לימודים אקדמיים - עזרה, תהיות, שאלות והמלצות

[יבגניפ]

לפני 5 שעות, sperial כתב:

הבן הצעיר התאמץ שנה וחצי כדי לעלות מ-3 ל-4 יח"ל מתמטיקה (טיפוס הומניסטי בצורה קשה) ולשפר את הפסיכומטרי לרמה שאפשרה לו להתקבל ללימודים, וגם זה במוסד שהיה הבחירה השניה שלו.

אני לא רוצה לבאס אותך, אבל זה מה שאתה כתבת.

הבן לא התסדר במתמטיקה כי הוא הומניסטי בצורה קשה.

היכולות ההומניסטיות משום מה לא מספיקות כדי ללמוד פיזיותרפיה והוא היה צריך לשפר מתמטיקה כדי להתקבל למוסד שהיה הבחירה השניה שלו.

 

אתה לא רואה את הפער?

 

בהנחה והבן שלך למד בבית ספר טוב, עם מורים טובים, ועזרתם לו בשיעורים פרטיים, אם היה צריך, הבן שלך לא הצליח במתמטיקה כי הוא לא טוב במתמטיקה. זה הכל. היכולות שלו בתחומים אחרים לא רלוונטיות לזה, ולא פונקציה של זה. מעבר לזה שהלוגיקה היא אותה לוגיקה. גם אם הוא יהיה עילוי בפיזיותרפיה, זה פשוט לא קשור. 

 

באיזה מגמה למד הבן שלך בתיכון? איך הוא נבחר או בחר להגיע דווקא אליה? באיזה מקצועות עשה בגרות מורחבת?

 

אני לא יודע על איזה "פעם" אתה מדבר הפעם כשאתה מספר על החלוקה למגמות בבתי הספר, אבל גם לפני 20 שנה, כשאני למדתי בתיכון, היתה קורלציה מאוד ברורה בין בחירה ב-3 יחידות מתמטיקה לבין בחירה בבגרויות מורחבות במדעי הרוח או החברה. לא בזכות יכולות יוצאות דופן של מישהו באלו, אלא בגלל העדר יכולות מתמטיות, ובגלל שאלו היו מקצועות ללא תנאי קבלה פחות או יותר. ויתר מזה, זה נגרר הלאה: אדם שטוב במתמטיקה יכול ללמוד בערך כל מקצוע מההיצע של מדעי הרוח והחיים. אדם שלא טוב במתמטיקה מוגבל מאוד ביכולות החבירה שלו באקדמיה. ומי שילך ללמוד פילוסופיה לתואר ראשון כנראה לא ימצא עבודה. ואני אומר לך גם יותר מזה: לא תמצא אף חוקר רציני לא במדעי הרוח ולא במדעי החברה וכנראה לא בשום תחום אחר, שאין לו יכולות מתמטיות סבירות. גם אם זה לא תמיד עניין מודע. וכשעברתי ללמוד מדעי הרוח, זה מאוד הפתיע אותי בהתחלה כמה דפוסי החשיבה של המרצים החכמים באמת היו דומים לדפוסי החשיבה שזכרתי מילמודי מדעי המחשב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2020 על ידי יבגניפ

[sperial]

חבר'ה, כשכתבתי לטביה התכוונתי לפרשה של תארים מזוייפים. אמצעי לשיפור השכר.

 

חלק מהבעיה בקבלה ללימודים באקדמיה היא שמתמטיקה היא כלי סינון גם כאשר הקשר בינה לבין תחום הלימודים די קלוש. בכל זאת כשליש מהציון הפסיכומטרי מבוסס על מתמטיקה, אמנם בססית, אבל תחת לחץ זמן. 

 

אני מדבר על הלימודים נטו. מה עושים אחר כך עם התואר זו בעיה נפרדת. דרך אגב, הזכרתי קודם "לימודים בשביל הנשמה", ואם הבנתי אותך נכון חלק מהלימודים שלך שייך לקטגוריה. צריך להצדיע לך על כך שעשית זאת לפני הפנסיה.

