שאלה כללית לחוכמת ההמונים work/life balance יש טיפים שעוזרים לכם?

[Night Driver]

לפני 5 דקות, ברווז כתב:

אם כי קורה שאני מחליט שאני צריך מנוחה, לגוף ולנפש. פשוט מנוחה. לא לעשות כלום-דבר.

יש לא מעט ימים שאני חוזר מהעבודה אחרי יום עמוס מנטלית ופיזית ופשוט חייב את זה.

גם אם נמרח על הספה מול הטלויזיה אני אבחר ערוץ אקראי ואפילו לא אטרח לחפש משהו מעניין. רק לכבות את המוח ולתת לגוף להתפרק.

[ברווז]

איך הצלחת להתגבר על ההלקאה העצמית כשאתה לוקח יום שכזה לעצמך? 

אני עוד לא לגמרי מאחורי ההלקאה הזו. 

כל יום כזה מרגיש לי מבוזבז, יכלתי לעשות X או Y, יכלתי לקדם משהו, להזיז משהו, אבל בחרתי להתעצלן 

אפילו שאני צריך את המנוחה הזו, אני עדיין מייסר את עצמי אחר כך.

[Night Driver]

יום?

אני מדבר על הערב אחרי שחזרתי מיום עבודה. גם החופשים אחרי כמה שעות מחיל להיות חסר לי העבודה הפיזית והאתגרים המנטליים.

בחו"ל בכלל אשתי חוטפת את הג'ננה שכשהיא גוררת אותי לאיזה מוזיאון היסטורי אני מתלהב מהקונסטרוקציה של הגג וממערכות הספרינקלרים.

[itaysamurai]

לפני 45 דקות, ברווז כתב:

איך הצלחת להתגבר על ההלקאה העצמית כשאתה לוקח יום שכזה לעצמך?

הגזמת. גוף שווה נפש ושניהם צריכים מנוחה מדי פעם. גם להיות בפעילות מתמדת זה לא בריא.

זאת טרדה על גבול האובססיה.

אין שום דבר רע ברביצה מול מסך, רק לא כדרך חיים.

אני לגמרי עם נהג לילה. יש ימים שכשהם נגמרים אני מרגיש עשן יוצא לי מהאוזניים.

תשישות של המוח. אלה ימים של כיבוי מערכת.

[ברווז]

לפני 15 דקות, Night Driver כתב:

יום?
אני מדבר על הערב אחרי שחזרתי מיום עבודה. גם החופשים אחרי כמה שעות מחיל להיות חסר לי העבודה הפיזית והאתגרים המנטליים.

כשלתי בלשוני, התכוונתי לערב, אחרי היום עבודה. 

לפני 15 דקות, Night Driver כתב:

בחו"ל בכלל אשתי חוטפת את הג'ננה שכשהיא גוררת אותי לאיזה מוזיאון היסטורי אני מתלהב מהקונסטרוקציה של הגג וממערכות הספרינקלרים.

נשמע שיש לך די והותר אתגרים מנטלים גם כשאתה מחוץ לעבודה...

לפני 3 דקות, itaysamurai כתב:

הגזמת. גוף שווה נפש ושניהם צריכים מנוחה מדי פעם. גם להיות בפעילות מתמדת זה לא בריא.

זאת טרדה על גבול האובססיה.

אין שום דבר רע ברביצה מול מסך, רק לא כדרך חיים.

הרציונל יודע את כל זה. 

הרגש עובד שעות נוספות פה. 

בימים "ריקים" שלי, אני חוזר מהעבודה הביתה ונכנס ל"סדנה" הקטנה שלי. 

יש לי לא מעט דברים שאני רוצה לבנות, יש לי לא מעט דברים שאני צריך לבנות על מנת שאני אוכל לבנות את הדברים שאני רוצה לבנות, וזה מעבר לערוץ יוטיוב שהזנחתי למשך כמה שנים כי לימודים ואני רוצה לחדש (ומשום מה גמגמתי סרטון יחיד והתעייפתי למרות שיש לי כבר 3 תסריטים מוכנים להרצה וצילומים).

כל יום שאני פשוט נמרח בכסא והולך לישון מוקדם הוא יום מבוזבז מבחינתי, גם אם אני כבר מרוח כשאני רק מתקרב לכסא.

[Markm4]

לפני שעה, itaysamurai כתב:

גם אם שומו שמיים, עונים לאיזה וואטסאפ ב-20:00.

אתם אולי תקללו אותי,
אני גם מתקשר ב 2 בלילה אם צריך. (ולא חסר מקרים שהרמתי שיחה בשעות הכי מוזרות וחטפתי צעקות, זה לא עזר לצד השני).

 

כמו שחלק רשמו, זה כלכך משתנה מאחד לשני וסוג העבודה.

לדעתי, האיזון הוא רק אם בסוף היום / השבוע אתה מבסוט שסיימת אבל גם לא מתבאס לחזור יום למחרת לעבודה.

