לימודים אקדמיים - עזרה, תהיות, שאלות והמלצות

[borsood]

לפני 47 דקות, BarM כתב:

בנוגע לפסיכומטרי אני מוותר מראש כי אני לא רואה את עצמי צולח את המתמטיקה ובכלל את הרמה של המבחן הזה עם הפער הלימודי שקיים אצלי כיום

 

לא מכיר הרבה מקומות רציניים שמקבלים בלי פסיכומטרי מתחת לגיל 30. אולי חלק ממכללות הזבל שתנאי הקבלה שלהם הם: 1. נושם, 2. בעל ארנק עבה.

החלק המתמטי בפסיכומטרי הוא לא קשה יחסית, ובכל מקרה כמת המתמטיקה שאתה תידרש לה בלימודי מנע״ס היא יותר גבוהה מזו.

אתה צעיר ובדיוק בזמן לדפוק את הראש בקיר וללמוד.

לגבי המוסדות שהזכרת, הם מאד שונים באופיים ולכל אחד סגנון לימודים וחברת סטודנטים אחרת. תיכנס לאתרים ותנסה להבין מה מתאים לך .

אני ממליץ שתיצור קשר עם בוגרי מסלולים במוסדות משרדי הקבלה יוכלו גם לעזור לך.

 

[sperial]

אני רוצה להדגיש משהו: לעתים ההכנה לקבלה ללימודים לוקחת שנה - שנתיים. לבן השני שלי, עם בגרות שכללה 5 יח"ל מתמטיקה ו-5 יח"ל אנגלית, לקח שנה וחצי מהשחרור מהצבא עד שהתקבל למסלול שרצה - הנדסת תעו"ן בטכניון. במהלך אותן שנה וחצי עשה מכינה ארוכה בטכניון ( 10 חודשים של קריעה) וניגש פעמיים לפסיכומטרי (למד עצמאית, אבל לבחור זיצפלייש כמו שצריך). הבן הצעיר התאמץ שנה וחצי כדי לעלות מ-3 ל-4 יח"ל מתמטיקה (טיפוס הומניסטי בצורה קשה) ולשפר את הפסיכומטרי לרמה שאפשרה לו להתקבל ללימודים, וגם זה במוסד שהיה הבחירה השניה שלו. למרות שהלימודים שלו הומניסטיים (פיזיותרפיה) יש דרישה לרמה מינימלית של מתמטיקה. זוגתו של הבכור שלי ניגשה לפסיכומטרי לא פחות מ-6 פעמים עד שהשיגה את ההישג הנדרש לקבלה ללימודים שרצתה, ומדובר בבחורה די מבריקה.

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2020 על ידי sperial

[Derish]

לפני 51 דקות, sperial כתב:

בחור, בשביל ללמוד עליך לשבת על התחת ולהתאמץ. להקדיש את זמנך ומרצך. אין קיצורי דרך. בלי פסיכומטרי ובגרות או מכינה אין קבלה ללימודים, לפחות לא בגילך.

 

על כך נאמר: אוקיי בומר.

 

פות"ש כנראה לא ילך ללמוד רפואה או הנדסה, אז בוא נכניס דברים לפרופורציה. לדור הנוכחי יש מספיק אופציות בארץ ובחו"ל, מהבית או בקמפוס, שמאפשרות לקבל תואר הומניטרי/ניהולי בלי לקבור את עצמך בלימודים. גם הכישורים הקוגניטיביים של הנוער היום גבוהים בהרבה מאלו של הדור שלי ובטח מזה שלך. בחור בגילו ועם נסיונו של פות"ש יתפור בקלות תואר במנע"ס/ליגיסטיקה/תעו"נ בבינתחומי ויצא משם עם קשרים מועילים ואחלה תוספת לרזומה. בתעשייה כבר ישפטו אותו על ההישגים בפועל ולאף אחד לא יזיז שהוא סיים עם ממוצע 75-80 ולא כמצטיין הדיקן.