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2020 על ידי sperial

[malcishua]

לפני 4 דקות, יבגניפ כתב:

ואני אומר לך גם יותר מזה: לא תמצא אף חוקר רציני לא במדעי הרוח ולא במדעי החברה וכנראה לא בשום תחום אחר, שאין לו יכולות מתמטיות סבירות. גם אם זה לא תמיד עניין מודע.

 

לגבי מדעי החברה, אתה צודק. לגבי מדעי הרוח, אני לא מסכים אתך - מכיר כמה וכמה חוקרים מצויינים ורציניים שאין להם שום יכולת מתימטית (לא רק סבירה, אלא אפס). וזה לא מפריע להם כהוא זה להיות מוצלחים מאוד ולהוביל מחקר משמעותי בתחומם.

[יבגניפ]

לפני 28 דקות, sperial כתב:

חלק מהבעיה בקבלה ללימודים באקדמיה היא שמתמטיקה היא כלי סינון גם כאשר הקשר בינה לבין תחום הלימודים די קלוש.

נכון, אבל זה מעיד על סט כישורים נרחב יותר. 

לפני 32 דקות, sperial כתב:

דרך אגב, הזכרתי קודם "לימודים בשביל הנשמה", ואם הבנתי אותך נכון חלק מהלימודים שלך שייך לקטגוריה. צריך להצדיע לך על כך שעשית זאת לפני הפנסיה.

תודה!

לפני 23 דקות, malcishua כתב:

מכיר כמה וכמה חוקרים מצויינים ורציניים שאין להם שום יכולת מתימטית (לא רק סבירה, אלא אפס). וזה לא מפריע להם כהוא זה להיות מוצלחים מאוד ולהוביל מחקר משמעותי בתחומם.

מסקרן איך בחנת את זה.

אני מכיר חוקירם שמעידים על עצמם כגרועים במתמטיקה. אבל לדעתי זה סטיגמה. כלומר בטוח אין להם ידע במתמטיקה. אבל היכולות הלוגיות כ"כ גבוהות שלדעתי זה או עניין של חוסר עניין, או אולי בעיות טכיות.

[sperial]

אל תשכח שחוקרים כאלה צריכים להכיר מושגים במתמטיקה, בעיקר בסטטיסטיקה, אבל את העבודה עצמה הם משאירים לסטטיסטיקאי שזה מקצועו. 

 

דרך אגב, ה-FDA דורש שכאשר מגישים לו הצעת מחקר (בארה"ב כל מחקר בתחומי הביורפואה נרשמים במרשם מרכזי לפני תחילתם) יצויין בה שמו של הסטטיסטיקאי האחראי. כך מנסים להבטיח שלא ייעשו שטויות בניתוח הנתונים (להגיד שאי אפשר אחר כך להציג נתונים בצורה נוחה זה עניין אחר, גם בשביל זה צריך סטטסטיקאי שיודע לבצע את המניפולציה בצורה נקיה).

[Liviur]

אכן התנאי קבלה בבינתחומי לא טריוויאלים - זה לא pay to play. כשאני למדתי למדעי מחשב התקבלתי בשן ועין עם פסיכומטרי יריקה מ700 ובגרות עם ממוצע משוכלל של קרוב ל110.

מעל 50% מהסטודנטים במחזור שלי אגב היו על מלגות כאלו ואחרות (סטטיסטיקה של המוסד שהם מתגאים בה - הם אקטיבית מנסים לאסוף מלגות כדי להנגיש את הלימודים שם.

 

לפני כשעה, Derish כתב:

נסיון תעסוקתי אמור להתקבל בבינתחומי כתחליף לפסיכומטרי ומכינה

אשמח לראות איפה זה כתוב ולאיזה תארים זה רלוונטי.