 

אני זאת לא דוגמא,
בגדול, הזמינות 24/7 365 ימים. 

האם אני זמין 24/7??? 

תקשיבו, פעם אחת המנ"ע שלי אמר לי, 

"אם מישהו עובר תאונה, ויש לו הזדמנות לשיחה אחת ובטעות חייג אליך, זה הנאחס הכי גדול בעולם. 

אני הוגדרתי כאחד שלא עונה!! 

אבל, זה או שאני נוהג, או באמצע עבודה שדורשת תשומת לב או לא רוצה שיפריעו לי כל רגע, שכן כך העבודה לא תתקדם.

אין שעון חכם, שם את הסלולרי בצד ועובד. 

ולא, בחיים לא התלוננתי על יותר מידי שיחות. 

 

סופ"ש מתחלק אצלי, 

אם זה חייל/מ"כ/מ"מ וכו' מאחד הפלוגות לא משנה השעה, עונה! 

חייל שלי שסוגר שבת, לא משנה השעה, עונה. 

חייל שלי שנמצא בבית, xxx. שיפנה למפקד. 

 

 

work life balance - וואלהבאלה. אצלי אני לפעמים לוקח את התחביב לעבודה היות ואני לא חוזר כל יום. נכון שקשה באמצע הבסיס לעשות את מה שאתה עושה אבל מוצאים איזון.

 

[iAmital]

באיזה תפקיד אתה?

[Markm4]

אני בקבע בגדוד בגולני.

בחימוש.

[שביט]

לפני 50 דקות, Markm4 כתב:

לדעתי, האיזון הוא רק אם בסוף היום / השבוע אתה מבסוט שסיימת אבל גם לא מתבאס לחזור יום למחר

סיכמת יפה, זאת התחושה אצלי

[Be roo]

לפני 22 שעות, Night Driver כתב:

הכירורג שניתח אותי את ניתוח הבקע נתן לי את הטלפון שלו עוד כשנקבע הניתוח (דרך קופ"ח). לא התקשרתי בכלל וכשהיו לי שאלות שלחתי ווצאפ. הדבר האחרון שהוא צריך זה שכל נשחט יתחיל לבלבל לו את המוח.

 

עבדתי בעבר במרפאה וטרינרית. קבלת קהל התחלקה בין הבוקר לאחה״צ. בין לבין היו מבצעים ניתוחים.
לקוחה מתקשרת ומבקשת לשוחח עם הוטרינר. הסברתי לה שהוא בניתוח ואמרתי לה שאם מדובר במקרה חירום שתגיע למרפאה, אבל היא התעקשה לדבר איתו. גם כשהסברתי לה שהוא עם ידיים בתוך בטן של כלב... רק כששאלתי אותה אם היא היתה רוצה שאצמיד לוטרינר טלפון לאוזן בזמן שהוא מנתח את הכלב שלה היא ויתרה...

 

יש אנשים שלא רואים שום דבר חוץ מאת עצמם, וזה ממש לא משנה אם זה הנושא הכי זוטר בעולם, הרצון שלהם הוא היחיד שקיים.

[discoTD5]

לפני 3 שעות, ברווז כתב:

כל יום כזה מרגיש לי מבוזבז, יכלתי לעשות X או Y, יכלתי לקדם משהו, להזיז משהו, אבל בחרתי להתעצלן 

אפילו שאני צריך את המנוחה הזו, אני עדיין מייסר את עצמי אחר כך.

כל פעם שזה קורה לך, תבוא אלי. 

תמיד יש משהו שצריך לעשות בגינה או בבית. 

ככה גם לא תעשה שום דבר אצלך חלילה, וגם לא תתחרפן שאתה לא עושה דבר. 

[יובל .מ.]

לפני כשעה, Markm4 כתב:

אני בקבע בגדוד בגולני.

בחימוש.

שמע כשאתה בתפקיד שאחראי על חיי אדם ה"גמישות" שנדרשת ממך קצת שונה ממהנדס שמפתח צ'יפ.

בימים שלי באבטחה, שזה "רק" אבטחה, הייתי עונה גם באמצע הלילה אם היה חוסר והייתי צריך לקפוץ למשמרת בוקר לא מתוכננת, אבל זה מקרה שונה לגמרי. מצד שני אם זה יום ראשון ויש חוסר ביום שלישי.. אפשר לחכות עם הטלפון ל-8 בבוקר, לא ייקרה כלום.

בצבא אין שעות עבודה.

עריכה אחרונה ב-20 לאוגוסט, 2024 על ידי יובל .מ.

[saar5555]

אז עברתי לוואטסאפ כפי שהומלץ פה. תודה רבה.

 

וכתבה שפורסמה על חוק חדש באוסטרליה. 

 

[saar5555]

ועוד בעניין הזה:

מתוך התוכנית של גלי צה"ל היום. 27/8/24. 

תעברו לדקה ה-23. על הזכות להתנתק. 

עריכה אחרונה ב-27 לאוגוסט, 2024 על ידי saar5555