 

אם הוא גם ילמד כמה דברים מועילים על הדרך - סבבה, אבל בוא לא נשלה את עצמנו שמישהו יוצא היום מהאוניברסיטה עם ידע וכלים שמבטיחים משהו בעולם האמיתי. ואם זו התמורה, אז גם ההשקעה צריכה להיות בהתאם, לא להתאבד על איזו דיפלומה מפגרת שכבר עשרים שנה לא מרשימה אף אחד.

 

[Ragnar]

לפני 1 שעה, Blaz00r כתב:

מכל מה שתיארת* לימודים בפתוחה יכולים להתאים לך בול. העניין של "ללמוד לבד" בפתוחה הוא די מיתוס, יש הרצאות מוקלטות, יש סיכומים (בטח אם זה תואר נפוץ כמו מנהל עסקים), יש גם הרצאות פרונטליות ויש שעות קבלה של המרצה (וגם תגבורים אם אני לא טועה). מציע לך לנסות לקחת קורס בסיסי אחד, לראות מי נגד מי, אם יתאים לך אז מעולה ותוכל להמשיך שם את התואר, ואם לא, בסבירות גבוהה תוכל לקבל פטור על הקורס הספציפי הזה בכל מוסד קדמי אחר (אבל תוודא את זה מראש).

 

*"ללמוד לבד די קשה לי" - ברור לך שבכל מוסד אקדמי תצטרך להשקיע לפחות 70% מהזמן בלמידה לבד, כן? אין פה קסמים. זה גם יקנה לך מיומנות מאוד חשובה להמשך הקריירה.

 

נ.ב - תוציא מהלקסיקון משפטים כמו "אני לא חושב שיש לי..." "אני לא רואה את עצמי צולח...". אבל לגמרי. אם בגיל 15 היית אומר לעצמך "אני לא רואה את עצמי מנהל 50 עובדים בגיל 25", אז תאמין לי - זה באמת לא היה קורה.

תמיד העלו בפניי את הפחד שתצטרך לשבת על התחת לבד עם משמעת עצמית מאוד מאוד גבוה וללמוד לבד

 

לגבי המשפט האחרון, זה נאמר לי הרבה... עדיין מתקשה לצאת מהאזור הזה

לאחר שאתה חווה כ"כ הרבה כישלונות בתיכון, אבל לא חושב שיש לך את זה לאורך המון זמן

 

לפני כשעה, sperial כתב:

בחור, בשביל ללמוד עליך לשבת על התחת ולהתאמץ. להקדיש את זמנך ומרצך. אין קיצורי דרך. בלי פסיכומטרי ובגרות או מכינה אין קבלה ללימודים, לפחות לא בגילך.

 

אז עליך להחליט: או להתקע בבינוניות או להשקיע. באמצע יש אפשרות ללימודים שאינם אקדמיים, גם הם ישאירו אותך עם תקרת זכוכית.

 

מציע לך להכנס לאתרי האוניברסיטאות והמכללות ולקרוא על המסלולים המוצעים ותנאי הקבלה. ברור שמדובר במקדם מכירות, אבל, בכל זאת, תוכל להכיר את האפשרויות העומדות בפניך.

 

דרך אגב, 4 יחידות באנגלית זה מעט. ללימודים אקדמיים תזקק ל-5 (או השלמה במסגרת האוניברסיטה). מתמטיקה בהתאם למסלול הלימודים. אתה רוצה ללמוד מנהל עסקים - תצטרך ללמוד הסתברות  וסטטיסטיקה, מקצועות מתמטיים לא קלים. אני לא אומר שאי אפשר להתגבר עליהם, אבל זה מצריך השקעה גם אצל אנשים על יכולת מתמטית טבעית, בודאי אצל מי שאינו כזה.

