האם היית נוהג כמוני ומספר לחברך הטוב ביותר שאישתו בוגדת ?.

[Nakamichi]

דוד, חבר שלך בוחר להאשים אותך במקום לראות האמת כפי שהיא.

יש גם אנשים כאלה, האמת היא לא דבר שקל להתמודד איתו ורובנו בורחים ממנה במישור כזה או אחר.

 

אני הייתי נוהג במקרה הזה כמוך.

 

האמת היא שלא מזמן גיליתי שהאהבה הראשונה של חבר טוב,שהוא עדיין אוהב אותה, איבדה עניין בבנים.

שקלתי אם לגלות או לא, אבל ויתרתי על זה, מכיוון שהוא כבר לא רואה אותה ואני רק יגרום לו נזק בכך שאני אספר לו את זה,

שימשיך לחיות באשליות.

אם הם עדיין היו ביחד - לא הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי מספר לו.

[Roy]

..בלה בלה בלה... עדיין אוהב אותה, איבדה עניין בבנים.

 

תגיד לי, אתה נורמלי?

אם אני הייתי חבר שלך, הייתי הורג אותך אם לא היית מספר לי.

אולי יש לה עוד חברה שלפעמים אוהבת בנים ולפעמים לא?

[Nakamichi]

זה קורה רק בסרטים כחולים.

[יוסי פרנקוס]

 

יוסי: אם הוא חבר הכי טוב לא עדיף היה לשכנע אותו לספר לה ולגמור את זה יפה?, הרי אתה החבר הכי טוב שלו

 

כן, ניסיתי במשך כמה שבועות לשכנע אותו שלפחות יפסיק, אבל הוא המשיך ולא השאיר לי ברירה אחרת.

[קאררה]

אני מאמין שיש מצב שמדובר על סוגיית החכם והצודק.

יש מצב שאם היית חכם ושותק אז אולי היית מצליח לשמור על החבר.

מן הסתם בחרת בצודק (ולדעתי בצדק) ועל כן הפסדת חבר.

 

לדעתי חבר שלך מנסה להפיל את האשמה מתוך תסכול עליך אך בפועל הוא צריך לשים לב שהוא התגרש בגלל שאישתו בגדה בו.

האם הוא חבר ? כנראה שלא מכיוון שאם לא היית מספר לו ויום אחד הוא היה מגלה שידעת ולא סיפרת לו אז הוא גם היה מאשים את זה עליך.

קיצור מצב LOSE LOSE.

אגב שירות ה-SMS הומצא ב-1992 במקריות.

 

 

 

נ.ב.: נא לקרא את החתימה שלי.

 

[אאוץ]

ולעניין- אני הייתי חושב במקום דוד אם לספר, זה יכול להגיע לרצח.

ובמקרה שלי- הייתי רוצה לדעת.

 

אביחי

[davidmzr]

מה הקשר ? אתה רציני ?

 

 

למה הסיפור מתעורר עכשיו ?

 

 

הוא לא התגרש בגללך, הוא התגרש בזכותך.

הסיפור לא התעורר עכשיו,הוא לא נרדם בתוכי במשך כל השנים.רחובות היא עיר לא גדולה,אני רואה את ההדיוט מידי פעם בעיר

והכעס שוב גואה בתוכי.

קאררה,בזמנו לא שקלתי מה חכם או מה צודק לעשות.במשך כמה ימים סחבתי עלי משא כבד,שהפריע לי גם בעבודה הייתי חייב

לפרוק אותו.

דוד.

[קאררה]

עשית בשכל.

אתה ישן טוב בלילה בידיעה שעשית את הדבר הנכון.

שום דבר אחר לא צריך לעניין אותך.

 

 

 

הסיפור לא התעורר עכשיו,הוא לא נרדם בתוכי במשך כל השנים.רחובות היא עיר לא גדולה,אני רואה את ההדיוט מידי פעם בעיר

והכעס שוב גואה בתוכי.

קאררה,בזמנו לא שקלתי מה חכם או מה צודק לעשות.במשך כמה ימים סחבתי עלי משא כבד,שהפריע לי גם בעבודה הייתי חייב

לפרוק אותו.

דוד.

[RACEPAK]

דוד אתה איש\חבר טוב...

[gibsonlp]

לא נורא,

יש פתגם ישן שאומר:

 

"עדיף להיות לבד מאשר עם חבר נגד".

[bender]

חברים אמיתיים מגלים בשעות משבר\שפל\כשקשה בחיים.

שיוצאים לפאב\בר יש מאות חברים, שאתה לבד בלילה בשפל\ברצפה רק שם תגלה מי החברים שלך- וזה אפשר לספור אותם על יד אחת ופחות מזה.

אתה חבר אמיתי וטוב- כן יירבו כמוך.

