בלמים ברכב חדש פחות טובים מבלמים ברכב ישן

[חן ג.]

לפני 15 דקות, m3x7r3m3 כתב:

יש לציין שזה יכול לקרות רק ברכבים עם EBD (מערכת אלקטרונית לחלוקת בלימה) או ESP (שמכילה את ה-EBD).

 

כן, התכוונתי לרכב עם EBD.

 

לפני 15 דקות, m3x7r3m3 כתב:

האחוריים בד"כ לא יכולים לזוז ימינה ושמאלה ולכן 100% מהאחיזה שלהם יכולה ללכת לבלימה, הם קבועים על הציר הצידי.

 

לא. גם הגלגלים האחוריים פונים. אפילו אם נתעלם מזווית ה-Toe, הם פונים עם גוף הרכב, אבל הם עדיין פונים.

 

אם הם לא היו פונים, לא היה אפשר לנהוג.

עריכה אחרונה ב-10 ליוני, 2020 על ידי חן ג.

[banji man]

 
אני לא רואה הסבר הגיוני לזה מלבד תקלה בבלמים (אלא אם מבין גדול יותר יכול להאיר את עיני).

לא מדובר בתקלה. זוהי תופעה ידועה גם לחברי עם רכב דומה. יש לזה גם סימוכין ברשת:
https://www.google.com/amp/s/forums.swedespeed.com/showthread.php%3f190297-Rear-Brake-Pad-Wear&amp=1

[m3x7r3m3]

לפני כשעה, חן ג. כתב:

לא. גם הגלגלים האחוריים פונים. אפילו אם נתעלם מזווית ה-Toe, הם פונים עם גוף הרכב, אבל הם עדיין פונים.

 

אם הם לא היו פונים, לא היה אפשר לנהוג.

 

הכוונה על הציר הצידי, כמו שהפניית ההגה מזיזה את הגלגלים הקדמיים. לכן ציינתי הציר הצידי.

כלומר הכוונה היא שאין צורך להימנע מבלימה כשהגלגלים האחוריים אינם מיושרים עם כיוון הנסיעה.

[חן ג.]

הפניית ההגה מזיזה את הגלגלים הקדמיים

הגלגלים הקדמיים מזיזים את המרכב

המרכב מזיז את הגלגלים האחוריים

 

ב-steady state הגלגלים האחוריים מייצרים בדיוק אבל בדיוק אותה כמות של כוח צד כמו הקדמיים. הם רק מגיעים למגבלות שלהם מאוחר יותר, כי הרכב בנוי לתת-היגוי.

 

ובכל אופן, היחס בין הכוח האורכי והכוח הצדי שהצמיג מייצר הוא פיתגוראי, כך שאם ניצלת 50% מהאחיזה של הצמיג לבלימה, נשארו לך הרבה יותר מ-50% כדי לפנות.

עריכה אחרונה ב-10 ליוני, 2020 על ידי חן ג.

[m3x7r3m3]

לא הבנת על איזה ציר אני מדבר. אני מתכוון לציר המקביל לסוליית הצמיג, בהפשטה כללית אם תסתכל על צמיג אסימטרי אז זה כיוון החץ.

הפניית ההגה תשנה את הציר הזה של הגלגלים על הסרן הקדמי אבל לא על האחורי

עריכה אחרונה ב-10 ליוני, 2020 על ידי m3x7r3m3

[חן ג.]

זה לא משנה. בשורה התחתונה, ב-Steady State שני הסרנים מייצרים בדיוק אותה כמות של כוח פניה. בכל תרחיש אחר לא היית מצליח להישאר על הכביש.

עריכה אחרונה ב-10 ליוני, 2020 על ידי חן ג.

[m3x7r3m3]

ב-Steady State אתה לא צריך EBD, ESP, ABS ועוד קללות בראשי תיבות של שלוש אותיות אנגליות.

[חן ג.]

Steady-State הכוונה היא לפניה ברדיוס קבוע.

[m3x7r3m3]

שוב, תפקיד המערכות הללו הן לא לדברים שקורים בשגרה, לא פנייה ברדיוס קבוע, לא נסיעה ישר וכו'.

תפקיד המערכות הללו זה במקרים יחסית קיצוניים למנוע התדרדרות המצב, למנוע סבסוב, נעילת גלגלים, איבוד אחיזה וכו'.

 

יותר מזה, ברדיוס סיבוב קבוע מופעלים כמובן כוחות אחרים על הגלגל הפנימי לרדיוס והחיצוני לרדיוס. אחרת לא היה צריך דיפרנציאלים למשל.

עריכה אחרונה ב-11 ליוני, 2020 על ידי m3x7r3m3

[חן ג.]

מה שיכול לקרות בפניה ברדיוס קבוע בדיוק כמו בשינוי כיוון/פניה קצרה.

[m3x7r3m3]

שוב, המערכות מיועדות לעזרה במצבי הקיצון, לא בשגרה.

זה לא משנה אם אותו מצב קיצון קורה בכביש ישר, רדיוס קבוע, משתנה, היירפין או דשא

[חן ג.]

דווקא בפניה "ארוכה" (שבה הרכב מגיע למצב של Steady State) יש יותר פוטנציאל לצרות מבפניה "קצרה". למעשה, רוב הפניות בכביש מתוכננות כך שלא יהיה בהן קטע ארוך ברדיוס קבוע, בעוד על המסלול רוב וילסון מאמן את הנהגים בליגות הגבוהות "לקצר" את הפניה באופן יזום, והתוצאות מדברות בעד עצמן.

 

מעניין שהזכרת היירפין, כי זה סוג הפניה היחיד שבו אין בהכרח קורלציה בין חדות הפניה לאורכה: היירפינים יש ארוכים וקצרים. בכביש הציבורי, היירפין שמאלי תמיד יהיה ארוך.

עריכה אחרונה ב-11 ליוני, 2020 על ידי חן ג.

[m3x7r3m3]

פוטנציאל לצרות לא מעניין את המערכות האלה, הן לא רואות את הכביש ויודעות מה הולך להגיע בהמשך.

הן מודדות את המצב ונכנסות לפעולה כשהצרות קורות, או עומדות לקרות, לא כשיש פוטנציאל לצרות.

[חן ג.]

ברור.

 

רק הערת-אגב.