מה הקטע של אנשים להתנגד לחיסונים? זה הטרנד החדש?

[פינדר]

הנקודה השנייה היא סוגייה כלכלית, מפני שהפיתרון שלו קיים ב"ארגז הכלים" הכלכלי של מנהל בית-החולים, פשוט להגדיל את הצוות הרפואי (ברור שזה לא "פשוט" אבל רק מסיבה כלכלית)

.

שוב, זו טענה מאוד נפוצה אצל מתנגדי חיסונים.

איך אפשר להגיד שעדיף להגיע למצב רפואי שדורש אישפוז, מאשר למנוע את המחלה מראש. ההגיון העקום מאחורי הטענה הזו, נשגב מבינתי.

[bagira]

שים לב לסייג שרשמתי, פעמיים, בהודעה של 2 שורות.

 

כמו כן, שים לב שהשיח שמתפתח (גם בת'רד הזה ממש) בנוגע לחיסון נגד שפעת, לאוכלוסיות שמחוץ לקבוצות הסיכון הוא שיח כלכלי במהותו.

 

יש לי שאלה, חלית פעם בשפעת?

 

אל תגיד לי עכשיו, כן, נזל לי קצת האף, היה לי 37.6 חום ועשיתי 2 אפצי.

 

האוכלוסיה נחלקת בברור ל 2 קובוצות, חצי שחלה בשפעת וחצי שהצתנן וחושב שזה שפעת.

 

שפעת היא מחלה קשה מאוד, נמשכת 5-6 ימים, מלווה בחום גבוהה ובכאבי שרירים ותשישות שלא מאפשרת לך לקום מהמיטה בשביל להשתין.

 

אם היית פעם חולה באמת בשפעת אמיתית, לא היית אומר שזה "חיסון כלכלי" למי שאינו בקבוצת הסיכון.

[sperial]

הסבר טוב על התפשטות מחלות מדבקות ומניעתו, ועל חשיבות חסון נרחב באוכלוסיה.

[bagira]

הקישקוש הניו אייג'י הזה של קביעת"עובדות" רפואיות ללא כל ידע, זה לא רק בתחום החיסונים.

 

דוגמא מהחיים, אני חי כל חיי עם אב שיש לו צליאק.

 

כל החיים, עד לפני כמה שנים ספורות, הוא לא הכיר אף חולה צליאק ולא היה אף פיתרון לחולי צליאק, פשוט נמנעו ממוצרים שהוא לא יכול לאכול (בעצם לעכל).

 

 

פתאום בשנים האחרונות כל "אהבל" שני מכריז על עצמו כרגיש לגלוטן חיטה והשוק משופע במוצרים נטולי גלוטן.

 

קצת הזוי כשמבינים שאחוז חולי הצליאק המאובחנים (ז"א אדם ששעשה בדיקות דם ונמצא אצלו הגן HLA DQ2 , לא מישהוא ששילשל בגיל 3 אחרי שאכל לחם ומאז אמא שלו חופרת לו "אל תאכל לחם, יש לך צליאק") עומד על פחות מ0.7% מהאוכלוסיה.

[sronis]

אין לי דרך לאשרר את זה אבל גם אני מרגיש כאילו בעשור האחרון (נניח) יש מין קפיצה מטורפת בכמות הרגישים למשהו. אולי זה מילניאלי, עם כל פתיתי השלג העדינים האלה, ואולי זה משהו אחר. אבל פתאום כל מסעדה מכניסה לתפריט "מתאים לרגישים לגלוטן", "מתאים לרגישים לבוטנים", "מתאים לרגישים ללקטוז", "מתאים לרגישים לסויה", "מתאים לרגישים לכוסברה", "מתאים לרגישים לטעם"...

[sperial]

רק חסר "רגישים לחור בכיס".

 

מצד שני- נושא רגישויות יתר יכול להיות מסוכן מאד, זוכרים את פרשת הבחורה שמתה מנוטלה במסעדה.

עריכה אחרונה ב-1 לנובמבר, 2017 על ידי sperial

[Pika007]

מדובר ב 10% עליית מודעות, 90% המצאות מטומטמות של אנשים. הרגישות המדומיינת לגלוטן בהחלט לוקחת את המקום הראשון בקלות.

[vadim6385]

נכון, כי פעם אנשים פשוט נפלו ומתו, ואף אחד לא ידע ממה, אבל כולם ידעו שמרפאים שיעול עם סיגריות ומחלת הפרה המשוגעת עם אופיום.

[קורן בן אשר]

יש לי תחושה לא מבוססת ששיעור הסובלים מרגישויות למיניהן, לקויות למידה, כמו גם פוביות חיסונים למיניהן, בקרב עולי חבר המדינות נמוך בסדר גודל מאשר בשאר האוכלוסיה.

 

המסקנה ההגיונית היחידה היא ששימוש מדוד ומבוקר של ההורים בחלק החיצוני של כף היד מונע צליאק ושורה של תופעות נוספות...

 

(כבונוס, זה גם מפתח מאוד את כישורי המתמטיקה, בדוק ומוכח.)

עריכה אחרונה ב-1 לנובמבר, 2017 על ידי קורן בן אשר

[Pika007]

נכון, כי פעם אנשים פשוט נפלו ומתו, ואף אחד לא ידע ממה, אבל כולם ידעו שמרפאים שיעול עם סיגריות ומחלת הפרה המשוגעת עם אופיום.

ציניות עובדת רק אם אתה מצליח להעביר את הנקודה של מה לעזאזל אתה רוצה.

[ניקו פ.]

אין לי דרך לאשרר את זה אבל גם אני מרגיש כאילו בעשור האחרון (נניח) יש מין קפיצה מטורפת בכמות הרגישים למשהו. אולי זה מילניאלי, עם כל פתיתי השלג העדינים האלה, ואולי זה משהו אחר. אבל פתאום כל מסעדה מכניסה לתפריט "מתאים לרגישים לגלוטן", "מתאים לרגישים לבוטנים", "מתאים לרגישים ללקטוז", "מתאים לרגישים לסויה", "מתאים לרגישים לכוסברה", "מתאים לרגישים לטעם"...

 

יש קפיצה בהרבה מחלות, אבל בחלק מן המקרים זה בין היתר גם מסיבות טובות: יכולות אבחון מוקדמות ויעילות (אם כי לא חפות מטעויות) ומודעות של אנשים להיבדק.

[חן ג.]

מדובר ב 10% עליית מודעות, 90% המצאות מטומטמות של אנשים. הרגישות המדומיינת לגלוטן בהחלט לוקחת את המקום הראשון בקלות.

 

שלילי. המקום הזה שמור להתייחסות במערב למונוסודיום גלוטמט כזרע השטן עד שהוכח שאין לו שום השפעה שלילית.

[natco]

 

המסקנה ההגיונית היחידה היא ששימוש מדוד ומבוקר של ההורים בחלק החיצוני של כף היד מונע צליאק ושורה של תופעות נוספות...

 

החיצוני???

אצל יוצאי רומניה זה הפנימי שעובד.

יש סרטוני הדגמה איפה שהוא ?

[vadim6385]

יש לי תחושה לא מבוססת ששיעור הסובלים מרגישויות למיניהן, לקויות למידה, כמו גם פוביות חיסונים למיניהן, בקרב עולי חבר המדינות נמוך בסדר גודל מאשר בשאר האוכלוסיה.

 

המסקנה ההגיונית היחידה היא ששימוש מדוד ומבוקר של ההורים בחלק החיצוני של כף היד מונע צליאק ושורה של תופעות נוספות...

 

(כבונוס, זה גם מפתח מאוד את כישורי המתמטיקה, בדוק ומוכח.)

לא סתם אורך החיים הממוצע שם זה פלוס מינוס 50.

 

אם אין לך משהו חכם להגיד, עדיף שתשתוק.

[train]

לעניין הרגישים והעלייה במספרם,

 

לא הכל "שחור לבן" ובהחלט יכולים להיות מצבי ביניים,

לדוגמא אני מאוד אוהב לאכול תפוזים אבל אם אני אוכל הרבה פרי הדר אני לפעמים מקבל בעור קצת "פריחה".

זה משהו שהיה לי תמיד מאז שאני ילד ובדיקה רפואית מאוד מקיפה לאלרגיות בבית חולים לא גילתה כלום.

 

כלומר יכול להיות אדם שהוא לא חולה גנטית בצליאק ואכילת גלוטן לא מסכנת אותו,

אבל אכילת מאפים מבצק גורמת לו לקצת קשיים בעיכול או הרגשה קצת מעיקה בבטן.

 

דרך אגב אני שמתי לב לפחות במקרה שלי שרסק עגבניות בצד מאכלי בצק מקל על העיכול.

כשחושבים על זה אז גם בפיצות לרוב יש רוטב עגבניות וגם את הג'חנון והמלוואח נהוג להגיש עם רסק עגבניות ליד...