 

לא חשבתי אחרת

הדבר היחידי אליו כיוונתי הוא שמכינה היא הדרך שנראית לי הכי נכונה. אלא שאף אוניברסיטה לא מפרטת על מה נלמד במכינה, רמתה והדרישות. לא ארצה להיכנס לכלוב אריות מבלי לדעת מול מה אני עומד ואיך להתכונן, ורציתי לקבל חוות דעת (במקרה המכינה) על כמה קשה ובמה מדובר.

 

אני מרגיש שאתה קצת תוקפני משום מה, אולי כי נוצר הרושם שאני רוצה להגיע לתואר בלי כל מאמץ או להתקבל "בתשלום", זה לא נכון. מנגד - גם אין מה לרדוף אחר פסיכומטרי שעולה הון, קשה מאוד בעיני, ולבטח שאצטרך לעשות כמה כאלה.

 

לפני 51 דקות, borsood כתב:

 

לא מכיר הרבה מקומות רציניים שמקבלים בלי פסיכומטרי מתחת לגיל 30. אולי חלק ממכללות הזבל שתנאי הקבלה שלהם הם: 1. נושם, 2. בעל ארנק עבה.

החלק המתמטי בפסיכומטרי הוא לא קשה יחסית, ובכל מקרה כמת המתמטיקה שאתה תידרש לה בלימודי מנע״ס היא יותר גבוהה מזו.

אתה צעיר ובדיוק בזמן לדפוק את הראש בקיר וללמוד.

לגבי המוסדות שהזכרת, הם מאד שונים באופיים ולכל אחד סגנון לימודים וחברת סטודנטים אחרת. תיכנס לאתרים ותנסה להבין מה מתאים לך .

אני ממליץ שתיצור קשר עם בוגרי מסלולים במוסדות משרדי הקבלה יוכלו גם לעזור לך.

 

 

תלוי בתואר... המון אוניברסיטאות מקבלות לתארים מסוימים ללא פסיכומטרי אך מנגד יש צורך במכינה ייעודית או תעודת בגרות טובה

[sperial]

@Derishהכישורים הקוגניטיביים של הדור שלי ושל הדור שלך (ושל הבנים שלי) זהים. כל אחד ויכולותיו. ההבדל הוא שלי היתה בחירה של 4 אוניברסיטאות, והיום יש גם 30 מכללות.

 

הלימודים בבני טחונים לא קלים, ושכר הלימוד - אם אין מלגה - גבוה. 

 

הכלים שאתה מקבל באוניברסיטה אינם מקצוע. הם כלי עבודה שבאמצעותם אתה לומד את הידע שנדרש לך לכל משימה.

 

אהה. שכחתי. יש אוניברסיטת לטביה.

 

@BarM מה לומדים במכינה? אני מניח שזה תלוי במוסד ובמסלול, ותצטרך לברר פרטנית - או באתר או במשרדי המוסד. הבן שלי למד במכינת הטכניון, וזה כלל מתמטיקה, מתמטיקה, מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ועוד כמה זנבות.

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2020 על ידי sperial

[Derish]

לפני 7 דקות, sperial כתב:

אהה. שכחתי. יש אוניברסיטת לטביה.

 

רק זה או טכניון, כן? שום דבר באמצע.

 

[יבגניפ]

לפני כשעה, sperial כתב:

הבן הצעיר התאמץ שנה וחצי כדי לעלות מ-3 ל-4 יח"ל מתמטיקה (טיפוס הומניסטי בצורה קשה)

מעניין אותי אם יש ביסוס למיתוס הזה כאילו יש קשר בין "הומניזם" לבין מתמטיקה.

פילוסופיה ברמה הכי בסיסית שלה מושתת על לוגיקה. הלוגיקה היא אותה הלוגיקה בדיוק.

אדם שמסוגל לנסח טענה ולהוכיח אותה בצעדים לוגיים אמור להיות מסוגל להתמודד גם עם מתמטיקה, לפחות עד הפן הטכני.

כמובן, בזכות תנאי קבלה קלים יותר, מבחנים פשוטים לפעמים וכו', אדם לא מוכשר במיוחד יכול לסיים תואר במדעי הרוח, כנראה אפילו תואר שני.

חלק מהעוסקים בתחומים האלו לא אוהבים מתמטיקה. פגשתי פרופסורים להיסטוריה וספרות שהעידו על עצמם כגרועים במתמטיקה. מעשית הם פשוט לא אהבו את התחום ולא למדו אותו. 

אני בטוח שיש אנשים שפשוט לא מצליחים לזכור נוסחאות או להתאים תבנית לבעיה, כי בתכלס זה מה שנדרש בלימודי מתמטיקה ברמה נמוכה.

זה לא מעיד על "הומניזם", אלא על קושי להתמודד עם נוסחואות והתאמה של תבנית לבעיה.

לפני 6 דקות, Derish כתב:

 

רק זה או טכניון, כן? שום דבר באמצע.

 

לטביה זה באמצע. בקצה יש את מכללת דרום סודן כנראה.

 

[Ragnar]

@sperial ציינתי את הבינתחומי כי אף על פי הקונוטציה הראשונה שעולה בראש כשחושבים עליה, הרמה שם טובה והשם גם כן. מנגד, כמובן שיש את הפלוס כשאתה שם את הכסף, פחות יערימו קשיים על הקבלה וזה משהו שאני מוכן לעשות, ולא כי אני בן טחונים (אף ציינתי שסיימתי את השירות בצנחנים מסיבות כלכליות), אלא מכספי הפרטי המלא ללא עזרה מאף אחד. אינני מכיר לעומק איפה כדאי יותר ופחות, אלא באמת ובתמים רוצה לקבל את הצ'אנס בלי כל הקשיים המקדימים. במקרה הכי גרוע, לא אצליח - ואתם (האוניברסיטה) שומרים את שכר הלימוד. הכל טוב.

העזרה היחידה שאולי רלוונטית היא שממקום העבודה אוכל לקבל מלגה כלשהי במסגרת קרן אייסף

 

בנוגע לכלים אני מסכים איתך, ובאותה מידה אני יכול לומר לך בצורה חד משמעית שאנוכי מנהל טוב הרבה יותר מלא מעט בני 30-40 עם השכלה, אבל עם אפס מוסר עבודה, לויאליות וכישורים חברתיים.

לא מרים לעצמי, אל דאגה, אני עוד קטן ומושתן אבל גאה במה שהשגתי עד כה ללא שום התייחסות לרמת הבגרות או ההשכלה שלי.

 

נ.ב אני לא רואה דבר רע במכללות כל עוד הרמה טובה. תאמין לי, לאחר שאדע את יכולותיי ואסיים אם אסיים תואר ראשון במכללה "קלה", אקשה על עצמי על אחת כמה וכמה בתואר השני

 

@Derish אני מאוד ריאלי. נכון, לא בריא לומר על עצמך אם אתה מסוגל או לא, אבל אני בהחלט לא רואה את עצמי לומד רפואה או הנדסה.

הזכרת חו"ל - אופציית העבודה בחו"ל בסיום לימודים כאן בארץ בכלל לא זרה לי, ואפילו הייתי עף עליה. מוכן ללכת לאולפן על מנת לדעת אנגלית מדוקדקת לשם כך.

מאוד התרוממתי מהתגובה שלך, אתה בהחלט נותן הרגשה טובה... אני מכיר לא מעט אנשים בעלי תואר ראשון שמנגבים היום את הטוסיק איתם. אני חושב שזה בלתי נמנע שזה גם תלוי במי אתה ואיזה בן אדם אתה.

 

שלחתי לך הודעה פרטית כפי שהצעת  

 

 

באופן כללי תודה רבה לכולם על התגובות, אני לוקח הכל בחשבון!