ה"חבר" שלך במקום להבין שהרוויח חבר אמיתי ומדהים שאפשר לסמוך עליו באש ובמים החליט לנתק את הקשר ממך- הפסד שלו נטו!!!- לדעתי בחר בדרך זו בגלל הבושה.

שוב אתה היית משכמך ןמעלה 1000%

כל הכבוד- מצרך נדיר ומיוחד חברי אמת עד הסוף....

[Kundason]

דוד, יצרת פה שרשור מעניין וסוגייה שאינה פשוטה.

 

ישנן שתי אמות מידה שדרכן ניתן להסתכל על המאורע:

פסיכולוגית ומוסרית.

 

מוסרית:

אתה חבר שלו, אתה רואה שהוא משקיע את חייו בבניית חזונו (בית, עבודה, משפחה), ואתה יודע שהוא עושה את זה למטרת שווא, שכן אשתו שוברת את ההסכם נישואין שלהם בצורה הבוטה ביותר.

אתה, כחבר, צריך להיות מספיק כנה עם עצמך ואיתו כדי להעיר אותו ולהראות לו את המציאות.

אין לו סיבה להשקיע אם מדובר בבזבוז, ובמקרה זה - מדובר בבזבוז.

אדם צריך שיהיה בידיו כל המידע האפשרי כדי לנהל את חייו לפי ראות עיניו וכרצונו.

אתה סיפקת לו את המידע הזה, וכחבר - מילאת את תפקידך, למרות שהוא היה קשה מאוד ואדם פחדן היה מעדיף שלא להתמודד עם המצב.

איך גילית וכו' - זה כבר עניין של פוליטיקלי קורקט.

אני הייתי מחשיב חבר כמוך שגילה לי את זה (ולא גרם לאשה לגלות את זה) כחבר יקר מפז ומחזיק אותך קרוב אלי בכל מחיר. אבל זה אני.

 

פסיכולוגית:

סביר להניח שברגע שכל תבנית חייו של האיש קרסה (ככה זו מסגרת נישואין עבור רוב האנשים) נוצרה אצלו טראומה.

הוא הסתכל אחורהף, חשב ועיבד מחדש את כל חייו, נישואיו, מטרותיו, והגיע להחלטה.

ההחלטה הייתה שעם האשה הוא לא נשאר.

אבל הטראומה לא נגמרת פה, הוא מחזיק איתו מטען עצום של רגש שאין לו לאן לתעל אותו.

מי "גרם" לו להתמודד עם הטראומה?

אתה.

לכן כל הרגשות עוברים אלייך.

פה יש חלוקה בין הפן הרציונלי (שברור שהיה רוצה לדעת ועל כך הוא שמח שסיפרת לו) לבין הפן האמוציונלי (שבאיזשהו מקום עדיין לא יכול להתגבר על הפגיעה למרות שאתה לא זה שגרם לו אותה).

 

אם האדם יותר אמוציונלי מרציונלי - הוא לא יוכל להביט לך בעיניים בלי לזכור מי סיפר לו את הבשורה, שכן חברות עימך תהיה כרוכה באפשרות של גילוי אמת נוספת כזו. ומכיוון שכל אדם רוצה לצמצם למינימום את החוויות הרגשיות השליליות - הוא יימנע ממה ש"גורם" את ההתמודדות שלהן.

 

אם האדם יותר רציונלי מאמוציונלי - הוא יבחר לתעל את הרגש השלילי והטראומה לכיוון האמיתי (האשה), ובהיעדרה - לאפיקים אחרים, הוא ייכנס למצב פוסט טראומטי (דומה לתהליך אבלות), ישלים עימו, ובאמצעות הצדקה עצמית, דיסוננס, ושאר ירקות - יחזור לחיים AS A BIGGER MAN.

 

אם אתה רוצה להיות 100% שלם עם עצמך, גם לאחר כל הקריאה, פשוט תשאל את עצמך - איך אתה היית נוהג לאחר גילוי המקרה כלפיו אם המצב היה הפוך?

 

בברכה, מר תעלול.

 

אני פה בפרטי אם תצטרך.

[hans]

ניתוח יפה של מר תעלול.

 

האמת משחררת. לעתים קרובות היא גם משחררת

מכלוב זהב של ביטחון מדומה, ולא כולם מצליחים

להתמודד עם איבוד של תחושת ביטחון מזויפת.

[Night Driver]

אם מדובר במשהו מתמשך הייתי מספר גם במחיר של לאבד חבר כי כחבר אמיתי טובת החברים שלי קודמת לנוחות האישית שלי.

 

בכלל אם לא היית מספר זה היה מתגלה יותר מאוחר, לאותו החבר היה נגרם נזק יותר גדול וכשהוא היה מגלה שידעת ממילא הוא לא היה חבר לך ובצדק.

[White-Night]

יופי של ניתוח מר תעלול :mm_yeah: