סיפורי קנייה/מכירה (או סתם "מוכר, אחי?") מעניינים - יש לכם?

[sronis]

לא, זה לא שרשור לאוף טופיק, גם לא לייעוץ ברכישה ובטח שלא לקנייה/מכירה.

 

חשבתי לתבל קצת את הפורום בסיפורי קנייה/מכירה, או סתם מפגשים מעניינים עם מישהו שהתעניין ברכב שלכם. אני משוכנע שלחברי הפורום יש כמה סיפורים משעשעים (ואם לא - לא נורא).

 

אני אתחיל במפגש קצר שהיה לי לאחרונה, אתם מוזמנים להוסיף:

 

אני נוסע לי ברחובות עירי עם הקליאו ספורט, ופתאום קולט שמישהו עוקב אחרי באיביזה טורבו צהובה. אחרי כמה וכמה פניות אני מבין שהוא באמת עוקב אחרי, ולא סתם נוסע בכיוון. אז אני עוצר בצד והוא נעצר לידי.

 

הוא: "מוכר, אחי?"

אני: "לא, אבל ניחשתי שאתה רוצה לשאול משהו כזה. ראיתי שאתה עוקב אחרי כבר כמה זמן"

הוא (עם הבעה חצי מתנצלת חצי מזלזלת): "לא, לא! זה לא בשבילי! אני פשוט מחפש אוטו לחברה שלי"

 

ומשהו הרבה יותר ישן, אבל גם יותר ארוך ומפורט, תמצאו בסיפור שלי על איך קניתי את הסקסו VTS

 

וזה היה סיפתח קטנטן - אני מקווה שלכם יהיו סיפורים קצת יותר מעניינים

 

רוני

[Liran xsi]

היה ת'רד דומה בפורום הבית שלנו www.psi.co.il

שם פרסמתי את סיפורי הקניה שלי, והיו עוד המון סיפורים יפים.

עשיתי העתק/הדבק משם.

בבקשה.

 

סיפור ראשון

1) שנת 1999-2001

עובר בדרך מבית הספר הבייתה ברגל, ולשכן שלי הייתה 106 XSI כחולה יפייפה.

כל יום שהייתי עובר שם הייתי מתעכב ליידה כמה רגעים ואז ממשיך ללכת.

זה היה מדהים.

אין ספק שהתאהבתי באוטו הזה, וחלמתי שהוא יהיה שלי.

הבעיה שאז לא היה לי עוד רשיון, הייתי בן 15-16.

כל הזמן כשהבעלים שלה היה מניע אותה ומתחיל לנסוע הייתי מסתכל ומחייך.

יום אחד, חוזר מבית-הספר ורואה אותה נוצצת בשמש אבל הפעם גם עם שלט למכירה עליה

התבעסתי שלא אוכל לראות אותה שוב ושכשיהיה לי כבר רשיון לא אוכל לשאול אותו אם הוא רוצה למכור לי.

 

אחרי כמה שבועות היא כבר לא הייתה שם, נמכרה...

טוב, ממשיכים הלאה.

 

אמצע שנת 2002, חופש גדול בין כיתה י"א לכיתה י"ב.

יש רשיון נהיגה, חיפשתי מכונית ספורטיבית קטנה.

אלפא 145 או פיז'ו 106/306.

 

ראיתי בעיר שלי מישהו עם 145 סגולה, 1.6 95', אחלה מכונית עם צליל מנוע מדהים.

עשיתי איתו סיבוב, התאהבתי, הכנסתי כבר כסף.

בדיקה, האוטו מכאנית לא כל כך שמור והבחור דורש מחיר גבוה.

 

השארתי אותו בסטנד-ביי והמשכתי בינתיים לחפש עוד.

אחרי חודש, רואה באיזור אחר של העיר שוב 106XSI כחולה, למכירה ! צבע כחול ! נראית מוכרת !

בדיקה במספר הרישוי והתגלה לי שזו אותה אחת שהייתה לשכן שלי !

מי היה מאמין, בחורה מאיזור אחר קנתה אותו מהשכן והנה עכשיו כשיש רשיון אני מוצא אותה שוב.

איזה מזל יפה

 

התרגשות, עוד לפני סגירת הפרטים אמרתי לה שהרכב היה של שכן שלי בעבר.

נוסע אם אח שלה לבדוק את האוטו, מדהים כבר מהפניה הראשונה.

יאאלה, מכון בדיקה, קומפיוטסט חדרה.

האוטו יוצא בבדיקה מצויין.

העברת בעלות, אושר.

 

סיפור שני

2) אמצע שנת 2004, כבר אין XSI, מחפש מחליפה ראויה.

את האוטו הזה שכולם מבקשים מעל המחירון.

 

נוסע לראות אחת באיזור המרכז.

נראית מעולה, נוסעת דיי חזק, נועלת ג'אנטים של 306GTI.

לא נוחה, קופצנית מידי.

מאוחר יותר התברר שההנמכה היא על המתלים המקוריים

בכל זאת, את זה אני יכול להחליף, זה לא מה שישבור אותי.

הבחור מבקש סכום נכבד מעל.

בודק עוד פרטים, יש לו מנוע חדשה, הקודם הלך בגלל שאמא נסעה בלי שמן

 

המנוע החדשה לא מאושר ברשיון, אמרתי לו שיאשר אותו ואז ניסע לבדיקה.

אחרי מריחה של כמה ימים בטלפונים, הוא בסוף רוצה שאני יעשה את האישורים למנוע אחרי שאני אקנה את האוטו.

העסקה נפסלה.

 

חוזר הבייתה עצוב ומאוכזב

 

מחפש בפורומים ובלוחות השונים מודעות מכירה, כמעט ואין.

אמרו לי שאולי איל בן-ארי רוצה למכור את שלו.

התקשרתי אליו כמה פעמים, אבל לבסוף הוא לא היה סגור על עצמו והתחרט על המכירה.

 

בוקר אחד פותח CF, מסתכל בלוח מכירה ורואה אחת, שנת 97'.

ממישהו שמבין עניין.

התקשרתי וקבענו שאני אבוא אליו למרכז לראות את האוטו עוד באותו יום.

הגעתי אליו רק בלילה, הוא היה ממש ממש נחמד והביא איתו אפילו פנס כדי שנוכל לראות יותר טוב את האוטו.

האוטו נסע ונראה מעולה.

כשהייתי בדרך חזרה הבייתה בלילה הוא התקשר לשאול לשלומי והאם הגעתי בשלום.

אמרתי לו שאני בא בבוקר אליו לבדוק אותו ולעשות העברת בעלות.

הוא אמר שהוא רק צריך להספיק לפרק את המערכת.

הגענו אליו בבוקר, בדיקה, האוטו נקי לגמרי, שמור מאוד.

נסעתי בכביש 6 לכיוון הבייתה האיש הכי מאושר בעולם

מאז ועד עכשיו אני בקשר מתמיד עם הבעלים הקודם שלי ואנחנו כמו חברים.

[Tzvika-Pick]

באופן די מפתיע (אותי לפחות), ה205 שלי מושכת מדי פעם תשומת לב חריגה.

 

קצת לפני הקיץ האחרון, אני עומד בפקק ביציאה מהעבודה.

מדובר בפקק של 10 דקות, שנגרם בגלל שמשהו כמו 600 כלי רכב מנסים לצאת בפרק זמן של 10 דקות דרך כביש דו-סיטרי וחד-נתיבי שבסופו כיכר (או בקיצור, למי שמכיר, הפקק של תא"ע כל יום בשעה 16:00).

אני מתחיל לנוע לאיטי בפקק, ומזהה טיוטה קורולה מהדור השני שנמכר בארץ מתחילה לעקוף על השוליים מימין. אני כבר רגיל לחארות כאלו, ובדרך כלל מסתפק בחלומות על משפט שדה. הפעם - הקורולה נעצרת לידי ושני פרצופים מזרחיים משהו סורקים את הרכב כאילו מדובר בלמבורגיני.

 

תוך פחות מחצי שניה הם מתחילים איתי במשא-ומתן מהיר ואפקטיבי.

"מה המחירון שלה?"

"בערך 13 אלף, למה?"

"אני מחפש את כזאת לחבר שלי. אני נותן לך עליה 10!!"

"לא מוכר בפחות מ15"

"15? אתה גמיש במחיר?"

"לא, הרכב במצב מדהים"

בשלב הזה החבר שישב ליד הנהג יוצא מהרכב, ומתחיל לסרוק הקפית את הרכב. כנראה מחפש את המדבקות של No Fear על אחת השמשות.

כשהוא חוזר לרכב, אני מתחיל להתקדם לעבר סוף הפקק. שני החברים חושבים וחושבים, וחוזרים אלי לקחת את המספר.

מיותר לציין שלא קיבלתי מאז שום שיחת טלפון מפתיעה.

 

עוד אחד, לא בדיוק סיפור מכירה.

שבוע שעבר נתקעה ה205 בתחנת דלק בהרצליה. מוצאי שבת, האווירה ברכב מדהימה ואני בדרך לנתניה. מוזיקה שקטה, מזגן נעים והכל בסבבה. רק להגיע ונתניה כבר והכל יהיה מגניב

קצת אחרי הרצליה נדלקת נורית הטעינה. אין טעינה, אין מזגן ואין איך לנסוע.

האווירה נשלחת לנתניה במונית, אני נשאר עם ה205 ומחכה לגרר. מזל שיש ביטוח גרירה

 

מגיע הגרריסט, מעמיס את הרכב שלי ומתחיל תנועה למרכז. איזה כיף שהיה לו את כל הדרך מהרצליה דרך המרינה ("יש שם איזה רנו שנקרע לו הרצועה. שניה אני מסדר לו") ודרך חולון ("שניה גבר, אני רק מניע אותו עם כבלים") לשכנע אותי למכור את ה205 לפירוקיה של אחיו בשטחים. מסתבר שאחיו מפרק הרבה ביג'ו, ומוכן לשלם כמה מאות שקלים טובים לכל רכב שמגיע. מיותר לציין שויתרתי על הרעיון.

[Kundason]

יוזמה מעולה השרשור.

 

4 חודשים לערך חיפשתי את הרכב המיוחל, אין הרבה כאלו, לא במצב טוב לפחות...

בהתחלה עוד חשבתי אולי ללכת על קליאו ספורט, והחלטתי שאם כבר אז כבר - אני הולך על מכונית חלומותיי - ובגדול.

 

הלכתי לראות אחת שנראתה כמו רכב לוויות משומש (כמובן שהבחור רצה 10 אלף מעל למחירון), כמעט סגרתי על אחת אחרת (ואז הרכב שהוא רצה לקנות יצא כפגוע שלדה בבדיקה) ועוד ועוד.

 

התחלתי לפזול לכל אחת שחנתה בכל מקום, להשאיר פתקים, להציק ברמזורים...

 

ואז התחלתי לחפש אחת שונה, מבוגרת פחות, מהדור החדש יותר.

קצת יותר מתורבתת, קצת פחות פראית, אולי כזו אני אמצא ראוייה.

 

הלכתי לראות אחת, נראתה סביר חיצונית, רק היו חסרים לה כמה ליטרים טובים של מים במנוע.

הלכנו לקנות מים אני והמוכר, הוא נעמד מול מדף השמן ושאל איזה מים לקנות ומה זה ה10 ו40 שכתוב על המים.

 

על זו אין את השם שלי, לא היא ראוייה לאהבתי.

 

מיואש וממורמר המשכתי לחפש, יום אחד ראיתי מודעה קטנה ללא הרבה פרטים באתר המועדון.

התקשרתי, דיברנו.

הוא הדגיש שהוא רוצה מעל למחירון וכו', הדגשתי שלאהבה אין מחיר, ורציתי לפגוש תא הכלה.

 

לא וויתרתי על הד"ר הטכני שלי שהלך איתי לראות את כל הכלות המיועדות, והד"ר התפנה רק ב11 בלילה.

ב12 לערך הגענו לראות אותה.

שחורה, מבריקה, יפהפייה אמיתית.

הוא העמיד אותה מול המשרד שלו באור, פתח תא מכסה המנוע, הוציא ספר טיפולים, הזמין אותי להיכנס אליה.

 

פה כבר ידעתי - זו שלי.

הוא סיפר עך הכאב שבמכירתה, שכמעט לא נסע בה כי אשתו לא אוהבת אותה, הילדה שלו והעסק לא מאפשרים לו זמן פנוי, הוא לא ימכור אותה לכל אחת.

 

היה לו כבר מוכר.

אחרי שסיימנו לדבר הוא הלך הביתה, ב2 בלילה, לבקש מאשתו למכור לי בפחות כסף כי אני מוצא חן בעינייו.

הוא אמר "בחור שבא ב12 בלילה לראות את הרכב - הוא אחד שרכב כזה מגיע לו".

וגרם לי להבטיח שאם אני אמכור אותה אי פעם - הוא הראשון שאליו אני מתקשר.

 

יום אחרי זה שמתי מקדמה, 3 ימים אח"כ היא כבר הייתה מתחת לבית.

דף ריק של בדיקה, העברת בעלות, חיוך של ילד בן שלוש, ונסיעה לחברת הביטוח.

ככה נראה אותו יום.

 

החיוך לא יורד לי מאז.

 

הבובה הזו היא שלי, ותמשיך להיות שלי (אם זה תלוי בי) לעד.

[Casper]

מותר לדעת על איזה רכב מדובר?

[RS]

כספר, מדובר במיאטה NB

[xbox12341]

בבקשה, קבלו סיפור- סתם "מוכר אחי?".

 

בעודי יושב בכיסא הנהג של ה-MPV שלנו, ומחכה לאבא שלי במגרש החנייה הגדול סמוך לסופר, ביום קיצי חם ויבש, הבחנתי באדם מבוגר עומד כ-30 מטרים ממני ליד סובארו ישנה עם ביתו ומביט על האוטו בהתפעלות. זרקתי לו מספר מבטים, ולפתע נזכרתי, כי שכחתי לתלות אל שלט ה"נהג חדש" (המאוד מיותר,ד"א) על השמשה האחורית. החלטתי לרדת מהאוטו, מה כבר יש להפסיד? האדם הבוהה וביתו עדיין עמדו שם. יצאתי החוצה, פתחתי את דלת תא המטען ותליתי את השלט. חזרתי לכסא הנהג ואבא שלי הגיע. סובבתי את הסוויץ', התחלתי בנסיעה, ולפתע, האדם הבוהה התחיל לצעוק לעברנו. עצרתי בהדרגה, הוא התקרב אלינו והתחיל למלמל משהו במבטא לא ברור. לא הבנתי אותו. אבא שלי צעק ישר "לא, לא..". הבנתי שהבחור שאל אם אנחנו מוכרים. לאחר מספר שניות הוא התקרב עד לחלון שלי וטען שהוא ראה שתליתי שלט "למכירה" במבטא פרסי. אמרנו לו שלא נכון הדבר. הוא הלך אל מאחורי האוטו וראה שלא מדובר במה שחשב. מסתבר שלא ראה שזה סתם שלט "נהג חדש". בכל אופן, הוא שיבח את האוטו ללא הפסקה, ניסה במשך מספר דקות לשכנע אותנו למכור והציע כסף יותר מהמחירון. לבסוף הצלחנו להרגיע אותו ונסענו.

הבנאדם היה נואש. זה היה סיפור מצחיק. האיש כנראה היה חייב אוטו גדול בדחיפות.

[system_x]

טוב הסיפור שלי, לא משהו רציני...

 

תמיד חיפשתי קופה ישנה וכיפית

 

הרכב הראשון שראיתי, אביזה SXI, קובע עם הבן אדם, מחיר קצת מוגזם מוריד אלפיה בשיחה הראשונה, נוסע לראות את הרכב, רואה ומקבל התקף חרדה! זאת הייתה טראומה ראשונית!

איפה הסמלים של הדגם? נאבדו פה ושם, איפה הג'אנטים? התעקמו לי אז שמתי פשוטים, אם תרצה תוכל לקחת את הישנים גם, אחרי נסיעה מהרכב יוצאים מהאוטו והבעלים עושה סיבוב מסביב לרכב, איתות נפל החוצה והוא מחבר אותו בשיא המקצועיות, כל הפסי קישוט המיוחדים והספוילר שבורים או סדוקים, כל הרכב כאילו הרכיבו אותו מחדש בצורה זולה, פחחות וצבע זולים, חברה של הבחור באה ביציאה ''עכשיו נראה לך מוזר הרכב אבל אם היית רואה אותו קודם... היה אפשר להכניס אצבע מבחוץ לבפנים דרך חורי חלודה'' מפה אני שואל כמה עלתה פחחות וצבע? 2500, מגיע למסקנה שהחורים מולאו בהמון המון חומר! מתבאס לגמרי ומאויים מכך שאם ארצה לראות את הרכב שוב אהיה צריך לנסוע עד הבעלים אני מבקש טרמפ' לתחנת אוטובוס, מבפנים הדש מנופח בצורה מוזרה, כל האוטו משמיע קרקושים של דברים מתפרקים מבפנים.

אני מוותר על הרכב ומקבל הצעה בערב מהבעלים יחד עם סיפור משונה מאוד שהוא מוכן לרדת עוד אלפיה... אגב חייב לציין שהרכב לא נמכר מעולם.

וסתם לידע כללי, חיפשתי לחבר רכב ומצאנו אחת שמורה בטירוף ב 6 אלף! פשוט יפהפיה אמיתית שגם נחטפה מאוד מהר והחבר לא הספיק לארגן עד הסוף את הכסף

 

הלאה, אלפא 33, מחיר מוזר, מסתבר שהיה לה שאסי ותודה למישהו מסויים שהזהיר אותי מפני זה!

עוד אלפא 33 קובעים פגישה והכל ופתאום למוכר אין כוח להגיע למקום הפגישה... התבטל בגלל יחס לא הכי נעים.

ב.מ.וו 318 שנת 83 או 82 כבר לא זוכר, בחור נחמד והכל קובעים פגישה, אחרי כמה זמן הוא מתחיל לחרטט וכשאני שואל אם הוא מתחייב ואני מצהיר שאני מעוניין לקחת את הרכב לבדיקה הוא אומר לי שאין בעיה ויקח אותי למוסך של חבר, וכשהצהרתי שאני רוצה לקחת למוסך שאני אבחר העניין התחיל להסתבך... כבר ברור לא?

מתחיל להתעניין בספרינטים, אחת עם מנוע גמור, בחור חרטטן שחושב שיש לו נכס ורוצה מחיר מוגזם, וכל שיחה איתו התברר משהו חדש על הרכב (עכשיו היא ביד אוהבת ונוסעת עם 1.7 16 וי )

עוד ספרינט, שוב מחיר מוגזם! טוב בזה זה נגמר (לבנתיים)

AX GTI והנה זה מתחיל, בחור מאריאל רכב חמוד ממש, קובעים פגישה ומתחילה הדחיה, מחר, מחר, מחר... וככה זה ממשיך שבוע ++ עוד סביל, בנתיים מתחיל להתקשר בקשר לעוד רכבים, מקבל טלפון מזה עם ה AX והוא מודיע לי חגיגית שהוא לא סגור על עצמו והמחיר פתאום לא מתאים לו! המנוע קרוע! השאסי אומנם נקי וחבל, אבל יאללה אין מה לעשות...

 

קובע עם בחור עם 205CTI ויחד עם זה מתקשר אליי בחור בקשר לספרינט ומודיע חגיגית שהוא ירד משמעותית במחיר! סוגרים פגישה עם 205CTI והספרינט יחד.

טוב נוסע לפגוש אותם בת''א, ה 205 מגיע ראשון, לא יודע מה יש לאנשים האלה אבל כל אחד מנסה להרשים, נוסעים לחפש מקום לפרסה... האצות, המצב הפנימי גרוע! כל הלוח מחוונים לא מחובר, כל הדש מתפרק ובכלל כל הפנים מתפרק, טוב שטויות! עושים פרסה, התאוצות חמודות ולא יותר מזה, גג פתוח, רוח בשיער, נחמד אבל אני מרגיש כאילו אני ערום! לא עושה לי את זה פשוט... פוגשים את זה עם הספרינט ויוצאים לסיבוב שכבש את ליבי! נדבקתי למושב עם חיוך טיפשי ודאגה מהעמוד המתקרב והפניה... פשוט בהלם מהרכב! מהמם! מדהים! מה לא?

 

מנסים למצוא מקום לבדיקות שאסי אך בלי הצלחה, מאוחר מדיי... עם הספרינט קבענו למחורת ועם הפג'ו המשכנו לחפש, בנסיעה הקצרה כבר היה כמה וכמה תקלות, הגג? שוב הרגשתי כאילו שאני ערום, כאילו מישהו הולך לירוק עליי... והרושם מהספרינט חוגג בראש! כאילו מישהו הולך לירוק עלי מהאוטובוס...

 

טוב נפרדים וקובעים שאולי מחר ניפגש...

 

לפג'ו היה חשד מדברי חבר לשאסי ענק! כאשר לספרינט ידעתי שאין שאסי אך בכל זאת בלי בדיקה לא קונה, מתייצבים לבדיקה עם הספרינט בבוקר, רק שאסי... כל השאר מיותר ורצוי בכלל לא לראות מה יצא! מדברי הבוחן נשמע שהשאסי יפה ונקי וזה מספיק לי!

העברת בעלות ופעם ראשונה אני נוהג בה! דרך הביתה מפחידה, בלי יותר מדי נסיון על הכביש אני נוהג ולצידי יושב חבר מפוחד! עם רגליים רועדות אני מגיע מפ''ת לאריאל וזהו!

 

בדרך נכבה לי כמה פעמים הרכב והסויץ'? רק בעל הרכב יודע איך משתמשים בו (הוא בחוץ חלקית) מה שתקע אותי לכמה דקות ברמזורים וגם בלי חשמל ככה שחבר שלי שימש בתור סממן לנהגים עצבניים שיעקפו (סגולה ביום עמוס, לא נעים בכלל) ואני עוד עם חלון שבור כמו איזה פושע או גנב רכב!

ככה כמה פעמים ולבסוף הגעתי!

 

זהו עייף מכתיבה, זה הסיפור הכמעט מלא... יש עוד ועוד

 

ועם הספרינט זה כאילו מעגל שנסגר, תמיד השכונה שאני גר בה הייתה מלאה בהן, עכשיו התחברתי גם עם אותו בן אדם, עזר לי מאוד במה שיכל !

תמיד הייתי רואה אותו עובד על הרכב (מכונאי) ותמיד היו עוד כמה שעמדו במצב לא משהו (עד לא מזמן). זאת הייתה אהבה ממבט ראשון ויישום מהרבה מבטים

 

עמית.