זה הדף הרשמי של תנאי הקבלה:

https://www.idc.ac.il/he/admissions/undergraduate/categories/pages/main.aspx

יש כמה קטגוריות שמאפשרות מכינה , יש קרן אור (שזה פרוייקט מדהים) , שהוא לא מה שאתה מדבר עליו ויש מעל גיל 30 - שזה מסלול שקיים בהתאם לדרושות המלג והניסיון שנדרש שם (לידיעתי) הוא לא חותמת גומי

 

בתור משהו שלמד שם - זה לא מקום קל להתקבל והלימודים לא קלים (מעל חצי מהמחזור שלי לא סיים מדעי מחשב), אבל זה מקום מוכר עולמית עם שם טוב (בגלל תוכניות בוגרים מעולות , שיתופי פעולה עם ivy league בחול , מחקר עצמאי ולא רק לימודים , מרצים מהטופ העולמי).

 

בהקשר של קשרים חשובים שאפשר לעשות שם - זה מאוד נכון , בפקולטות כמו מנהל עסקים, משפטים ואפילו מדעי מחשב - הם קיימים מאוד.

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2020 על ידי Liviur

[borsood]

לפני 1 שעה, Blaz00r כתב:

המיתוס שהתנאי קבלה הם דופק וארנק גדול הוא לא מדוייק בעליל.

בהחלט לא התכוונתי לבינתומי. כשהתייחסתי למכללות זבל. יותר דומה למכללות כמו אלו שנמצאות בתחתית רשימת העוברים של בחינות לשכת עו״ד לדוגמה עם אחוז עוברים שמתקרב לחד־ספרתי.

מה שמייחד את הביתחומי זה שהוא מושך סוג אוכלוסיה מאד מסויים שאולי יתאים לפות״ש ואולי לא.

אני גם יודע שיש שם מלגות ליוצאי צבא קרבי\מיוחדים ושווה לפות״ש לבדוק את זה גם.

אבל: לימודי מנע״ס גם בבינתחומי ובשאר המקומות שהתואר שלהם שווה משהו דורשים רמה מתמטית שהיא מעבר למינימום.

אני בהחלט חושב שפותש צריך להתגבר על הפחדים שיש לו ולקפוץ למים בראיה הטובה של הסתכלות לטווח ארוך כמו שהוא עושה.

 

לפני 41 דקות, יבגניפ כתב:

בהנחה והבן שלך למד בבית ספר טוב, עם מורים טובים, ועזרתם לו בשיעורים פרטיים,

 

אני לא יודע על איזה "פעם" אתה מדבר הפעם כשאתה מספר על החלוקה למגמות בבתי הספר, אבל גם לפני 20 שנה, כשאני למדתי בתיכון, היתה קורלציה מאוד ברורה בין בחירה ב-3 יחידות מתמטיקה לבין בחירה בבגרויות מורחבות במדעי הרוח או החברה.

 

מורה טוב ילמד כל תלמיד בצורה מעניינת וימצה את היכולות של כל אחד מתלמידיו ללא צורך בשיעורים פרטיים. הבעיה היא שמורים כאלה נדירים.

 

האמת שהחלוקה למגמות הולכות הרבה יותר אחורה. עד הרפורמה של שנת 68 או 69 היו שני מסלולים: ריאלי והומני וזו הייתה הבחירה. זה מופיע בתעודת הבגרות המנדטורית של אבי.
ברפורמה הזו התחילו עם שיטות יח״ל אבל לקח הרבה שנים עד שבתי הספר התחילו לתת גמישות.

צירופים "בלתי אפשריים" כמו 5פיזיקה+5 ספרות זו התפתחות של השנים האחרונות ממש.

לדעתי, בגילאי אין ממש "ראש ריאלי" או "ראש הומני", אלא מקצועות שמעניינים יותר ומקצועות שמעניינים פחות. הרבה מזה נגזר מהמורים הספציפיים.

לסיכום: מה שלמדת בתיכון, למעט העובדה שיש או אין לך בגרות עם מספר מסויים של יח״ל.

 

[Blaz00r]

 

 

 

~

עניין של גיל כנראה.

 

 

אכן היה מדובר במסלול קבלה "רגיל". לגבי השאר ליביו הקדים אותי, גם אני נכנסתי לעמוד של תנאי קבלה ולא מצאתי משהו שמאפשר קבלה במסלול "פשוט".

