סגרת מעגל ביקור בסבב F1 עם המשפחה.

[rashkana1]

לפני שבועיים סגרתי מעגל עם הילדים והאישה וביקרנו את הסבב F1 בברצלונה. 

יותר מ-35 שנה מהפעם הראשונה שהייתי במרוץ, השתוללנו יחד עם המתבגרים, דילגנו ממקום למקום כדי לתפוס זוויות טובות, סימנו וי על כל החבילה -מרוץ queli - F2 - מרוץ F3 - כניסה למסלול בסוף המרוץ - מרצ'נדייז - נקניקיות - גלידות - בירות. הכל כולל הכל. 

 

מצורפת רשימת מחשבות והגיגים שמסכמות את החוויה בלי סדר ובלי הגיון:

 

* בין לאומיות: פגשנו עשרות משפחות ואוהדים מכל העולם סביב המסלול בברצלונה ובחניית הרכב העצומה. העסק הוא פשוט ענק - משפחות, משפחות, שהגיעו מרחבי אירופה והגלובוס. אמא עם לנדו והאבא פאררי, והילדים עם מקס. הכי כיף לקשקש עם אוהד יפני של יוקי, או להתלהב בקצה הישורת עם שני אוהדי מקלארן צרפתיים, או להסביר לאוהד אמריקאי עם דגל של פורד, למה הנקודה הזו מצוינת לצפייה כי ניתן לראות את נקודת הבלימה.

 

* האווירה סביב המסלול מחשמלת. אי אפשר להסביר את זה. רגע לפני free practice מתחיל, הדריכות, הלהט בקהל. עמדנו לפני פניה 20 הכי קרוב שאפשר למסלול, על הגדרות נדחקים, ואז המילטון הגיע עם השריקה של הרכב, חשמל.

 

* ההרגשה סביב המסלול היא של pure fun. הקהל בצחוקים, מספיק שיעבור מרשל על קטנוע, בין המקצים כולם מוחאים לו כפיים וצוחקים. היריבות בין הקבוצות והאוהדים מתרגמת לספורטיביות אמיתית, אין את השנאה כמו בין הפועל למכבי, רק ויכוחים והקנטות הדדיות ב fun.

 

* עם כל הכבוד לפורמולה 2/3, הסופרסטרים הם נהגי הפורמולה אחד הם בליגה משלהם, ומרגישים את זה בכל פינה במסלול.

 

* בהמשך לנקודה הקודמת: אפשר להבין רכב פורמולה 3 או 2 ללא תלבושת של ספונסרים, אבל ממש קשה להבין רכב פורמולה 1 ללא ספונסרים (כמעט) לאור גודל החשיפה. לא מבין איך לא משתמשים בשטח הפרסום אפילו לדיל של מרוץ בודד.

 

* מאות אלפי אנשים, הפסטיבל ברמה הגבוהה ביותר מאורגן למופת. כולל מאות שוטרים שמכוונים את התנועה קילומטרים לפי מסלול מהחנייה, הגישה לתוך המסלול והיציעים, דרך כמות השירותים ודוכני האוכל, אטרקציות, חנויות למרצ'נדייז הכל עד הפרט האחרון. 

 

* בספרד, אלונסו הוא המלך. מספר האוהדים והמעריצים עצום. קרלוס הבן לא מדגדג את רמת ההערצה. לעמוד בתוך הטריבונה הפתוחה יחד עם הילדים ועוד אלפי מעריצים ולשיר איתם פרננדו אלונסו לקצב וויט סטרייפס כאשר הם עוברים על המסעית - צמרמורת.

 

* ההבדל בין הקבוצות המובילות למיד פילד כל כך ברור. שתיים-שלוש הקפות והטור מסתרך לאחור, לאחור, שניה להקפה מהירה מתרגמת למשהו מתסכל לאוהדים, מתסכל בטוח לנהגים. לא אותה ליגה.

 

* פשוט אי אפשר להתרגל למהירות שהמכוניות פורמולה 1 מתנפלות על הסיבוב - מטורף.

* רעש 1 - שומעים את האווירודינמיקה של הרכב עובדת, ההרגשה שעובר לידך מטוס שחוצה את האוויר.

 

* רעש 2 - מנוע: איפה הרעש? די, מספיק עם הפוליטיקלי קורקט. מי שבא למרוץ פורמולה 1 רוצה לשמוע מנועים שואגים ואגזוזים מתפצפצים, רצוי בליווי להבות. יוחזרו ה-V10 לאלתר.

 

* יקר, יקר ויקר מאוד. כרטיס פשוט - 200+ יורו, כרטיס בכיסא ברמת "בסדר" - 600+ יורו. תעשו את החשבון למשפחה של חמישה - מטורף. לא סתם בטריבונות היה ניתן לראות קרחות בעוד שב-general admission היה מפוצץ.

 

* אוהדים משוגעים מוצאים בג'נרל אדמישן. ב-07:30 כבר היינו במסלול. תפוסנו מקום טוב בטריבונות הטבעיות, מתחת לעץ, וחוויה היא מזוקקת שאי אפשר לשחזר בטריבונות המסודרות לדעתי. 

 

* כובע - 70 יורו, חולצה - 120 יורו, נקניקיה - 10 יורו, אין גזלן אחד מחוץ למסלול, וכמובן בתוך המסלול שמוכר כובע, חולצה מזויפת, או אפילו בקבוק שתייה שלא קשור למפעל ליברטי פורמולה 1. שאפו להם.

 

* חתיכת מאמץ: אחרי סופ"ש במסלול היינו מפורקים, הלכנו כל יום משהו כמו 15 קילומטר. חוויה.

 

💥 שווה כל רגע, שווה כל יורו. חוויה שכל חובב מוטוריקה חייב לחוות, רצוי עם המשפחה. איזה כיף. עכשיו נשאר לסגור את הפינה של MotoGP במוג'לו.