[אאוץ]

ע': מוכר מוכר?

 

א': לא.

 

ע': טוב, תגיד איזה מנוע יש שם?

 

א': שני-ליטר.

 

ע': יעני 2000 סמ"ק??

 

א': כן.

 

ע': פששי פשי, בטח מטוס!!!!

 

א': הכל יחסי בחיים... (ואני אומר את זה כי היתה לו אונו ליטר)

 

מקרה מס' 2.

 

אני נעמד ברמזור, ולידי עוצרת עונדה סיביאקיס עם מיטב הקישוטים.

הבחור צופר לי. אני מסתכל עליו כאילו גיליתי חייזר, ומרים גבה כאומר "מה??"

הוא אומר לי "כמה סמ"ק האוטו?" אני מפטיר, "2000 סמ"ק".

הוא אומר "טוב, בא לך פתיחות?" ואני לא טורח לענות.

 

הוא מרים טורים ברעש מפגר לגמרי, ואני מרים טורים גם, כי המנוע צעדים שלי היה תקול.

כתום>ירוק, הוא מזנק בצורה שהסגירה שיש לו גיר אוטומטי, ואני פונה ימינה הביתה...

 

קרו לי הרבה מקרים הזוים לגמרי, אם אני אזכר אני אערוך את ההודעה.

 

אביחי

[Kundason]

הו, נזכרתי בעוד משהו דבילי שקרה לי השבוע כשתדלקתי (אם כבר סיפורים מטופשים)...

 

הוא: "פשש... איזה מנוע זה?"

 

אני: "1,800 סמ"ק".

 

הוא: "זה מהיר?"

 

אני: כן, היא בסדר".

 

הוא: "זה חזק?"

 

אני: "כן, היא די חזקה".

 

הוא: "טוחן דלק?"

 

אני: "לא נורא, 1 ל10 בערך".

 

הוא: "זה טוחן אימפרזה?"

 

אני: "לא, ממש לא".

 

הוא, במבט מזלזל ומתחיל לנסוע משם עם הלאנטיכס שלו "אז מה זה שווה..."

לך תסביר לו...

[aa123]

נתחיל עם הטויוטה קורולה הראשונה שקניתי. נקנתה מיד ראשונה, מחיפה. רכב שמור, למעט שתי בעיות: בולמי זעזועים לא משהו, וצבע אדום דהוי. נקנתה תוך יומיים ב-23K. נמכרה ב-22.5K אחרי תשעה חודשים, בלי המערכת. השבוע מסתבר שהיד הרביעית הוא חבר של חבר. ישבתי באוטו (אחרי שעבר טראומה, כולל צביעה באדום בוהק (כנראה במחסום ארז) וצביעה של הג'אנטים בזהב [?!]) והתגעגתי. רכב ראשון זה רכב ראשון, אתה קשור אליו רגשית.

 

ונעבור לשרשור שכתבתי כשקניתי את הסיוויק.

 

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=79126&highlight=%E0%E9%EA+%EE%F8%E2%E9%F9

 

וכמובן שיותר מדי אנשים הציעו לי הצעות מוזרות... כולל איזה ילד מגודל עם ארטיק מטפטף שהציע 18...

 

בסוף היא נמכרה לבחור מרחובות (ששירת בגולני), שאמר לי בנסיעה שזה החלום שלו... הונדה סיוויק. פחחחח. (ולא, המקלדת דווקא מצויינת; IBM T42 חדש, ותודה ששאלתם). נקנתה ב-24800, נמכרה ב-24600 (4600 מעל). אבל השקעתי עליה כספים...

 

הנה תמונות שלה, רכב נחמד. למעט מושבים גרועים ורעשי רוח מאיזור קורה B, דווקא התחלתי ליהנות ממנה.

 

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=106724&highlight=%EC%EE%EB%E9%F8%E4

 

אביעד.

[Caveman]

מעולה

 

הנה סיפור שקרה לא מזמן.