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2020 על ידי BarM

[sperial]

@Ragnar לא טענתי שהרמה בבינתחומי לא טובה. ציינתי רק את יוקר הלימודים. אני מניח שכמו כל מוסד יש לו פקולטות טובות יותר ופחות. ואם הזכרת מקצועות כמו רפואה או הנדסה הם דורשים סט יכולות שונה לחלוטין.

 

את נושא האישיות בכלל הנחתי בצד, אני לא יודע איך הוא נבדק. אני יודע שלרפואה, אחרי שעברת את כל המכשולים, צריך לגשת למבחן ייעודי (מו"ר\מרק"ם\מר"ב) ולעבור ראיון אישי. אפילו מעבר בין מסלולי רפואת שיניים ורפואה מצריך מבחן התאמה חוזר.

 

@Derish יש אנשים עם יכולות שונות בתחומים שונים אני לא בטוח עד כמה יש קשר בין אופי יכולת ההיסק הנדרש לפילוסופיה לזה הנדרש למתמטיקה.

[יבגניפ]

לפני 20 דקות, sperial כתב:

יש אנשים עם יכולות שונות בתחומים שונים אני לא בטוח עד כמה יש קשר בין אופי יכולת ההיסק הנדרש לפילוסופיה לזה הנדרש למתמטיקה.

כן, יש אנשים עם יכולות שונות. אני לא טוב בכדורגל וגם לא יודע להשתמש בפטיש.

 

הטענה על מיצובו של ״הומניזם״ כמנוגד למתמטיקה דורשת הוכחה. למרות שאני שומע אותה מאז שהייתי בתיכון, בערך, יש כאן בלבול בין קורלציה לסיבתיות.

אין מניעה מאף אחד שמצטיין במדעי הרוח או מדעי החברה ללמוד 5 יחידות מתמטיקה. אין סיבה להניח שדווקא מי שבמקרה טוב בהיסטוריה או סוציולוגיה לא יהיה טוב במתמטיקה, והפוך. אבל מדובר במקצועות שנחשבים לקלים גם בתיכון וגם בתואר ראשון. ולכן הקשר שכולנו מכירים מבתי הספר התיכוניים, בין בגרות מצומצת במתמטיקה לבין לימודי מקצועות הומניים יכולה להעיד על חוסר כישרון במתמטיקה, אולי, אבל בטח לא על זיקה או כישרון במדעי הרוח או החברה. את זה פשוט לא מגלים אם לא לומדים את המקצועות מעבר למבחני שינון ברמה של ״פרט נמק והסבר באיזו שנה היטלר עלה לשלטון״.

 

אני לא יודע אם פיזיותרפיה זה מקצוע הומני מבחינת ההגדה שכולנו נוהגים להשתמש בה. אני יודע בוודאות שהחפיפה בין בניית והוכחת טענה במדעי המחשב או מתמטיקה, לבין בניית והוכחת טענה במדעי הרוח היא עצומה. ובתור מי שלמד גם וגם, אני לא הייתי שם את הכסף שלי על זה שמישהו הוא ״הומנסיט״ כי הוא לא טוב במתמטיקה. 

 

[borsood]

״הומניזם״ כמנוגד למתמטיקה. דוגמא נגדית: אחד מהבנים שלי עשה 5 פיזיקה ו 5 ספרות וקיבל בשניהם מעל 93.

 

[ChemGuy85]

שני שקלים שלי: 

 

נתנו לך לנהל סניף ו-50-60 עובדים בגיל 22 ללא השכלה אקדמאית. מדובר בהישג מטורף. אתה כוכב עולה בארגון שלך. לדעתי לך לבוסים שלך, תציג להם את התוכניות שלך וכנראה החברה שמעסיקה אותך תשלם על הלימודים האקדמאיים שלך. בתמורה אולי ידרשו ממך להתחייב ל-X שנות עבודה אחרי סיום הלימודים. תחשוב היטב אם זה שווה לך, אבל לדעתי זה לגמרי על השולחן וכסף בכלל לא אמור להיות סוגייה במקרה שלך. 