 

 

[G. P. Magnus]

לפני כשעה, יבגניפ כתב:

אני לא רוצה לבאס אותך, אבל זה מה שאתה כתבת.

הבן לא התסדר במתמטיקה כי הוא הומניסטי בצורה קשה.

היכולות ההומניסטיות משום מה לא מספיקות כדי ללמוד פיזיותרפיה והוא היה צריך לשפר מתמטיקה כדי להתקבל למוסד שהיה הבחירה השניה שלו.

 

אתה לא רואה את הפער?

 

בהנחה והבן שלך למד בבית ספר טוב, עם מורים טובים, ועזרתם לו בשיעורים פרטיים, אם היה צריך, הבן שלך לא הצליח במתמטיקה כי הוא לא טוב במתמטיקה. זה הכל. היכולות שלו בתחומים אחרים לא רלוונטיות לזה, ולא פונקציה של זה. מעבר לזה שהלוגיקה היא אותה לוגיקה. גם אם הוא יהיה עילוי בפיזיותרפיה, זה פשוט לא קשור. 

 

באיזה מגמה למד הבן שלך בתיכון? איך הוא נבחר או בחר להגיע דווקא אליה? באיזה מקצועות עשה בגרות מורחבת?

 

אני לא יודע על איזה "פעם" אתה מדבר הפעם כשאתה מספר על החלוקה למגמות בבתי הספר, אבל גם לפני 20 שנה, כשאני למדתי בתיכון, היתה קורלציה מאוד ברורה בין בחירה ב-3 יחידות מתמטיקה לבין בחירה בבגרויות מורחבות במדעי הרוח או החברה. לא בזכות יכולות יוצאות דופן של מישהו באלו, אלא בגלל העדר יכולות מתמטיות, ובגלל שאלו היו מקצועות ללא תנאי קבלה פחות או יותר. ויתר מזה, זה נגרר הלאה: אדם שטוב במתמטיקה יכול ללמוד בערך כל מקצוע מההיצע של מדעי הרוח והחיים. אדם שלא טוב במתמטיקה מוגבל מאוד ביכולות החבירה שלו באקדמיה. ומי שילך ללמוד פילוסופיה לתואר ראשון כנראה לא ימצא עבודה. ואני אומר לך גם יותר מזה: לא תמצא אף חוקר רציני לא במדעי הרוח ולא במדעי החברה וכנראה לא בשום תחום אחר, שאין לו יכולות מתמטיות סבירות. גם אם זה לא תמיד עניין מודע. וכשעברתי ללמוד מדעי הרוח, זה מאוד הפתיע אותי בהתחלה כמה דפוסי החשיבה של המרצים החכמים באמת היו דומים לדפוסי החשיבה שזכרתי מילמודי מדעי המחשב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לא יודע כמה תארים יש לך במדעי הרוח ובמדעים מדויקים יבגני, אבל אתה פשוט לא בכיוון ....

 

1. "אדם שטוב במתמטיקה יכול ללמוד בערך כל מקצוע מההיצע של מדעי הרוח והחיים" - יש לי כמה חברים טובים שסיימו בהצטיינות יתרה תארים בטכניון ובקושי עברו בגרות במקצועות הומניים (עם עזרה). ובוא לא נשווה היסטוריה בבית ספר ללימודים באוניברסיטה ... לדוגמא אתה חייב לדעת שפות, להיות בעל זכרון טוב לפרטים והרבה דברים שהרבה פעמים אין למישהו שטוב במדעים מדויקים.

 

2. "לא תמצא אף חוקר רציני לא במדעי הרוח ולא במדעי החברה וכנראה לא בשום תחום אחר, שאין לו יכולות מתמטיות סבירות" - באמת? המנחה שלי, שהיה מרצה באוניברסיטה העברית (במדעי הרוח) כבר בגיל 25 (אחרי דוקטורט), ושלט בכ-15 שפות לא היה מסוגל לעשות אריתמטיקה פשוטה בצורה עקבית ....

 

מה שכן אפשר לומר שהרבה תלמידים "חזקים" איכשהו "נדחפים" ללימודים ריאליים בתיכון למרות שיש להם גם יכולות הומאניות, אבל זה ממש רחוק מלהיות מוחלט. לצערי הורים היום דוחפים את הילדים בצורה חזקה ללימודים מדעיים והורגים כל נטייה הומאנית, וכך גם נראים אחר כך החוגים השונים במדעי הרוח שממש התייבשו, וחבל. 

 

 

[sperial]

@borsood אני בחרתי מגמה בתחילת 1972. המגמות היו נוקשות (יכולנו לבחור בין חמש מגמות), אם כי בנוסף היו מקצועות בחירה, לא לבגרות. מונח היח"ל עוד לא היה קיים. מתמטיקה למדתי "למגמה ביולוגית" - משהו שהיום היה מזכה אותי ב-4 יח"ל. שילמתי על כך ביוקר בשנה א' בטכניון. בל זו היתה תחילת תקופת השינוי במבנה בחיות הבגרות.

 

@G. P. Magnus בכל העולם מנסים לקדם לימודי "STEM". בנוסף, בארץ יש חוסר הערכה מוחלט למקצועות לא מדעיים\הנדסיים שמתבטא בשכר רעב, כך שהשיקול הכלכלי מחסל את המגמות לימודי מדעי  הרוח והחברה.

[malcishua]

לפני 55 דקות, יבגניפ כתב:

מסקרן איך בחנת את זה.

 

עבודה משותפת ו/או היכרות אישית קרובה.

[יבגניפ]

לפני 32 דקות, G. P. Magnus כתב:

לא יודע כמה תארים יש לך במדעי הרוח ובמדעים מדויקים יבגני, אבל אתה פשוט לא בכיוון ....

אוקיי

לפני 32 דקות, G. P. Magnus כתב:

ש לי כמה חברים טובים שסיימו בהצטיינות יתרה תארים בטכניון ובקושי עברו בגרות במקצועות הומניים (עם עזרה). ובוא לא נשווה היסטוריה בבית ספר ללימודים באוניברסיטה ... לדוגמא אתה חייב לדעת שפות, להיות בעל זכרון טוב לפרטים והרבה דברים שהרבה פעמים אין למישהו שטוב במדעים מדויקים

בוודאי. לימודי היסטוריה בתיכון מבוססים על שינון תאריכים והסברים. בשביל זה אתה צריך זכרון טוב. לא על זה נמדד מחקר, ולא על זה אני מדבר. לשנן זה לא הישג. בשום תחום.

לפני 32 דקות, G. P. Magnus כתב:

המנחה שלי, שהיה מרצה באוניברסיטה העברית (במדעי הרוח) כבר בגיל 25 (אחרי דוקטורט), ושלט בכ-15 שפות לא היה מסוגל לעשות אריתמטיקה פשוטה בצורה עקבית ....

מה למדת? בכל מקרה, זה טכניקה. כאמור, אני מכיר חוקרים שיש להם פוביה ממתמטיקה. הטענה שלי היא, שזה לא אומר שהם לא היו מצליחים בזה. 

לפני 32 דקות, G. P. Magnus כתב:

מה שכן אפשר לומר שהרבה תלמידים "חזקים" איכשהו "נדחפים" ללימודים ריאליים בתיכון למרות שיש להם גם יכולות הומאניות, אבל זה ממש רחוק מלהיות מוחלט. לצערי הורים היום דוחפים את הילדים בצורה חזקה ללימודים מדעיים והורגים כל נטייה הומאנית, וכך גם נראים אחר כך החוגים השונים במדעי הרוח שממש התייבשו, וחבל. 

מה זה יכולות הומאניות?

 

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2020 על ידי יבגניפ

[Derish]

לפני 2 שעות, Liviur כתב:

אשמח לראות איפה זה כתוב ולאיזה תארים זה רלוונטי.

 

רשמתי על איזה תואר מדובר ומתי זה היה, יתכן שדברים השתנו מאז. מצד שני, גם אז לא היה כתוב על זה כלום באתר, אבל שיחה עם משרד הרישום תו"כ ביקור בקמפוס להוכחת רצינות הניבה מידע שלא הוצהר בריש גלי.

 

אם היינו נותנים ל'מה שכתוב' לעצור אותנו, בנצי כבר היה בכלא רמלה ואני כנראה עדיין הייתי מרכיב מכונות בנתניה... כשהגעתי לגור באנגליה היה 'כתוב' אצל כל המתווכים שאי אפשר לשכור דירה בלי קרדיט היסטורי. כשפניתי ישירות אל הבעלים (חברת אחזקות) והצעתי חצי שנה של שכ"ד במזומן, פתאום גילינו שאפשר.

 

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2020 על ידי Derish

[Ragnar]

חברים יקרים, ברשותכם אגיב בצורה מסודרת על מנת שלא אפספס אף אחד מכם, מעריך מאוד!

 

@ChemGuy85

ראשית, תודה רבה על התגובה המפורטת. אני חושב שאתה קולע בול בכוונות ובמטרת העל שלי. תרשה לי לענות בפירוט:

אני מעריך את מקום העבודה שלי ואכן מגדירים אותי ככוכב עולה (הממונים, המנהלים בארגון), אבל עזוב את זה, אני חושב שככה כל אחד צריך להתנהל ולעבוד ואני לא מייחס לזה חשיבות רבה (נחמד לאגו). ובאשר להצגת התכניות שלי מולם לשם סידור כזה או אחר - זה יכול להיות רעיון מצוין. בגדול, אחת לשנה החברה בוחרת בעובד כלשהו מההנהלה / מטה ונותנת לו תואר ראשון על חשבונה. לא דבר לבנות עליו ולחכות לו, אבל לא שמעתי על מקרה דומה בחברה על סידור כזה לצערי (מהסוג שהצעת) ואני חושב שכדאי לשכוח מזה (לא יקרה לדאבוני)... אין ספק שאשתף אותם, אבל מימון התואר בסידור הזה זה לא משהו שהם עושים.

מה שבטוח - הם מאוד מעודדים השכלה, ויגלו גמישות יתרה מבחינת שעות העבודה

 

חד משמעית הכיוון! אני ממן את עצמי והמון מובנים וארצה לשמור על הביטחון הכלכלי תוך כדי. העיקר לשבור את תקרת הזכוכית הזאת שמצריכה "תואר".

בנוגע לבגרות - מדויק. העלויות והזמן פשוט לא ריאליות. מכינה נראה לי הכיוון הכי נכון. האובססיה נובעת מכך שלא עסקתי בלימודים "פורמליים" כבר לא מעט שנים ואני מפחד להגיע כילד בגן חובה

 

תשמע זה מדהים, אבל אתה קולע. להתחבר לאנשים שם זאת יכולה להיות מקפצה. הכסף מגיע ממני בלבד ואעבוד קשה עליו לשם המטרה וכסיוע, אוכל לבנות על משהו מ"קרן אייסף". מכיר יותר לעומק את המוסד?

 

מבחינת אוניברסיטה - ההצעה הריאלית היחידה היא מבר אילן שכן מציעים מתכונת כלשהי של מכינה, ולימודי ערב 3 ימים בשבוע שאחד מהם הוא שישי בבוקר (קשוח קצת, אבל אפשר לעמוד בזה).

הבינתחומי קורץ הרבה יותר כמובן. אני חושב שאני אקבל הרבה יותר תמורת הכסף שאני משלם שם ולא בבר אילן.

 

נ.ב מה אתה חושב על האקדמית אונו?

 

שוב תודה!!

