משהו שיכול לפצות על דבר כזה. השיקול פה הוא ענייני לגמרי: לאדם בעל מוגבלות גופנית (לדעתי הגדרה נכונה יותר. אני לא אוהב את הביטוי "נכה" או "מוגבל") קשה בד"כ לנוע ולכן יש לאפשר לו לחנות קרוב יותר כדי לחסוך ממנו מאמץ. השאלה היא עד כמה זה צריך להיות ע"ח שאר הציבור, וזו שאלה של איזון.

כאשר שנינו חונים מול אותו מקום למשך אותו זמן, ברור שמגיע לו למצוא מקום פנוי כמה שיותר קרוב ואני אלך לחפש מקום אחר. 10 דקות שלי ו -300 מטרים ברגל מול חיסכון גדול של מאמץ בשבילו נראה לי יחס ראוי בהחלט. אבל כאשר הגעתי והמקום ריק ובכל זאת אני צריך ללכת לחפש חניה, לאתר כרטיס חניה, וללכת 300 מטר (לפעמים עם תינוק או חבילה ביד) במקום לגמור את העניין בדקה וחצי, וכל זה כי אולי יגיע מישהו וייאלץ להמתין דקה - זה לא נראה לי כ"כ הוגן. זו דעתי ואין לי בעיה אם תחשבי אחרת, אגב.

 

לא מפתיע אותי שיש אנשים כמוך במדינה שלנו, אני נתקל בזה כמעט על בסיס יומיומי.

השיקול פה הוא לא ענייני. לאנשים עם מוגבלות, יש מוגבלות והיא בדרך כלל פוגעת ביכולת שלהם להתנייד. החניות השמורות האלה, מקלות עליהם בקצת את יכולת ההתניידות. אין הרבה חניות כאלה בהשוואה למספר החניות הכולל כמו שכבר צויין פה, ולכן כל חכמולוג שחושב ש"הנה המקום ריק, זה יהיה מהר" פוגע ביכולת ההתניידות של אותו אחד (לצורך העניין, שלי) שמחפש את אותה חנייה קרובה.

 

כל זה מלבד העובדה שציינתי קודם, והיא שלא כל בעלי תו נכה אכן מתקשים בתנועה. לא בדקתי מספרים אבל תחושתי היא שרובם דווקא מסוגלים ללכת 300 מטר ללא מאמץ מיוחד

אני שמח שיש לך תחושות טובות, שיכולות לנייד אותי ואחרים 300 מטר לא מאמץ מיוחד. חבל שאין לי מחשבות טובות שיכולות לגרום לדוחות לאנשים כמוך.