 

בנוגע ללימודים אני חושב שאתה צריך לעשות תואר קליל ביותר שנשמע טוב על הנייר נטו בשביל הפרוטוקול. אתה לא תוכל ללמוד משהו יותר כבד ולעבוד כמו שאתה עובד. כלומר תצטרך לבחור בין הקריירה שלך ובין לימודים אקדמאים ואיפה שאתה נמצא זה לגמרי לא שווה את זה.

 

אם אתה צריך לעשות בגרות כמעט מאפס אז חבל על המאמץ. לך למוסד שיקבל אותך על סמך מכינה ו/או פסיכומטרי סביר. מה האובססיה שלך סביב הסילבוס של המכינה? הכל אותו דרעק ילמדו אותך מתמטיקה, אנגלית ואולי 1-2 קורסים כללים במשהו בשביל לבדוק שאתה מסוגל לסחוב תוכן של מכללה/אוניברסיטה. 

 

בנוגע למוסד לדעתי הבינתחומי תפור עליך אם כסף זה לא issue. (פלוס השתתפות מעסיק) מדובר במוסד יוקרתי עם שם טוב, רמה טובה, גמישות ותוכנית לימודים מותאמת למאה ה-21. תתחבר שם לכל מיני ילדי עשירים וזה יתן לך המון בהמשך הדרך הרבה יותר מכל מיני קורסים חסרי ערך באוניברסיטה עם סילבוס שלא עודכן מאז 1985. 

 

אוניברסיטה - שכח מזה. אתה לא תוכל לעבוד במשרה ניהולית בהיקף מלא וללמוד במוסד בעל תפיסת עולם מיושנת ולא מתאימה לשוק העבודה של המאה ה-21. אוניברסיטה לא תתחשב בך, תדרוש ממך נוכחות רוב ימי השבוע ותדרוש ממך להקריב את הקריירה. לדעתי לא שווה את זה. סתם מוסד שמריח את הפלוצים של עצמו. בנוסף ידרשו ממך פסיכומטרי ובגרות ברמה גבוהה. 

 

פתוחה - אתה תעשה שם תואר 12 שנים. מדובר במריחה מטורפת והרמה די גבוהה. מצד שני תוכל להמשיך לעבוד במשרה כמעט מלאה. הבעיה היא המריחה המטורפת. לא מכיר אף אחד שסיים תואר בפתוחה בפחות מ-6 שנים.

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2020 על ידי ChemGuy85

[sperial]

@יבגניפ הומניסטיות, לא הומניזם. אבל בקטנה.

 

בבתי הספר, לפני ימי הבחר כפי יכולתך,  היתה נטיה לחלק את הלימודים למגמות ריאליות והומניסטיות, זה מכוון ליכולות מרכזיות של תלמידים. ברור שיש כוכבים שמצליחים בכל דבר, ואין סתירה פנימית בין היכולות. אבל במקרה שתארתי הבחור עם ריכוז מוחלט של היכולות בצד ההומניסטי.

 

פיזיותרפיה, ולדעתי כל המקצועות הרפואיים והסובבים אותם, מצריכים איזה מינימום של הבנה של פיזיולוגיה ופרמקולוגיה ועוד כל מיני תחומים של מדעי הטבע. אבל, מצד שני, הם קשורים מאד ליכולת לתקשר עם המטופלים. בדיוק המקצועות שצריכים מגוון עצום של אנשים עם יכולות שונות - מצד אחד המדען שיחקור תהליכים ויפתח מכירים, ומצד שני אותו אדם שילטף את ידו של החולה בשעתו הקשה. שוב, אין כאן סתירה עקרונית, אבל בכל זאת זו לא הנדסה שאם אינך מתמטיקאי סביר לפחות לא תוכל להצליח בעבודתך. 