נסעתי להיפגש עם חבר וותיק שלא ראיתי זמן רב. נסיעה דיי קצרה לכיוון ראשון לציון.

באחד הרמזורים, נעצר לידי ברנש + חברו בגטס בעלת 3 דלתות בצבע צהוב. הברנש הוריד את החלון, ובחן לי את האוטו מספר שניות, שבמהלכן, קולות הבכי מהרכב שלו דיי הפריעו לדפשמוד שהתנגן אצלי ברכב.

סגרתי חלונות ונסעתי. שהתחלף האור לירוק.

 

כמה רמזורים אחרי, הוא שוב נעצר לידי, אבל הפעם צופר בעצבניות ומסמן לי לפתוח גם חלון.

פתחתי חלון, ואני חושב שזו הייתה השיחה הכי הזויה ששמעתי איי פעם.

 

הוא: תגיד, כמה האוטו הזה סוגר?

אני: לא יודע, לא בדקתי...

הוא: ניהלנו דיון, אני וחבר שלי כאן, והגענו למסקנה שהמכוניות שלי ושלך שוות.

אני: מאיזו בחינה?

הוא: תראה, שלי שנת 2005, ויש לה מקדם 12. שלך ישנה יותר, נכון?

אני: כן היא שנת 2003.

הוא: אז בטח יש לה מקדם 6. מצד שני, המנוע שלך גדול יותר, אז זה אומר שהרכב שלך הוא מגרסא 3, ושלי רק 1. וזה אומר שהן שוות !

אני: וואלה, מאוד מעניין, תודה על ההסבר.

הוא: בגלל זה לא שאלתי אותך אם אתה מוכר, כי רציתי לקנות כזה רכב, אבל עכשיו אחרי המסקנה הזו, אני לא אקנה.

 

הרמזור התחלף לירוק, והוא נסע בשריקות צמיגים היישר אל האופק.

[RS]

גדעון, זה נשמע הזוי לגמרי

[דניאל]

"פתח פתח ת'דלת נראה איזה כיסא זה, פששששיייי נראה כמו של F15"

"איזה מנוע זה ? שים שים פתיחחחחה אחי"

"רוצה מין ?"

[zvit]

לפני המון שנים...ב-1987

 

אבא שלי עומד ברמזור עם פיג'ו 505 82' שהיתה לו.

עוצר בחור ברמזור, ושואל את אבא שלי אם הוא מוכר...אבא שלי (שלא חשב על זה לפני כן)

ענה שיש על מה לדבר...

אחרי חצי השעה האוטו כבר היה של אותו בחור, והכסף (סכום הגון מעל המחירון) היה בכיסו של אבא שלי...

 

 

לפני שלוש וחצי שנים...

 

מישהו פרסם בפורום מכוניות ב"תפוז" וולוו 244 למסירה.

 

בשיחת טלפון עם הבחור הסתבר שהוא השקיע המון כסף ברכב בשנה האחרונה, וכשהלך ראש המנוע הוא נשבר, וישמח לתת את הרכב ללא תמרוה למי שיוכיח רצינות.

אבל...הסתבר שהתקשרתי מאוחר מדי, מישהו כבר הודיע שיבוא לקחת...

 

התאכזבתי, והשלמתי עם זה שהרכב הזה כבר לא יהיה שלי.

 

למחרת קיבלתי מסר שהבחור שהגיע לא היה רציני - ואני מוזמן לקחת את הרכב תוך 24 שעות כי הטסט נגמר עוד יומיים.

 

הגעתי למחרת, נפגשנו בדואר והעברנו בעלות.

 

מאז הוולוו הזאת משרתת את משפחתי נאמנה, אחרי שהוחלף ראש המנוע, והושתל הגה כח.

 

עד כה היא עברה אצלנו למעלה מ-40000 ק"מ.

 

לא רע בשביל 177 ש"ח, הלא כן ?