 

@sperial
אגיד באופן כללי כי זה נתון להמון שיקולים: לדעתי, התחום שהחברה הספציפית בה אני נמצא כעת מוגבל ותקרת הזכוכית תגיע בשלב כלשהו. הן מבחינת התפתחות אישית והן מבחינת שכר (אלא אם אתה סמנכ"ל תפעול). מה גם שהתחום הספציפי הזה דורש ממך זמינות ושעות עבודה לא רגילות. מכך, אין ספק שארצה למצוא את עצמי בתחום אחר עם פוטנציאל הכנסה גבוה יותר, ואופק ניהולי - קידומי רחוק יותר. סחבק אומנם בן 22, אבל חושב מאוד מאוד רחוק. תמיד היה כך. אני יוצא מנקודת הנחה שלא יתקיים הסדר כזה שהחברה תממן את התואר, אך באותו נושא - לא קיים גב כלכלי בבית. כל הלימודים האקדמיים יתבססו עליי בלבד

@Blaz00r
מעולם לא חשבתי ככה, אבל כן תהיתי אם עבור שכר לימוד גבוה כזה יהיה ניתן לקבל גמישות בדרישות הקבלה, ולא לפסול על הסף

@Liviur
כאחד שלמד בבינתחומי אני אשמח לשמוע ממך פרטים נוספים על המוסד, כל מה שתוכל לפרט. 

יש דרך כלשהי דרכה אני יכול להתקבל למוסד דרך מכינה בלבד? (לא מדעי המחשב כמובן, אלא מנהל עסקים)

 

@borsood
אני מבין את כוונתך בסוג האוכלוסיה. אין לי בעיה עם זה... במקרה שלי אני משיג הכל בעצמי, במקרה שלהם אולי אחרת

אני מבין לגמרי את הדרישה המתמטית ושלא ניתן לברוח מזה בסופו של דבר. מנגד, כשלא נותנים גם צ'אנס כי אין לך ואין לך ואין לך, אז זה גם מפיל. כמובן וכמובן שברגע שאמצא את עצמי רשום לתואר ועתיד להתחיל שנת לימודים אשב עם כל המורים הפרטיים הכי תותחים על מנת לצלוח את זה.  הפחדים נובעים נטו מכך שעד היום "הוכיחו" לי כמה אני גרוע. בחטיבה ובתיכון בהתאמה

 

 

[Liviur]

לפני 3 שעות, Ragnar כתב:

כאחד שלמד בבינתחומי אני אשמח לשמוע ממך פרטים נוספים על המוסד, כל מה שתוכל לפרט. 

יש דרך כלשהי דרכה אני יכול להתקבל למוסד דרך מכינה בלבד? (לא מדעי המחשב כמובן, אלא מנהל עסקים)

אני למדתי שם מדעי מחשב וסיימתי לפני כעשור.

המקום מבחינת מרצים ושם ברמה בינלאומית בכמה תחומים ויש שם קשרים חזקים מאוד לתעשיה מצד אחד ולמחקר מצד שני.

 

אני מכיר כמה בוגרים של הפקולטה למנהל עסקים והרבה עשו קשרים והתחילו עסקים משם ומצאו מקומית בהקשרים שבנו שם.

אמנם יש לי חברים שם גם בקרב הסגל הבכיר - אבל אף אחד מהם לא קשור לקבלה.

הייצי מציע לברר אם יש להם יועצי קבלה ולנסות לקבוע איתם שיחה. טלפונית או אפילו פנים מול פנים אם מתאפשר ולשטוח בפניהם את הסיפור.

 

כאמור - אני לא מכיר שם קבלה בלי בגרויות וכו - אבל נראה שיש מסלול מבוסס מכינה ששווה לבדוק. מה שכן מבחינת טיימינג לדעתי זה מאוד מאוחר להתעניין לגבי השנה הבאה. בכל המוסדות.
יש להם גם מסלולים מיוחדים אחרים (קרן אור ומסלול שיותר מיועד למבוגרים על בסיס ניסיון) אז אולי כמו שדריש רושם יש דברים שאני לא מכיר.

 

בגדול מהמסלולים של מדעי מחשב , משפטים ומנהל עסקים - יש אחלה פידבק שאני מכיר אישית (גם בתארים מתקדמים).

את השאר בימינו אני מכיר פחות.