 

כימאי, הגישה שלך נכונה ולא נכונה. נכונה מבחינה זו שהבחור יצור קשר ארוך טווח עם המעסיק. זה יתן לו גב כלכלי בעת הלימודים, וזה יתן לו ביטחון תעסוקתי למספר שנים. מצד שני, אולי הבחור רוצה לגוון את יכולותיו וללמוד לאו דווקא את מה שהמעסיק מבקש כעת אם הוא בכלל מסכים להסדר כזה. אולי הוא רוצה גמישות להחליף מקום עבודה בסיום הלימודים, ולא להשאר ללא יכולת מו"מ על שכרו. שוב, פנים לכאן ולכאן. וזה מתחיל בצורך ללמוד במכינה או באיזה מסגרת מקבילה, וללמוד לפסיכומטרי - מה שיגזול הרבה זמן. אז שנה מכינה ו-3-4 שנים לתואר - כנראה שתמורת זה צריך להתחייב למעסיק לדי הרבה שנים. האם זה כדאי לפות"ש או לא? אישי לגמרי. אישית אני חושב שזה צריך להיות תלוי בגב הכלכלי שיש לי בבית - אם אני יכול ללמוד בעזרת ההורים או בעבודה חלקית - אני מעדיף לוותר על ההסדר. אם אני זקוק לגב הכלכלי שלהמעסיק - בתנאים הנכונים זה יכול להיות הסדר מצויין.

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2020 על ידי sperial

[Blaz00r]

בנוגע למוסד לדעתי הבינתחומי תפור עליך אם כסף זה לא issue. (פלוס השתתפות מעסיק) מדובר במוסד יוקרתי עם שם טוב, רמה טובה, גמישות ותוכנית לימודים מותאמת למאה ה-21. תתחבר שם לכל מיני ילדי עשירים וזה יתן לך המון בהמשך הדרך הרבה יותר מכל מיני קורסים חסרי ערך באוניברסיטה עם סילבוס שלא עודכן מאז 1985.

הייתי אמור להתחיל ללמוד בבינתחומי לפני 8~ שנים (בסוף הלכתי על אונ' ת"א), המיתוס שהתנאי קבלה הם דופק וארנק גדול הוא לא מדוייק בעליל, כשאני נרשמתי דרשו בגרות ופסיכומטרי יחסית גבוהים (פסיכומטרי מעל 600, בגרות לא זוכר, למשפטים + מנהל עסקים), אם כבר זה ההפך - המון אנשים שלומדים שם חיים על מלגות כאלו ואחרות שהופכות את השכר לימוד לאוניברסיטאי רגיל. לא יודע מה קורה שם עכשיו, אבל יכול להניח שתנאי הקבלה לכל הפחות לא ירדו. בלי בגרות ופסיכומטרי לא חושב שיש לו מה לחפש שם.

לא מכיר אף אחד שסיים תואר בפתוחה בפחות מ-6 שנים.

[emoji2323], בשנתיים (תואר שני אמנם, אבל זה לגמרי תלוי בבנאדם וברצון למרוח/לא למרוח. זה ביצה ותרנגולת, כי רוב מי שהולך לפתוחה מראש מתכנן למרוח את התואר, אבל מי שבא בגישה של תואר רגיל + גמישות בהחלט יכול לסיים ב3-5 שנים).

[Derish]

~

עניין של גיל כנראה. אחרי מספר מסויים, נסיון תעסוקתי אמור להתקבל בבינתחומי כתחליף לפסיכומטרי ומכינה, כך שעם בגרות בסיסית זה כבר דופק וארנק נטו. זה מה שזכור לי משלב בדיקת האופציות שלי ב-2014, וכדי לא להמשיך לנפח את בועת המחירים - דובר אז על תואר ראשון במנע"ס והשכ"ל עמד על 38k בשנה. נשמע הרבה ביחס ל-11 של אוניברסיטה, אבל לא ביג דיל למי שעובד ומשתכר היטב בשילוב עם אורח חיים צנוע. בחו"ל (שאינו לטביה) זה עלה הרבה יותר.